שי באבד
צילום: פלג אלקלעי

אחרי מכירת סברה - שי באב"ד יקבל מענק של 2 מ' שקל

שטראוס השלימה את מכירת סברה ורשמה רווח של 350 מיליון שקל; החברה הודיעה כי תחלק דיבידנד מיוחד של 200 מיליון שקל לבעלי המניות, אבל גם מענק של כ-2 מיליון שקל למנכ"ל שי באב"ד "בגין התרומה המשמעותית ויוצאת הדופן להצלחת העסקה"

רוי שיינמן | (4)
נושאים בכתבה שי באבד שטראוס

שטראוס השלימה אתמכירת אחזקתה בחברת סלטי החומוס סברה לפפסיקו ב-886 מיליון שקל. זו הצפת ערך גדולה לשטראוס שרשמה על המכירה רווח של כ-350 מיליון שקל. החברה דיווחה כי היא תשתף את בעלי המניות בהצלחת העסקה עם דיבידנד מיוחד של 200 מיליון שקל, זה מהלך טוב ונכון, אבל לצד זאת היא גם הודיעה שתיתן למנכ"ל שי באב"ד מענק חד פעמי בסך של כ-2 מיליון שקל. שטראוס גם ציינה שבגין המכירה היא צפויה לרשום בדוחות השנתיים של 2024 רווח של בין 340-370 מיליון שקל.


החברה ציינה כי המענק ניתן לבאב"ד "בגין התרומה המשמעותית ויוצאת הדופן להצלחת עסקת סברה". החברה גם ציינה כי "באב"ד, תרם תרומה ישירה, מהותית ומכרעת להצלחת עסקת סברה, שמימושה לא תוקצב בתכנית העבודה של הקבוצה, לרבות הובלת העסקה וקידומה עד להשלמתה".


שטראוס רכשה את השליטה בסברה ב-2005 מאיש העסקים יהודה פרל תמורת 9 מיליון דולר. החל מ-2020 החלה הידרדרות משמעותית גם בשל תחרות וגם בשל בעיות ייצור. סלמונלה שהתגלתה במפעל החברה בווירג'יניה גרמה להחזרת מוצרים ולפגיעה קשה במוניטין. נתח השוק של סברה בארה"ב נחתך כמעט בחצי ל-32%, והחברה עברה להפסדים. בשנה האחרונה הצליחה סברה לשפר את התוצאות , אך רווחיותה נותרה נמוכה במיוחד. במחצית הראשונה של 2024 היא רשמה רווח תפעולי של 2 מיליון דולר בלבד, לעומת הפסד של 4 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד.


שי באב"ד נכנס לתפקיד מנכ"ל שטראוס בדצמבר 2022 כשהחליף את המנכ"ל הקודם גיורא בר דעה. זמן קצר לאחר מכן, חשפה החברה את תנאי העסקתו, והעריכה את שכרו השנתי בכ-6.87 מיליון שקל. בפועל, הוא קיבל הרבה יותר מכך - אופציות בערך של 10.4 מיליון שקל ושכר שמן. אלא שמבט מקרוב על המספרים מגלה כי שכרו השנתי של באב"ד נמוך באופן משמעותי מהרושם העשוי להתקבל מפרסומי החברה או העיתונות הכלכלית. עלות השכר של באב"ד עומדת על כ-2.5 מיליון שקל, ולצד בונוסים כ-3.3 מיליון שקל. שכר גבוה, שכר מכובד, אך ההטבה של ה-10.4 מיליון שקל נעלמה בגלל הירידה במניה.


בשנה שעברה שטראוס רצתה לתת לבאב"ד חבילת אופציות בשווי מוערך של כ-7.5 מיליון שקל. מדובר היה בחבילת אופציות לפי מחיר מימוש נמוך יחסית, (בערך 60 שקל לאופציה) שהתבסס על מחיר המניה ב-30 הימים שקדמו להצעה בתוספת פרמיה של 5%. המוסדיים הרימו גבה, מניית שטראוס נפלה מאז כניסתו של באב"ד לתפקיד ועד לאותה נקודה ב-23.5%, ובסופו של דבר שטראוס החליטה לבטל את המענק.


