מפעל אבגול
צילום: יח"צ

דו"חות אבגול מסבירים את הצניחה במניה

חברת הבדים הלא ארוגים רשמה הרעה בכל הפרמטרים, אולם הטבת מס הצילה את השורה התחתונה ברבעון הרביעי
מערכת Bizportal |

אבגול, יצרנית הבד הלא ארוג המשמש כחומר גלם לחיתולים ותחבושות, רשמה בשנת 2017 ירידה חדה בפרמטרים התפעוליים ובשולי הרווח. הסיבות: שינויים בעלויות חומרי הגלם, השקת קו ייצור חדש בדימונה והשקת קו ייצור חדש בארה"ב. קווי הייצור החדשים מתאפיינים בפחת גבוה ויעילות נמוכה.

אבגול 0% רשמה ברבעון הרביעי של 2017 רווח גולמי של 15.2 מיליון דולר, המשקף רווחיות גולמית של 15.2% על הכנסות רבעוניות של 100.4 מיליון דולר. תוצאות אלו חלשות מתוצאות הרבעון המקביל ב-2016, בו רשמה החברה רווח גולמי של 19.2 מיליון דולר, על הכנסות של 89.1 מיליון דולר ב־2016. כך שלמרות שההכנסות עלו בשיעור של כ-13%, הרווח הגולמי ירד בכ-20%.

הרווח התפעולי עמד על 7.2 מיליון דולר ברבעון, ירידה של 40% לעומת הרבעון המקביל. שיעור הרווחיות התפעולית צנח מ-13.6% ל-7.2%. תוצאות אלו מסבירים את התנועה במניה בחודשים האחרונים. מניית אבגול נסחרת בשפל של כשנה. מתחילת 2018 איבדה המניה כ-10%. הסיבות לירידה ברווחיות הם התייקרות חומרי הגלם שהעלו את הוצאות הייצור. חומרי הגלם העיקריים המשמשים את אבגול בתהליך הייצור כוללים בעיקר פתיתים של פוליפרופילן שהם תוצרים של תעשיית הפטרוכימיה, שבמהלך 2017 חלה עלייה במחיריהם.

המחיקה בברקן לא השפיעה על השורה התחתונה

הרווח הנקי של אבגול ברבעון הרביעי של 2017 עמד על 13 מיליון דולר, גידול של 50% לעומת רווחי הרבעון המקביל ב-2016. אולם עלייה זו לא מציגה את התמונה המלאה באבגול, שכן השורה התחתונה הושפעה מהטבת מס שנרשמה ברבעון הרביעי, בהיקף של 11.2 מיליון דולר.

מלבד התוצאות התפעוליות שהיו חלשות, דו"חות אבגול חושפים הפחתה של המפעל בברקן. אבגול מחקה סכום של 11.4 מיליון דולר בשל צפי כי תחול ירידה הדרגתית בביקושים למוצרי החברה המיוצרים במפעלה בברקן. מנגד, רשמה החברה ברבעון רווח הון של 11.5 מיליון דולר כתוצאה ממכירת הקרקע והמבנים במפעל החברה בברקן.  כך שהשפעות אלו קוזזו ברבעון.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חן גולן נקסט ויזן
צילום: יחצ

המניה של השנה כבר 4 שנים ברציפות - ומי הגופים שלא השקיעו בה?

הפניקס ומור השקעות נכנסו מאוד מוקדם להשקעה בנקסט ויז'ן; כלל ביטוח ומנורה נכנסו בהמשך אבל הן המחזיקות הגדולות; אנליסט, ילין לפידות ואלטשולר שחם - מתעלמות מהנייר; עוד הסבר לפערי התשואות השנה

ליאור דנקנר |

היא הנפיקה בשווי של 430 מיליון שקל. ניתחנו את ההנפקה ואמרנו - נראה זול. אם היא תגיע לתחזית שלה יש כאן הצפת ערך. זה היה לפני 4 שנים ואף אחד לא דמיין שהיא תעלה פי 40! :

נקסט ויז'ן היא מניית השנה כבר 3 שנים, חן גולן, היו"ר הוא מאנשי השנה של ביזפורטל 3 שנים ברציפות. אתמול החברה זכתה בהזמנת ענק של 77 מיליון דולר, המניה טסה ב-18% לשווי של 16.5 מיליארד שקל. הסיפור של נקסט ויז'ן הוא שילוב של תחום מנצח ולוהט - רחפנים וכטב"מים; יכולות ביצוע  טובות - וידאו יציב-עמיד וכנראה שהרבה מאוד חריצות ועבודה קשה. מאחורי המספרים המדהימים יש 130 עובדים חרוצים ויזמים שהצליחו טכנולוגית ומכנית להנדס מוצר פשוט טוב ואמין.


