"חוק מפרק אליהו" מתקדם: אושר בועדת הכספים ויסדיר את השליטה בבנק ללא גרעין שליטה
ועדת הכספים אישרה היום (ג'), לקריאה שנייה ושלישית, את הצעת חוק הבנקאות, שנועדה להסדיר את אופן השליטה של בנק ללא גרעין שליטה. הצורך בתיקון החוק הקיים נבע מכך שלראשונה, בעקבות מכירת בנק לאומי ע"י המדינה, מתקיים מצב שבו בנק גדול נותר ללא גרעין שליטה. הצעת החוק אושרה פה אחד.
תכלית החוק היא הסדרת הזכות המהותית למנות דירקטורים בבנק ללא גרעין שליטה, בדיקת יושרה ואיתנות פיננסית של מי שמבקש להפוך לבעל לשיטה בבנק, למנוע מצב שלבעל מניות תהיה השפעה ישירה על עסקי התאגיד הבנקאי, לקבוע מי יכול להציע דירקטורים בבנק ללא גרעין שליטה: מי שיש לו מעל 2.5% או קבוצה שבידיה מעל 2.5%. לדבריו, דירקטור שקול ל-יותר מ- 6.5%. כמו כן, הגבלת כהונת דירקטור בבנק ללא גרעין שליטה עד 9 שנים בלבד (מקסימום 3 קדנציות של 3 שנים).
עיקרי הטענות נגד הצעת החוק שמכונה גם "תיקון לחוק מראני", הן שהוא נועד להלאים את בנק לאומי לאחר מכירתו ולהחליש את כוחם של בעלי מניות חזקים במיוחד בו כשלמה אליהו (10% בבנק לאומי) וקבוצת אוצר ההתיישבות.
אהוד ניר, אנליסט הבנקים של פסגות: "הדבר עלול להקשות על בנק לאומי בקבלת החלטות מרחיקות לכת יותר כגון התייעלות או פיטורי עובדים". ניר מתייחס לכך שבשנים האחרונות בנק פועלים התייעל ובנק לאומי לא התייעל, תוכנית ההתיעלות שהכריז עליה בנק לאומי בשלוש השנים הבאות כוללת החלטה לא לקלוט עובדים חדשים במקום הפורשים ולא פיטורים כמו דיסקונט שהכריז כי 500 עובדים יפרשו מרצון.
נציין כי הרשויות בישראל תמכו לפני שנים בניהול בנק תוך הסתמכות על גרעין שליטה מוגדר מתוך ההנחה השגויה כי זה יעזור לבנק במקרה שהבנק יקלע לקשיים. בינתיים בנק לאומי הוא הבנק היחיד מתוך חמשת הבנקים הגדולים אשר מתנהל ללא גרעין שליטה ובכך מיישר קו עם העולם: סיטי בנק, קרדיט סוויס ובנק אוף אמריקה ועוד בנקים מתנהלים ללא גרעין שליטה. ניסיונו של שלמה אליהו, בעל המניות הגדול ביותר בלאומי נתקל בקשיים.
החוק אף מעלה השערה בשוק ההון שכעת המדינה תמכור מ-6% שיש באמתחתה בבנק לאומי אך על פי גורם בכיר בשוק ההון מדובר ב"תרחיש לא סביר היות ומכפיל ההון הוא עדיין נמוך".
יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני מיהדות התורה: "אישרנו היום חוק חשוב לביטחון הפיננסי של המשק הישראלי וליציבותו. דאגנו לאיזונים הנכונים, כך שמחד, תושגנה מטרות החוק ומאידך, לא ייפגעו יתר על המידה הזכויות הקנייניות של בעלי המניות בבנק לאומי".
הרווח שלא יחזור - מה יקרה לאל על בשנים הבאות?
אל על חותמת רבעון מצוין עם רווח של 203 מיליון דולר אבל פרישת המנכ"לית דינה בן טל גננסיה וחזרת התחרות לשוק מציירים תמונה מורכבת - חברת התעופה הלאומית תמריא או תצנח בשנים הקרובות?
רגע לפני חזרה אמיתית של התחרות בתחום התעופה - רבעון שיא לאל על - למרות איבוד נתח שוק, הרווח הנקי של אלעל עלה ל-202.6 מיליון דולר.
הדוחות שפורסמו היום מבטאים גידול בפעילות - 7% בהכנסות ביחס לשנה שעברה ל-1.07 מיליארד דולר, וגידול של 85 ברווח ל-203 מיליון דולר. רבעון שלישי הוא רבעון עונתית חזק. מתחילת השנה, החברה הרוויחה 364 מיליון דולר, ירידה לעומת רווח של 415 מיליון דולר בתשעה החודשים הראשונים בשנה שעברה.
בסוף השנה תפרוש דינה בן טל, מנכ"לית אל על לאחר שלוש שנים בלבד בתפקיד והיא ייצרה בשנים האלו תוצאות שהביאו את אל על לשיא של כל הזמנים ורווחים שהסיכוי שיחזרו נמוכים מאוד.
