שי באבד
צילום: פלג אלקלעי

אחרי מכירת סברה - שי באב"ד יקבל מענק של 2 מ' שקל

שטראוס השלימה את מכירת סברה ורשמה רווח של 350 מיליון שקל; החברה הודיעה כי תחלק דיבידנד מיוחד של 200 מיליון שקל לבעלי המניות, אבל גם מענק של כ-2 מיליון שקל למנכ"ל שי באב"ד "בגין התרומה המשמעותית ויוצאת הדופן להצלחת העסקה"

רוי שיינמן | (4)
נושאים בכתבה שי באבד שטראוס

שטראוס השלימה אתמכירת אחזקתה בחברת סלטי החומוס סברה לפפסיקו ב-886 מיליון שקל. זו הצפת ערך גדולה לשטראוס שרשמה על המכירה רווח של כ-350 מיליון שקל. החברה דיווחה כי היא תשתף את בעלי המניות בהצלחת העסקה עם דיבידנד מיוחד של 200 מיליון שקל, זה מהלך טוב ונכון, אבל לצד זאת היא גם הודיעה שתיתן למנכ"ל שי באב"ד מענק חד פעמי בסך של כ-2 מיליון שקל. שטראוס גם ציינה שבגין המכירה היא צפויה לרשום בדוחות השנתיים של 2024 רווח של בין 340-370 מיליון שקל.


החברה ציינה כי המענק ניתן לבאב"ד "בגין התרומה המשמעותית ויוצאת הדופן להצלחת עסקת סברה". החברה גם ציינה כי "באב"ד, תרם תרומה ישירה, מהותית ומכרעת להצלחת עסקת סברה, שמימושה לא תוקצב בתכנית העבודה של הקבוצה, לרבות הובלת העסקה וקידומה עד להשלמתה".


שטראוס רכשה את השליטה בסברה ב-2005 מאיש העסקים יהודה פרל תמורת 9 מיליון דולר. החל מ-2020 החלה הידרדרות משמעותית גם בשל תחרות וגם בשל בעיות ייצור. סלמונלה שהתגלתה במפעל החברה בווירג'יניה גרמה להחזרת מוצרים ולפגיעה קשה במוניטין. נתח השוק של סברה בארה"ב נחתך כמעט בחצי ל-32%, והחברה עברה להפסדים. בשנה האחרונה הצליחה סברה לשפר את התוצאות , אך רווחיותה נותרה נמוכה במיוחד. במחצית הראשונה של 2024 היא רשמה רווח תפעולי של 2 מיליון דולר בלבד, לעומת הפסד של 4 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד.


שי באב"ד נכנס לתפקיד מנכ"ל שטראוס בדצמבר 2022 כשהחליף את המנכ"ל הקודם גיורא בר דעה. זמן קצר לאחר מכן, חשפה החברה את תנאי העסקתו, והעריכה את שכרו השנתי בכ-6.87 מיליון שקל. בפועל, הוא קיבל הרבה יותר מכך - אופציות בערך של 10.4 מיליון שקל ושכר שמן. אלא שמבט מקרוב על המספרים מגלה כי שכרו השנתי של באב"ד נמוך באופן משמעותי מהרושם העשוי להתקבל מפרסומי החברה או העיתונות הכלכלית. עלות השכר של באב"ד עומדת על כ-2.5 מיליון שקל, ולצד בונוסים כ-3.3 מיליון שקל. שכר גבוה, שכר מכובד, אך ההטבה של ה-10.4 מיליון שקל נעלמה בגלל הירידה במניה.


בשנה שעברה שטראוס רצתה לתת לבאב"ד חבילת אופציות בשווי מוערך של כ-7.5 מיליון שקל. מדובר היה בחבילת אופציות לפי מחיר מימוש נמוך יחסית, (בערך 60 שקל לאופציה) שהתבסס על מחיר המניה ב-30 הימים שקדמו להצעה בתוספת פרמיה של 5%. המוסדיים הרימו גבה, מניית שטראוס נפלה מאז כניסתו של באב"ד לתפקיד ועד לאותה נקודה ב-23.5%, ובסופו של דבר שטראוס החליטה לבטל את המענק.


