חיסכון פנסיוני פנסיה גמל
צילום: Istock

מה עשו מנהלי התיקים בחודש מרץ?

בחודש החולף נרשמה תשואה שלילית במדדי המניות המקומיים, מנהלי התיקים הקטינו את שיעור החשיפה למניות בישראל כנגד הגדלת רכיב האג"ח הממשלתי
ערן סוקול | (1)

חודש מרץ סגר את הרבעון הראשון של 2019 במגמה מעורבת, כאשר מדדי המניות המקומיים סיימו את החודש בתשואה שלילית ואילו מדדי המניות המרכזיים בחו"ל סגרו חודש נוסף של עליות. מדדי האג"ח בארץ ובעולם המשיכו להיות חיוביים וסוגרים את הפערים מהירידות שחלו ברבעון האחרון של 2018. בחודש מרץ, מנהלי התיקים הקטינו את שיעור החשיפה למניות בארץ כנגד הגדלת רכיב האג"ח הממשלתי. 

תיקי השקעות בחשיפה מנייתית בינונית (20%) הציגו את התשואות הגבוהות ביותר בחודש מרץ אולם ב-12 החודשים האחרונים נותרה התשואה הגבוהה ביותר בתיקים בחשיפה מנייתית גבוהה. התיקים המנוהלים בחשיפה מנייתית של עד 30%, המרכזים את מרבית כספי החוסכים (למעלה מ-50%) רשמו תשואה של כ-0.61% בחודש מרץ, התיקים בעלי חשיפה מנייתית של עד 20% רשמו תשואה של כ-0.62%, והתיקים המנוהלים בחשיפה מנייתית של עד 10% הציגו תשואה של כ-0.59% ועברו לתשואה חיובית של כ-1.09% בשנה החולפת, לעומת תשואה שנתית שלילית (אפסית) שנרשמה בחודש הקודם (לכתבה המלאה).

מקור הנתונים: מדד מנהלי התיקים של קלי פרימיום

מאמינים בממשלה: מנהלי התיקים הגדילו חשיפה לאג"ח ממשלתי

על פי אומדנים שנערכו על ידי קלי פרימיום מקבוצת קלי אודות אפיקי התיקים המנוהלים הפופולאריים ביותר, אשר מרכזים את מרבית כספי החוסכים, השינויים המהותיים ביותר שביצעו מנהלי תיקי ההשקעות בעלי חשיפה של עד 30% למניות בחודש מרץ, היו הגדלת רכיב האג"ח הממשלתי הצמוד בכ-9.3%% והשקלי בכ-3.2%, כנגד ירידה של כ-3.3% ברכיב המניות בישראל וירידה של כ-4.6% במזומנים.

מקור הנתונים: מדד מנהלי התיקים של קלי פרימיום

על פי אומדני קלי פרימיום, השינויים המהותיים ביותר שביצעו מנהלי תיקי ההשקעות בעלי חשיפה של עד 20% למניות בחודש מרץ, היו דווקא הגדלת רכיב המזומן בכ-8.3%, ובדומה לתיקים המנוהלים בחשיפה מנייתית גבוהה, הגדלת רכיב האג"ח הממשלתי הצמוד והשקלי בכ-3.9% ובכ-1.6% בהתאמה, כנגד הקטנת רכיב המניות בארץ בכ-2.7% והקטנת החשיפה לאג"ח קונצרני (צמוד ושקלי) בכ-0.9% כ"א.

מקור הנתונים: מדד מנהלי התיקים של קלי פרימיום

קיראו עוד ב"שוק ההון"

הערה: חלק מהשינויים בשיעורי החשיפה לאפיקי ההשקעה השונים נובעים מתנודות בשוק, כלומר משינויים פאסיביים ולא בהכרח משינויים אקטיביים שבוצעו על ידי מנהלי התיקים.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    המום 10/04/2019 14:59
    הגב לתגובה זו
    בד"ח השנתי של הקופה שלה לשנת 2018 חברת אנליסט חייבה דמי ניהול מחיסכון +הוצאות ניהול השקעות האם זה חוקי? האם הממונה על שוק ההון יודע על התרגיל הזה?
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מחר בבורסה - האם המימושים ימשכו?

