אחרי מכירת סברה - שי באב"ד יקבל מענק של 2 מ' שקל
שטראוס השלימה את מכירת סברה ורשמה רווח של 350 מיליון שקל; החברה הודיעה כי תחלק דיבידנד מיוחד של 200 מיליון שקל לבעלי המניות, אבל גם מענק של כ-2 מיליון שקל למנכ"ל שי באב"ד "בגין התרומה המשמעותית ויוצאת הדופן להצלחת העסקה"
שטראוס השלימה אתמכירת אחזקתה בחברת סלטי החומוס סברה לפפסיקו ב-886 מיליון שקל. זו הצפת ערך גדולה לשטראוס שרשמה על המכירה רווח של כ-350 מיליון שקל. החברה דיווחה כי היא תשתף את בעלי המניות בהצלחת העסקה עם דיבידנד מיוחד של 200 מיליון שקל, זה מהלך טוב ונכון, אבל לצד זאת היא גם הודיעה שתיתן למנכ"ל שי באב"ד מענק חד פעמי בסך של כ-2 מיליון שקל. שטראוס גם ציינה שבגין המכירה היא צפויה לרשום בדוחות השנתיים של 2024 רווח של בין 340-370 מיליון שקל.
החברה ציינה כי המענק ניתן לבאב"ד "בגין התרומה המשמעותית ויוצאת הדופן להצלחת עסקת סברה". החברה גם ציינה כי "באב"ד, תרם תרומה ישירה, מהותית ומכרעת להצלחת עסקת סברה, שמימושה לא תוקצב בתכנית העבודה של הקבוצה, לרבות הובלת העסקה וקידומה עד להשלמתה".
שטראוס רכשה את השליטה בסברה ב-2005 מאיש העסקים יהודה פרל תמורת 9 מיליון דולר. החל מ-2020 החלה הידרדרות משמעותית גם בשל תחרות וגם בשל בעיות ייצור. סלמונלה שהתגלתה במפעל החברה בווירג'יניה גרמה להחזרת מוצרים ולפגיעה קשה במוניטין. נתח השוק של סברה בארה"ב נחתך כמעט בחצי ל-32%, והחברה עברה להפסדים. בשנה האחרונה הצליחה סברה לשפר את התוצאות , אך רווחיותה נותרה נמוכה במיוחד. במחצית הראשונה של 2024 היא רשמה רווח תפעולי של 2 מיליון דולר בלבד, לעומת הפסד של 4 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד.
שי באב"ד נכנס לתפקיד מנכ"ל שטראוס בדצמבר 2022 כשהחליף את המנכ"ל הקודם גיורא בר דעה. זמן קצר לאחר מכן, חשפה החברה את תנאי העסקתו, והעריכה את שכרו השנתי בכ-6.87 מיליון שקל. בפועל, הוא קיבל הרבה יותר מכך - אופציות בערך של 10.4
מיליון שקל ושכר שמן. אלא שמבט מקרוב על המספרים מגלה כי שכרו השנתי של באב"ד נמוך באופן משמעותי מהרושם העשוי להתקבל מפרסומי החברה או העיתונות הכלכלית. עלות השכר של באב"ד עומדת על כ-2.5 מיליון שקל, ולצד בונוסים כ-3.3 מיליון שקל. שכר גבוה, שכר מכובד, אך ההטבה
של ה-10.4 מיליון שקל נעלמה בגלל הירידה במניה.
- שטראוס: צמיחה בהכנסות וברווח התפעולי אך ירידה ברווח
- שטראוס: עליה בהכנסות - שחיקה ברווחיות התפעולית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשנה שעברה שטראוס רצתה לתת לבאב"ד חבילת אופציות בשווי מוערך של כ-7.5 מיליון שקל. מדובר היה בחבילת אופציות לפי מחיר מימוש נמוך יחסית, (בערך 60 שקל לאופציה) שהתבסס על מחיר המניה ב-30 הימים שקדמו להצעה בתוספת פרמיה של 5%. המוסדיים הרימו גבה, מניית שטראוס נפלה מאז כניסתו של באב"ד לתפקיד ועד לאותה נקודה ב-23.5%, ובסופו של דבר שטראוס החליטה לבטל את המענק.
