שי באבד
צילום: פלג אלקלעי

אחרי מכירת סברה - שי באב"ד יקבל מענק של 2 מ' שקל

שטראוס השלימה את מכירת סברה ורשמה רווח של 350 מיליון שקל; החברה הודיעה כי תחלק דיבידנד מיוחד של 200 מיליון שקל לבעלי המניות, אבל גם מענק של כ-2 מיליון שקל למנכ"ל שי באב"ד "בגין התרומה המשמעותית ויוצאת הדופן להצלחת העסקה"

רוי שיינמן | (4)
נושאים בכתבה שי באבד שטראוס

שטראוס השלימה אתמכירת אחזקתה בחברת סלטי החומוס סברה לפפסיקו ב-886 מיליון שקל. זו הצפת ערך גדולה לשטראוס שרשמה על המכירה רווח של כ-350 מיליון שקל. החברה דיווחה כי היא תשתף את בעלי המניות בהצלחת העסקה עם דיבידנד מיוחד של 200 מיליון שקל, זה מהלך טוב ונכון, אבל לצד זאת היא גם הודיעה שתיתן למנכ"ל שי באב"ד מענק חד פעמי בסך של כ-2 מיליון שקל. שטראוס גם ציינה שבגין המכירה היא צפויה לרשום בדוחות השנתיים של 2024 רווח של בין 340-370 מיליון שקל.


החברה ציינה כי המענק ניתן לבאב"ד "בגין התרומה המשמעותית ויוצאת הדופן להצלחת עסקת סברה". החברה גם ציינה כי "באב"ד, תרם תרומה ישירה, מהותית ומכרעת להצלחת עסקת סברה, שמימושה לא תוקצב בתכנית העבודה של הקבוצה, לרבות הובלת העסקה וקידומה עד להשלמתה".


שטראוס רכשה את השליטה בסברה ב-2005 מאיש העסקים יהודה פרל תמורת 9 מיליון דולר. החל מ-2020 החלה הידרדרות משמעותית גם בשל תחרות וגם בשל בעיות ייצור. סלמונלה שהתגלתה במפעל החברה בווירג'יניה גרמה להחזרת מוצרים ולפגיעה קשה במוניטין. נתח השוק של סברה בארה"ב נחתך כמעט בחצי ל-32%, והחברה עברה להפסדים. בשנה האחרונה הצליחה סברה לשפר את התוצאות , אך רווחיותה נותרה נמוכה במיוחד. במחצית הראשונה של 2024 היא רשמה רווח תפעולי של 2 מיליון דולר בלבד, לעומת הפסד של 4 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד.


שי באב"ד נכנס לתפקיד מנכ"ל שטראוס בדצמבר 2022 כשהחליף את המנכ"ל הקודם גיורא בר דעה. זמן קצר לאחר מכן, חשפה החברה את תנאי העסקתו, והעריכה את שכרו השנתי בכ-6.87 מיליון שקל. בפועל, הוא קיבל הרבה יותר מכך - אופציות בערך של 10.4 מיליון שקל ושכר שמן. אלא שמבט מקרוב על המספרים מגלה כי שכרו השנתי של באב"ד נמוך באופן משמעותי מהרושם העשוי להתקבל מפרסומי החברה או העיתונות הכלכלית. עלות השכר של באב"ד עומדת על כ-2.5 מיליון שקל, ולצד בונוסים כ-3.3 מיליון שקל. שכר גבוה, שכר מכובד, אך ההטבה של ה-10.4 מיליון שקל נעלמה בגלל הירידה במניה.


בשנה שעברה שטראוס רצתה לתת לבאב"ד חבילת אופציות בשווי מוערך של כ-7.5 מיליון שקל. מדובר היה בחבילת אופציות לפי מחיר מימוש נמוך יחסית, (בערך 60 שקל לאופציה) שהתבסס על מחיר המניה ב-30 הימים שקדמו להצעה בתוספת פרמיה של 5%. המוסדיים הרימו גבה, מניית שטראוס נפלה מאז כניסתו של באב"ד לתפקיד ועד לאותה נקודה ב-23.5%, ובסופו של דבר שטראוס החליטה לבטל את המענק.


