נכסי הקרנות בשיא של 163 מיליארד ש', אך הכנסות מנהליהן צנחו 27%
ב-28 באוקטובר הגיעו נכסי תעשיית קרנות הנאמנות בישראל לשיא כל הזמנים - 163.1 מיליארד שקל, זאת לאחר שהשיא הקודם נרשם ב-21 בפברואר 2011 ועמד על 162.9 מיליארד שקל, כך עולה מנתונים שפירסמה היום (ג') חברת מיטב.
מומחי מיטב לא ממהרים לחגוג ולדבריהם "לפני שמתפעלים, כדאי להעיר, שזהו שיא נומינלי ולא ריאלי במונחי מדד המחירים לצרכן השיא הריאלי יישבר, אולי, בימים הקרובים, כאשר נכסי הקרנות יחצו בנכסיהן את רף ה-170 מיליארד שקל. אגב, שבירת קו ה-170 מיליארד שקל תשבור גם את השיא הריאלי שנקבע ביוני 2006, עת ניהלה תעשיית הקרנות 144.6 מיליארד שקל.
אך במיטב מציינים כי יש הבדל חשוב אחד: לפני שש שנים כל הנכסים שנוהלו ע"י תעשיית הקרנות היו כספים שנוהלו כקרנות מסורתיות ברווחיות שונה לחלוטין מזו הקיימת היום. קרנות כספיות לא היו קיימות אז.
עוד סיבה להוריד את ההתלהבות לדעת מיטב היא שנכסי קרנות הנאמנות בישראל מהווים רק 6.4% מסך הנכסים הפיננסיים של הציבור, המסתכמים ב-2.65 טריליון שקל - הרבה פחות מן המקובל בשווקים הפיננסים של מדינות מפותחות.
אבל, זה לא העיקר. אם משווים את אופי התעשייה ומצבה היום מול אופייה ומצבה לפני מעט יותר משנה וחצי, מגלים שינויים דרמטיים בהרכב הפנימי שלה, שמשקפים בעיקר את העדפות הציבור בפרק זמן זה.
לדוגמא, בפברואר 2011 החזיקו הקרנות הכספיות והשקליות בנכסים בסך של 19.7 מיליארד שק ו-31 מיליארד שקל בהתאמה, שהיוו 12.1% ו-19% מנכסי תעשיית הקרנות בארץ, לעומת זאת ב-15 בנובמבר 2012 זינק הסך בכספיות ל-38 מיליארד שקל ובשקליות ל-34.4 מיליארד שקל כך ששני סוגי הקרנות הללו היוו 22.6% ו-20.5% מסך הנכסים שנוהלו בקרנות, כלומר כמעט הכפלה בנכסי הקרנות הכספיות.
לעומת זאת הגידול בסך הכולל של הנכסים שנוהלו בתעשיית הקרנות גדל רק ב-2.9% מ-162.9 מיליארד שקל ל-167.7 מיליארד שקל. התבוננות בתהמהיל מצביעה על כך ששיעור הכספים שנוהלו במניות בישראל ובקרנות גמישות נחתך 54% ל-3.4 מיליארד שקל וכי היקף הכספים שנוהלו בקרנות המוגדרות כאג"ח כללי אחר נפל מ-61.4 מיליארד שקל שהיווה כ-37.7% מהנכסים ל-45.3 מיליארד שקל שהם כ-27.1%. בנוסף בולטת צניחה חדה בשווי הקרנות המתמחות באג"ח חברות ובקרנות אג"ח כללי, למרות העלייה הנאה מאוד בנכסיהן בחודשיים האחרונים.
אלפרד אקירוב: "אני עובד מהבוקר עד הלילה. זו לא עבודה קשה, אני לא עובד בטוריה"
אקירב על ההשקעה בכלל, על עסקת מקס - "עסקת מקס היא עסקה מצוינת. בזמנו חשבתי אחרת", על אלרוב נדל"ן, על מלונאות ועל היתר השליטה בכלל - "מי שבעסקים לא מוותר"
שנתיים אחרי שהתנגד נמרצות לרכישת מקס על ידי כלל ביטוח, אלפרד אקירוב, המחזיק ב-14.34% ממניות כלל באמצעות חברת אלרוב נדל"ן שבשליטתו, מודה שזו הייתה עסקה מצוינת לכלל. זאת למרות שבזמנו יצא נגדה בכל הכוח וניהל מאבק מול המנכ"ל שהוביל את העסקה, יורם נווה. אקירוב אף איים לתבוע את הדירקטורים של כלל שתמכו בעסקה.
