נכסי הקרנות בשיא של 163 מיליארד ש', אך הכנסות מנהליהן צנחו 27%
ב-28 באוקטובר הגיעו נכסי תעשיית קרנות הנאמנות בישראל לשיא כל הזמנים - 163.1 מיליארד שקל, זאת לאחר שהשיא הקודם נרשם ב-21 בפברואר 2011 ועמד על 162.9 מיליארד שקל, כך עולה מנתונים שפירסמה היום (ג') חברת מיטב.
מומחי מיטב לא ממהרים לחגוג ולדבריהם "לפני שמתפעלים, כדאי להעיר, שזהו שיא נומינלי ולא ריאלי במונחי מדד המחירים לצרכן השיא הריאלי יישבר, אולי, בימים הקרובים, כאשר נכסי הקרנות יחצו בנכסיהן את רף ה-170 מיליארד שקל. אגב, שבירת קו ה-170 מיליארד שקל תשבור גם את השיא הריאלי שנקבע ביוני 2006, עת ניהלה תעשיית הקרנות 144.6 מיליארד שקל.
אך במיטב מציינים כי יש הבדל חשוב אחד: לפני שש שנים כל הנכסים שנוהלו ע"י תעשיית הקרנות היו כספים שנוהלו כקרנות מסורתיות ברווחיות שונה לחלוטין מזו הקיימת היום. קרנות כספיות לא היו קיימות אז.
עוד סיבה להוריד את ההתלהבות לדעת מיטב היא שנכסי קרנות הנאמנות בישראל מהווים רק 6.4% מסך הנכסים הפיננסיים של הציבור, המסתכמים ב-2.65 טריליון שקל - הרבה פחות מן המקובל בשווקים הפיננסים של מדינות מפותחות.
אבל, זה לא העיקר. אם משווים את אופי התעשייה ומצבה היום מול אופייה ומצבה לפני מעט יותר משנה וחצי, מגלים שינויים דרמטיים בהרכב הפנימי שלה, שמשקפים בעיקר את העדפות הציבור בפרק זמן זה.
לדוגמא, בפברואר 2011 החזיקו הקרנות הכספיות והשקליות בנכסים בסך של 19.7 מיליארד שק ו-31 מיליארד שקל בהתאמה, שהיוו 12.1% ו-19% מנכסי תעשיית הקרנות בארץ, לעומת זאת ב-15 בנובמבר 2012 זינק הסך בכספיות ל-38 מיליארד שקל ובשקליות ל-34.4 מיליארד שקל כך ששני סוגי הקרנות הללו היוו 22.6% ו-20.5% מסך הנכסים שנוהלו בקרנות, כלומר כמעט הכפלה בנכסי הקרנות הכספיות.
לעומת זאת הגידול בסך הכולל של הנכסים שנוהלו בתעשיית הקרנות גדל רק ב-2.9% מ-162.9 מיליארד שקל ל-167.7 מיליארד שקל. התבוננות בתהמהיל מצביעה על כך ששיעור הכספים שנוהלו במניות בישראל ובקרנות גמישות נחתך 54% ל-3.4 מיליארד שקל וכי היקף הכספים שנוהלו בקרנות המוגדרות כאג"ח כללי אחר נפל מ-61.4 מיליארד שקל שהיווה כ-37.7% מהנכסים ל-45.3 מיליארד שקל שהם כ-27.1%. בנוסף בולטת צניחה חדה בשווי הקרנות המתמחות באג"ח חברות ובקרנות אג"ח כללי, למרות העלייה הנאה מאוד בנכסיהן בחודשיים האחרונים.
קובי אלכסנדר (נוצר ב-AI)ההשקעה המוצלחת של קובי אלכסנדר, והאם המימוש האחרון הוא סימן להמשך?
קובי אלכסנדר מממש 66 מיליון שקל ממניות אי.בי.אי אחרי 20 שנות השקעה; וגם: דברים שצריך לדעת על קובי אלכסנדר
קובי אלכסנדר קובי אלכסנדר מכר 240 אלף מניות של בית ההשקעות אי.בי.אי בשער של 275 שקלים למניה, סכום כולל של 66 מיליון שקלים. העסקה בוצעה בהנחה של 4% ממחיר השוק. לפני המכירה החזיק אלכסנדר ב-19.2% ממניות החברה; כיום נותרו בידיו 15.8%, בשווי של 620 מיליון שקלים. ההשקעה המקורית היתה ב-2005, בסך 50 מיליון שקלים עבור 25% מאי.בי.אי, והיא הניבה תשואה מצטברת של יותר מפי 12.
שווי השוק של אי.בי.אי חצה את 4 מיליארד שקלים במקביל לשיפור בתוצאות וקריאה נכונה של המפה. אי.בי.אי נכנס לפני יותר מעשור לתחום הקרנות האלטרנטיבות למשקיעים כשירים וזה הפך לזרוע מאוד מרכזית ברווחיו.
