הוצגו עקרונות חדשים לביזור גרעיני השליטה בבנקים - נדרשת הגדלת שיעור ההחזקה ונאסרה החזקה פירמידיאלית
בנק ישראל פירסם היום (ד') מסמך עקרונות של המפקח על הבנקים בעניין העקרונות למתן היתר החזקה לתקופת מעבר לקבוצת שליטה המבקשת לבזר את גרעין השליטה בבנק. העקרונות המוצעים משותפים לפיקוח על הבנקים ולאגף הפיקוח על שוק ההון ביטוח וחיסכון במשרד האוצר.
בכך בנק ישראל מכין בכך את הקרקע לקראת יישום החלטות ועדת הריכוזיות, שדורשות הפרדה בין החזקות ריאליות לפיננסיות, מה שעשוי למשל לאלץ את צדיק בינו שמחזיק גם בשליטה בבנק הבינלאומי וגם בחברות נוספות כגון סונול לבחון את החזקותיו. שאלה דומה נשאלת גם לגבי שרי אריסון, בעלת השליטה בבנק הפועלים ובחברות נוספות כגון שיכון ובינוי, אם כי התשובה לשאלה זו נראית ברורה יותר. גרעין השליטה בבנק דיסקונט המצוי בידי משפחות ברופמן ורובין שראן שידוע כי הם מעוניינים למכור את חלקם בבנק צפוי להיות אחד הגרעינים שיעשו שימוש מהיר יותר בעקרונות החדשים. בבנק מזרחי הנשלט על ידי משפחת עופר גם כן יתכן שתבוצע מכירה בשל ההחזקות בחברות ריאליות כגון מליסרון. נזכיר כי בבנק לאומי לא קיים גרעין שליטה.
נציין כי במסגרת העקרונות החדשים מונע כעת בנק ישראל מעתה והלאה (לא רטרואקטיבית) את הרכישה של שליטה בבנק באמצעות מבנה שכבתי (פירמידלי).
עוד תנאי לא פשוט הוא הדרישה ממי שירצה לשלוט בבנק להגדיל את שיעור ההחזקות שלו בבנקים הגדולים, לאומי ופועלים ל-30% ובבנקים הבינוניים, מזרחי, דיסקונט והבינלאומי, ב-40% ממניות הבנק. בבנקים הקטנים תידרש החזקה של 50% מהון המניות על ידי גרעין השליטה. גם בסעיף זה מדובר בשינוי עתידי ולא בשינוי רטרואקטיבי, כך שלדוגמא אריסון שמחזיקה ב-22.5% ממניות בנק הפועלים לא תידרש להגדיל את החזקותיה על מנת להמשיך ולשלוט בגרעין השליטה בבנק.
נכון להיום, על פי התיקון לחוק הבנקאות מ-2004, בעלי שליטה בבנק שקיבלו היתר שליטה מהנגיד, יכולים למכור את גרעין השליטה באחת משתי דרכים:
- למכור את גרעין השליטה לקבוצת שליטה אחרת, אשר קיבלה מראש מהנגיד היתר לשלוט בבנק.
-למכור את גרעין השליטה באופן מבוזר, כך שאף אחד מהרוכשים לא יחזיק לאחר הרכישה יותר מ-5% מאמצעי השליטה באותו בנק. מכירה בדרך זו מחייבת תיאום מראש עם הנגיד, לצורך החלפת היתר השליטה בהיתר החזקה באמצעי שליטה בבנק לתקופת מעבר, במהלכה יימכרו אמצעי השליטה שמחזיקים בעלי השליטה מעבר לשיעור של 5%.
מטרת העקרונות החדשים שהציג היום בנק ישראל הנה להבטיח כי בעלי השליטה לשעבר לא ימשיכו לשלוט בבנק בפועל, למרות ביטול היתר השליטה, לאור העובדה שבתקופת המעבר הם עדיין יכולים להחזיק שיעור משמעותי של אמצעי שליטה בבנק.
העקרונות קובעים את גבולות שיתוף הפעולה בין בעלי השליטה לשעבר בתקופת המעבר בה יבוזר גרעין השליטה, את הקשר בין בעלי השליטה לדירקטורים, מגבלות בחלוקת דיבידנד בתקופת המעבר, ועוד.