עם זאת בחצי השנה האחרונה שטראוס זינקה ב-37% והיא נסחרת כיום לפי שווי של 9 מיליארד שקל. הדוחות האחרונים לרבעון השלישי של 2024 הראו כי ההכנסות עלו ב-11.8% לעומת הרבעון המקביל ל-3 מיליארד שקל, אך הרווח הנקי לבעלי המניות של החברה עמד על כ-102 מיליון שקל, ירידה של כ-15.4% מהרבעון המקביל אשתקד.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    מנדלוביץ אריה 18/02/2025 14:11
    הגב לתגובה זו
    החברה הזאת צרכנית הכי כבדה של סוכר בארץ. הזרקת סוכר ללקוחות
  • 3.
    אבנר 18/02/2025 13:27
    הגב לתגובה זו
    כשהמנייה יורדת המשקיעים שוקעים והוא מטייל או במילואים.
  • 2.
    יורקים לציבור בפרצוף אני לא יקנה יותר שטראוס (ל"ת)
    אנונימי 18/02/2025 13:16
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    איכסססססססס (ל"ת)
    אנונימי 18/02/2025 11:05
    הגב לתגובה זו
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

"בנקים עדיפים מביטוח; פארמה יתחזק; רק 2 ביטחוניות מעניינות; בנדל"ן תהיה עוד ירידה" הסקטורים והמניות של פישמן ל-2026

דניאל לייטנר מנכ״ל הקרנות של תמיר פישמן מסביר למה תזמון שוק נועד לכישלון, ואיפה הוא עדיין מזהה ערך ב-2026; מאנבידיה ואמזון ועד עזריאלי ונקסט ויז'ן; וגם: מה הוא חושב על הרפורמות של הבורסה?

מנדי הניג |

דניאל לייטנר התחיל להשקיע עוד לפני גיל 18, עשה טעויות, הרוויח והפסיד, אבל למד את התחום בגיל צעיר ועם כסף קטן. התחום ממש סקרן אותו, הוא קרא ספרים ו"לכלכך את הידיים" עשה תואר בכלכלה ומימון באוניברסיטת בן גוריון עד שמצא את עצמו עמוק בתעשייה. 

לפני עשור הצטרף לתמיר פישמן, הוא טיפס שם ממחלקה למחלקה ולפני שנה וקצת, בגיל 37, מונה למנכ"ל קרנות הנאמנות של הבית, שמנהלות כיום כ-4 מיליארד שקל. מי שתכנן בכלל להיות רופא, כמו שני הוריו, מצא את עצמו מטפל בתיקים מאשר בחולים. 

2025 הייתה שנה חריגה בשוק. שנה של מלחמה, אי-ודאות ביטחונית ופוליטית, וריבית שהייתה עדיין ברף גבוה היסטורי. הבורסה המקומית עלתה במעל 50%, ה-S&P 500 הוסיף "רק" 17%, אבל מה שהיה, היה - עכשיו השאלה הגדולה ביותר היא האם להקטין חשיפה או להוריד? מי שבכלל היה בחוץ האם זה הזמן להכנס או להמתין לתיקון מסוים. אם תשאלו את אמיר חדד מברומטר הוא יגיד לכם שזה זמן להיות נזילים (הכוונה להיות בנכסים סחירים מאוד ובאג"ח מח"מ קצר-בינוני) לאבחנתו מי שיחזיק כסף מזומן יצליח לנצל את התיקון, "כדאי להיות עכשיו בנכסים נזילים כדי לנצל את המימוש לכשיגיע", חדד רואה את 2026 כשנה שאיפשהו במהלכה נראה תיקון ולאחריו סגירה מאוזנת-חיובית, אם תצליחו "לתזמן" או למצע בירידות האלה, כנראה תביאו תשואה יפה בשנה שנכנסו אליה הבוקר.

אבל לייטנר חולק על חדד. כששואלים אותו האם אנחנו בגאות והאם נראה תיקון הוא מבהיר שתזמון שוק נועד לכשלון, "היכולת לתזמן את השוק כמעט לא קיימת", הוא אומר, "מי שמנסה לחכות לנקודה המושלמת, בדרך כלל נשאר בחוץ". מבחינתו, השאלה איננה אם יגיע תיקון כזה או אחר, אלא אם תיק ההשקעות בנוי כך שיוכל לעבור גם עליות וגם ירידות - וכאן הוא פורש את ההסתכלות שלו על השווקים בארץ ובעולם, הוא נותן לנו רשימת מניות מעניינות מבחינתו וכאלה שהוא, מכל מיני סיבות, לא נלהב לשלב בתיק. עם לייטנר כבר דיברנו לפני כ-3 חודשים, הוא כבר אז סימן את טבע ושיתף בהסתכלות שלו על השוק - מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

למה שווה לכם להקשיב לו? לייטנר מגיע לא רק עם "תחזיות" על הנייר יש לו רקורד. קרנות הנאמנות שבניהולו בתמיר פישמן הציגו לאורך זמן תשואות גבוהות מהממוצע הענף, לא רק בטווח הקצר אלא גם בפרספקטיבה רב-שנתית. בשנה האחרונה הקרן רשמה תשואה של כ-63.3%, לעומת כ-51.3% בממוצע הענפי. גם בטווח של שלוש שנים הפער משמעותי, עם תשואה מצטברת של כ-183% לעומת כ-121.5% בענף, ובטווח של חמש שנים הקרן מציגה תשואה של כ-224.8% מול כ-146.3% בלבד בממוצע.

