אסף טוכמאיר וברק רוזן, בעלי השליטה בקנדה גלובל. קרדיט: אלדד רפאלי
אסף טוכמאיר וברק רוזן, בעלי השליטה בקנדה גלובל. קרדיט: אלדד רפאלי

קנדה גלובל נכנסת למימון נדל"ן מניב בשותפות עם NWL

החברות יקימו חברת מימון חדשה שתעמיד הלוואות חדשות בנדל"ן בפלורידה ובניו יורק, עם השקעה ראשונית של 15 מיליון דולר מכל צד

רן קידר |

קנדה גלובל קנדה גלובל 0.9%  , הזרוע הבינלאומית של קבוצת קנדה ישראל ישראל קנדה 2.27%  , הכריזה הבוקר על מהלך אסטרטגי שבמסגרתו תיכנס לתחום מימון מגובה נדל"ן בארה"ב. החברה נמצאת במשא ומתן מתקדם לחתימת הסכם מחייב עם קבוצת NWL, שבשליטת ג'ואל אדלשטיין, ותקים חברת מימון שתוחזק בשיעור שווה של 50% לכל צד. מדובר בפעילות שתתבצע דרך חברה בת זרה שתהיה בשליטת שני הצדדים, ותפעל להעמיד הלוואות חדשות בלבד, זאת אומרת שלא תירכשנה הלוואות קיימות וההלוואות החדשות תהיינה מגובות בשעבוד מדרגה ראשונה על נכסי נדל"ן בפלורידה ובניו יורק.

כל אחד מהצדדים ישקיע סכום של כ-15 מיליון דולר והוא ישמש להעמדת ההלוואות הראשונות. לאחר מכן צפויה הנפקת אג"ח לא סחיר בישראל לצורך גיוס נוסף. האסטרטגיה לעתיד היא מתן הלוואות בגובה 4 עד 25 מיליון דולר, עם הגבלה של עד 25% מכלל ההון על הלוואה בודדת. טווח ההלוואות לא יעלה על 24 חודשים, כשהתשואה הכוללת (כולל עמלות) תעמוד על מינימום של 11% בממוצע. יחס הלוואה לבטוחה צפוי להיות עד 67.5% בתיק הכללי ועד 75% לכל היותר בהלוואה פרטנית.

האם הסיכון מתומחר? 

לאחר המשבר הפיננסי ב-2008 הוטלו מגבלות רבות על הבנקים, שכללו החמרה של תקני האשראי והגברת הרגולציה. כתוצאה מכך, הבנקים נסוגו משוק הנדל"ן והותירו חלל, במיוחד עבור גופים שזקוקים לתנאים גמישים יותר, או במלים אחרות, גופים שהבנקים מנועים מלתת להם הלוואות. הכניסה של קנדה גלובל, אם כך, מלווה ביציאה של הבנקים, וזהו תחום רווי סיכונים ונשאלת השאלה, האם הסיכונים הללו מתומחרים? 


אמנם קנדה גלובל הכריזה שתתמקד בהעמדת הלוואות חדשות בלבד, ולא ברכישת הלוואות קיימות, וזאת כדי לשמור על שליטה מלאה בתנאי המימון, רמות הסיכון והחיתום, אבל עדיין מדובר בסביבה שבה צופים ירידת ריבית. ושוב, אמנם הנכסים משמשים כביטחונות, עם משכנתא ממדרגה ראשונה ותינתן גם ערבות אישית של הלווים, אבל בכל זאת ישנו סיכון של חדלות פירעון מצד הלווה. ושוב, קנדה גלובל מדברת על הלוואות קצרות טווח עם תשואה גבוהה יחסית, אבל נשאלת השאלה האם היעד של 11% יספק תשואה שתצדיק את הסיכונים. 

כך או כך, הפוטנציאל גדול מאד, היות במהלך השנים הקרובות, ועד 2028, צפויים להיפרע 4.5 טריליון דולר של חובות נדל"ן מסחרי ויידרש מיחזור של חוב. לאור העובדה שהבנקים ימשיכו לפעול תחת מגבלות ההון, שוק ההלוואות החוץ בנקאיות יהיה הפתרון שאליו יפנו רוב רובם של אותם 4.5 טריליון דולר שיחפשו הלוואות חדשות. 