תקופת המעבר תחל עם ביצוע המכירה הראשונה של חלק ממניות גרעין השליטה. תקופת המעבר תהיה מוגבלת, על מנת למנוע מצב בו יוחזק לאורך זמן שיעור גדול של מניות על ידי גורמים שאינם מוגדרים כבעלי שליטה בבנק.
- בתקופת המעבר בעלי השליטה לשעבר לא יהיו רשאים לרכוש אמצעי שליטה של הבנק, אלא למכור בלבד.
- במקרה של מכירת "חבילת מניות" של מעל 5% ממניות הבנק, יידרש הרוכש לקבל היתר החזקה. לצורך כך, יתאפשר מנגנון של מתן מתכונת להיתר ואישור מראש של רשימת רוכשים זרים (ברוקרים או בתי השקעות ), כך שכאשר יידרש הרוכש להיתר החזקה, יינתן לו היתר לתקופה קצרה במתכונת
שנקבעה.
עוד נקודה מעניינת במסמך העקרונות היא האיסור על חלוקת דיבידנדים במשך תקופת המעבר.
- 6.אר יאיר 19/04/2012 02:47הגב לתגובה זוכאילו בינו צדיק? סונול?
- 5.איילי 18/04/2012 15:33הגב לתגובה זובנק ישראל הורד את בנדל" ן בארץ והרגולטור את השאר , ממש חנקתם את המשק. צריך לחשוב פעמיים אם זה הזמן הנכון לעודף רגולציה , במיוחד שהשוק ההון נמצא על הקנטים כרגע. דפקתם את התקשורת , דפקתם את הנפט (ועדת שישנסקי,צמח) , דפקתם את הבנקים (כותרת מהיום) ,דפקתם את הנדל" ן (הגבלות על משכנתא ,קיצוץ באשראי לקבלנים וכו' ) מה קורה במדינה הזו ? ישראל זה מקום מאוד מאוד לא טוב לגור בו.
- 4.jkjk 18/04/2012 15:29הגב לתגובה זונראה חיובי מפתיע שהמנייה לא קופצת, נראה שהתנגדות ב1150 חזקה וא!!!! מלאכותית
- 3.הגדלת שיעור ההחזקות בגרעין השליטה זה פירוק הר (ל"ת)פירוק הריכוזיות? 18/04/2012 14:20הגב לתגובה זו
- 2.מהפכה (ל"ת)מהפכה 18/04/2012 14:19הגב לתגובה זו
- 1.אף אחד לא יוכל לזוז פה עוד מעט (ל"ת)איזה אקטיביסטים 18/04/2012 14:19הגב לתגובה זו

הבורסה נעלה באדום: 75 מניות מת״א 90 סגרו שלילי כשהמדד איבד 1.8%
יום המסחר הראשון לשבוע המסחר והאחרון לשנה העברית נסגר באדום; בין הגורמים שהעיבו על הסנטימנט - שיחות על הסכם לשחרור חטופים שקרסו, צונאמי מדיני של הכרה במדינה פלסטינית לצד ״הכרה״ ישראלית בבידוד הכלכלי שצפוי לה - אבל ייתכן שהסיבה לירידות היא פרקטית מעיקרה: המשקיעים רוצים לכסות פוזיציות לפני חופשת חגים בת שלושה ימים
ת״א 35 סגר בירידה של 1.5% לשער 3,030.36, ת״א 90 איבד 1.83% לשער של 3,256.39.
גם בשאר הסקטורים המגמה בייתה שלילית - מדד הבנקים איבד 2%, בעוד בת״א ביטוח הירידות היו חדות קצת יותר והמדד נסגר על ירידה של 2.88%. ת״א נדל״ן ירד 1.6%, ת״א נפט וגז ירד 0.66%.
אנחנו נכנסים לעונת החגים, בה שבועות המסחר יהיו קצרים ולא רציפים. שבוע המסחר יתקיים היום (ראשון)
ובחמישי בלבד, לרגל חופשת ראש השנה. ברקע, המדדים נסגרו בטריטוריה שלילית, כאשר ה"חופשה" הארוכה מלחיצה חלק מהסוחרים שלא יוכלו להגיב להתפתחויות הגיאופוליטיות עד ליום חמישי.
