סולארי
צילום: עדי ברזילי

אחרי זינוק של מאות אחוזים במניות האנרגיה המתחדשת - מה הלאה?

מנכ"ל חברת הייעוץ והמחקר פרוסט אנד סאליבן ישראל, מנסה לענות על שאלה זו ושאלות נוספות; וגם, מה מחיר היעד שמעניקים ברוסאריו לאנלייט אנרגיה?
ערן סוקול | (2)

מניות חברות האנרגיה המתחדשת זינקו במאות אחוזים בשנים האחרונות, כאשר החברה הגדולה ביותר בבורסה בישראל במונחי שווי שוק הינה אנרג'יקס 0.94%  שמנייתה זינקה בכ-175% בשלוש השנים האחרונות והגיעה לשווי שוק של כ-3 מיליארד שקל, ואחריה חברת אנלייט אנרגיה 1.86%   שמנייתה זינקה בכ-300% בשלוש השנים האחרונות והגיעה לשווי שוק של כ-2 מיליארד שקל.

אנלייט מקבלת מהאנליסטית לילך גראוס מרוסאריו ייעוץ ומחקר מחיר יעד של 3.04 שקלים למניה, 4% בלבד מעל המחיר בשוק, אבל זה לאחר עלייה של 67% מתחילת השנה (הרחבה על הסקירה בהמשך הכתבה).

גם אנרג'יקס סיפקה תשואה מרשימה מתחילת השנה -  כ-52%. השאלה לאן הן הולכות מכאן? ד"ר טיראן רוטמן, מנכ"ל חברת הייעוץ והמחקר פרוסט אנד סאליבן ישראל, מנסה לענות על שאלה זו ושאלות נוספות. 

מה זה אנרגיה מתחדשת?

כל אנרגיה שמתקבלת ממקור טבעי, שמש מים ורוח וכו' שאינו מתכלה (בשונה מפחם או גז לדוגמא).

 

מה הם הצרכים הייחודיים של כל אחד מהתחומים?

רוח – דרישות רגולטוריות כגון אישור בנייה ואישור משרדי ממשלה שונים קשים יותר.

שמש – אזורים עם שמש, כמו פרויקט אשלים בדרום וכן דרישות רגולטוריות.

מים - לא קיים בישראל. נזקקים אזורים בהם זרימה יציבה ומשמעותית של מים.

אגירת אנרגיה - רתימת אנרגית השמש.

אקלים רגולטורי - למשל במדינה כמו פולין התחום לא היה משתלם עד לפני כשנה בגלל הרגולציה, אולם הממשלה התחלפה ועכשיו מעודדת כניסה לתחום, בניגוד לשאר מדינות אירופה שכן עודדו.

 

איזה חברות ישראליות שנסחרות בבורסה פועלות בתחום האנרגיה המתחדשת?

אנרג'יקס 0.94% , אנלייט אנרגיה 1.86% , אלומיי 1.63% , או פי סי אנרגיה 3.12% , ברנמילר ודוראד שהינה חברה בת של לוזון קבוצה 2.47% . בנוסף, ביומדיקו (חברת מדעי החיים לשעבר) תשמש כחברת מעטפת לחברת האנרגיה אווגווינד העוסקת בתחום אגירת אנרגיה.

 

מה הייחוד של כל חברה?

אנלייט ואנרג'יקס עוסקות בהיקף של כ-50% מפעילותן בפרויקטים של אנרגיית רוח וכ-50% בפרויקטים פוטו וולטאיים.

ברנמילר עוסקת באגירת אנרגיה סולארית וכך גם אווגווינד.

אלומיי היא חברה דואלית המשקיעה בפרויקטים פוטו וולטאיים ובתחנת הכוח הפרטית דוראד באשקלון.

 .  

 

איפה הן פועלות גיאוגרפית?

החברות הישראליות פועלות ברחבי העולם, מפולין, ספרד, קרואטיה ועד ארה"ב. המגמה כעת היא לעבור למדינות מזרח אירופה שהיו לשעבר מדינות קומוניסטיות. שם הפוטנציאל העסקי גבוה יותר.

 

מה הם היתרונות והחסרונות המרכזיים של כל אחת מהחברות?

