בזכות תמר והפצחן: בכלל פיננסים צופים שיפור דרמטי בתוצאות בזן משנת 2013
"בשנת 2013 בזן תראה אחרת" כותב היום אנליסט האנרגיה של כלל פיננסים, ירון זר וממליץ להחזיק במניית בזן מעל למשקלה במדדי המניות, כאשר האפסייד הצפוי למחירה עומד לדעתו על כ-30% וצפוי להגיע ל-2.6 שקלים. זר טוען כי על אף שהדוח הכספי לרבעון הרביעי שתפרסם בזן בחודש הבא יהא חלש וגם בשנת 2012 צפויות תוצאות חלשות-בינוניות, הרי ששיפור דרמטי בתוצאות צפוי משנת 2013. להערכתו, הפעלת הפצחן המימני ברבעון הרביעי של 2012 וקבלת גז טבעי מ"תמר" ברבעון השני של שנת 2013 יהוו אבני דרך דרמטיות לבזן. לדבריו, מחיר השוק של בזן אמנם מגלם מכפיל רווח נקי לשנת 2012 של כ- 5.3 , אך לשנים 2013 ו- 2014 מגלם מכפילים אטרקטיביים של 5.1 ו- 4.3. בהתייחס לפצחן המימני זר מסביר כי "בשנה האחרונה השתפרה סביבת המחירים הרלוונטית לפצחן המימני" ולכן בוחרים בכלל פיננסים להעלת את צפי תרומת הפצחן למרווח הזיקוק של בזן ב-0.5 דולר ל-2.9 דולר. "הפצחן יניב תוספת EBITDA של כ- 190 מיליון דולר לשנה, מהרבעון הרביעי השנה". זר מעריך כי בקרוב תחתום בזן על הסכם להספקת גז טבעי מפרויקט "תמר" במחיר של 5.5-6 דולר ל-MMBTU. לדבריו הפער בין מחיר הגז מ"תמר" לזה של "ים תטיס" יוסיף כ-0.5 דולר למרווח הזיקוק. כאשר מאמצע 2013 הגז צפוי לתרום למרווח הזיקוק לפחות 2 דולר המשקף רווח EBITDA (רווח לפני ריבית מיסים פחת והפחתות חד פעמיות) של כ-130 מיליון דולר לחברה. האנליסט מציין גם שני פרויקטים נוספים שיוסיפו לחברה כ-80 מיליון דולר לרווחי ה-EBITDA. המתקן ליצור פולימרים שהחל לפעול בסוף 2011 שצפו להניב לחברה רווח EBITDA שנתי בסך 30 מיליון דולר. בנוסף, שדרוג הפצחן הקטליטי שיושלם עד סוף השנה צפוי להניב לבזן רווח EBITDA שנתי של כ-50 מיליון דולר. לדבריו, החברה צפויה להטבות מס משמעותיות. ב- 3 השנים הקרובות בזן תשלם מס בשיעור נמוך ומסוף 2014 תשלם מס בשיעור 12% ."ב-3 השנים הקרובות בזן תשלם מס בשיעור נמוך ומסוך שנת 2014 תשלם מס בשיעור של 12%. "נדגיש כי הטבות המס משמעותיות מאוד בתמחור החברה והן תורגשנה מאוד לאחר שהפצחן המימני יגיע לפעילות מלאה".

למה הבנקים זינקו והאם זה מוצדק?
האם דיבידנד משפיע על השווי של חברה, איך זה שחלוקת דיבידנד בשיעור של 1%-1.5% ביחס לשווי, מזניקה את המניות ב-6%; ומה המחיר של הבנקים בארץ ביחס למחיר של בנקים בעולם?
בנק ישראל מאפשר לבנקים לחלק 50% מהרווח - החלטה שמזניקה את מניות הענף, אבל האם דיבידנדים באמת משפיעים על השווי? התשובה הכלכלית היא לא. אבל בפועל, יש גופים רבים שעוקבם וקונים מניות שמחלקות דיבידנדים גבוהים והם מזרימים כספים כאשר מדיניות הדיבידנד משתפרת. הביקושים מגיעים גם מגופים כאלו, אלא שלא בטוח שיש לזה הצדקה כלכלית.
הבנקים הם עסק נהדר. הם מייצרים תשואה להון של 16%-17% בזכות תחרות נמוכה במיוחד. הפיקוח על הבנקים בשם היציבות של המערכת הבנקאית, מייצר להם רווחי עתק, כי לגישתו בנקים רווחיים הם בנקים יציבים. הבעיה שהרווח שלהם הוא הפסד שלנו, אבל למשקיעים במניות הבנקים זה מצוין.
והנה עוד מתנה של המפקח על הבנקים: המפקח על הבנקים, דני חחיאשוילי, אישר היום לבנקים לחלק דיבידנד מוגדל בשיעור של עד 50% מהרווח הנקי בגין תוצאות הרבעון השני של 2025. מדובר במהלך נקודתי שלא ברור אם יחול באופן גורף על רבעונים עתידיים. בינתיים, בכל חלוקה נוספת, הבנקים יידרשו לפנות שוב לפיקוח. אלא שמשקבע המפקח שזה אפשרי, הוא לא יכול כבר ללכת אחורה, אלא אם תנאי השוק ישתנו לרעה.
