זינקה עד 8.2% לאחר שחתמה הסכם עם חברת שירותי ייעוץ רגולטורי מובילה

בונוס תשתמש בשירותי חברת אדרס שמלווה חברות ישראליות במגעיהן עם ה-FDA. המטרה הראשונית: קבלת האישורים להתחלת ביצוע הניסויים הקליניים בהם יושתלו בבני אדם שתלי עצם עצמית מתוצרת החברה
רקפת סלע | (8)

חברת תאי הגזע בונוס ביוגרופ מודיעה היום (ד'), כי בונוס תרפואטיקה, חברה בת בבעלותה המלאה, חתמה על הסכם עם חברת שירותי הייעוץ הרגולטורי אדרס (ADRES - Advanced Regulatory Services Ltd). ההסכם הוא לקראת השלמת ההכנות הנדרשות בכדי לקבל את אישור הרשויות לביצוע של ניסויים קליניים. במסגרת ההסכם, תייעץ אדרס לבונוס ותלווה אותה בכל הקשור להליכים רגולטוריים, תכנון ניסויים קליניים וקבלת אישורים לשיווק מוצרי החברה ברחבי העולם. חברת אדרס הינה חברת ייעוץ ישראלית מובילה בתחום הרגולציה ואבטחת איכות בתעשייה הפרמצבטית, בארץ ובעולם. אדרס עוסקת בייעוץ ובתמיכה בכל שלבי פיתוח המוצר, החל מהשלב הפרה קליני ועד לרישום המוצר בשוק הישראלי, האירופאי והאמריקאי. בין היתר, תלווה אדרס את הפיתוח של מצורי בונוס, תייעץ לה בכל הקשור להתוויית האסטרטגיה הרגולטורית, תכנון תהליכי ייצור, פיתוח פרה-קליני וקליני של מוצרי בונוס, ובניית מערכי איכות, כחלק מתהליך פיתוח המוצרים של בונוס. חברת אדרס עובדת בשיתוף פעולה עם חברת CBR International Corp האמריקאית ומייצגת חברות ישראליות במגעיהן עם ה-FDA. ד"ר שי מרצקי, מנכ"ל חברת בונוס ביוגרופ, ציין: "אנו ממשיכים לפעול במרץ לקראת התחלת ניסויים קליניים בפיתוח החדשני של בונוס לגידול עצמות מחוץ לגוף מתאי גזע של החולה. כחלק מההכנות הללו, התקשרנו עם חברה מובילה בתחום הרגולציה, אשר תספק לבונוס תמיכה וייעוץ בכל תהליכי הפיתוח, התכנון והרגולציה. תכנון מוקדם ומקצועי של אסטרטגיית הפנייה לגופי הרגולציה בעולם, הינו חיוני על מנת למנוע עיכובים ולהתקדם במסלול הנכון לעבר שיווק ומסחור של מוצרי בונוס".

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    ניר 12/09/2012 17:44
    הגב לתגובה זו
    ההכנות לשלב הפרה קליני בעיצומן לשם כך גויס הכסף מהציבור נראה שעכשיו צפויה פריצה אל עבר רמה של חמישיים אגורות לפחות תלוי בקצב ההתקדמות הניסויים הקיניים צפויים בתחילת 2013 המון בהצלחה
  • 7.
    אחד שמכר ב 117 12/09/2012 14:53
    הגב לתגובה זו
    ומתחנן שתעלה שאוכל לצאת..מוכר ב40 בשמחה רק שיהיה קונה כבר...עבדו על כולם שם כמו בפרוקטוגניה..נייר שווה לתחת
  • 6.
    קרפת איזה מזנקת ניבהלה מימך..איך אתם מגזימים (ל"ת)
    לשנות את הכותרת 12/09/2012 14:52
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    איזה פוטניציאל יש לחברה הזאת...תאי גזע (ל"ת)
    פשוט לא מבינים 12/09/2012 14:12
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    בונוס עוד תחלק הרבה בונוסים (ל"ת)
    סבלנות חברים 12/09/2012 13:22
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    בונוס = פלוריסטם הבאה. תעלה 100% כמוה (ל"ת)
    תודה לך שי 12/09/2012 12:32
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    עמית 12/09/2012 11:06
    הגב לתגובה זו
    של 30% היום כל נייר שעולה 3% מקבל טיל. מה ? נגמר לכם הדמיון ?
  • 1.
    אוי בונוס! התגעגענו!!! הרבה הרבה בהצלחה (ל"ת)
    משה 12/09/2012 11:04
    הגב לתגובה זו
ניתוח דוחות
צילום: CANVA

