בתוך עשור: זינוק של 50% בשווי החברות בבורסה בת"א
כך עולה מהדו"ח לסיכום 2024 של מחלקת תאגידים ושוק ההון ברשות ניירות ערך. עוד עולה מהדו"ח כי ב-2024 גייסו החברות הציבוריות 67 מיליארד שקל בהנפקות הון, בנוסף ל-18 מיליארד שקל שהושגו באמצעות הנפקות משניות של מניות. אחד הנתונים הבולטים בדו"ח הוא הצמיחה של
שוק האג"ח הקונצרניות, שהגיע לשווי של 470 מיליארד שקל בסוף 2024 – עלייה של 80% בתוך עשור
רשות ניירות ערך פרסמה היום את דו"ח הסיכום עבור 2024 של מחלקת תאגידים ושוק ההון, המספק תמונת מצב מפורטת על מגמות מרכזיות בשוק ההון הישראלי, הפעילות של החברות הציבוריות, היקף גיוסי ההון והחוב, דירוגי אשראי ומדדים נוספים. הדו"ח עצמו כולל ניתוחים מעמיקים על מבנה השוק, תהליכי רגולציה, וכן נתונים עדכניים על היקפי המסחר, מספר החברות הציבוריות, דירוגי החוב והפעילות הפיננסית במשק.
נכון לסוף 2024 נסחרו בבורסה לניירות ערך בתל אביב 630 חברות ציבוריות, מתוכן 94 חברות אג"ח בלבד, כלומר חברות שגייסו חוב באמצעות אג"ח אך אינן נסחרות במניות. מדובר בעלייה משמעותית לעומת 2014, אז נסחרו בבורסה 451 חברות בלבד. ואולם במקביל, 140 חברות נמחקו מהמסחר ב-2024-2020, בעיקר בעקבות תהליכי מיזוג, רכישות או ירידה בפעילות העסקית שלהן.
חברות הנדל"ן והטכנולוגיה ריכזו 70% מגיוסי ההון
שווי השוק של החברות הציבוריות בבורסה הגיע בסוף 2024 לכ-1.2 טריליון שקל - זינוק של 50% בעשור האחרון. מגמת הצמיחה הזו נובעת בחלקה מהתרחבותן של חברות הטכנולוגיה והנדל"ן, שנהפכו לדומיננטיות בשוק ההון. לאחר שבעשור הקודם מניות הביומד היוו 43% משווי השוק, כיום הן מהוות 8% ממנו בלבד, לעומת חברות מתחום הנדל"ן והטכנולוגיה, שריכזו כ-70% מסך גיוסי ההון ב-2024.
עוד עולה מהדו"ח כי ב-2024 גייסו החברות הציבוריות 67 מיליארד שקל בהנפקות הון, בנוסף ל-18 מיליארד שקל שהושגו באמצעות הנפקות משניות של מניות. נתח משמעותי מההנפקות (29%) בוצע באמצעות הצעות רכש, 26% כתוצאה ממיזוגים עם חברות אחרות, ו-12% במסגרת הנפקות דואליות (חברות שמגייסות הון במקביל בבורסות זרות כמו נאסד"ק).
- ״בחברות הנדל״ן היזמי המספרים נראים טוב, אבל העודפים עלולים להיות מנופחים״
- יו"ר רשות ני"ע: "הונאות משקיעים ברשתות החברתיות מתרחבות - נדרשת פעולה משותפת עם הרשתות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחום הנפקות האג"ח רשם פעילות ערה במיוחד, עם גיוס של 92 מיליארד שקל באג"ח סחיר על ידי 177 חברות. מדובר בעלייה משמעותית לעומת השנים האחרונות, שבהן האג"ח נהפכו לכלי גיוס עיקרי של חברות ציבוריות בשל הריביות הגבוהות בשוק האשראי הבנקאי.
