הירשמו
  1. ראשי
  2. שוק ההון
סולארי
צילום: עדי ברזילי

אחרי זינוק של מאות אחוזים במניות האנרגיה המתחדשת - מה הלאה?

מנכ"ל חברת הייעוץ והמחקר פרוסט אנד סאליבן ישראל, מנסה לענות על שאלה זו ושאלות נוספות; וגם, מה מחיר היעד שמעניקים ברוסאריו לאנלייט אנרגיה?
ערן סוקול | (2)
נושאים בכתבה או פי סי אנרגיה אנלייט אנרגיה ירוקה אנרג'יקס טיראן רוטמן לילך גראוס רוסאריו

מניות חברות האנרגיה המתחדשת זינקו במאות אחוזים בשנים האחרונות, כאשר החברה הגדולה ביותר בבורסה בישראל במונחי שווי שוק הינה אנרג'יקס 0%  שמנייתה זינקה בכ-175% בשלוש השנים האחרונות והגיעה לשווי שוק של כ-3 מיליארד שקל, ואחריה חברת אנלייט אנרגיה 1.31%   שמנייתה זינקה בכ-300% בשלוש השנים האחרונות והגיעה לשווי שוק של כ-2 מיליארד שקל.

אנלייט מקבלת מהאנליסטית לילך גראוס מרוסאריו ייעוץ ומחקר מחיר יעד של 3.04 שקלים למניה, 4% בלבד מעל המחיר בשוק, אבל זה לאחר עלייה של 67% מתחילת השנה (הרחבה על הסקירה בהמשך הכתבה).

גם אנרג'יקס סיפקה תשואה מרשימה מתחילת השנה -  כ-52%. השאלה לאן הן הולכות מכאן? ד"ר טיראן רוטמן, מנכ"ל חברת הייעוץ והמחקר פרוסט אנד סאליבן ישראל, מנסה לענות על שאלה זו ושאלות נוספות. 

מה זה אנרגיה מתחדשת?

כל אנרגיה שמתקבלת ממקור טבעי, שמש מים ורוח וכו' שאינו מתכלה (בשונה מפחם או גז לדוגמא).

 

מה הם הצרכים הייחודיים של כל אחד מהתחומים?

רוח – דרישות רגולטוריות כגון אישור בנייה ואישור משרדי ממשלה שונים קשים יותר.

שמש – אזורים עם שמש, כמו פרויקט אשלים בדרום וכן דרישות רגולטוריות.

מים - לא קיים בישראל. נזקקים אזורים בהם זרימה יציבה ומשמעותית של מים.

אגירת אנרגיה - רתימת אנרגית השמש.

אקלים רגולטורי - למשל במדינה כמו פולין התחום לא היה משתלם עד לפני כשנה בגלל הרגולציה, אולם הממשלה התחלפה ועכשיו מעודדת כניסה לתחום, בניגוד לשאר מדינות אירופה שכן עודדו.

 

איזה חברות ישראליות שנסחרות בבורסה פועלות בתחום האנרגיה המתחדשת?

אנרג'יקס 0% , אנלייט אנרגיה 1.31% , אלומיי 0% , או פי סי אנרגיה 0% , ברנמילר ודוראד שהינה חברה בת של לוזון קבוצה 0% . בנוסף, ביומדיקו (חברת מדעי החיים לשעבר) תשמש כחברת מעטפת לחברת האנרגיה אווגווינד העוסקת בתחום אגירת אנרגיה.

 

מה הייחוד של כל חברה?

אנלייט ואנרג'יקס עוסקות בהיקף של כ-50% מפעילותן בפרויקטים של אנרגיית רוח וכ-50% בפרויקטים פוטו וולטאיים.

ברנמילר עוסקת באגירת אנרגיה סולארית וכך גם אווגווינד.

אלומיי היא חברה דואלית המשקיעה בפרויקטים פוטו וולטאיים ובתחנת הכוח הפרטית דוראד באשקלון.

 .  

