אחרי מכירת סברה - שי באב"ד יקבל מענק של 2 מ' שקל
שטראוס השלימה את מכירת סברה ורשמה רווח של 350 מיליון שקל; החברה הודיעה כי תחלק דיבידנד מיוחד של 200 מיליון שקל לבעלי המניות, אבל גם מענק של כ-2 מיליון שקל למנכ"ל שי באב"ד "בגין התרומה המשמעותית ויוצאת הדופן להצלחת העסקה"
שטראוס השלימה אתמכירת אחזקתה בחברת סלטי החומוס סברה לפפסיקו ב-886 מיליון שקל. זו הצפת ערך גדולה לשטראוס שרשמה על המכירה רווח של כ-350 מיליון שקל. החברה דיווחה כי היא תשתף את בעלי המניות בהצלחת העסקה עם דיבידנד מיוחד של 200 מיליון שקל, זה מהלך טוב ונכון, אבל לצד זאת היא גם הודיעה שתיתן למנכ"ל שי באב"ד מענק חד פעמי בסך של כ-2 מיליון שקל. שטראוס גם ציינה שבגין המכירה היא צפויה לרשום בדוחות השנתיים של 2024 רווח של בין 340-370 מיליון שקל.
החברה ציינה כי המענק ניתן לבאב"ד "בגין התרומה המשמעותית ויוצאת הדופן להצלחת עסקת סברה". החברה גם ציינה כי "באב"ד, תרם תרומה ישירה, מהותית ומכרעת להצלחת עסקת סברה, שמימושה לא תוקצב בתכנית העבודה של הקבוצה, לרבות הובלת העסקה וקידומה עד להשלמתה".
שטראוס רכשה את השליטה בסברה ב-2005 מאיש העסקים יהודה פרל תמורת 9 מיליון דולר. החל מ-2020 החלה הידרדרות משמעותית גם בשל תחרות וגם בשל בעיות ייצור. סלמונלה שהתגלתה במפעל החברה בווירג'יניה גרמה להחזרת מוצרים ולפגיעה קשה במוניטין. נתח השוק של סברה בארה"ב נחתך כמעט בחצי ל-32%, והחברה עברה להפסדים. בשנה האחרונה הצליחה סברה לשפר את התוצאות , אך רווחיותה נותרה נמוכה במיוחד. במחצית הראשונה של 2024 היא רשמה רווח תפעולי של 2 מיליון דולר בלבד, לעומת הפסד של 4 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד.
שי באב"ד נכנס לתפקיד מנכ"ל שטראוס בדצמבר 2022 כשהחליף את המנכ"ל הקודם גיורא בר דעה. זמן קצר לאחר מכן, חשפה החברה את תנאי העסקתו, והעריכה את שכרו השנתי בכ-6.87 מיליון שקל. בפועל, הוא קיבל הרבה יותר מכך - אופציות בערך של 10.4
מיליון שקל ושכר שמן. אלא שמבט מקרוב על המספרים מגלה כי שכרו השנתי של באב"ד נמוך באופן משמעותי מהרושם העשוי להתקבל מפרסומי החברה או העיתונות הכלכלית. עלות השכר של באב"ד עומדת על כ-2.5 מיליון שקל, ולצד בונוסים כ-3.3 מיליון שקל. שכר גבוה, שכר מכובד, אך ההטבה
של ה-10.4 מיליון שקל נעלמה בגלל הירידה במניה.
- שטראוס: צמיחה בהכנסות וברווח התפעולי אך ירידה ברווח
- שטראוס: עליה בהכנסות - שחיקה ברווחיות התפעולית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשנה שעברה שטראוס רצתה לתת לבאב"ד חבילת אופציות בשווי מוערך של כ-7.5 מיליון שקל. מדובר היה בחבילת אופציות לפי מחיר מימוש נמוך יחסית, (בערך 60 שקל לאופציה) שהתבסס על מחיר המניה ב-30 הימים שקדמו להצעה בתוספת פרמיה של 5%. המוסדיים הרימו גבה, מניית שטראוס נפלה מאז כניסתו של באב"ד לתפקיד ועד לאותה נקודה ב-23.5%, ובסופו של דבר שטראוס החליטה לבטל את המענק.
עם זאת בחצי השנה האחרונה שטראוס זינקה ב-37% והיא נסחרת כיום לפי שווי של 9 מיליארד שקל. הדוחות האחרונים לרבעון השלישי של 2024 הראו כי ההכנסות עלו ב-11.8%
לעומת הרבעון המקביל ל-3 מיליארד שקל, אך הרווח הנקי לבעלי המניות של החברה עמד על כ-102 מיליון שקל, ירידה של כ-15.4% מהרבעון המקביל אשתקד.
- 4.מנדלוביץ אריה 18/02/2025 14:11הגב לתגובה זוהחברה הזאת צרכנית הכי כבדה של סוכר בארץ. הזרקת סוכר ללקוחות
- 3.אבנר 18/02/2025 13:27הגב לתגובה זוכשהמנייה יורדת המשקיעים שוקעים והוא מטייל או במילואים.
- 2.יורקים לציבור בפרצוף אני לא יקנה יותר שטראוס (ל"ת)אנונימי 18/02/2025 13:16הגב לתגובה זו
- 1.איכסססססססס (ל"ת)אנונימי 18/02/2025 11:05הגב לתגובה זו
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.
בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.
ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב
הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".
איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- חברה לישראל ואייסיאל נפלו עד 7.6%, טאואר איבדה 6.6% - נעילה שלילית בתל אביב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?