כאמור, נכון לעכשיו ההסכם הסופי עדיין לא נחתם, אם כי הוא נמצא בשלבי משא ומתן מתקדמים. בנוסף, קנדה ישראל מציינת כי היא תעדכן את אסטרטגיית הפעולה שלה כך שתכלול גם את תחום המימון. ובמידה ואכן תיחתם העסקה, הצלחתה תהיה תלויה לא מעט בגורמים חיצוניים כמו רגולציה אמריקאית, שינויים בשוקי האשראי, ריבית ואינפלציה.

NWL הוקמה ב-2012 על ידי ג'ואל אדלשטיין, והיא פועלת בתחום המימון המגובה בנדל"ן מזה יותר מעשור, עם היקף הלוואות מצטבר של כ-3 מיליארד דולר. 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

לעומתה, קנדה גלובל היא זרוע הנדל״ן הבינלאומית של קנדה ישראל, שבבעלות אסף טוכמאיר וברק רוזן (60%), Flow בהובלת אדם נוימן ואנדריסן הורוביץ (30%), והשאר בידי אסף רפפורט והציבור. שווי השוק שלה עומד כ-706 מיליון שקל, ומאז תחילת השנה עלתה המנייה בכ-12%. ב-12 החודשים האחרונים עלתה המניה בכ-324%. 

קנדה גלובל רוכשת קרקע במיאמי ב-70 מיליון דולר

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אלפרד אקירוב
צילום: תמר מצפי
ראיון

אלפרד אקירוב: "אני עובד מהבוקר עד הלילה. זו לא עבודה קשה, אני לא עובד בטוריה"

אקירב על ההשקעה בכלל, על עסקת מקס - "עסקת מקס היא עסקה מצוינת. בזמנו חשבתי אחרת", על אלרוב נדל"ן, על מלונאות ועל היתר השליטה בכלל - "מי שבעסקים לא מוותר"

הדס מגן |
נושאים בכתבה אלפרד אקירוב כלל

שנתיים אחרי שהתנגד נמרצות לרכישת מקס על ידי כלל ביטוח, אלפרד אקירוב, המחזיק ב-14.34% ממניות כלל באמצעות חברת אלרוב נדל"ן שבשליטתו, מודה שזו הייתה עסקה מצוינת לכלל. זאת למרות שבזמנו יצא נגדה בכל הכוח וניהל מאבק מול המנכ"ל שהוביל את העסקה, יורם נווה. אקירוב אף איים לתבוע את הדירקטורים של כלל שתמכו בעסקה.

דוחות אלרוב נדל"ן שפורסמו השבוע הראו כי האחזקות בכלל וכן האחזקות בבנק לאומי (4.7%) הניבו לאלרוב רווח של 1.05 מיליארד שקל בתיק ניירות הערך שלה. החברה סיכמה את תשעת החודשים הראשונים של 2025 ברווח נקי של 925 מיליון שקל, פי 30.8 בהשוואה לרווח נקי של 30 מיליון שקל בינואר-ספטמבר 2024.

אפשר לומר שאתה מצטער שהתנגדת בזמנו לעסקת מקס?

"אין לי מה להצטער. נכון להיום, זו עסקה מצוינת. כל דבר בעיתו. אז חשבתי אחרת, היום אני חושב אחרת."

התייחסת לכך שכלל היא חברת הביטוח היחידה שיש לה חברת אשראי, מה שמעניק לה יתרון על פני האחרות.

"אלא אם גם הן יקנו, אבל אין מה לקנות יותר כי הכול מכור. אני חושב שזו עסקה מצוינת ולכלל יש יתרון שיש לה חברת כרטיסי אשראי."