דוחות אלרוב נדל"ן שפורסמו השבוע הראו כי האחזקות בכלל וכן האחזקות בבנק לאומי (4.7%) הניבו לאלרוב רווח של 1.05 מיליארד שקל בתיק ניירות הערך שלה. החברה סיכמה את תשעת החודשים הראשונים של 2025 ברווח נקי של 925 מיליון שקל, פי 30.8 בהשוואה לרווח נקי של 30 מיליון שקל בינואר-ספטמבר 2024.
אפשר לומר שאתה מצטער שהתנגדת בזמנו לעסקת מקס?
"אין לי מה להצטער. נכון להיום, זו עסקה מצוינת. כל דבר בעיתו. אז חשבתי אחרת, היום אני חושב אחרת."
התייחסת לכך שכלל היא חברת הביטוח היחידה שיש לה חברת אשראי, מה שמעניק לה יתרון על פני האחרות.
- אלרוב מסכמת רבעון טוב, אבל עד כמה הוא בר־קיימא?
- אקירוב חושב שכלל מעניינת למרות שזינקה יותר מפי שניים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"אלא אם גם הן יקנו, אבל אין מה לקנות יותר כי הכול מכור. אני חושב שזו עסקה מצוינת ולכלל יש יתרון שיש לה חברת כרטיסי אשראי."
אלי אדדי מנכ"ל סלקום; קרדיט: ענבל מרמריסלקום מציעה חצי מיליארד שקל על הפעילות הקווית של הוט
אחרי דוחות טובים, סלקום רוצה להתרחב ברכישות
המאבק על נכסי הוט מתחמם: סלקום הגישה הצעה לרכוש את הפעילות הקווית של הוט תמורת כ-500 מיליון שקל, צעד שנועד לחזק את מעמדה בשוק התקשורת. מדובר בפעילות הכוללת שירותי אינטרנט מהיר, טלפוניה קווית וטלוויזיה דיגיטלית ללקוחות עסקיים – תחום אסטרטגי שבו הוט מחזיקה תשתית ופריסת לקוחות רחבה.
המהלך של סלקום, בניהולו של אלי אדדי, מגיע במקביל להתפתחויות סביב הוט מובייל: פלאפון חתמה על מזכר עקרונות בלתי מחייב לרכישת פעילות הסלולר של הוט תמורת 2.1 מיליארד שקל, כאשר גם פרטנר וקבוצות נוספות מתמודדות על הנכסים. ההצעה של סלקום מתמקדת דווקא בפעילות הקווית – מגזר שבו יש לה עניין בהרחבת שירותיה לעסקים ובחיזוק כוחה בשוק ה-B2B.
לפי ההצעה, סלקום צפויה לקבל לידיה תשתית קיימת, בסיס לקוחות פעיל וצוותי תפעול הפעילים כבר בפרויקטים מול ארגונים, מוסדות ולקוחות גדולים. עסקה כזו עשויה להעמיק את נוכחותה בשוק העסקי, לשפר את יכולותיה במכרזים מוסדיים ולחזק את חבילת השירותים הכוללת שהיא מציעה.
לצד סלקום, גם פרטנר התעניינה בפעילות הקווית העסקית של הוט והגישה הצעה הכוללת גם את תחום הסלולר. בשוק מעריכים כי כל רכישה של פעילות מהותית מתוך הוט תצטרך לקבל את אישור רשות התחרות ומשרד התקשורת, בשל הריכוזיות האפשרית. מהלך כזה צפוי גם להצית מחדש את התחרות על המחירים והשירותים בשוק העסקי, ובעיקר בקרב חברות תשתית הפונות לעסקים.
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- נמחקה על הסף תביעת סלקט נגד פרטנר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שוק התקשורת הקווית העסקית מוערך בכמה מיליארדי שקלים בשנה, והוא כולל ארגונים קטנים, עסקים בינוניים וגופים ציבוריים. עבור סלקום מדובר בהזדמנות לצמיחה, הן בהרחבת ההכנסות והן בהעמקת החדירה למגזרים יציבים יחסית כמו מוסדות חינוך ובריאות, משרדי ממשלה וגופי תעשייה.