עם זאת בחצי השנה האחרונה שטראוס זינקה ב-37% והיא נסחרת כיום לפי שווי של 9 מיליארד שקל. הדוחות האחרונים לרבעון השלישי של 2024 הראו כי ההכנסות עלו ב-11.8% לעומת הרבעון המקביל ל-3 מיליארד שקל, אך הרווח הנקי לבעלי המניות של החברה עמד על כ-102 מיליון שקל, ירידה של כ-15.4% מהרבעון המקביל אשתקד.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    מנדלוביץ אריה 18/02/2025 14:11
    הגב לתגובה זו
    החברה הזאת צרכנית הכי כבדה של סוכר בארץ. הזרקת סוכר ללקוחות
  • 3.
    אבנר 18/02/2025 13:27
    הגב לתגובה זו
    כשהמנייה יורדת המשקיעים שוקעים והוא מטייל או במילואים.
  • 2.
    יורקים לציבור בפרצוף אני לא יקנה יותר שטראוס (ל"ת)
    אנונימי 18/02/2025 13:16
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    איכסססססססס (ל"ת)
    אנונימי 18/02/2025 11:05
    הגב לתגובה זו
בצלאל מכליס אלביט מערכות
צילום: תמר מצפי

אופנהיימר: "אלביט תהנה עוד שנים רבות מביקושים"; מעלה מחיר יעד

אופנהיימר מעלה מחיר יעד לאלביט ל-550 דולר, אפסייד של כ-10% ומציין כי: "היתרון במזרח אירופה הולך ומעמיק, אלביט תהנה עוד שנים רבות מביקושים חזקים מאוד בשוק הישראלי"

תמיר חכמוף |

אופנהיימר מפרסמת סקירה עדכנית על אלביט מערכות אלביט מערכות -5.23%   לאחר פרסום הדוחות, ומחדדת את המסר שהביקושים לטכנולוגיה ביטחונית באירופה ובישראל אינם זמניים (זאת לאור העובדה כי ישראל מתכוננת למלחמה נוספת עם איראן ועם מדינות עוינות אחרות, כלשונם), אלא שינוי עומק בשוק שממשיך למצב את אלביט כשחקנית שמספקת פתרונות למדינות ללא תעשייה ביטחונית מקומית. על רקע המגמה הזו, בבית ההשקעות מעלים את מחיר היעד למניה ל-550 דולר ומשאירים את ההמלצה על "תשואת יתר".

האנליסטים מציינים כי הדוחות של אלביט הציגו רבעון חזק מבחינת רווחיות ושיפור תפעולי. הרווח המתואם היה גבוה מהתחזיות, ושיעור הרווח התפעולי המתואם עלה ל-9.7%, שיפור של כ-150 נקודות בסיס לעומת השנה שעברה. מנגד, ההכנסות היו מעט מתחת לצפי, אך עדיין צמחו לשיא של 1.92 מיליארד דולר. באופנהיימר מדגישים כי השיפור ברווח הנקי ושיעור המס הנמוך מצביעים על התייעלות תפעולית שמאפשרת למנף את הגידול בפעילות.

הפער הגדול נמצא בצבר ההזמנות, שממשיך להיות אחד החזקים בתעשייה: 25.2 מיליארד דולר, עוד לפני עסקת הענק שדווחה אתמול. על פי אופנהיימר, הצבר ימשיך לתמוך בצמיחה דו ספרתית בשנים 2026-2025, עם תרומה ברורה של מזרח אירופה, שם אלביט נהנית מיתרון מבני. “מדינות כמו אלבניה, דנמרק וסרביה, שאין להן תעשייה ביטחונית מקומית, הופכות את אלביט לספק טבעי”. בנוסף, המתיחות מול רוסיה והתחייבויות נאט"ו להגדלת ההוצאה הביטחונית הופכות את הביקוש למערכות קרקע, חימושים, תקשוב ואלקטרו אופטיקה ליציב ומתמשך.

הסקירה מתייחסת גם לעסקה הגדולה בהיקף 2.3 מיליארד דולר שעליה דיווחה אלביט אתמול. לפי הערכת אופנהיימר, ההסכם ככל הנראה משקף שיתוף פעולה אסטרטגי בין ישראל למדינה ממזרח אירופה (ההשערה עלתה גם כאן בביזפורטל - אלביט בעסקת ענק של 2.3 מיליארד דולר, אבל מה לא נחשף?) ככל הנראה אחת המדינות שבהן כבר קיימות רכישות משמעותיות של החברה. לדברי האנליסטים, העסקה כוללת מערכות יבשה, רחפנים ומערכות שליטה ובקרה, וצפויה לייצר תרומה ניכרת להכנסות בשנים הקרובות. "מדינות מזרח אירופה יישארו הרבה יותר פתוחות לרכש ישראלי לעומת מערב אירופה, וזה אחד ממנועי הצמיחה המשמעותיים של אלביט לשנים הקרובות", נכתב.