אנרג'יקס מובילה פרויקטים מלאים כולל שלבי הייזום, הקמה והפעלה ועל כן הרווחיות גבוהה יותר (שיעור התשואה הפנימי, IRR) ושליטה מלאה על שרשרת הערך ומנגד ברשותה פרויקטים בודדים; אנלייט - נכנסת לשותפות לרוב עם שותפים מקומים ומזהה הזדמנויות ועל כן יתרונה הוא יותר בדינמיות ובכמות רבה מאוד של פרויקטים. מנגד, מבנה ההון מורכב ממימון גבוה יותר באופן יחסי לחברות אחרות בתחום, אך אנלייט מנצלת אותו להערכתנו באופן אופטימלי.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

מדוע לדעתך קיים פוטנציאל בתחום האנרגיה המתחדשת?

הפוטנציאל הכלכלי הוא רב - ברמה המדינית ורגולטורית - מדינות רבות החלו במהפכה אך הצורך הוא רב בעיקר לאור יעדי אנרגיה מתחדשת שהציב לעצמו האיחוד האירופי ומדינות נוספות דוגמת ישראל; ברמת הפרויקטים - ישנו יתרון גדול לגופים יזמים כגון אנלייט ואנרג'יקס הישראליות היכולות לתפעל פרויקטים במרווחים גבוהים יחסית.

 

האם התחום כבר כלכלי בפני עצמו, או עדיין כלכלי רק בזכות הסובסידיות?

התחום כלכלי לגמרי, די לראות את החברות הישראלית כגון אנלייט ואנרג'יקס בשנה האחרונה. אנו בפרוסט אנד סאליבן צופים צמיחה משמעותית בשנים הקרובות עם פרויקטים שטרם החלו בהם תקבולי החשמל.

 

איך מעריכים שווי של חברות בתחום?

השווי מבוסס על תמחור כל פרויקט על המרכיבים השונים בו (מחיר למגה וואט, שעות אור או רוח, שנות פעילות ועד לעלויות הקמה ומימון). שווי מצרפי של הפרויקטים והכנסות כלליות של ייזום ומנגד הוצאות כלליות שאינן משויכות לפרויקט הם שווי פעילות החברה המסוקרת על ידינו. 

 

מה הם מחירי היעד שלכם למניות אנרג'יקס ואנלייט?

אנו שמחים ללוות את החברות בתקופה של יצירת ערך משמעותית למשקיעים עם עלייה בשנתיים האחרונות של מאות אחוזים רבים לשתי החברות. אנרג'יקס 0.94% מתומחרת על ידינו במחיר שוק (עדכון לשווי ייצא בקרוב) ומחיר היעד של אנלייט אנרגיה 1.86% הוא 3.1 שקלים למניה (גבוה בכ-6.5% ממחיר השוק - ע.ס).

ד"ר טיראן רוטמן, מנכ"ל חברת הייעוץ והמחקר פרוסט אנד סאליבן ישראל

מחיר יעד דומה של כ-3.04 שקלים מספקת לילך גראוס – אנליסטית רוסאריו ייעוץ ומחקר. בסקירה שהוציאה לאנלייט, מציינת גראוס כי החברה צברה מעמד בינלאומי בתחום, תוך שיתוף פעולה עם גורמי מימון אירופאיים, בנקים עולמיים לפיתוח, וגופים מוסדיים מקומיים.

כתוצאה מכך, מעריכה גראוס כי החברה נהנית מיתרון תחרותי, הניכר הן ביכולותיה בהוזלת חוזי הקבלנות מול ספקי הציוד הגדולים בעולם, והן בנגישות גבוהה למימון בתנאים אופטימאליים, המהווים יחד מרכיב חשוב ביכולתה להתמודד על פרויקטים בארץ ובחו"ל.

בהתאם, מעריכה גראוס כי ההספק המותקן של החברה בפרויקטים המוחזקים צפוי לצמוח עד שנת 2022 לכדי 1.25GW-1.7GW וזאת ביחס לכ-0.2GW שסיימו הקמתם נכון לרבעון הראשון של 2019 (יותר מפי 6 מהמצב הנוכחי).

מקור: רוסאריו ייעוץ ומחקר

קצת רקע על החברה

אנלייט אנרגיה פועלת כיזם, מפתח ובעלים של מתקנים לייצור חשמל ממקורות אנרגיה מתחדשת. פעילות החברה בתחום מבוססת לרוב על הקמת הפרויקטים תוך קבלת רישיון רגולטורי המגדיר מראש את תנאי רכישת החשמל על פני תקופה קצובה ובתנאים מוסדרים.

