איתן בן אליהו
צילום: סיון פרג'

למרות הצניחה במניה: אירונאוטיקס ממשיכה לחלק אופציות לבכירים

רק לפני שלושה שבועות חילקה החברה אופציות לשני עובדים בכירים, וכעת מחלקת ל-2 עובדים בכירים נוספים. מניית החברה ירדה ב-32% מההנפקה
נועם בראל |
נושאים בכתבה אירונאוטיקס

חברת אירונאוטיקס, אשר רק לפני שלושה שבועות דיווחה כי תעניק אופציות לשני עובדים בכירים חברה, מדווחת היום כי תענק אופציות לשני עובדים בכירים נוספים, וזאת כאשר המניה בשפל ורשמה ירידה של כ-32% מאז ההנפקה, לאחר שעמדה בחקירה משטרתית עקב עסקה מול לקוח מהותי.

על פי הדיווח, אירונאוטיקס תעניק כ-176,871 אופציות במחיר מימוש של 12.46 שקלים  וזאת כאשר המניה בשפל ונסחרת סביב 12.20 שקלים בלבד. נזכיר כי ביוני האחרון החברה הונפקה בתל אביב לפי מחיר של 18.5 שקל למניה, כך שהחברה בוחרת לנצל את המחיר הנמוך כדי להציע אופציות לעובדיה, בעוד המשתתפים בהנפקה עדיין חבוטים מהתרסקות המניה.

על פי דיווח החברה, האופציות יבשילו על פני תקופה של ארבע שנים ממועד החלטת דירקטוריון , כאשר 25% מכמות האופציות תבשיל לאחר שנה, ו-6.25% מכמות האופציות תובשל בתום כל 3 חודשים שלאחר מכן. 

הקצאת האופציות הקודמת, גם היא כאמור, הייתה ל-2 עובדים בכירים בחברה, ונעשתה לפני כשלושה שבועות. במהלכה חולקו לבכירים כ-40,792 אופציות במחיר מימוש של 11.8 שקל, כאשר מאז המניה כבר הספיקה לעלות ל-12.20 שקל. 

באוגוסט האחרון האגף לפיקוח על הייצוא הביטחוני במשרד הביטחון התלה את רישיון השיווק והייצוא של מל"ט החברה מסוג Orbiter 1K ללקוח מהותי של החברה במדינה זרה. בעניין זה, היקף ההזמנות מהלקוח המדובר עומד על 20 מיליון דולר לשנים 2017-2018. 

אירונאוטיקס מספקת פתרונות מודיעיניים מבוססי מערכות בלתי מאויישות. החברה הוקמה בשנת 1977, ומרכזה ביבנה. החברה פועלת בעצמה ובאמצעות החברות הבנות שלה בשלושה תחומי פעילות משלימים: מערכות בלתי מאויישות, מערכות אלקטרו אופטיות, תקשורת ומנועים. מוצרי החברה משמשים לשלושה שימושים עיקריים: שימושים צבאיים, הגנת המולדת ושימושים אזרחיים. לחברה כ- 70 בכ-50 מדינות שונות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
עמירם לוין
צילום: פייסבוק, על פי סעיף 27

מיליארד שקל בייבי - עמירם לוין בתשואה חלומית

פי 1,200 - עמירם לוין, אלוף במיל מלמד את כולנו שהשקעות זה כמובן גם - מזל, אבל גם הרבה שכל-ידע

רן קידר |

800 אלף שקל של השקעה הפכו בעת שנקסט ויז'ן הונפקה ל-31 מיליון שקל. זה היה לפני 4 שנים, מאז האלוף עמירם לוין מימש מספר פעמים וירד מרף הדיווח של ה-5%, אבל לביזפורטל נודע שהוא עדיין מחזיק במניות החברה. אם לוין לא היה מממש הוא היה מחזיק כיום מניות ב-1 מיליארד שקל. אבל לוין מימש ובצדק - אף אחד לא יכול היה לדעת שזו השקעה שתניב פי 1,200! ופי 40 מאז שהיא החלה להיסחר. 


על פי ההערכות ובהסתמך על מכירות שכן דווחו, לוין נפגש עם כ-250 מיליון שקל במזומן והוא עדיין מחזיק בכמות מניות משמעותית, - לאחר שהמניה עלתה פי ארבע בשנה האחרונה - בלכל הפחות 400 מיליון שקל. בסך הכל מדובר על 650 מיליון שקל, וזו הערכה שמרנית.  בפעם הקודמת שניסינו לשאול את לוין על ההשקעה הוא אמר - "בטח שאני מחזיק, אבל זו השקעה פרטית ואני לא מדווח".  




עמירם לוין מלווה את החברה מההתחלה. המייסדים היו צריכים דמות מוכרת, דומיננטית, פותחת דלתות ולוין הצטרף. הוא האמין בחברה, השקיע בה, והצליח. ההצלחה של נקסט ויז'ן היא הרבה מזל. לוין הרוויח תשואה של כ-120,000%, זה מזל, אבל לא רק. זו ידיעה, זה ניסיון, זה הרבה שכל. שכל של בניית הדברים הנכונים, הסתכלות מאוד ממוקדת על מה שטוב לחברה ולא מקלישאה, בניית חברה אמיתית והבנה שוטפת של צרכי השוק במטרה לספק את המוצרים הטובים והנכונים לצבאות ולמשתמשים. 

אם תרצו - היה אולי הרבה מזל, אבל המזל הולך עם הטובים - נקסט ויז'ן היא חברה אמיתית ולוין זיהה את האנשים וההנהלה ואת המוצר ועזר להביא אותו למקומות הגבוהים. עכשיו הוא מחוץ לחברה, אין לו תפקיד רשמי, אך הוא עדיין מאמין בחברה ומשקיע בה. 

השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.