ההודעה הובילה לראלי מהיר במניות הבנקים, כאשר מדד הבנקים מזנק בכ-6% ומושך מעלה את מדד ת"א 35 שעולה בלמעלה מ-1.4%.
הערכנו כאן שרווחי הבנקים יסתכמו ברבעון ב-8.5 עד 9 מיליארד שקל - לקראת דוחות הבנקים - יש עוד לאן לעלות? ומה עם מניות הביטוח. מאחר שחלק גדול ממניות הבנקים מוחזקות בידי גופים מוסדיים, המשמעות היא שקרנות הפנסיה, קופות הגמל ועמיתי קרנות ההשתלמות ייהנו מהגידול בחלוקה. במקביל, בעלי השליטה בשני הבנקים שבהם יש גרעין שליטה - מזרחי טפחות (אייל עופר והאחים וורטהיים) והבינלאומי (צדיק בינו) יקבלו דיבידנדים שמנים שמוערכים ב-300 מיליון שקל.
- הבינלאומי עם רווח שיא של 637 מיליון שקל ותשואה של 18.3% על ההון
- לקראת דוחות הבנקים - יש עוד לאן לעלות? ומה עם מניות הביטוח
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עונת
הדוחות הכספיים בבנקים תיפתח ביום שני עם פרסום דוחות הבינלאומי, ותימשך עם לאומי והפועלים ביום רביעי, ודיסקונט ומזרחי טפחות ביום חמישי. הבנקים ימשיכו להציג צמיחה בפעילות, הכנסות מימון גבוהות והפרשות נמוכות יחסית להפסדי אשראי. ברקע, האינפלציה ברבעון השני (1.3%)
תרמה לשורת הרווח, בעיקר בשל עודף נכסים צמודי מדד במאזני הבנקים. עם זאת, תרומה זו היא נומינלית בלבד.

הבנקים מאבדים 3%, הפניקס יורדת 4%
הסברנו אתמול למה דיבידנדים לא אמורים להצדיק זינוק של 6% במניות הבנקים, המניות יורדות כעת ב-3% - למה הבנקים זינקו והאם זה מוצדק?
ירידות בבורסה אחרי הזינוקים אתמול. מניות הבנקים זינקו כמעט 6% אתמול והיום הן נופלות ב-3%. ניסינו להסביר שאין קשר ישיר בין דיבידנדים לבין זינוק של 6%. העלאת שיעור חלוקת דיבידנד זה לא סיבה לזינוק במניות הבנקים, במיוחד כשמדובר בעלייה של 10% בחלוקה. ועדיין אי אפשר להתווכח עם שהוק, הבנקים זינקו.
היום הם מתקנים כשבסיכום של היומיים עדיין מדובר בעלייה מרשימה של כ-2.7%.
גם הפניקס שזינקה אתמול 7% גם על רקע הכניסה למדד MSCI, מאבדת היום כ-4%.
נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן -0.47% חברת מערכות הצילום המיוצבות מציגה הכנסות שיא של
37 מיליון דולר ורווח נקי של 23.2 מיליון דולר, עם צמיחה חזקה ושולי רווחיות גבוהים במיוחד; צבר ההזמנות ירד ל-110 מיליון דולר, אך מספר הלקוחות המשיך לעלות. להרחבה על הדוחות נקסט ויז'ן ממשיכה לצמוח בהכנסות, אך צבר ההזמנות ירד. השוק הפיל את המניה ב-6%, ובהמשך היא תיקנה לגמרי. הצבר במסלול עלייה, רק שהוא תלוי מאוד
בעיתוי קבלת ההזמנה. שבועיים-חודש אחרי הצבר עשוי לגדול, לא יהיה נכון, כך מסבירה החברה, לבחון על סמן נקודה בודדת אחת - סוף הרבעון.
גם התוצאות לרבעון השני לא היו מזהירות, אבל זה בגלל המלחמה. השמיים היו סגורים במשך שבועיים וזה התבטא בירידה בהכנסות. אחר כך היה פקק בהזמנות, והחברה חוותה ירידה בהכנסות לעומת הפוטנציאל - בכמה? לא ברור, כנראה בכמה מיליונים טובים שיחזרו ברבעון השלישי.
הגירעון הממשלתי התכווץ ל-4.8% מהתוצר ביולי - והכנסות ממסים זינקו ב-16.6%. ההכנסות ממסים עולות יותר מאשר הוערכו בתחילת השנה והן בעצם "מצילות" את האוצר והמדינה בכלל מגירעון גדול יותר. הדוח החודשי על התקציב וכן הדוח על ההכנסות ממסים מצביעים על שיפור משמעותי בגירעון התקציבי על רקע גידול חד בהכנסות המדינה ומיתון בקצב גידול ההוצאות. הגירעון ב-12 החודשים האחרונים ירד ל-4.8% מהתוצר, לעומת 5% בחודש הקודם - שי אהרונוביץ מציל את הגירעון התקציבי; גביית המסים זינקה ב-16.6%
- הבנקים זינקו בכ-6%, הפניקס זינקה 7%; סאפיינס ב-24%
- סיכום שבועי בת"א - הירידות מעמיקות והמשקיעים מחפשים ביטחון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשוק האג"ח הממשלתי נרשמות עליות קלות כשהתשואות יורדות בהתאמה, אגרת חוב ממשלתית שקלית בריבית קבועה עם מח"מ ברוטו של 11.2 שנים נסחרת בלי שינוי ניכר ובריבית של 4.47%.