 

איפה הן פועלות גיאוגרפית?

החברות הישראליות פועלות ברחבי העולם, מפולין, ספרד, קרואטיה ועד ארה"ב. המגמה כעת היא לעבור למדינות מזרח אירופה שהיו לשעבר מדינות קומוניסטיות. שם הפוטנציאל העסקי גבוה יותר.

 

מה הם היתרונות והחסרונות המרכזיים של כל אחת מהחברות?

אנרג'יקס מובילה פרויקטים מלאים כולל שלבי הייזום, הקמה והפעלה ועל כן הרווחיות גבוהה יותר (שיעור התשואה הפנימי, IRR) ושליטה מלאה על שרשרת הערך ומנגד ברשותה פרויקטים בודדים; אנלייט - נכנסת לשותפות לרוב עם שותפים מקומים ומזהה הזדמנויות ועל כן יתרונה הוא יותר בדינמיות ובכמות רבה מאוד של פרויקטים. מנגד, מבנה ההון מורכב ממימון גבוה יותר באופן יחסי לחברות אחרות בתחום, אך אנלייט מנצלת אותו להערכתנו באופן אופטימלי.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

מדוע לדעתך קיים פוטנציאל בתחום האנרגיה המתחדשת?

הפוטנציאל הכלכלי הוא רב - ברמה המדינית ורגולטורית - מדינות רבות החלו במהפכה אך הצורך הוא רב בעיקר לאור יעדי אנרגיה מתחדשת שהציב לעצמו האיחוד האירופי ומדינות נוספות דוגמת ישראל; ברמת הפרויקטים - ישנו יתרון גדול לגופים יזמים כגון אנלייט ואנרג'יקס הישראליות היכולות לתפעל פרויקטים במרווחים גבוהים יחסית.

 

האם התחום כבר כלכלי בפני עצמו, או עדיין כלכלי רק בזכות הסובסידיות?

התחום כלכלי לגמרי, די לראות את החברות הישראלית כגון אנלייט ואנרג'יקס בשנה האחרונה. אנו בפרוסט אנד סאליבן צופים צמיחה משמעותית בשנים הקרובות עם פרויקטים שטרם החלו בהם תקבולי החשמל.

 

איך מעריכים שווי של חברות בתחום?

השווי מבוסס על תמחור כל פרויקט על המרכיבים השונים בו (מחיר למגה וואט, שעות אור או רוח, שנות פעילות ועד לעלויות הקמה ומימון). שווי מצרפי של הפרויקטים והכנסות כלליות של ייזום ומנגד הוצאות כלליות שאינן משויכות לפרויקט הם שווי פעילות החברה המסוקרת על ידינו. 

 

מה הם מחירי היעד שלכם למניות אנרג'יקס ואנלייט?

אנו שמחים ללוות את החברות בתקופה של יצירת ערך משמעותית למשקיעים עם עלייה בשנתיים האחרונות של מאות אחוזים רבים לשתי החברות. אנרג'יקס 0% מתומחרת על ידינו במחיר שוק (עדכון לשווי ייצא בקרוב) ומחיר היעד של אנלייט אנרגיה 1.31% הוא 3.1 שקלים למניה (גבוה בכ-6.5% ממחיר השוק - ע.ס).

ד"ר טיראן רוטמן, מנכ"ל חברת הייעוץ והמחקר פרוסט אנד סאליבן ישראל

מחיר יעד דומה של כ-3.04 שקלים מספקת לילך גראוס – אנליסטית רוסאריו ייעוץ ומחקר. בסקירה שהוציאה לאנלייט, מציינת גראוס כי החברה צברה מעמד בינלאומי בתחום, תוך שיתוף פעולה עם גורמי מימון אירופאיים, בנקים עולמיים לפיתוח, וגופים מוסדיים מקומיים.