הבורסה אולי יורדת, אבל ראש הממשלה אופטימי. נתניהו אומר היום בפתח ישיבת הממשלה: ״יש אפשרות של שלום עם שכנותינו מצפון. מקיימים מגעים עם סוריה ולבנון״. נתניהו הוסיף: ״נצטרך להיאבק גם באו"ם וגם בכל הזירות אחרות בנושא התעמולה השקרית נגדנו והקריאות להקמת מדינה פלסטינית - הקהילה בין-לאומית תשמע מאיתנו בעניין הזה בימים הקרובים״. הדברים נאמרים כאשר בריטניה, אוסטרליה וקנדה הכריזו על הכרתן במדינה פלסטינית באופן רשמי. צרפת צפויה להכריז זאת במהלך נאומו של נשיא צרפת מחר באו"ם. אל המהלך יצטרפו היום/מחר גם: פורטוגל, בלגיה, מלטה, אנדורה, לוקסמבורג וסאן מרינו.
כשאתם קונים או מוכרים מניה, קרן נאמנות או אג"ח, תמיד מופיעה שורת עמלה. היא מחויבת אוטומטית, נכנסת אל הדו"ח החודשי, והרבה פעמים נבלעת בין אינספור סעיפים קטנים. אבל בינינו, מי באמת עוצר ומבין על מה בדיוק נגבית כל עמלה, מה ההבדל בין עמלת קנייה, דמי ניהול, דמי משמרת או עמלות עקיפות, ואיך בכלל אפשר להשוות בין הבנקים לחברי הבורסה האחרים? המבנה שאנחנו מכירים נבנה שכבה על שכבה לאורך שנים, והפך למשהו שרק יועצים או רואי חשבון יכולים לפענח. עבור רוב המשקיעים, במיוחד הקטנים, זה כמו מסך עשן: אתה יודע שאתה משלם, אבל לא באמת יודע על מה. אחרי עבודה של חודשים הצוות המשותף לאוצר, בנק ישראל ורשות ניירות ערך מציג מתווה לעדכון מודל העמלות בניהול חשבונות ניירות ערך, כדי לנסות ולשפר את השקיפות, ולתת למשקיעים יכולת להשוות בין נותני השירותים וככה להגביר את התחרות בשוק ההון - עמלת ההפצה בקרנות נאמנות צפויה לרדת; צוות עבודה ממליץ על הגבלת העמלה ל-0.2% לעומת 0.35% כיום
- קמטק זינקה ב-13.3%, פריורטק ב-10.3%; נעילה חיובית בת"א
- המדדים ירדו 2% במחזור של 4.2 מיליארד שקל - ת"א סימנה את השיא?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האם הריבית תרד בשבוע הבא? מרבית הכלכלנים סבורים שלא. הפד׳ ״שחרר את החגורה״ אבל אצלינו זה יקח עוד זמן: מתחזקות ההערכות הכלכלנים שהריבית בישראל לא תרד בהחלטה הקרובה ב-29 לחודש - בפועלים מצביעים על אינפלציית ליבה גבוהה; במזרחי טפחות מעריכים שהריבית תישאר על כנה; בלידר ובפסגות מזהירים שהציפיות הנמוכות לאינפלציה הן לא מציאותיות מול המלחמה והגרעון הריבית בישראל לא הולכת לרדת בקרוב - הערכות הכלכלנים

הבורסה נעלה באדום: 75 מניות מת״א 90 סגרו שלילי כשהמדד איבד 1.8%
יום המסחר הראשון לשבוע המסחר והאחרון לשנה העברית נסגר באדום; בין הגורמים שהעיבו על הסנטימנט - שיחות על הסכם לשחרור חטופים שקרסו, צונאמי מדיני של הכרה במדינה פלסטינית לצד ״הכרה״ ישראלית בבידוד הכלכלי שצפוי לה - אבל ייתכן שהסיבה לירידות היא פרקטית מעיקרה: המשקיעים רוצים לכסות פוזיציות לפני חופשת חגים בת שלושה ימים
ת״א 35 סגר בירידה של 1.5% לשער 3,030.36, ת״א 90 איבד 1.83% לשער של 3,256.39.