לדברי גראוס, "בשנים האחרונות ביססה עצמה החברה כמובילה וחלוצה בתחום האנרגיות המתחדשות, פיתחה יכולות משמעותיות ומוכחות על פני כל שרשרת הערך החל משלבי התכנון והפיתוח (המהווים אחת מנקודת החוזק המרכזיות של החברה), וממשיך בשלבי הייזום, המימון, ההקמה וניהול המתקנים".

ההכנסות צפויות לצמוח פי 5 עד שנת 2022

לדברי גראוס, היקף ההכנסות ממכירת חשמל של החברות המוחזקות צפוי להגיע לכמיליארד שקל לשנה בשנת 2022 (נומינאלי, לא כולל הפרויקטים בפיתוח) וזאת ביחס לכ-210 מיליון שקל נכון ל-12 החודשים האחרונים.

"כנגזרת למגמת התפתחות ההספק המותקן של החברה וצמיחת ההכנסות, תזרים המזומנים השנתי הממוצע של החברה בסולו, המחולק מהתזרים העודף ברמת הפרויקטים, צפוי להגיע לכ-230-240 מיליון שקל בממוצע החל מ-2023 ואילך (כולל דמי ניהול), וזאת ללא הפרויקטים הנמצאים בשלבי הפיתוח (פי 3 ויותר מהקיים היום)", מציינת גראוס.

מקור: רוסאריו ייעוץ ומחקר

היקף ההשקעות הצפוי לחברה בגין חלקה בפרויקטים הנמצאים בשלבי ההקמה או טרום הקמה מוערך על ידי גראוס בכ-650 מיליון שקל לשנתיים הקרובות. "לשם מימון פעילות זו השלימה החברה בהצלחה מהלך כולל של גיוס חוב והנפקת מניות בהיקף של כ-440 מיליון שקל במהלך הרבעון השני של השנה" מציינת גראוס.

לילך גראוס – אנליסטית רוסאריו ייעוץ ומחקר

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    מבחינת הון עצמי לבעלי מניות - אנרג'יקס ביתרון משמעותי. (ל"ת)
    ' 02/07/2019 20:49
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אנלייט ואנרגיקס עתידם לפניהם. סקטור בתנופה. (ל"ת)
    אנרגיה חלופית 02/07/2019 16:33
    הגב לתגובה זו
אמיר חדד מנכל ברומטר
צילום: אתר החברה
ראיון

"כדאי להיות עכשיו בנכסים נזילים כדי לנצל את המימוש לכשיגיע"

"תור הזהב של 2024-2025 לא יחזור": אמיר חדד, מנהל ההשקעות הראשי בברומטר מסמן את ההזדמנויות החדשות בשוק האג"ח, מסביר למה הוא מעדיף את המח"מ הבינוני בממשלתי, על תמהיל של 50-50 בין שקלי לצמוד, למה המרווחים בקונצרני לא מצדיקים את הסיכון ולמה הוא נזהר מאג"ח נדל"ן למגורים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה ברומטר אמיר חדד

"היה מישהו שאמר לי ב-2009, (שהייתה שנה פנומנלית): 'הלוואי שכל שנה תהיה ככה'. עניתי לו שזה אפשרי, בתנאי שהשנה שלפניה תהיה כמו 2008", אומר בחיוך אמיר חדד, מנהל תיקים והאנליסט הראשי בבית ההשקעות "ברומטר".

אנחנו בנקודת זמן מעניינת בשוק. שוק שמסכם שנתיים חריגות בעוצמתן עם עליות מצטברות של כ-80%. אתם בטח שמעתם כבר עשרות תחזיות על מה שהיה ומה שהולך להיות, אבל כדאי לכם לשמוע מה יש לחדד לומר בנושא. חדד נמצא בשוק כבר 25 שנה, יש לו הסמכה בכלכלה ומינהל עסקים מאוניברסיטת בר-אילן, והוא כבר ראה מקרוב את השוק המקומי והעולמי במחזורי הגאות והשפל של שני העשורים האחרונים. אנחנו אוהבים לגלגל איתו שיחה מפעם-לפעם ולקבל ממנו את הסתכלות מאקרו. בפעם האחרונה שדיברנו הוא טען שאג"ח עדיף על מניות ולא חסך ביקורת מהנגיד - "מחירי האג"ח יעלו; הנגיד הוא פרזנטור גרוע והדירוג נפגע בגללו"  

"אנחנו אחרי שנתיים חזקות מאוד בשוק הישראלי", הוא אומר היום. "קשה לי לראות את 2026 משחזרת את העוצמה הזו. השוק לא זול, ואנחנו נצטרך לקבל פה מימוש מתישהו".