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

לפידות זינקה 9.2%, בריינסוויי ב-8.3%; תמר איבדה 5.4% - המדדים ננעלו בירוק

לאחר שנתניהו הגיש בקשת חנינה לנשיא הרצוג, הבורסה הגיבה חזק ועלתה לאור סיום אפשרי של הסאגה הפוליטית-משפטית הארוכה; בריינסוויי זינקה כהמשכו של ארביטראז' ומומנטום חיובי; ווישור, לפידות וסאמיט כולן דיווח על תוצאות טובות ביום האחרון של עונת הדוחות לרבעון השלישי - ומי דיווחו במהלך הסופ"ש? 

מערכת ביזפורטל |

המדדים ננעלו בעליות, כשת"א 35 הוסיף 1% בעוד ת"א 90 מתחזק ב-1.7%.

בהסתכלות ענפית ת"א בנקים עלה 1.4%, בעוד ת"א ביטוח הוסיף גם הוא שיעור דומה. ת"א נפט וגז עלה 0.15%. ת"א ביטחוניות מוסיף 1.2%.

המגמה חיובית גם בנדל"ן - ת"א נדל"ן מוסיף 1.4% בעוד מדד יזמיות הבניה מתחזק ב-1.7%.



"זה הזמן לממש מניות - רמת המחירים נכונה למימוש" - ביום שלישי בוועידה הכלכלית של ביזפורטל תשמעו מומחי השקעות שמסבירים למה זה הזמן לממש - לפרטים והרשמה


במהלך היום התחזקו המדדים, לאור הדיווח כי נתניהו הגיש בקשה לחנינה. ראש הממשלה נתניהו הגיש בשבוע שעבר בקשת חנינה לנשיא יצחק הרצוג, כך הודיע היום בית הנשיא. בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".

בלי קשר לימין ושמאל, הבורסה עולה כי היא רוצה שהמשפט יהיה מאחוריה. המשפט הוא אחד הגורמים המקצינים, המפלגים והרגישים ביותר בתוך החברה הישראלית. ישראל בלי המשפט הזה היא ישראל אולי יותר מאוחדת, פחות מחולקת. לבורסה זה טוב. אחת הסיבות שסבלנו עוד לפני המלחמה מביקורת של גופי הדירוג היא הפילוג בעם, השסע החברתי. זה יכול לרכך את השסע.  

הבקשה הזאת חריגה והיא מגיעה בזמן שההליך המשפטי נגד נתניהו בעיצומו. לפי הבקשה, שהועברה באמצעות סנגורו עו״ד עמית חדד, נתניהו מוכן לוותר על הזכות שלו להוכיח את חפותו במשפט כדי לאפשר פיוס לאומי ולהקדיש את הזמן שלו לאתגרים הביטחוניים והמדיניים של ישראל. בית הנשיא הבהיר שמדובר בבקשה יוצאת דופן שתישקל בכובד ראש ותעבור תחילה לבחינת מחלקת החנינות במשרד המשפטים. רק לאחר מכן תעבור לידי היועצת המשפטית של בית הנשיא, ובהמשך תובא לשיקול דעתו של הרצוג. 

עו"ד חדד הדגיש שנתניהו משוכנע שבסופו של דבר היה מזוכה, אבל הוא מעדיף להציב את טובת הכלל לפני טובתו האישית. הצעד מגיע בזמן שישראל מתמודדת עם אתגרים מדיניים מהותיים, ובזמן שהמשפט גוזל חלק ניכר מלו"ז ראש הממשלה. הסנגור ציין כי הדיונים מתנהלים בקצב מוגבר, כמעט כל ימות השבוע, מה שמקשה על נתניהו לנהל את ענייני המדינה. מנגד, הבקשה כבר מעוררת ויכוח ציבורי חריף. מתנגדים לה רואים בה ניסיון לעקוף את מערכת המשפט ולהתחמק מהכרעה שיפוטית. אחרים סבורים שמדובר באקט אחראי שנועד למנוע קרע לאומי עמוק. ההחלטה נמצאת עכשיו בידיים של הנשיא הרצוג האם להעניק את החנינה ולסיים את ההליך, או להניח למערכת המשפט לעשות את שלה עד להכרעה.