מניות הבנקים היו מההשקעות המוצלחות של 2024, כאשר מדד הבנקים עלה ב-36% בשנה הזו. זו הייתה שנה שבתחילתה עוד היו חששות שהבנקים ייפגעו מהמלחמה, שיהיו הפרשות להפסדי אשראי בגלל לווים ולקוחות שנפגעו מהמלחמה. עד מהרה התמונה התבררה, 2024 הייתה שנת שיא עבור הבנקים. תקופה ארוכה מניות הבנקים נסחרו במכפילים של פחות מ-1 על ההון, אבל לאט לאט הן עלו למעל 1 כשבדרך הם מדווחים על תשואות פנומנליות על ההון של 12%-14% ואפילו יותר.

אחד החששות שהיו למשקיעים לגבי מניות הבנקים הוא שבנק ישראל יוריד את הריבית, אבל בחודשים האחרונים התברר שגם זה כנראה לא הולך לקרות כל כך מהר. בנק ישראל השאיר השבוע שוב את הריבית על כנה, 4.5%, וזאת על רקע עלייה של 0.6% במדד ינואר שהביא את האינפלציה ל-3.8% בשיעור שנתי.

הבנק היחיד שדיווחה על התוצאות שלו לרבעון הרביעי עד כה הוא בנק מזרחי מזרחי טפחות -4.85%    הרווח שלו הסתכם בשיא של כמעט 5.5 מיליארד שקל והתשואה להון עמדה על 18.5%, אלה תוצאות מעולות אבל המניה יורדת. לירן לובלין, מנהל מחלקת מחקר בבית ההשקעות אי.בי.אי, מציין שזה בגלל הציפיות הגבוהות שהיו למשקיעים ממזרחי. בשיחה לובלין גם מדבר על האם התחרות בתחום יכולה להתגבר, והאם גם אחרי העליות במניות הבנקים עדיין יש בהן הזדמנות?

איך אתה רואה את הירידה במניית מזרחי אחרי הדוחות?

"הבנק מאוד מוטה אינפלציה בגלל המשכנתאות. כל אחוז של ירידה במדד שווה לבנק מזרחי 3% במונחי תשואה להון. הדוח היה די בהתאם לצפי המוקדם והמניה יורדת, נראה שכשבנק נסחר לפני הדוח ב-1.4 על ההון השוק מצפה שהוא יציג תוצאות פנומנליות, ומזרחי הציג תוצאות שהן 'רק' טובות. חשוב לזכור גם שהשוק מתקן פה איזשהו עיוות. כדי שבנק ייסחר במכפיל הון גבוה יותר מהמתחרים צריך שהבנק יהיה יעיל מאוד או שתהיה לו איזה נישה שצומחת מאוד. למזרחי היו את המשכנתאות שהציגו צמיחה כזו אבל זה התמתן".

• המשקיעים הזרים נכנסו בסגירה - והקפיצו את מניות הבנקים
• זהירות: הבורסה יותר מדי אופטימית
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

מה יכול לשחוק את התשואה על ההון השנה חוץ מירידה בריבית?

"בנקים חיים על מרווח פיננסי. אם אנחנו מבינים שצמיחת האשראי תהיה נורמטיבית או יותר גבוהה מהממוצע ההיסטורי השנה, נגיד 7%-8%, הריבית תישאר גבוהה, וכל הכספים שנשארים בעו"ש ולא נושאים ריבית יישארו שם אז הבנקים ימשיכו להנות. לקוחות חכמים יותר שידאגו להעביר את העו"ש לפקדונות, או לחץ ציבורי עליהם לתת ריבית על העו"ש יכולים לפגוע בבנקים.

אנחנו לא תראה ב-2025 רווחיות כמו שהייתה ב-2024, לא בגלל שהריבית תשתנה אלא בעיקר בגלל האינפלציה - אנחנו מגיעים משנתיים של אינפלציה משמעותית לשנה של אינפלציה מרוסנת יותר, השוק מתמחר כרגע אינפלציה של כ-2.3% השנה, אם כי יש כאלה שרואים יותר. המדדים הגבוהים הביאו בין היתר לצמיחה באשראי".

השוק ציפה להפרשות גבוהות יותר להפסדי אשראי?

"לבנקים יש הפרשות קבוצתיות שאותן הבנק מחויב להפריש. היו הפרשות קבוצתיות, הן קרובות היום לרמות של הקורונה, אז אני לא יודע מי ציפה להפרשות גבוהות יותר".

• סאמיט מנצלת משבר דה זראסאי בהצעה לרכישת נכסים ב-450 מיליון דולר
• לאומי מספק מימון של 1.7 מיליארד לקיסטון בריבית טובה וזה עדיין מעל ריבית המשכנתא שלכם
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• הבורסה ננעלה באדום: ת"א ביטוח איבד 6.9%, הבנקים 4.5% -...

אחרי העלייה במניות ולאור התמחורים הנוכחיים - עדיין יש אפסייד במניות הבנקים?

"המשוואה פשוטה - בנקים שמייצרים 15% תשואה על ההון ונסחרים במכפיל 1 על ההון מייצרים למשקיע תשואה של 15%. כמה מזה ילך לבנק וכמה למשקיעים דרך דיבידנדים וכדומה כבר תלוי ברגולטור. התפיסה שבנק צריך להיסחר ב-1 על ההון לא נכונה בתקופה שיש תשואה דו ספרתית יפה על ההון. אני לא מכיר הרבה נכסים שיכולים לתת תשואות כאלה".

אתה חושב שהתחרות יכולה להתגבר? אולי מהכיוון של חברות האשראי?

"כל עוד המקורות של בנק הם מקורות זולים יותר, כלומר בנק ישראל, לא תוכל להיות תחרות אמיתית. כל אחד יכול לקחת אשראי בחברת אשראי, בבנק זה עדיין הכי זול. אין תחרות אמיתית, אני לא רואה תרחיש שמישהו לוקח משכנתא בחברת אשראי. לדעתי הדרך עוד ארוכה. נמשיך להיות בעולם של 5 בנקים גדולים וקצת חברות כרטיסי אשראי.

יש גם את העניין של אמון הציבור, לא בטוח שבן אדם ירוץ לשים פיקדון אצל חברת אשראי חוץ בנקאי למשל, הוא כנראה יעדיף לקבל בבנק 0.5% פחות ולהרגיש שהכסף שלו בטוח".

מה לגבי הבנקים הדיגיטליים כמו וואן זירו?

"יש עדות בשטח, בנק וואן זירו מציע את הריבית הכי נמוכה ולא מצליח לגדול. זה עניין של חינוך שוק, לקח זמן למשל עד שלקוחות הבינו שלסחור דרך חבר בורסה זה יותר זול מדרך הבנק, זה לקח שנים. בשלב מסוים נפרץ הסחר, יכול להיות שגם פה זה יהיה ככה. כשזה נוגע לאיפה הצרכן הישראלי שם את הכסף, הוא מכיר רק 5 שמות - לאומי, פועלים, מזרחי, בינלאומי ודיסקונט".