המפולת: סלקום צללה 5% והשלימה קריסה של 50% מהשיא - צפו בגרף
מניות הסלולר בבורסה בת"א לא מוצאות תחתית. פרטנר וסלקום הובילו היום (ד') את הירידות במדד ת"א-100 ברקע לשתי המלצות שליליות מאוד מצד האנליסטים הזרים המכסים את הסקטור.
בסיטי הוציאו עדכון לסקטור תחת הכותרת "טרגדיה בהתהוות" והורידו את ההמלצה לפרטנר ל'מכירה' (בדומה להמלצה לסלקום) ובברקליס הפחיתו מחיר היעד לסלקום מ-61 דולר ל-59 דולר תוך שהם מותירים את ההמלצה על "משקל חסר". נציין, כי מחיר הסגירה של הנייר בוול סטריט עמד על 59.7 דולר.
בתוך כך, בראיון ל-BizportalTV אמר אתמול (יום ג') צחי אבהרם, אנליסט התקשורת של כלל פיננסים כי "הירידות במניות התקשורת לא הסתיימו. אנחנו מעריכים שהרבעון הרביעי של 2011 היה חלש מאוד ויציג שחיקת רווחיות ומכירות ציוד חלשות." במבט קדימה אמר אברהם, כי "הסנטימנט השלילי שהיה אמור להסתיים סביב הרבעון הראשון או שני של השנה, יתקל בהשקות של שתי מתחרות חדשות: מירס ולאחר מכן גולן טלקום שיהיו חייבות להוריד מחירים בשביל לקחת נתח שוק - זה ישחוק את הרווחיות בענף".
מניית סלקום איבדה היום 5% למחיר של 55.35 שקלים, מרחק של 50% מהשיא וצמוד מאוד לשפל שנרשם בינואר 2009 - רגע אחרי המפולת הקשה שפקדה את השווקים בהמשך לקריסת ליהמן ברדרס. מניית פרטנר ירדה 6.15% למחיר של 30.2 שקלים - 57% מהשיא ורמת שפל מאז ינואר 2007.
פרטנר למעשה איבדה 5.2 מיליארד שקל משוויה בשיא (נסחרה בשווי של מעל 10 מיליארד שקלים) והיא קרובה מאוד להיות המניה בעלת השווי שוק הנמוך ביותר במדד המעו"ף. מלאנוקס עם שווי של 4.75 מיליארד שקלים נמצאת מעט מתחתיה (בינתיים) והוט עם שווי של 3.4 מיליארד שקלים נמצאת במקום הנמוך במדד.
גרף מניית סלקום מ-2008:
- 9.העם 26/01/2012 07:42הגב לתגובה זותוצאה ישירה של הרפורמות של כחלון. כל שקל של ירידה בשווי שוק הוא שקל שניתן לציבור.
- 8.דניאל 25/01/2012 18:43הגב לתגובה זוהמלצות שוות לתחת, מר יעקובי שקיבל לאחרונה המון שיער לבן,המליץ ב 4000 על פרטנר וסלקום, כך גם מר אייל מלילה כלכלי, היכן הם הסלולריות היום? לא רואה 4 בהתחלת פרטנר, וסלקום? עוד דבר תיראו המלצותעל בזק, 1100,1000 , מה קרה? ראו המלצות נוספות, והיזהרו.
- 7.עברתי לרמי לוי 25/01/2012 16:23הגב לתגובה זורמאים, עושקים בתרגילי הונאה מתישים את הלקוחות עד יאוש/ויתור " " " " " " " " " " רק רע אני מאחל לחברה הזאת ולבעלים" " " " " " " " " " " " " " " " " "
- 6.כל הקללות תפסו, פשוט מגיע לסלקום על ההתעללות (ל"ת)אבי - לקוח סלקום 25/01/2012 16:08הגב לתגובה זו
- 5.רם 25/01/2012 16:02הגב לתגובה זוחברות הסלולאר שוות 0 שקל חדש מעניין איך סלקום תשלם את האגח שלה בשנת 2013? האגח של סלקום נראה עכשיו רגע לפני צלילה, אולי הם יספיקו להנפיק אגח בעוד איזה 2 מיליארד שקל בריבית סבירה כדי לשלם חובות של שנת 2013. והרכישה של נטויזן? ממש בדיחה מי שמשלם יותר מ 20 שח על אינטרנט פראייר הטלפון של נטוויזן? יותר אמין הקו של בזק, יותר זול הקו של הוט
- 4.אנליסט 25/01/2012 15:54הגב לתגובה זועכשיו נגלה מה קורה לטייקונים ממונפים מדי כשהנכס שלהם מתרסק.
