נכסי הקרנות בשיא של 163 מיליארד ש', אך הכנסות מנהליהן צנחו 27%
ב-28 באוקטובר הגיעו נכסי תעשיית קרנות הנאמנות בישראל לשיא כל הזמנים - 163.1 מיליארד שקל, זאת לאחר שהשיא הקודם נרשם ב-21 בפברואר 2011 ועמד על 162.9 מיליארד שקל, כך עולה מנתונים שפירסמה היום (ג') חברת מיטב.
מומחי מיטב לא ממהרים לחגוג ולדבריהם "לפני שמתפעלים, כדאי להעיר, שזהו שיא נומינלי ולא ריאלי במונחי מדד המחירים לצרכן השיא הריאלי יישבר, אולי, בימים הקרובים, כאשר נכסי הקרנות יחצו בנכסיהן את רף ה-170 מיליארד שקל. אגב, שבירת קו ה-170 מיליארד שקל תשבור גם את השיא הריאלי שנקבע ביוני 2006, עת ניהלה תעשיית הקרנות 144.6 מיליארד שקל.
אך במיטב מציינים כי יש הבדל חשוב אחד: לפני שש שנים כל הנכסים שנוהלו ע"י תעשיית הקרנות היו כספים שנוהלו כקרנות מסורתיות ברווחיות שונה לחלוטין מזו הקיימת היום. קרנות כספיות לא היו קיימות אז.
עוד סיבה להוריד את ההתלהבות לדעת מיטב היא שנכסי קרנות הנאמנות בישראל מהווים רק 6.4% מסך הנכסים הפיננסיים של הציבור, המסתכמים ב-2.65 טריליון שקל - הרבה פחות מן המקובל בשווקים הפיננסים של מדינות מפותחות.
אבל, זה לא העיקר. אם משווים את אופי התעשייה ומצבה היום מול אופייה ומצבה לפני מעט יותר משנה וחצי, מגלים שינויים דרמטיים בהרכב הפנימי שלה, שמשקפים בעיקר את העדפות הציבור בפרק זמן זה.
לדוגמא, בפברואר 2011 החזיקו הקרנות הכספיות והשקליות בנכסים בסך של 19.7 מיליארד שק ו-31 מיליארד שקל בהתאמה, שהיוו 12.1% ו-19% מנכסי תעשיית הקרנות בארץ, לעומת זאת ב-15 בנובמבר 2012 זינק הסך בכספיות ל-38 מיליארד שקל ובשקליות ל-34.4 מיליארד שקל כך ששני סוגי הקרנות הללו היוו 22.6% ו-20.5% מסך הנכסים שנוהלו בקרנות, כלומר כמעט הכפלה בנכסי הקרנות הכספיות.
לעומת זאת הגידול בסך הכולל של הנכסים שנוהלו בתעשיית הקרנות גדל רק ב-2.9% מ-162.9 מיליארד שקל ל-167.7 מיליארד שקל. התבוננות בתהמהיל מצביעה על כך ששיעור הכספים שנוהלו במניות בישראל ובקרנות גמישות נחתך 54% ל-3.4 מיליארד שקל וכי היקף הכספים שנוהלו בקרנות המוגדרות כאג"ח כללי אחר נפל מ-61.4 מיליארד שקל שהיווה כ-37.7% מהנכסים ל-45.3 מיליארד שקל שהם כ-27.1%. בנוסף בולטת צניחה חדה בשווי הקרנות המתמחות באג"ח חברות ובקרנות אג"ח כללי, למרות העלייה הנאה מאוד בנכסיהן בחודשיים האחרונים.
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל
אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה
קבוצת אלקטרה אלקטרה 4.29% , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.
לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.
220 שערים בשלוש טבעות
הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.
מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.
- בשורה ירוקה: יוזמה להקמת מתקן ראשון בישראל לייצור אנרגיה מפסולת
- רמ"י משיקה מכרז בלהבים: 254 מגרשים לחיילי מילואים ולנכי צה"ל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מה זו אגרת גודש ולמה בכלל הולכים לשם
אגרת גודש היא מס תחבורתי שנגבה מנהגים שנכנסים עם רכב פרטי לאזורים עמוסים, בדרך כלל בשעות השיא. הרעיון פשוט: מי שנכנס למרכז המטרופולין בתקופות העומס משלם יותר, ומי שנוסע בשעות אחרות או בוחר בתחבורה ציבורית משלם פחות או לא משלם כלל.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגזינוקים בביטוח - הראל כבר גדולה מהבנק הבינלאומי; קמהדע נפלה 5%
בדקנו: מי 3 המניות הכי טובות של דצמבר (בינתיים) ומה הסיבות? אוריון זינקה ב-18% ביומה הראשון בבורסה, סוגת עלתה 2%
מניות הביטוח ממשיכות לזנק. מדד הביטוח טס - מדד ת"א-ביטוח
הראל כבר עולה בשווי על השווי של הבנק הבינלאומי - תראו כאן את השווי של חברות הביטוח הגדולות מודגש בצהוב, ואת המיקום שלהן בטבלת החברות הגדולות בבורסה:
דו"ח חדש של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר מציג תמונת מצב חיובית של ההשקעות הזרות בישראל. בעוד שנת 2024 הסתיימה בירידה מתונה, הנתונים לחציון הראשון של 2025 מצביעים על התאוששות משמעותית בזרימת ההון הזר למשק. על פי הדו"ח, בחציון הראשון של שנת 2025 נרשמו בישראל השקעות זרות ישירות בהיקף של כ-10.2 מיליארד דולר. מדובר בחציון החזק ביותר מאז שנת 2021, שבה נרשמו השקעות בהיקף של כ-14 מיליארד דולר באותה תקופה. נתון זה מייצג עלייה של 35% לעומת החציון המקביל בשנת 2024, שבו הסתכמו זרמי ההשקעות הנכנסות בכ-7.5 מיליארד דולר בלבד. ד"ר שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי במשרד האוצר, מציין בדבריו הפותחים את הדו"ח: "ההתאוששות נתמכת בהתפתחויות אזוריות חיוביות ובהסרת איומים ביטחוניים, אשר תרמו להפחתת פרמיית הסיכון של ישראל, לירידה בתשואות האג"ח לטווח ארוך, לחזרת חברות תעופה זרות ולעלייה במדדי המניות המקומיים." - השקעות זרות בישראל: המחצית הראשונה של 2025 החזקה ביותר מזה ארבע שנים
- ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