כתוצאה מכך, מעריכה גראוס כי החברה נהנית מיתרון תחרותי, הניכר הן ביכולותיה בהוזלת חוזי הקבלנות מול ספקי הציוד הגדולים בעולם, והן בנגישות גבוהה למימון בתנאים אופטימאליים, המהווים יחד מרכיב חשוב ביכולתה להתמודד על פרויקטים בארץ ובחו"ל.

בהתאם, מעריכה גראוס כי ההספק המותקן של החברה בפרויקטים המוחזקים צפוי לצמוח עד שנת 2022 לכדי 1.25GW-1.7GW וזאת ביחס לכ-0.2GW שסיימו הקמתם נכון לרבעון הראשון של 2019 (יותר מפי 6 מהמצב הנוכחי).

מקור: רוסאריו ייעוץ ומחקר

קצת רקע על החברה

אנלייט אנרגיה פועלת כיזם, מפתח ובעלים של מתקנים לייצור חשמל ממקורות אנרגיה מתחדשת. פעילות החברה בתחום מבוססת לרוב על הקמת הפרויקטים תוך קבלת רישיון רגולטורי המגדיר מראש את תנאי רכישת החשמל על פני תקופה קצובה ובתנאים מוסדרים.

לדברי גראוס, "בשנים האחרונות ביססה עצמה החברה כמובילה וחלוצה בתחום האנרגיות המתחדשות, פיתחה יכולות משמעותיות ומוכחות על פני כל שרשרת הערך החל משלבי התכנון והפיתוח (המהווים אחת מנקודת החוזק המרכזיות של החברה), וממשיך בשלבי הייזום, המימון, ההקמה וניהול המתקנים".

ההכנסות צפויות לצמוח פי 5 עד שנת 2022

לדברי גראוס, היקף ההכנסות ממכירת חשמל של החברות המוחזקות צפוי להגיע לכמיליארד שקל לשנה בשנת 2022 (נומינאלי, לא כולל הפרויקטים בפיתוח) וזאת ביחס לכ-210 מיליון שקל נכון ל-12 החודשים האחרונים.

"כנגזרת למגמת התפתחות ההספק המותקן של החברה וצמיחת ההכנסות, תזרים המזומנים השנתי הממוצע של החברה בסולו, המחולק מהתזרים העודף ברמת הפרויקטים, צפוי להגיע לכ-230-240 מיליון שקל בממוצע החל מ-2023 ואילך (כולל דמי ניהול), וזאת ללא הפרויקטים הנמצאים בשלבי הפיתוח (פי 3 ויותר מהקיים היום)", מציינת גראוס.

מקור: רוסאריו ייעוץ ומחקר

היקף ההשקעות הצפוי לחברה בגין חלקה בפרויקטים הנמצאים בשלבי ההקמה או טרום הקמה מוערך על ידי גראוס בכ-650 מיליון שקל לשנתיים הקרובות. "לשם מימון פעילות זו השלימה החברה בהצלחה מהלך כולל של גיוס חוב והנפקת מניות בהיקף של כ-440 מיליון שקל במהלך הרבעון השני של השנה" מציינת גראוס.

לילך גראוס – אנליסטית רוסאריו ייעוץ ומחקר

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    מבחינת הון עצמי לבעלי מניות - אנרג'יקס ביתרון משמעותי. (ל"ת)
    ' 02/07/2019 20:49
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אנלייט ואנרגיקס עתידם לפניהם. סקטור בתנופה. (ל"ת)
    אנרגיה חלופית 02/07/2019 16:33
    הגב לתגובה זו
ייקור דמי הניהול
צילום: Pixabay

הציבור מטומטם, אז הציבור משלם - 0.8% על פוליסת חיסכון שקלית של חברות הביטוח

עושק שלא נגמר בפוליסות החיסכון: גם באפיק השקליות גובות חברות הביטוח דמי ניהול שקרובים לאחוז על מוצר שמנהל מעל שני מיליארד שקל ומניב פחות מקרן כספית ופיקדון שקלי בלי דמי ניהול; איפה הרגולטור?
מנדי הניג |
נושאים בכתבה דמי ניהול פוליסות חיסכון