לקראת דוחות הבנקים - יש עוד לאן לעלות? ומה עם מניות הביטוח

תחזיות האנליסטים מצביעות על רווח נקי של עד 9 מיליארד שקל לרבעון השני ותשואות גבוהות על ההון; גם מניות הביטוח נהנות מהגאות בשווקים, אך כמה מהטוב כבר מגולם אחרי העליות מתחילת השנה?

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה בנקים ביטוח

גם הכלכלה הישראלית, על אף האתגרים הביטחוניים והפוליטיים, מראה סימני צמיחה. נתוני הצריכה הפרטית ממשיכים להיות חיוביים, התעסוקה בשיא, והאינפלציה אמנם מעט טווח היעד אך נותרת יציבה. אלו מעניקים רוח גבית לפעילות הבנקאית הקמעונאית והמסחרית. בנוסף, ברבעון השני חל גידול בפעילות שוק ההון, כולל עליות במדדים ומחזורי מסחר גבוהים, מה שצפוי להתבטא גם בהכנסות מעמלות ופעילות ניירות ערך בבנקים.

איומי תחרות ורגולציה


הבנקים הגדולים בישראל צפויים לדווח בשבוע הבא, והמשקיעים מצפים לתוצאות חזקות לרבעון השני של 2025 כאשר התחזיות מדברות בעד עצמן: לפי הערכות בשוק, סך הרווח הנקי של חמשת הבנקים הגדולים (פועלים, לאומי, דיסקונט, מזרחי טפחות והבינלאומי) ינוע סביב 8.5-9 מיליארד שקל, עם שיפור בתשואה להון שתעמוד על 16%-17% בממוצע, המשך שיפור ביחס לרבעון הראשון.

לצד התחזיות האופטימיות, חשוב לזכור כי מספר גורמים עשויים להעיב על התוצאות בהמשך השנה. התחרות בשוק האשראי מתגברת, בין אם מדובר בכניסה של שחקנים חדשים כמו חברות כרטיסי האשראי שמרחיבות את היקף ההלוואות הצרכניות ומתחילות להציע חשבון חוץ בנקאי. אמנם מדובר בהשפעה שתיקח זמן להבשיל, אך הבנקים לא יכולים להתעלם ממנה.

גם בצד הרגולטורי מצטברים לחצים שיכולים לפגוע ברווחיות הבנקים. לצד דרישות המפקח להקצות משאבים להקלות ללקוחות שנפגעו במלחמה והגבלות על חלוקת דיבידנדים, הממשלה כבר החילה מס זמני על רווחי יתר, תוספת של 6% למס החברות בשנים 2024-2025, וברקע השיח סביב "רווחי העתק של הבנקים" הסיכון להתערבות נוספת נותר על השולחן.

גם שוק הנדל"ן ממשיך להוות מקור לסיכון עבור המערכת הבנקאית. הירידה בפעילות הרכישות מורגשת, בין היתר, בירידה בביקושים להלוואות מסוג 90/10 לרכישת דירות חדשות, מודל שהיה מנוע צמיחה משמעותי בשנים האחרונות. אם המגמה תימשך, היא עלולה לפגוע בהיקפי האשראי לדיור ובפרט בתיקי המשכנתאות החדשים. בנוסף, ירידות מחירים בשוק הדיור, אם יתרחשו, עשויות להוביל לפגיעה בביטחונות, לגידול בהפרשות להפסדי אשראי, ואף להשפעה רוחבית על תיקי האשראי העסקיים של יזמים וקבלנים.