עם זאת בחצי השנה האחרונה שטראוס זינקה ב-37% והיא נסחרת כיום לפי שווי של 9 מיליארד שקל. הדוחות האחרונים לרבעון השלישי של 2024 הראו כי ההכנסות עלו ב-11.8%
לעומת הרבעון המקביל ל-3 מיליארד שקל, אך הרווח הנקי לבעלי המניות של החברה עמד על כ-102 מיליון שקל, ירידה של כ-15.4% מהרבעון המקביל אשתקד.
- 4.מנדלוביץ אריה 18/02/2025 14:11הגב לתגובה זוהחברה הזאת צרכנית הכי כבדה של סוכר בארץ. הזרקת סוכר ללקוחות
- 3.אבנר 18/02/2025 13:27הגב לתגובה זוכשהמנייה יורדת המשקיעים שוקעים והוא מטייל או במילואים.
- 2.יורקים לציבור בפרצוף אני לא יקנה יותר שטראוס (ל"ת)אנונימי 18/02/2025 13:16הגב לתגובה זו
- 1.איכסססססססס (ל"ת)אנונימי 18/02/2025 11:05הגב לתגובה זו
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל
אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה
קבוצת אלקטרה אלקטרה 4.29% , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.
לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.
220 שערים בשלוש טבעות
הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.
מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.
- בשורה ירוקה: יוזמה להקמת מתקן ראשון בישראל לייצור אנרגיה מפסולת
- רמ"י משיקה מכרז בלהבים: 254 מגרשים לחיילי מילואים ולנכי צה"ל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מה זו אגרת גודש ולמה בכלל הולכים לשם
אגרת גודש היא מס תחבורתי שנגבה מנהגים שנכנסים עם רכב פרטי לאזורים עמוסים, בדרך כלל בשעות השיא. הרעיון פשוט: מי שנכנס למרכז המטרופולין בתקופות העומס משלם יותר, ומי שנוסע בשעות אחרות או בוחר בתחבורה ציבורית משלם פחות או לא משלם כלל.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגזינוקים בביטוח - הראל כבר גדולה מהבנק הבינלאומי; קמהדע נפלה 5%
בדקנו: מי 3 המניות הכי טובות של דצמבר (בינתיים) ומה הסיבות? אוריון זינקה ב-18% ביומה הראשון בבורסה, סוגת עלתה 2%
מניות הביטוח ממשיכות לזנק. מדד הביטוח טס - מדד ת"א-ביטוח
הראל כבר עולה בשווי על השווי של הבנק הבינלאומי - תראו כאן את השווי של חברות הביטוח הגדולות מודגש בצהוב, ואת המיקום שלהן בטבלת החברות הגדולות בבורסה:
דו"ח חדש של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר מציג תמונת מצב חיובית של ההשקעות הזרות בישראל. בעוד שנת 2024 הסתיימה בירידה מתונה, הנתונים לחציון הראשון של 2025 מצביעים על התאוששות משמעותית בזרימת ההון הזר למשק. על פי הדו"ח, בחציון הראשון של שנת 2025 נרשמו בישראל השקעות זרות ישירות בהיקף של כ-10.2 מיליארד דולר. מדובר בחציון החזק ביותר מאז שנת 2021, שבה נרשמו השקעות בהיקף של כ-14 מיליארד דולר באותה תקופה. נתון זה מייצג עלייה של 35% לעומת החציון המקביל בשנת 2024, שבו הסתכמו זרמי ההשקעות הנכנסות בכ-7.5 מיליארד דולר בלבד. ד"ר שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי במשרד האוצר, מציין בדבריו הפותחים את הדו"ח: "ההתאוששות נתמכת בהתפתחויות אזוריות חיוביות ובהסרת איומים ביטחוניים, אשר תרמו להפחתת פרמיית הסיכון של ישראל, לירידה בתשואות האג"ח לטווח ארוך, לחזרת חברות תעופה זרות ולעלייה במדדי המניות המקומיים." - השקעות זרות בישראל: המחצית הראשונה של 2025 החזקה ביותר מזה ארבע שנים
- ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