אם חשבנו שהעושק של חברות הביטוח בפוליסות החיסכון מסתיים במסלולים על ה-S&P שם הם כנראה ניצלו את הנהירה הציבורית לאפיקים האלה, התבדינו. גם באפיק השמרני ביותר - הפוליסה השקלית הדפוס הזה ממשיך. זה אמור להיות מסלול סולידי שנותן לחוסכים יציבות, נזילות וביטחון, אבל בפועל הוא מכרה זהב בשביל חברות הביטוח ותשואת זבל לחוסכים. מדובר במוצר שמנוהלים בו למעלה משני מיליארד שקל מכספי הציבור, עם דמי ניהול שמגיעים עד ל-0.8% בשנה על השקעות שאין בהן כמעט ניהול ויש להם תחליפים באפס דמי ניהול - קרנות כספיות הן בדמי ניהול של כ-0.15%-0.2% והן מוצר עדיף שמספק תשואה טובה יותר, ופיקדונות בנקים עם אפס דמי ניהול ומק"מים גם עם אפס דמי ניהול, אך עם עמלת קנייה ומכירה (של 0.05% עד 0.1%). כל המוצרים האחרים נתנו בנטו יותר במבט לאחור ועם עלויות נמוכות יותר. איך אתם הייתם קוראים לזה? ניצול, עושק, שוד, אולי אפילו גניבה?  

צריך להגיד שזה חוקי. חברות הביטוח פועלות בהתאם לחוק, אם החוק מאפשר אז הן נכנסות לשם, אבל שלא יתפלאו אחר כך שהן בהדרגה הופכות לשנואות - הבנקים "זכו בצדק"  בטייטל של הגופים השנואים במדינה, אבל חברות הביטוח מתקרבות לשם בצעדי ענק עם ביטוחים יקרים, דמי ניהול מופרזים וניצול של חוסר הידע של הציבור. לא הוגן ולא הגון, אבל טוב לכיס - חברות הביטוח בשנת שיא ברווחים וזה מתבטא בזינוק במניות בבורסה. 

ובחזרה למוצר השקלי. מוצר פשוט עם הרבה תחליפים. פוליסת חיסכון שקלית היא הפוליסה הסולידית ביותר, אמורה להניב תשואה חסרת סיכון. הסיכון מגיע ממקור אחר לגמרי - מדמי הניהול.

במרכז התמונה נמצאת הראל, היא מנהלת כ-727 מיליון שקל במסלול השקלִי וגובה עליו 0.76% דמי ניהול. מדובר בכ-5.5 מיליון שקל שנגבים מדי שנה מהחוסכים על השקעה שהניבה 4.5% בשנה האחרונה, מתחת לתשואה של קרנות הכספיות, רק שבקרנות הכספיות  זה הנטו. בפוליסה צריך לתת 0.76% להראל וזה משאיר סדר גודל של 3.75%.

כל הפוליסות חיסכון הן בסביבה דומה של תשואה נטו - מתחת למכשירים האחרים, הראל היא לא היחידה, אבל היא הגדולה ביותר. 

בדקנו את כל הגופים -התשואה הממוצעת בפוליסות השקליות עומדת על כ-4.5% ברוטו לשנה ואם ננכה מזה את דמי הניהול - שנעים סביב 0.7%-0.8% - נשאר עם תשואה של כ-3.7% בנטו. הפיקדונות בתקופה הזו הניבו מעל 4% (ועד 4.4%), הקרנות הכספיות כ-4.5%.

חוץ מהראל שהיא הגדולה ביותר, יש פוליסה למגדל שגובה דמי ניהול של 0.78%, הפניקס 0.74%, ו-כלל עם 0.72%.

להמשך הכתבה לחץ כאן
אוגווינד
צילום: אתר אוגווינד

מה מסתתר מאחורי ה"תכנית האסטרטגית" של אוגווינד?