הפניקס ומור - השקיעו כבר בהתחלה

בשיחה אתמול עם גולן הוא דיבר על מוצר מוביל בעלות טובה וביכולת לדלוור. לדלוור-לדלוור-לדלוור, זה הסוד בגדילה של חברות. הלקוחות הגדולים שנמצאים כעת בגל של ביקושים לרחפנים וכטב"מים צריכים לדעת שהספק שלהם יודע לספק את הסחורה בכל מצב - גם עם משברים בשרשרת הייצור, גם עם עלייה במחירי המוצרים, גם עם בעיות במשלוחים. נקסט ויז'ן כבר חברה גדולה, עם כרית מזומנים גדולה, עם מלאי מספק, עם מספר ספקים לכל רכיב, עם פתרונות "לשעת חירום" והלקוחות בוטחים בה - לראיון המלא: יו"ר נקסט ויז'ן: "יהיו עוד הזמנות גדולות, לא יודע אם כזאת, אבל הביקוש מאוד חזק".    

מי שפחות מאמינים בה הם דווקא הגופים המוסדיים: אנליסט, ילין לפידות ואלטשולר שחם. אלו גופי אנליזה טובים, אבל הם לא היו במניה בתחילת הדרך וגם לא כעת. הם פספסו תשואה של אלפי אחוזים. מנגד, הפניקס ומור היו שם מההתחלה.

וצריך להבין - גוף מוסדי נבחן בהשקעות במניות ספציפיות. כל השאר לא באמת תלוי בניתוח שלו. ההבדלים בתשואות בין גופי ההשקעות נובעים מאלוקציה שונה במניות ואג"ח - אבל בסוף זה הימור כשמדובר על השקעות לטווח ארוך. אף אחד לא יודע באמת עם משקל של 62% במניות עדיף על 59%. אף אחד גם לא יודע אם תמהיל של 70% למניות בוול סטריט על פני 30% בת"א זה התמהיל הנכון. כלומר, האלוקצייה מלמעלה היא חשובה לתשואה, אבל זה עניין של גישה ואסטרטגיה שלא בשליטה. מה שכן בשליטה של הגוף המוסדי הוא המחקר ומציאת מניות כמו נקסט ויז'ן. כי אם הם משקיעים בה, זה מה שייתן להם את התשואה העודפת - את האלפא.

  

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

הבורסה פורצת שיאים; מגה אור מזנקת 9%, אלביט ב-4.6%

המדדים בשיאים חדשים ת"א 35 מוסיף 0.8% ת"א 90 מזנק 1.3%; אלביט מתחזקת אחרי שדיווחה אמש על אישור מהפרלמנט היווני; מגה אור מזנקת אחרי הערכות למו"מ עם אנבידיה על הקמת חוות שרתים; נקסט ויז'ן פתחה את השנה באיזור ה-55-60 בשווי שוק וכיום היא במקום ה-23 בשווי השוק בבורסה אחרי שזינקה כמעט פי 40 משווי ההנפקה שלה ב-2021 - מי הגופים שהשקיעו עוד בתחילת הדרך, מי הצטרפו באמצע ומי בכלל פספסו את הרכבת?

מערכת ביזפורטל |

   

כמו בהבדלים התרבותיים, כך גם בבורסות. אפשר לראות פער ברור בין הדרך שבה מתמחרים מעבר לים לבין צורת התמחור כאן. בוול סטריט יש משקל גדול לנרטיב, לסיפור, למומנטום סקטוריאלי, בעוד שבישראל הבחינה היא הרבה יותר אינדיבידואלית, מניה מניה. זה גם מה שמקשה לפעמים על המסחר בארה"ב, שמאוד חשוף לשינויים במצבי הרוח הסקטוריאליים וגם לזה של הנשיא טראמפ.


בחודשים האחרונים ראינו ניתוק מסוים בין הביצועים בתל אביב לבין וול סטריט. הזירה הביטחונית, שבה נרשמה הכרעה משמעותית כמעט בכל החזיתות, סיפקה רוח גבית בראש ובראשונה לתעשיות הביטחוניות, אבל גם לכלכלה המקומית ולרווחי החברות. בימים האחרונים, ככל שגורמי המאקרו האזוריים הופכים להיות כבר פחות דומיננטיים, ההלימה בין וול סטריט לסנטימנט בתל אביב חוזרת. זה קורה גם דרך ההשפעה של המניות הדואליות וגם דרך המעורבות ההולכת וגוברת של משקיעים זרים.

החוזים בוול סטריט עולים כעת במתינות, כשהחוזים על הנאסד"ק מובילים עם עלייה של כ-0.3%. אצלנו הבורסה שוב פורצת שיאים, ת"א 35 עולה 0.8% ות"א 90 מזנק ב-1.3%.