לפני שנתחיל, הנה הסקטורים והמניות 'על קצה המזלג' שמעניינות את הקרן:


סקטורים מומלצים 


דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

"בנקים עדיפים מביטוח; פארמה יתחזק; רק 2 ביטחוניות מעניינות; בנדל"ן תהיה עוד ירידה" הסקטורים והמניות של פישמן ל-2026

דניאל לייטנר מנכ״ל הקרנות של תמיר פישמן מסביר למה תזמון שוק נועד לכישלון, ואיפה הוא עדיין מזהה ערך ב-2026; מאנבידיה ואמזון ועד עזריאלי ונקסט ויז'ן; וגם: מה הוא חושב על הרפורמות של הבורסה?

מנדי הניג |

דניאל לייטנר התחיל להשקיע עוד לפני גיל 18, עשה טעויות, הרוויח והפסיד, אבל למד את התחום בגיל צעיר ועם כסף קטן. התחום ממש סקרן אותו, הוא קרא ספרים ו"לכלכך את הידיים" עשה תואר בכלכלה ומימון באוניברסיטת בן גוריון עד שמצא את עצמו עמוק בתעשייה. 

לפני עשור הצטרף לתמיר פישמן, הוא טיפס שם ממחלקה למחלקה ולפני שנה וקצת, בגיל 37, מונה למנכ"ל קרנות הנאמנות של הבית, שמנהלות כיום כ-4 מיליארד שקל. מי שתכנן בכלל להיות רופא, כמו שני הוריו, מצא את עצמו מטפל בתיקים מאשר בחולים. 

2025 הייתה שנה חריגה בשוק. שנה של מלחמה, אי-ודאות ביטחונית ופוליטית, וריבית שהייתה עדיין ברף גבוה היסטורי. הבורסה המקומית עלתה במעל 50%, ה-S&P 500 הוסיף "רק" 17%, אבל מה שהיה, היה - עכשיו השאלה הגדולה ביותר היא האם להקטין חשיפה או להוריד? מי שבכלל היה בחוץ האם זה הזמן להכנס או להמתין לתיקון מסוים. אם תשאלו את אמיר חדד מברומטר הוא יגיד לכם שזה זמן להיות נזילים (הכוונה להיות בנכסים סחירים מאוד ובאג"ח מח"מ קצר-בינוני) לאבחנתו מי שיחזיק כסף מזומן יצליח לנצל את התיקון, "כדאי להיות עכשיו בנכסים נזילים כדי לנצל את המימוש לכשיגיע", חדד רואה את 2026 כשנה שאיפשהו במהלכה נראה תיקון ולאחריו סגירה מאוזנת-חיובית, אם תצליחו "לתזמן" או למצע בירידות האלה, כנראה תביאו תשואה יפה בשנה שנכנסו אליה הבוקר.

אבל לייטנר חולק על חדד. כששואלים אותו האם אנחנו בגאות והאם נראה תיקון הוא מבהיר שתזמון שוק נועד לכשלון, "היכולת לתזמן את השוק כמעט לא קיימת", הוא אומר, "מי שמנסה לחכות לנקודה המושלמת, בדרך כלל נשאר בחוץ". מבחינתו, השאלה איננה אם יגיע תיקון כזה או אחר, אלא אם תיק ההשקעות בנוי כך שיוכל לעבור גם עליות וגם ירידות - וכאן הוא פורש את ההסתכלות שלו על השווקים בארץ ובעולם, הוא נותן לנו רשימת מניות מעניינות מבחינתו וכאלה שהוא, מכל מיני סיבות, לא נלהב לשלב בתיק. עם לייטנר כבר דיברנו לפני כ-3 חודשים, הוא כבר אז סימן את טבע ושיתף בהסתכלות שלו על השוק - מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

למה שווה לכם להקשיב לו? לייטנר מגיע לא רק עם "תחזיות" על הנייר יש לו רקורד. קרנות הנאמנות שבניהולו בתמיר פישמן הציגו לאורך זמן תשואות גבוהות מהממוצע הענף, לא רק בטווח הקצר אלא גם בפרספקטיבה רב-שנתית. בשנה האחרונה הקרן רשמה תשואה של כ-63.3%, לעומת כ-51.3% בממוצע הענפי. גם בטווח של שלוש שנים הפער משמעותי, עם תשואה מצטברת של כ-183% לעומת כ-121.5% בענף, ובטווח של חמש שנים הקרן מציגה תשואה של כ-224.8% מול כ-146.3% בלבד בממוצע.

לפני שנתחיל, הנה הסקטורים והמניות 'על קצה המזלג' שמעניינות את הקרן:


סקטורים מומלצים