גם בשאר הסקטורים המגמה בייתה שלילית - מדד הבנקים איבד 2%, בעוד בת״א ביטוח הירידות היו חדות קצת יותר והמדד נסגר על ירידה של 2.88%. ת״א נדל״ן ירד 1.6%, ת״א נפט וגז ירד 0.66%.
אנחנו נכנסים לעונת החגים, בה שבועות המסחר יהיו קצרים ולא רציפים. שבוע המסחר יתקיים היום (ראשון)
ובחמישי בלבד, לרגל חופשת ראש השנה. ברקע, המדדים נסגרו בטריטוריה שלילית, כאשר ה"חופשה" הארוכה מלחיצה חלק מהסוחרים שלא יוכלו להגיב להתפתחויות הגיאופוליטיות עד ליום חמישי.
הבורסה אולי יורדת, אבל ראש הממשלה אופטימי. נתניהו אומר היום בפתח ישיבת הממשלה: ״יש אפשרות של שלום עם שכנותינו מצפון. מקיימים מגעים עם סוריה ולבנון״. נתניהו הוסיף: ״נצטרך להיאבק גם באו"ם וגם בכל הזירות אחרות בנושא התעמולה השקרית נגדנו והקריאות להקמת מדינה פלסטינית - הקהילה בין-לאומית תשמע מאיתנו בעניין הזה בימים הקרובים״. הדברים נאמרים כאשר בריטניה, אוסטרליה וקנדה הכריזו על הכרתן במדינה פלסטינית באופן רשמי. צרפת צפויה להכריז זאת במהלך נאומו של נשיא צרפת מחר באו"ם. אל המהלך יצטרפו היום/מחר גם: פורטוגל, בלגיה, מלטה, אנדורה, לוקסמבורג וסאן מרינו.
כשאתם קונים או מוכרים מניה, קרן נאמנות או אג"ח, תמיד מופיעה שורת עמלה. היא מחויבת אוטומטית, נכנסת אל הדו"ח החודשי, והרבה פעמים נבלעת בין אינספור סעיפים קטנים. אבל בינינו, מי באמת עוצר ומבין על מה בדיוק נגבית כל עמלה, מה ההבדל בין עמלת קנייה, דמי ניהול, דמי משמרת או עמלות עקיפות, ואיך בכלל אפשר להשוות בין הבנקים לחברי הבורסה האחרים? המבנה שאנחנו מכירים נבנה שכבה על שכבה לאורך שנים, והפך למשהו שרק יועצים או רואי חשבון יכולים לפענח. עבור רוב המשקיעים, במיוחד הקטנים, זה כמו מסך עשן: אתה יודע שאתה משלם, אבל לא באמת יודע על מה. אחרי עבודה של חודשים הצוות המשותף לאוצר, בנק ישראל ורשות ניירות ערך מציג מתווה לעדכון מודל העמלות בניהול חשבונות ניירות ערך, כדי לנסות ולשפר את השקיפות, ולתת למשקיעים יכולת להשוות בין נותני השירותים וככה להגביר את התחרות בשוק ההון - עמלת ההפצה בקרנות נאמנות צפויה לרדת; צוות עבודה ממליץ על הגבלת העמלה ל-0.2% לעומת 0.35% כיום
- קמטק זינקה ב-13.3%, פריורטק ב-10.3%; נעילה חיובית בת"א
- המדדים ירדו 2% במחזור של 4.2 מיליארד שקל - ת"א סימנה את השיא?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האם הריבית תרד בשבוע הבא? מרבית הכלכלנים סבורים שלא. הפד׳ ״שחרר את החגורה״ אבל אצלינו זה יקח עוד זמן: מתחזקות ההערכות הכלכלנים שהריבית בישראל לא תרד בהחלטה הקרובה ב-29 לחודש - בפועלים מצביעים על אינפלציית ליבה גבוהה; במזרחי טפחות מעריכים שהריבית תישאר על כנה; בלידר ובפסגות מזהירים שהציפיות הנמוכות לאינפלציה הן לא מציאותיות מול המלחמה והגרעון הריבית בישראל לא הולכת לרדת בקרוב - הערכות הכלכלנים