למה מניות הביטוח נפלו בחמישי ועל מניות הארביטראז'

מערכת ביזפורטל |

מניות הביטוח נסחרת בתמחור גבוה. אנחנו כותבים את זה כאן די הרבה, אך מציינים כי המגמה חיובית וזרימת הכספים של החוסכים לגופים המנהלים (ביניהם כמובן חברות הביטוח) מייצרת זרם ביקושים למניות. במילים אחרות - אולי זה יקר לפי מבחנים פונדמנטליים, אבל יש יותר קונים ממוכרים. כמעט כל הבורסה יקרה באופן יחסי לעבר. לפני שנתיים מכפיל סביר ומייצג של ענפים רבים היה סביב 10-12, היום זה 15-18.

זרימת הכספים שלנו לבורסה לא תרד. מדי חודש זורמים מיליארדים. הגופים המוסדיים בבעיה - אין להם במה להשקיע, אז הם משקיעים באותו הדבר. ככל שהם משקיעים באותו דבר הם בעצם מנפחים את התיק שלהם - כי הם קונים את מה שיש להם ביקר יותר והערך של התיק עולה. תניחו שגוף מסוים החזיק ב-3% ממניית לאומי ב-42 שקלים לפני כשנה והוא הגדיל ל-4.5% ממניות הבנק רק שכעת המחיר הוא 69 שקלים. ההחזקה המקורית - ה-3%, זינקה בזכות הרכישות שלו ושל הגופים האחרים. אם נסתכל רחב יותר - מניות הבנקים מוחזקות בעיקר על ידי מוסדיים שקנו עוד והעלו את המניות. האם יש עם זה בעיה? כן, זה סוג של וויסות, אבל יש בזה רציונל כלכלי - מכפילי הרווח והשווים הכלכליים לא מנופחים מדי וגם - יש תחרות בין הגופים המוסדיים, זה לא עדר שמחזיק ב-65% ממניות הבנקים ופועל כראש אחד.

זה לו ויסות קלאסי, אבל עצם זרימת הכספים הגדולה היא ויסות טבעי, סוג של כרית ביטחון לשוק. הבעיה הגדולה של הזרמות כספים לא מרוסנות היא שבשלב מסוים זה מתנתק מערכים כלכליים, ובסוף - הכלכלה מנצחת. 

   

ביום חמישי מניות הביטוח קרסו. בדקו מה זה יכול להיות. הבנו שזו בעיקר פניקה נקודתית, ממש לא היסטריה כוללת. השחקנים הגדולים בשוק יודעים ומבינים שמניות הביטוח במחיר גבוה מדי. הם מחזיקים בהם בכל זאת בכמות מאוד גדולה, כי זאת הסחורה שיש, וזאת סחורה "חמה". הם לא רוצים ללכת נגד המגמה כי ברגע שהם "ימצמצו" גם הקולגות בגופים אחרים ימצמצו וימכרו. אבל ברגע שיש ירידות הם אומרים את הדבר הבא - "אנחנו פחות מאמינים בערך של המניות האלו, אנחנו מאמינים במגמה החיובית. השוק כרגע מתהפך, אם המגמה משתנה, המשחק הופך להיות אולי משחק של 'ערכים' ולא מגמה, במשחק הזה אנחנו צריכים למכור, כי הערך עדיין גבוה". 

במילים פשוטות - כל עוד הם רואים מסחר בסנטימנט חיובי ה בפנים. אם זה משתנה - הם חוזרים לבייסיק, מעריכים על אמת ואז התוצאה היא מכירה. אגב, הם לא חושבים שתהיה היסטריה מחר. אין דבר כזה בטוח, אף אחד לא יודע מה יהיה, אבל הם מזכירים שמניות הביטוח מאוד תנודתיות, בחמישי זה היה בעוצמה גדולה. הם לא שוללים שזה משחקי תשואות - גופים שמורידים ומעלים מניות כדי להתברג טוב יותר בביצועים השנתיים - זה לא רק לשפר את התשואות של עצמך, זה גם לפגוע בתשואות של אחרים.  כן, כלפי חוץ כולם הוגנים והגונים, אבל בפנים, במיוחד בסוף שנה יש מלחמה ענקית על התשואות. 

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מחר בבורסה - האם המימושים ימשכו?