פרישתה של בן טל העלתה מחדש את הסוגיה העדינה ביחסים בין מנכ"ל לבעלים. בן טל הביאה את אל על שהיתה על סף פירוק בקורונה ועם חוב עצום של 1.7 מיליארד, לעודף של מאות מיליוני דולרים, תזרים מזומנים חיובי ונתונים פיננסיים חזקים. היו כמה שלבים - ראשית במקביל לכניסת משפחת רוזנברג לשליטה בחברה והתמיכה הממשלתית, נעשה רה ארגון גדול. בן טל גננסיה הצליחה להושיב את הוועדים באל על סביב שולחן גדול אחד ולחתוך. זה הישג גדול שאולי לא נמדד מידית בשורה התחתונה, אבל שם הבסיס להצלחתה - היכולת להניע את העובדים.
- אל על: למרות איבוד נתח שוק, הרווח הנקי עלה ל-202.6 מיליון דולר
- בין חידוש הקווים למרוקו לבסיס החדש של וייז אייר - תמורות בענף התיירות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אל על הלכה והשתפרה ואז הגיעה המלחמה. זה נראה רע מאוד, אבל מהר מאוד מ"עז יצא מתוק" - אם בתחילת המלחמה היה סיכוי טוב שאל על תחזור לבקש תמיכה מהמדינה, מהר מאוד התברר שהיא הפכה ליצרנית מזומנים גדולה כי היא הפכה למונופול בקווים המרכזיים. התזרים והרווחים היו בשמיים, אל על הרוויחה את כל השווי שלה לפני המלחמה בשנתיים. היא כל כך גדלה שהיא כבר רצתה להפוך לחברת החזקות ולקנות את ישראכרט. מהר מאוד ירדה מהרעיון.
קרדיט אלעד גוטמן מנכ״ל בזק- ניר דוד ויור בזק- תומר ראב״דסרצ'לייט נערכת לצאת מבזק - נתניהו חתם על ההיתר למכירת המניות
הקרן האמריקאית תוכל למכור את מלוא אחזקותיה בתוך שנתיים ולרדת מתחת ל־5%; לראשונה, בזק תתנהל כחברה ללא בעל שליטה יחיד
ראש הממשלה בנימין נתניהו חתם על ההיתר שמאפשר לקרן סרצ'לייט לרדת מהשליטה בבזק בזק -0.48% , הצעד האחרון שנדרש כדי להשלים את השינוי המבני בחברת התקשורת. החתימה סוגרת הליך רגולטורי של חודשים ארוכים, שבו עבר המסמך בין משרד התקשורת, משרד הביטחון והשב"כ.
עם חתימת ראש הממשלה, הקרן האמריקאית יכולה מעתה למכור את אחזקותיה בבזק, שהן כיום כ־15.9% ממניות החברה ולרדת בהדרגה גם מתחת לרף של 5%, מבלי להזדקק להיתרים נוספים. כלומר, בזק תצטרף לשורה מצומצמת של חברות בורסאיות גדולות בישראל שפועלות ללא גרעין שליטה.
החתימה של נתניהו מגיעה לאחר שאושרה קודם על ידי שר התקשורת שלמה קרעי, שקידם את המהלך במשרדו, וכן לאחר הסכמת שר הביטחון ישראל כ"ץ והשב"כ. יחד, האישור המשולב של שלושת הגורמים מהווה את התנאי הסופי הדרוש לפי רישיון בזק. ההיתר החדש מאפשר לסרצ'לייט למכור את מניותיה בבורסה כבר החל ממחר. לקרן יינתן פרק זמן של עד שנתיים כדי להשלים את המכירה ולרדת מתחת ל־5% מהון החברה. בתקופת המעבר תוכל להותיר נציג אחד בדירקטוריון בזק, בעוד שני הדירקטורים הנוספים מטעמה יתפטרו.
בשלב זה מחזיקה סרצ'לייט בשליטה בבזק יחד עם השותף הישראלי דוד פורר, באמצעות חברת ביקום. שני הצדדים מבצעים בשנה האחרונה מהלך מכירה מדורג: במרץ נמכרו כ־5% מהמניות בכ־950 מיליון שקל, ובספטמבר עוד כ־5.7% תמורת כ־965 מיליון שקל. העסקאות הללו צמצמו את אחזקות הקרן מ־27% ל־15.9%, והן צפויות להמשיך עד ליציאה מלאה. ההיתר החדש מבטל את מגבלת המכירה בתקופת החסימה ,מהלך חריג בהסכמים מסוג זה ומאפשר לסרצ'לייט למכור גם במהלך תקופה זו, בכפוף לתיאום עם החתמים.
- "פריסת הסיבים כמעט הושלמה - עכשיו מתחילים לקצור את הפירות"
- בזק: עלייה של 4% ב-EBITDA, מאשררת את התחזית השנתית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בזק תפעל לראשונה ללא גורם שליטה יחיד
עזיבת הקרן צפויה לשנות את מבנה הניהול בבזק. לראשונה בתולדותיה, החברה תפעל ללא גורם שליטה יחיד, אלא תחת בעלות מבוזרת של גופים מוסדיים ומשקיעים מהציבור. זהו מודל פחות שכיח בחברות תשתית מפוקחות, אך מקובל יותר בשווקים מפותחים. במשרד התקשורת מעריכים כי השינוי יגביר את השקיפות ויחזק את המשילות התאגידית בחברה. מנגד, יש מי שמזהירים כי ניהול ללא גורם מרכזי עשוי להקשות על קבלת החלטות מהירה ולדרוש תיאום הדוק יותר בין בעלי המניות.