אוגווינד מציגה תוכנית אסטרטגית חדשה שמטרתה לעבור משלב הפיתוח לשלב המסחרי של טכנולוגיית ה-AirBattery ולהתרחב לתחומי אגירת אנרגיה נוספים באירופה ובישראל, אבל בין השורות החברה מכינה את הקרקע לגיוס הון

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה אוגווינד גיוס הון

חברת אוגווינד אוגווינד 0%  עדכנה כי דירקטוריון החברה אישר תוכנית אסטרטגית רחבה שמטרתה למקד את פעילותה סביב המעבר ליישום מסחרי של טכנולוגיית AirBattery, וליצור בסיס כלכלי יציב באמצעות כניסה לתחומי אגירת אנרגיה משלימים וייזום פרויקטים באירופה ובישראל.

עד כה התמקדה החברה בשני מסלולים עיקריים: פעילות התייעלות אנרגטית (AirSmart), שהניבה את ההכנסות בפועל, ופעילות אגירת אנרגיה (AirBattery), שעדיין נמצאה בשלב הפיתוח וההוכחה הטכנולוגית. במחצית 2025 הודיעה החברה כי היא מצמצמת את פעילות ההתייעלות ומעבירה את עיקר המשאבים לפיתוח והשבחה של ה-AirBattery. ההכנסות של החברה היו זניחות ביחס להוצאות המו"פ שלה, כאשר בחצי השנה הראשונה של 2025 רשמה החברה הכנסות של 6.25 מיליון שקל עם רווח גולמי של 1.72 מיליון שקל, בעוד הוצאות המו"פ עמדו על 3.3 מיליון שקל.

כעת, החברה מנסה להציג אסטרטגיה חדשה עם מעבר משלב המו"פ לשלב המסחור, תוך כוונה להקים מתקנים מסחריים בפועל ולגייס שותפים אסטרטגיים לצורך יישום הטכנולוגיה בקנה מידה רחב.

החברה עדכנה לפני כחודש על חתימת מזכר הבנות עם שותף אנרגיה בינלאומי בבריטניה לבחינת הקמת מתקן ראשון מסוגו (FOAK), שיחובר לנקרת מלח בקיבולת אגירה של עד 1 ג׳יגה־ואט־שעה. בדיקת ההיתכנות צפויה להסתיים עד סוף הרבעון הראשון של 2026, ובמקרה של הצלחה, הצדדים יתקדמו להסכם מחייב. לפי המזכר , אוגווינד תישא בעלויות התכנון וההקמה ותהיה זכאית ל־80% מהרווחים בשנה הראשונה של הפרויקט – שיעור שיצטמצם בהדרגה ל־50% מהשנה הרביעית ואילך. הפרויקט מיועד לעמוד בתנאי הסף של תוכנית LDES הבריטית, המעודדת פרויקטי אגירה ארוכי טווח (מעל 50MW ולפחות 8 שעות אגירה), מה שעשוי לפתוח דלת לתמיכה ממשלתית עתידית.

בנוסף לתחום ה־AirBattery, החברה מתכננת כניסה לשוק (Battery Energy Storage System) אגירת אנרגיה בסוללות ליתיום המשולבת במתקנים פוטו־וולטאיים באירופה, וכן ייזום והקמה של פרויקטים בישראל בשיתוף שחקנים מקומיים. לפי החברה, מרבית ההשקעות בפרויקטים החדשים יתבססו על מימון בנקאי בשווקי היעד ובשיתוף גופים מוסדיים ישראליים.

המסר ה"נסתר"

בהודעתה כתבה אוגווינד כי היא “בוחנת חלופות מימון לרבות גיוס הון”, ובכך אותתה על הצורך בחיזוק מבנה ההון לצורך מימוש התוכנית החדשה. לאור הנתונים, המעבר למסחור מלא של ה-AirBattery וכניסה לשווקים חדשים תלויים ביכולת החברה לגייס מימון, לשמר שותפים ולספק היתכנות הנדסית וכלכלית לטכנולוגיה.

להמשך הכתבה לחץ כאן