בשבוע האחרון מכרו ארבעה בכירים באי.בי.אי אופציות בשווי 50 מיליון שקלים
מי הוא קובי אלכסנדר?
קובי אלכסנדר הוא יזם הייטק ישראלי שייסד את קומברס טכנולוגיות (לשעבר אפרת) ב-1984 עם בועז משעולי ויחיעם ימיני. החברה, שפיתחה פתרונות ערך מוסף לתקשורת, גדלה ל-5,000 עובדים ו-1.5 מיליארד דולר מחזור שנתי בשיאה ב-2000, עם שווי שוק של 20 מיליארד דולר. אלכסנדר כיהן כמנכ"ל 25 שנה, והוביל IPO ב-1996 (גיוס 100 מיליון דולר) והשקעות בסטארט-אפים כמו וויקס (50 מיליון דולר ב-2007).
ב-2006 הוא הואשם בתרמית ניירות ערך: תמחור לאחור של אופציות למנהלים, שחסך 7 מיליון דולר מיסים והטיב עם בכירים, כולל אלכסנדר שקיבל אופציות בשווי 2 מיליון דולר. לאחר כתב אישום בארה"ב, נמלט לנמיביה (ללא הסכם הסגרה), שם שהה 10 שנים תחת שם בדוי, בעוד קומברס איבדה את שוויה וחוסלה.
ב-2016 הוא הוסגר, הורשע ב-2017 ברישום כוזב, ונידון ל-30 חודשי מאסר. ריצה 12 חודשים בארה"ב ובישראל, ושוחרר ב-2018 לאחר ניכוי שליש.
רו״ח פרידה עבאס יוסף, אחראית תחום נדל״ן במחלקת תאגידים הרשות לניירות ערך. קרדיט: ענבל מרמרי״בחברות הנדל״ן היזמי המספרים נראים טוב, אבל העודפים עלולים להיות מנופחים״
בכנס תאגידים ה-13 של רשות ניירות ערך מזהירים מפער בין התמונה האופטימית בשוק ההון לבין מצב הפרויקטים
בשטח, ומציגה מתווה גילוי חדש לחברות היזמיות שיתמקד במהות, בעודפים צפויים ובגילוי מצרפי
״על המסכים הכל נראה טוב, בפרויקטים זה כבר פחות פשוט״
היום (שלישי), בכנס תאגידים ה-13 של רשות ניירות ערך, עלתה רו״ח פרידה עבאס לבמה עם מסר מפוכח לשחקניות הנדל״ן היזמי. לדבריה, בעיני הרשות מתווה הגילוי החדש אינו רק שינוי טכני, אלא שינוי תפיסתי סביב מהות. היא הוסיפה שמי שמסתכל מלמעלה רואה שוק שנראה מצוין: בשנה האחרונה הצטרפו לבורסה 12 חברות נדל״ן יזמי, מספר שישראל לא ראתה כבר שנים. רוב החברות האלה גייסו אגרות חוב בהיקף כולל של כמעט 1.4 מיליארד שקלים, ובשנה החולפת נרשמה עלייה בשווי השוק של חברות הנדל״ן הציבוריות.
הנתונים האלה, אמרה, משקפים התעניינות גוברת מצד הציבור וציפייה לרווחיות גבוהה בשנים הבאות, במיוחד על רקע חזרה הדרגתית של השוק לפעילות אחרי סיום הלחימה. ״אם מסתכלים מלמעלה, הכל נראה ממש טוב״, אמרה, ״אבל כשנכנסים לעובדות בשטח, הסיפור מורכב יותר״.
עבאס הזכירה שבמקביל לעלייה בשוויי השוק נרשמה בשנה האחרונה ירידה בקצב מכירת הדירות, שהובילה לשיא חדש במספר הדירות הלא מכורות. יחד עם זאת, מדד תשומות הבנייה ושכר העבודה בענף ממשיכים לעלות ולהגדיל את עלות הפרויקטים עבור היזמים.
- יו"ר רשות ני"ע: "הונאות משקיעים ברשתות החברתיות מתרחבות - נדרשת פעולה משותפת עם הרשתות"
- רשות ני״ע: אישור גילוי מרצון לא מעיד על מקור חוקי של הכספים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
״השילוב של ירידה במכירות ועלייה בעלויות פוגע בתזרים המזומנים של החברות״, אמרה. ״את התוצאה רואים בשטח, בשלטי החוצות ובקמפיינים: מבצעי מכירות יצירתיים שמגלמים הנחות משמעותיות, הצעות למשכנתאות ללא ריבית, פטור מהצמדות ואפילו אפשרות לביטול הסכמים. אלה לא רק גימיקים שיווקיים, אלא כלים להתמודד עם מצוקה פיננסית שמתגברת״.