מנקודת מבט תפעולית, אופנהיימר מציינים כי אלביט מציגה שיפור כמעט בכל החטיבות, עם צמיחה של 41% בחטיבת היבשה, עלייה דו ספרתית בחטיבות הסייבר וה-C4I, ויציבות בחטיבת ESA לאחר תקופה חלשה יותר. במצטבר, מדובר בתמהיל שמאפשר לחברה לשמור על חוסן גם בזמן תנודתיות אזורית בשווקים כמו אסיה-פסיפיק, שם נרשמה ירידה מסוימת ברבעון.

משה סבוסקי, סמנכ"ל הכספים של שפיר הנדסה, צילום: יח"צמשה סבוסקי, סמנכ"ל הכספים של שפיר הנדסה, צילום: יח"צ
דוחות

שפיר הנדסה: עלייה של 15% בהכנסות, הרווח הנקי קפץ ל-60 מיליון שקל

חברת התשתיות מציגה שיפור ברווחיות ברוב תחומי הפעילות ומקדמת מכירת חלק ממגזר הזכיינות למוסדיים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שפיר הנדסה

שפיר הנדסה, מחברות התשתיות והתעשייה הגדולות בישראל, מסכמת את הרבעון השלישי ומציגה גידול בפעילות כמעט בכל ענפי הליבה שלה. שפיר הנדסה -2.5%   פועלת במגוון תחומים, בהם תעשייה כבדה, ביצוע פרויקטי תשתית, ייזום נדל"ן למגורים, זכיינות בתחבורה ופעילות לוגיסטית, ובמקביל ממשיכה להרחיב את פעילותה גם בשוק הדיור המוגן והתחדשות עירונית.

הכנסות החברה ברבעון עלו ל-1.57 מיליארד שקל, עלייה של 15% לעומת הרבעון המקביל ב-2024, אז עמדו על כ-1.36 מיליארד שקל. הרווח הנקי הגיע ל-60 מיליון שקל, כאשר הרווח המיוחס לבעלי המניות הסתכם ב-57 מיליון שקל, זינוק ביחס ל-16 מיליון שקל בלבד ברבעון המקביל. גם הרווח התפעולי הציג שיפור והגיע ל-154 מיליון שקל, לעומת 122 מיליון שקל בתקופה המקבילה.

במגזר התעשייה נרשמו הכנסות של 672 מיליון שקל, עלייה של 5% הנובעת בעיקר מגידול בכמויות שנמכרו. רווח המגזר עלה ל-115 מיליון שקל, עלייה של 11% לעומת השנה שעברה. מגזר התשתיות המשיך להיות אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים, עם הכנסות של 595 מיליון שקל - עלייה של 33% ברבעון, על רקע האצת ביצוע הפרויקטים, במיוחד בקו הסגול של הרכבת הקלה. הרווח במגזר זה עלה ל-46 מיליון שקל לעומת 27 מיליון שקל ברבעון המקביל.

מגזר הנדל"ן תרם הכנסות של 120 מיליון שקל, לעומת 81 מיליון שקל בתקופה המקבילה, עלייה שמגיעה בעיקר מתחילת שיווק של פרויקטים חדשים. רווח המגזר עלה ל-36 מיליון שקל, בהשוואה ל-26 מיליון שקל אשתקד. במגזר הזכיינות נרשמה ירידה קלה בהכנסות - 77 מיליון שקל לעומת 83 מיליון שקל בשנה שעברה - בעקבות הכנסות חד פעמיות שנרשמו אז. הרווח במגזר זה הסתכם ב-20 מיליון שקל. פעילות השילוח והלוגיסטיקה הציגה הכנסות של 107 מיליון שקל לעומת 118 מיליון שקל בשנה הקודמת, והרווח עמד על 9 מיליון שקל.

לאחרונה חברת הדירוג מעלות שיפרה את אופק הדירוג של שפיר מ"שלילי" ל"יציב", בין היתר בשל הערכה לירידה עתידית במינוף. בנוסף חתמה שפיר על מזכר הבנות עם גופים מוסדיים למכירת 33.5%-38.5% מהזכויות במגזר הזכיינות לפי שווי של 9-10 מיליון שקל לכל 1%.