נכסי הקרנות בשיא של 163 מיליארד ש', אך הכנסות מנהליהן צנחו 27%
ב-28 באוקטובר הגיעו נכסי תעשיית קרנות הנאמנות בישראל לשיא כל הזמנים - 163.1 מיליארד שקל, זאת לאחר שהשיא הקודם נרשם ב-21 בפברואר 2011 ועמד על 162.9 מיליארד שקל, כך עולה מנתונים שפירסמה היום (ג') חברת מיטב.
מומחי מיטב לא ממהרים לחגוג ולדבריהם "לפני שמתפעלים, כדאי להעיר, שזהו שיא נומינלי ולא ריאלי במונחי מדד המחירים לצרכן השיא הריאלי יישבר, אולי, בימים הקרובים, כאשר נכסי הקרנות יחצו בנכסיהן את רף ה-170 מיליארד שקל. אגב, שבירת קו ה-170 מיליארד שקל תשבור גם את השיא הריאלי שנקבע ביוני 2006, עת ניהלה תעשיית הקרנות 144.6 מיליארד שקל.
אך במיטב מציינים כי יש הבדל חשוב אחד: לפני שש שנים כל הנכסים שנוהלו ע"י תעשיית הקרנות היו כספים שנוהלו כקרנות מסורתיות ברווחיות שונה לחלוטין מזו הקיימת היום. קרנות כספיות לא היו קיימות אז.
עוד סיבה להוריד את ההתלהבות לדעת מיטב היא שנכסי קרנות הנאמנות בישראל מהווים רק 6.4% מסך הנכסים הפיננסיים של הציבור, המסתכמים ב-2.65 טריליון שקל - הרבה פחות מן המקובל בשווקים הפיננסים של מדינות מפותחות.
אבל, זה לא העיקר. אם משווים את אופי התעשייה ומצבה היום מול אופייה ומצבה לפני מעט יותר משנה וחצי, מגלים שינויים דרמטיים בהרכב הפנימי שלה, שמשקפים בעיקר את העדפות הציבור בפרק זמן זה.
לדוגמא, בפברואר 2011 החזיקו הקרנות הכספיות והשקליות בנכסים בסך של 19.7 מיליארד שק ו-31 מיליארד שקל בהתאמה, שהיוו 12.1% ו-19% מנכסי תעשיית הקרנות בארץ, לעומת זאת ב-15 בנובמבר 2012 זינק הסך בכספיות ל-38 מיליארד שקל ובשקליות ל-34.4 מיליארד שקל כך ששני סוגי הקרנות הללו היוו 22.6% ו-20.5% מסך הנכסים שנוהלו בקרנות, כלומר כמעט הכפלה בנכסי הקרנות הכספיות.
לעומת זאת הגידול בסך הכולל של הנכסים שנוהלו בתעשיית הקרנות גדל רק ב-2.9% מ-162.9 מיליארד שקל ל-167.7 מיליארד שקל. התבוננות בתהמהיל מצביעה על כך ששיעור הכספים שנוהלו במניות בישראל ובקרנות גמישות נחתך 54% ל-3.4 מיליארד שקל וכי היקף הכספים שנוהלו בקרנות המוגדרות כאג"ח כללי אחר נפל מ-61.4 מיליארד שקל שהיווה כ-37.7% מהנכסים ל-45.3 מיליארד שקל שהם כ-27.1%. בנוסף בולטת צניחה חדה בשווי הקרנות המתמחות באג"ח חברות ובקרנות אג"ח כללי, למרות העלייה הנאה מאוד בנכסיהן בחודשיים האחרונים.
חנן פרידמן צילום אורן דאיציון דרך לבורסה הישראלית: בנק לאומי הגיע ל-100 מיליארד שקל
במחזור של יותר ב-200 מיליון שקל השווי של לאומי עוקף את ה-100 מיליארד שקל, החברה הראשונה שעושה זאת בבורסת תל אביב
לאומי מניית בנק לאומי לאומי -2.11% מציינת ציון דרך היסטורי בשוק המקומי - שווי שוק של 100 מיליארד שקל. נכון לכתיבת השורות השווי עקף את ה-100 מיליארד שקל רף סמלי שמציב את לאומי ראשון ברשימה של חברות שמגיעות לשווי השוק המשמעותי. זה רגע שממסגר לא רק את התקופה האחרונה שהייתה חיובית במיוחד לבנקים, אלא גם את שינוי התפיסה כלפי מערכת הבנקאות הישראלית כשכבת היציבות של השוק המקומי.
המניה רשמה שנתיים פנומנליות. חרף המלחמה, מניית לאומי עלתה ביותר מ-160% בשתיים האחרונות ובכ-57% מתחילת השנה. ברקע העליות, מכפיל ההון קפץ לכ-1.5, גבוה משמעותית מהמכפיל ההיסטורי שנע סביב 0.7-0.8. עם זאת, השורה הפיננסית תומכת בשווי. ב-2024 רשם לאומי רווח נקי של 9.8 מיליארד שקל ותשואה על ההון של 16.9%, והציב יעד לרווח נקי של 9-11 מיליארד שקל בשנים 2025-2026 עם תשואה להון של 15-16% בשנה, לצד חלוקת הון משמעותית לבעלי המניות.