עם זאת בחצי השנה האחרונה שטראוס זינקה ב-37% והיא נסחרת כיום לפי שווי של 9 מיליארד שקל. הדוחות האחרונים לרבעון השלישי של 2024 הראו כי ההכנסות עלו ב-11.8% לעומת הרבעון המקביל ל-3 מיליארד שקל, אך הרווח הנקי לבעלי המניות של החברה עמד על כ-102 מיליון שקל, ירידה של כ-15.4% מהרבעון המקביל אשתקד.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    מנדלוביץ אריה 18/02/2025 14:11
    הגב לתגובה זו
    החברה הזאת צרכנית הכי כבדה של סוכר בארץ. הזרקת סוכר ללקוחות
  • 3.
    אבנר 18/02/2025 13:27
    הגב לתגובה זו
    כשהמנייה יורדת המשקיעים שוקעים והוא מטייל או במילואים.
  • 2.
    יורקים לציבור בפרצוף אני לא יקנה יותר שטראוס (ל"ת)
    אנונימי 18/02/2025 13:16
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    איכסססססססס (ל"ת)
    אנונימי 18/02/2025 11:05
    הגב לתגובה זו
רונן גינזבורג. קרדיט: רשתות חברתיותרונן גינזבורג. קרדיט: רשתות חברתיות

564 מיליון שקלים: דניה סיבוס זכתה במכרז להרחבת כביש 6

העבודות צפויות להימשך כ-3 שנים מרגע קבלת צו התחלה, התשלום לפי כמויות בפועל ובהצמדה למדדים, אך בינתיים ההתקשרות עדיין לא נסגרה

ליאור דנקנר |

דניה סיבוס דניה סיבוס 1.68%  מודיעה על זכייתה במכרז של דרך ארץ הייווייז (1997), החברה שמפעילה ומתחזקת את כביש 6, לביצוע הרחבת הכביש בשני מקטעים באזור מחלף דניאל ועד מנהרת חדיד. מדובר בפרויקט תשתית רחב שמצטרף לצבר העבודות של החברה בתחום התחבורה, עם עבודות שמתפרסות על כמה חזיתות ולא מסתכמות רק בהוספת נתיב.

היקף התמורה הכולל מוערך בכ-564 מיליון שקלים בתוספת מע"מ. התמורה צמודה לתמהיל מדדים שכולל את מדד תשומות הבניה למגורים ואת מדד תשומות סלילה וגישור, בהתאם למנגנון שנקבע בין הצדדים. בענף שבו עלויות החומרים והעבודה משתנות מהר, להצמדה הזו יש משמעות, גם אם היא לא מעלימה את חוסר הוודאות סביב מה שיקרה בשטח בפועל, מתי זה יתחיל ובאיזה קצב. נכון לעכשיו עדיין לא נחתמו חוזים מפורטים ומחייבים מול המזמינה, ועדיין לא התקבל צו התחלת עבודה.

המניה נסחרת היום סביב 149 שקלים, וכרגע בעלייה קלה של אזור ה-1%. מתחילת השנה היא מציגה עלייה של כ-34%, והיא כבר נוגעת באזור הגבוה של הטווח השנתי, אחרי שבשפל של השנה האחרונה הייתה סביב 90 שקלים. גם במחזור יש תנועה, עם מסחר יומי של כ-33 מיליון שקלים, ושווי שוק של כ-4.9 מיליארד שקלים.