ניתוח דוחות
צילום: CANVA

לקראת דוחות הבנקים - יש עוד לאן לעלות? ומה עם מניות הביטוח

תחזיות האנליסטים מצביעות על רווח נקי של עד 9 מיליארד שקל לרבעון השני ותשואות גבוהות על ההון; גם מניות הביטוח נהנות מהגאות בשווקים, אך כמה מהטוב כבר מגולם אחרי העליות מתחילת השנה?

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה בנקים ביטוח

גם הכלכלה הישראלית, על אף האתגרים הביטחוניים והפוליטיים, מראה סימני צמיחה. נתוני הצריכה הפרטית ממשיכים להיות חיוביים, התעסוקה בשיא, והאינפלציה אמנם מעט טווח היעד אך נותרת יציבה. אלו מעניקים רוח גבית לפעילות הבנקאית הקמעונאית והמסחרית. בנוסף, ברבעון השני חל גידול בפעילות שוק ההון, כולל עליות במדדים ומחזורי מסחר גבוהים, מה שצפוי להתבטא גם בהכנסות מעמלות ופעילות ניירות ערך בבנקים.

איומי תחרות ורגולציה


הבנקים הגדולים בישראל צפויים לדווח בשבוע הבא, והמשקיעים מצפים לתוצאות חזקות לרבעון השני של 2025 כאשר התחזיות מדברות בעד עצמן: לפי הערכות בשוק, סך הרווח הנקי של חמשת הבנקים הגדולים (פועלים, לאומי, דיסקונט, מזרחי טפחות והבינלאומי) ינוע סביב 8.5-9 מיליארד שקל, עם שיפור בתשואה להון שתעמוד על 16%-17% בממוצע, המשך שיפור ביחס לרבעון הראשון.

לצד התחזיות האופטימיות, חשוב לזכור כי מספר גורמים עשויים להעיב על התוצאות בהמשך השנה. התחרות בשוק האשראי מתגברת, בין אם מדובר בכניסה של שחקנים חדשים כמו חברות כרטיסי האשראי שמרחיבות את היקף ההלוואות הצרכניות ומתחילות להציע חשבון חוץ בנקאי. אמנם מדובר בהשפעה שתיקח זמן להבשיל, אך הבנקים לא יכולים להתעלם ממנה.

גם בצד הרגולטורי מצטברים לחצים שיכולים לפגוע ברווחיות הבנקים. לצד דרישות המפקח להקצות משאבים להקלות ללקוחות שנפגעו במלחמה והגבלות על חלוקת דיבידנדים, הממשלה כבר החילה מס זמני על רווחי יתר, תוספת של 6% למס החברות בשנים 2024-2025, וברקע השיח סביב "רווחי העתק של הבנקים" הסיכון להתערבות נוספת נותר על השולחן.

גם שוק הנדל"ן ממשיך להוות מקור לסיכון עבור המערכת הבנקאית. הירידה בפעילות הרכישות מורגשת, בין היתר, בירידה בביקושים להלוואות מסוג 90/10 לרכישת דירות חדשות, מודל שהיה מנוע צמיחה משמעותי בשנים האחרונות. אם המגמה תימשך, היא עלולה לפגוע בהיקפי האשראי לדיור ובפרט בתיקי המשכנתאות החדשים. בנוסף, ירידות מחירים בשוק הדיור, אם יתרחשו, עשויות להוביל לפגיעה בביטחונות, לגידול בהפרשות להפסדי אשראי, ואף להשפעה רוחבית על תיקי האשראי העסקיים של יזמים וקבלנים.