- לא אנליסט אבל הגיוני 25/01/2012 16:08הגב לתגובה זומסכנים המשקיעים הקטנים שהושלכו לאריות, סליחה לצבועים כעצמות ריקות.
- ניקו את החברה (ל"ת)משה 25/01/2012 16:28
- 3.כל מה שהטייקונים החזירים נוגעים צולל בחדות (ל"ת)סוף הקפיטליזם החזירי 25/01/2012 15:53הגב לתגובה זו
- 2.אחד העם 25/01/2012 15:49הגב לתגובה זומענין מי ובכסף של מי קונה את מניות בזק.די ברור שמחיר המניה יקר להחריד לאור מה שקורה עם פרטנר וסלקום...
- 1.אביתר 25/01/2012 15:47הגב לתגובה זווזה מניות שלפני קצת יותר משנה קיבלו המלצות מקיר לקיר מכול בתי ההשקעות בשוק נקנו במקום אגח כשכולם הסתכלו על תשואת הדוידנד בלבד

הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת
מחצית שנייה נהדרת לארית, אבל מה יהיה בהמשך? ניתוח ביזפורטל על צבר ההזמנות מראה שלא התקבל אפילו הזמנה אחרת במשך מספר חודשים
ארית מנסה להנפיק את החברה הבת רשף לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל. השוק לא מסכים - המניה של ארית נפלה ביום חמישי ב-20% וסימנה להנהלת ארית שאין לה ברירה, אלא להוריד את השווי או לבטל את ההנפקה. הסיפור די פשוט - ארית מחזיקה ברשף, רשף היא 98% מפעילותה. ארית בעצם מוכרת מניות של עצמה ומנסה להיות חברת החזקות. השוק לא אוהב חברות החזקה, הוא מתמחר אותן בדיסקאונט על הערך הנכסי של החברות בת התפעוליות. ארית כעת ב-4 מיליארד שקל ואחרי העסקה בה היא תמכור 11% מרשף ותנפיק 10% לציבור היא תחזיק כ-80% מרשף.
רשף תהיה חברה עם כמה מאות מיליונים בקופה (תלוי בגיוס) וגם ארית שנוסף על המזומנים ממכירת מניות ברשף היא צפויה להעלות את רווחי רשף למעלה - אליה. הסכום משמעותי מאוד, זה יכול להגיע ל-800 מיליון שקל ויותר, צריך לזכור שהמחצית השנייה של השנה מצוינת בתוצאות העסקיות. הערכה היא שהרווח מגיע ל-200 מיליון שקל. התזרים אפילו יותר.
נניח באופטימיות שלארית יהיה 1 מיליארד שקל בקופה אחרי הנפקה והיא תחזיק ב-80% מחברה שנניח לשם הדוגמה תהיה שווה 4 מיליארד שקל אחרי הכסף (כלומר כ-3.6 מיליארד לפני הכסף). היא בעצם תהיה עם נכסים של 4.2 מיליארד שקל - קחו דיסקאונט סביר והגעתם לפחות מהשווי שלה בשוק אחרי ירידה של 20% ל-4 מיליארד שקל.
הכל תלוי כמובן בשווי של רשף. אם השווי יקבע על 4.3 מיליארד שקל, אז יש הצדקה מסוימת לשווי שוק הנוכחי של ארית, גם לא בטוח. אבל כאמור הסיכוי לכך נמוך.
- מניית ארית מאבדת גובה - האם החברה מנופחת?
- תוצאות נהדרות לארית - רווח של 96 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בכל מקרה, הדבר החשוב ביותר בארית וברשף לקביעת השווי הוא הצבר הזמנות לביצוע. הוא קובע את היקף המכירות בהמשך.
נתחיל בחצי הכוס המלאה. המחצית השנייה של 2025 פנומנלית והנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה, וזה גם יכול להיות יותר. זה יביא את הרווח ל-300 מיליון שקל בשנה, קצב רווחים אם המחצית השנייה משקפת של 400 מיליון שקל.
אלא שיש גם חצי כוס ריקה והיא חשובה יותר. הצבר בירידה, החברה לא קיבלה הזמנות בחודשים האחרונים.
הצבר נפל
בדיווח לבורסה במסגרת הדוח הכספי למחצית הראשונה החברה מעדכנת כי הצבר שלה נכון לסוף יוני 2025 מסתכם ב-1.3 מיליארד שקל:
השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים
בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.
מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.
השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.
הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.
אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.
ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.
מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).
- הגשמה, סלייס, טריא ועוד: רוצים אלטרנטיבי? תבדקו טוב טוב
- איבדה את הדירה בגלל משכנתא שלא יכלה לשלם; האם היא יכולה להיות מעורבת במכירת הדירה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.