ברקע הזכייה: הצבר גדל והפעילות מתרחבת

בדוח האחרון שפרסמה דניה סיבוס באוגוסט היא הציגה המשך התרחבות בפעילות, עם גידול בהכנסות וצבר הזמנות שהמשיך לעלות. ההכנסות ברבעון השני הסתכמו בכ-1.7 מיליארד שקלים, והצבר הגיע לכ-18.6 מיליארד שקלים, בין היתר בעקבות כניסת חלקה בפרויקט הקו הכחול של הרכבת הקלה בירושלים לדוחות. 

עופר ינאי נופר אנרגיה
צילום: ארז עוזיר

לפי שווי של מיליארד שקל: עופר ינאי בדרך לרכוש את השליטה באלומיי קפיטל

העסקה, בהיקף של כ־460–500 מיליון שקל, תאפשר לנופר אנרגיה שבשליטת עופר ינאי להיכנס לייצור חשמל קונבנציונלי באמצעות אחזקת אלומיי בתחנת הכוח דוראד

אדיר בן עמי |

חברת האנרגיה המתחדשת נופר אנרגיה , שבשליטת איש העסקים עופר ינאי, נמצאת במשא ומתן מתקדם לרכישת השליטה בחברת האנרגיה אלומיי קפיטל. לפי הדיווחים, היקף העסקה מוערך בכ־460–500 מיליון שקל, והיא משקפת לאלומיי שווי של כ־1 מיליארד שקל, פרמיה מתונה ביחס לשווי השוק של החברה בבורסה.

העסקה צפויה להתבצע באמצעות רכישת מניותיהם של בעלי השליטה הנוכחיים באלומיי: שלמה נחמה, רני פרידריך וענת רפאל, אלמנתו של חמי רפאל המנוח. שלושת השותפים מחזיקים יחד בכ־45.9% ממניות אלומיי, ומנסים זה כשנתיים למצוא רוכש לאחזקה. נופר, שפועלת מאז הקמתה כמעט אך ורק בתחום האנרגיה המתחדשת, רואה במהלך רכישה אסטרטגית שמאפשרת לה כניסה מהירה לתחום ייצור החשמל הקונבנציונלי. זאת, על רקע העלייה בביקוש לחשמל בישראל והסביבה הרגולטורית התומכת בהרחבת כושר הייצור.


הנכס המרכזי של אלומיי

הנכס המרכזי של אלומיי הוא אחזקתה בתחנת הכוח דוראד, תחנת הכוח הפרטית הראשונה בישראל, הממוקמת מדרום לאשקלון. אלומיי מחזיקה, בשרשור, בכ־17% ממניות דוראד, וביחד עם קבוצת לוזון מדובר באחזקה משמעותית בגוף המייצר כ־850 מגה־וואט חשמל. בנוסף לדוראד, לאלומיי פעילות רחבה גם בתחום האנרגיה המתחדשת. החברה מחזיקה מתקנים סולאריים פעילים ובייזום בישראל, ארה״ב ומספר מדינות באירופה, ובהן איטליה, ספרד והולנד. בישראל היא שותפה גם בפרויקט אגירה שאובה בצוק מנרה, הנמצא בשלבי הקמה.

מבחינה פיננסית, אלומיי אינה מציגה בשלב זה רווחיות. במחצית הראשונה של 2025 רשמה החברה הכנסות של כ־20.1 מיליון אירו וסיימה בהפסד נקי של כ־1.6 מיליון אירו. בחברה ייחסו את הגידול בהכנסות לחיבור מתקנים סולאריים חדשים באיטליה.


תקופה סוערת בנופר

אלומיי נסחרת כעת לפי שווי של מיליארד שקל, בעוד נופר נסחרת כיום לפי שווי של כמעט 4 מיליארד שקל. הרכישה מגיעה לאחר תקופה סוערת בנופר, שכללה עזיבת המנכ״לים המשותפים ומכירת מניותיהם. בעקבות זאת, חיזק ינאי את שליטתו בחברה, בין היתר באמצעות הקמת חברה משותפת עם לאומי פרטנרס, שאליה הועברו רוב מניותיו בנופר.