גם בדוחות האחרונים נראית המשמעת התפעולית שמחזיקה את התזה. ברבעון השני דיווח לאומי על תשואה להון של 15.9% ויחס יעילות של 27%, וחילק לבעלי המניות 50% מהרווח, אחרי שבנק ישראל אישר לבנקים להגדיל את החלוקה הודות ליציבות שהראתה המערכת גם בתקופות אי הוודאות של המלחמה.
מול החברות האחרות, ההבדל ניכר בשווי השוק. בנק הפועלים נסחר בשווי של כ-88 מיליארד שקל, גם הוא לאחר ראלי חד בבנקים. מתוך 5 הבנקים הגדולים, 4 ממוקמים ב-7 הגדולות מבחינת שווי שוק בבורסה. זה משקף לא רק גודל, אלא גם הערכת שוק לאיכות תיק, ליעילות ולמדיניות ההון.
- פיץ' מעלה את אופק הדירוג של הבנקים; קדימון לעדכון הדירוג של ישראל?
- הרווחים של הבנקים - מה גרם לקפיצה הגדולה ולמה יש סיכוי שהם יעלו בהמשך?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ההשבחה של חנן פרידמן
מאז כניסתו של חנן פרידמן לתפקיד מנכ"ל בנובמבר 2019, אז החליף את רקפת רוסק עמינח, שווי השוק של בנק לאומי עלה מכ-30 מיליארד שקל לכמעט 100 מיליארד שקל, עליית שווי של כ-70 מיליארד שקל בתוך שש שנים, המשקפת
תשואה שנתית מצטברת של כ-22% רק מעליית השווי. בנוסף, הבנק חילק דיבידנדים בתשואה של כ-4% (למעט 2020 שנת הקורונה). פרידמן, ששימש קודם לכן כיועץ המשפטי הראשי וכראש חטיבת האסטרטגיה, החדשנות והטרנספורמציה של הבנק, הגיע מרקע משפטי וניהולי עשיר שכלל תפקידים בקבוצת
הראל ובמשרד ליפא מאיר. מאז כניסתו הוא הוביל שינוי עומק בלאומי, מהתייעלות תפעולית ודיגיטציה נרחבת שתרמו לעלייה ברווחיות ולמיצובו כבנק הגדול בישראל.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבנקים מאבדים 2%, חברות הביטוח מזנקות 2.2% - ירידות במדדי הדגל
שר האוצר הציג את מתווה התקציב ורמז על מיסוי רווחי הבנקים או להפחית את הרווחים שלהם לטובת רווחת הציבור, מניות הבנקים מגיבות בירידות כשלעומתן חברות הביטוח מטפסות; עונת הדוחות בת"א מתחילה לתפוס תאוצה עם דוחות סופוויב, אודיוקודס ואורמת
שר האוצר מפיל את מניות הבנקים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הציג את מתווה התקציב לשנה הבאה והתמקד במסר חברתי: הפחתת מיסים לשכבות העובדות ומילואימניקים, לצד כוונה למיסוי גבוה יותר על גופים רווחיים, ובראשם הבנקים. לדבריו, “אי אפשר לתפוס שהרווח גדל מ-8 מיליארד שקל ל-30 מיליארד רק כי הנגיד העלה ריבית”, תוך ביקורת חריפה על שולי הרווח של הבנקים ועל כך שבנק לאומי הגיע לשווי שוק של 100 מיליארד שקל “על חשבון הציבור”. סמוטריץ' הבטיח כי תקציב 2026 יכלול הורדת מס הכנסה לעידוד צמיחה, רפורמות ביוקר המחיה ובמשק החלב, והתייעלות בתקציב הביטחון, הכל תוך שמירה על המסגרות הפיסקליות. להרחבה "לא ייתכן שלאומי הגיע לשווי 100 מיליארד על חשבון הציבור"
מדד הבנקים יורד כ-2%, ובכך לאומי לאומי -2.11% מאבדת את התואר ״החברה הראשונה בבורסה בשווי של 100 מיליארד שקל״. מדד ת״א ביטוח נהנה מהיחסיות ומתחזק ב-2.2%.
במדדי הדגל נרשמת מגמה שלילית - ת״א 35 מאבד 0.5% כשהבנקים מושכים אותו ללמטה בעוד הביטוח מושך מעלה, ת״א 90 בירידה של 0.8%.
האם אנחנו בעיצומו של גל פיטורים רחב בגלל ה-AI? אלפים פוטרו באחרונה מאמזון, UPS וחברות נוספות בגלל הכניסה של ה-AI לעולם העבודה, והסערה מתחילה להגיע גם בישראל, אז איך נערכים אליה? "האם ה-AI יחליף אותי?" - על הפיטורים שבדרך, גם בישראל
בשוק האג"ח נרשמות עליות קלות בעיקר באפיקים הארוכים, כאשר דברי הנגיד מחזקים את האפשרות שהריבית תרד כבר בנובמבר. אג"ח עם מח"מ ברוטו של כ-10.5 שנים נסחר עם תשואה ברוטו של כ-4.025%
- בכמה עלו החסכונות שלכם היום?
- פלסאנמור זינקה 32%, נקסט ויז'ן 5.5%, ברן 9%; חלל תקשורת איבדה 5.3% - נעילה חיובית בת"א
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