מסיימים שנה. איך אתם בברומטר?

“אנחנו בסך הכול בסדר. הייתה שנה מאוד טובה בתוצאות, אחת השנים היותר טובות. אבל צריך לשים את זה בפרופורציה. 2024 גם הייתה שנה טובה, והשוק בארץ עלה בערך 30%. אנחנו כבר בעצם בשנתיים מאוד חזקות בשוק הישראלי, בסיכום של מעל 80% בשוק".

אז מה אומרים למי שנמצא בחוץ או מחפש איפה 'לחזק' - מה לעשות עכשיו לדעתך?

"אף פעם אי אפשר לדעת, אבל הגישה של להיות 0 או 1 היא גישה לא נכונה. מה שאנחנו עושים בנקודת הזמן הזאת היא שלקוחות שרוצים להיות במסלול של 30% מניות, אז נתחיל ב-15%-20. לקוחות שרוצים להיות ב-50%, אנחנו מכוונים אותם כרגע ל-30%-40. הרעיון הוא לא להיות בחוץ, קצת להוריד מינון".

אז אתה חושב שצריך פה 'ניעור' מסוים, שתיקון הוא משהו שיכול-צריך להגיע?

"אני חושב שכן. אנחנו נצטרך לקבל פה איזשהו מימוש מתישהו.

רועי ריפטין, מנכ״ל אקסון ויז׳ן. קרדיט: ברצי, יח״צרועי ריפטין, מנכ״ל אקסון ויז׳ן. קרדיט: ברצי, יח״צ

מיליון דולר לאקסון ויז'ן על פרויקט AI? תקראו את האותיות הקטנות

אחרי ההודעה על השת"פ עם התאגיד הבטחוני לאונרדו, אקסון ויז'ן מודיעים על הזמנה של 1.24 מיליון דולר - אבל ההזמנה הזאת מסתכמת לכ-3.7 אלף דולר לחודש בשנתיים - איך זה מסתדר?  

ליאור דנקנר |

אקסון ויז'ן אקסון ויזן 33.7% , חברה ישראלית שמפתחת פתרונות לשוק הביטחוני, מקבלת הזמנה בהיקף של כמיליון דולר מחברה ביטחונית מובילה לפיתוח יכולות בינה מלאכותית לגילוי וזיהוי מטרות בלוחמה הימית. הפיתוח מתמקד בעבודה בזירה שבה התנאים לא תמיד “נקיים” והמערכת נדרשת לתת מענה גם כשהסביבה מורכבת ומשתנה.

החברה תפתח פתרון שמיועד להשתלב במערכות מבצעיות, ולספק התרעה מוקדמת, זיהוי, סיווג והערכת מרחק לאיומים, עצמים ומכשולים בים. המטרה היא שהיכולת לא תישאר כשכבה טכנולוגית נפרדת, אלא תתחבר לתהליך ההפעלה המבצעי של המערכות עצמן ותהיה חלק מהשגרה המבצעית.

השוק מגיב בחיוב להודעה והמניה נסחרת סביב 6-7 שקלים ומשקפת שווי שוק של כ-124 מיליון שקל. במהלך השנה האחרונה הציגה המניה תנודתיות גבוהה, עם תנועה בטווח רחב שנע בין שפל של כ-3.2 שקלים לשיא של עד כ-9.6 שקלים. מחזורי המסחר מצביעים על סחירות מוגבלת יחסית, עם מחזור יומי ממוצע של כמה מאות אלפי שקלים.


מה המערכת עושה בפועל בזירה הימית

הפתרון מספק יכולות התרעה מוקדמת, זיהוי, סיווג והערכת מרחק לאיומים, עצמים ומכשולים בזירה הימית. לפי החברה, המערכת מתוכננת לעבוד גם בתנאי סביבה מורכבים, כלומר במצבים שבהם הראות מוגבלת, יש רעש סביבתי גבוה, או שהתמונה שמתקבלת חלקית ומשתנה.

הדגש על סיווג והערכת מרחק באותה מעטפת משמעותי במיוחד בים, שם החזרים, תנועה מתמדת של הרקע ושינויים מהירים בתאורה ובמזג האוויר יכולים לטשטש את ההבחנה בין איום, מכשול או עצם שאינו מאיים. כשמערכת יודעת לתת התרעה מוקדמת ולייצר תמונת מצב עקבית, זה משפיע על זמן התגובה ועל רמת הדיוק ברגעים שבהם מתקבלות החלטות תפעוליות.