למה מניות הביטוח נפלו בחמישי ועל מניות הארביטראז'

מערכת ביזפורטל |

מניות הביטוח נסחרת בתמחור גבוה. אנחנו כותבים את זה כאן די הרבה, אך מציינים כי המגמה חיובית וזרימת הכספים של החוסכים לגופים המנהלים (ביניהם כמובן חברות הביטוח) מייצרת זרם ביקושים למניות. במילים אחרות - אולי זה יקר לפי מבחנים פונדמנטליים, אבל יש יותר קונים ממוכרים. כמעט כל הבורסה יקרה באופן יחסי לעבר. לפני שנתיים מכפיל סביר ומייצג של ענפים רבים היה סביב 10-12, היום זה 15-18.

זרימת הכספים שלנו לבורסה לא תרד. מדי חודש זורמים מיליארדים. הגופים המוסדיים בבעיה - אין להם במה להשקיע, אז הם משקיעים באותו הדבר. ככל שהם משקיעים באותו דבר הם בעצם מנפחים את התיק שלהם - כי הם קונים את מה שיש להם ביקר יותר והערך של התיק עולה. תניחו שגוף מסוים החזיק ב-3% ממניית לאומי ב-42 שקלים לפני כשנה והוא הגדיל ל-4.5% ממניות הבנק רק שכעת המחיר הוא 69 שקלים. ההחזקה המקורית - ה-3%, זינקה בזכות הרכישות שלו ושל הגופים האחרים. אם נסתכל רחב יותר - מניות הבנקים מוחזקות בעיקר על ידי מוסדיים שקנו עוד והעלו את המניות. האם יש עם זה בעיה? כן, זה סוג של וויסות, אבל יש בזה רציונל כלכלי - מכפילי הרווח והשווים הכלכליים לא מנופחים מדי וגם - יש תחרות בין הגופים המוסדיים, זה לא עדר שמחזיק ב-65% ממניות הבנקים ופועל כראש אחד.

זה לו ויסות קלאסי, אבל עצם זרימת הכספים הגדולה היא ויסות טבעי, סוג של כרית ביטחון לשוק. הבעיה הגדולה של הזרמות כספים לא מרוסנות היא שבשלב מסוים זה מתנתק מערכים כלכליים, ובסוף - הכלכלה מנצחת. 

   

ביום חמישי מניות הביטוח קרסו. בדקו מה זה יכול להיות. הבנו שזו בעיקר פניקה נקודתית, ממש לא היסטריה כוללת. השחקנים הגדולים בשוק יודעים ומבינים שמניות הביטוח במחיר גבוה מדי. הם מחזיקים בהם בכל זאת בכמות מאוד גדולה, כי זאת הסחורה שיש, וזאת סחורה "חמה". הם לא רוצים ללכת נגד המגמה כי ברגע שהם "ימצמצו" גם הקולגות בגופים אחרים ימצמצו וימכרו. אבל ברגע שיש ירידות הם אומרים את הדבר הבא - "אנחנו פחות מאמינים בערך של המניות האלו, אנחנו מאמינים במגמה החיובית. השוק כרגע מתהפך, אם המגמה משתנה, המשחק הופך להיות אולי משחק של 'ערכים' ולא מגמה, במשחק הזה אנחנו צריכים למכור, כי הערך עדיין גבוה". 

במילים פשוטות - כל עוד הם רואים מסחר בסנטימנט חיובי ה בפנים. אם זה משתנה - הם חוזרים לבייסיק, מעריכים על אמת ואז התוצאה היא מכירה. אגב, הם לא חושבים שתהיה היסטריה מחר. אין דבר כזה בטוח, אף אחד לא יודע מה יהיה, אבל הם מזכירים שמניות הביטוח מאוד תנודתיות, בחמישי זה היה בעוצמה גדולה. הם לא שוללים שזה משחקי תשואות - גופים שמורידים ומעלים מניות כדי להתברג טוב יותר בביצועים השנתיים - זה לא רק לשפר את התשואות של עצמך, זה גם לפגוע בתשואות של אחרים.  כן, כלפי חוץ כולם הוגנים והגונים, אבל בפנים, במיוחד בסוף שנה יש מלחמה ענקית על התשואות.