אחד הנתונים הבולטים בדו"ח הוא הצמיחה של שוק האג"ח הקונצרניות, שהגיע לשווי של 470 מיליארד שקל בסוף 2024 – עלייה של 80% בתוך עשור. מרבית ההנפקות נרשמו בענפי הנדל"ן והפיננסים, שהיו אחראים לכ-70% מכלל הגיוסים.
גם דירוג האשראי של החוב הקונצרני השתפר באופן משמעותי: שיעור החוב המדורג בדירוג AA ויותר הגיע ל-63% מסך החוב הסחיר - עלייה לעומת השנים הקודמות. בנוסף, 70% מהחברות הציבוריות מדורגות כיום על ידי לפחות חברת דירוג אחת, לעומת 63% ב-2014.
- היום בבורסה - חוזרים לעליות?
- 600% בארבע שנים: שלוש החברות של ג’נרל אלקטריק מתפצלות בביצועים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- 100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את...
מרווחי התשואות על אג"ח קונצרניות ירדו לרמות נמוכות, לאחר שבתחילת מלחמת חרבות ברזל נרשמה בהם עלייה ניכרת. הירידה במרווחים מעידה על חזרת האמון של המשקיעים בשוק הקונצרני, חרף האתגרים הכלכליים והביטחוניים שעומדים בפני ישראל.
אחד השינויים הבולטים בשוק בשנים האחרונות, לפי מה שצוין בדו"ח הסכיום של מחלקת תאגידים ושוק ההון, הוא העלייה במספר החברות הציבוריות ללא גרעין שליטה, כלומר חברות שהשליטה בהן מבוזרת בין בעלי מניות רבים. נכון לסוף 2024, 17% מהחברות הנסחרות בבורסה הן ללא גרעין שליטה, אך הן מהוות 29% מסך שווי השוק הכולל. מדובר במגמה גוברת והולכת, שהחלה לאחר תיקון לחוק החברות בישראל, המקל על גיוס הון עבור חברות ללא גרעין שליטה. בהשוואה לכך, הציבור מחזיק בכ-64% ממניות החברות הציבוריות, בעוד שהגופים המוסדיים כמו קרנות הפנסיה, קופות הגמל וחברות הביטוח, מחזיקים בכ-35% מהמניות.
כ-50% מהחברות הציבוריות נסחרות בשווי נמוך
כ-50% מהחברות הציבוריות נסחרות בשווי נמוך יחסית, אך הן מהוות רק 6% משווי השוק הכולל. מתוך החברות האלה, 60% אימצו את הקלות הרגולציה שמאפשרות להן לדווח במתכונת חצי שנתית בלבד, במקום רבעונית.
בשנת 2024 בחנה רשות ניירות ערך 133 חברות ציבוריות, מתוכן 73 תשקיפים שפורסמו לציבור. כמו כן, פורסמו במערכת מגנא 38.6 אלף דיווחים ציבוריים, מתוכם 10,000 דיווחים על אירועים מהותיים, כגון עסקות משמעותיות, מיזוגים, פיצולים, החלפת דירקטורים ושינויים בשווי מניות.
השימוש בתשקיפי מדף התרחב משמעותית בשנה שעברה – 177 חברות פרסמו 281 דו"חות הצעת מדף - עלייה של 33% לעומת 2023. תשקיפי המדף מאפשרים לחברות לגייס הון במהירות וללא צורך בפרסום תשקיף חדש בכל הנפקה.
מהדו"ח עולה כי 2024 סימנה מגמות ברורות בשוק ההון הישראלי: גידול במספר ההנפקות, התחזקות שוק האג"ח, שיפור בדירוגי האשראי של החוב הקונצרני והתרחבות מגמת החברות הציבוריות ללא גרעין שליטה. עם זאת, יש עדיין אתגרים כלכליים גלובליים והשפעות של המצב הביטחוני, שעלולות להשפיע על גיוסי ההון וההשקעות במשק.
הנתונים שמספק הדו"ח מצביעים על כך ששוק ההון הישראלי עובר התאמות למציאות כלכלית דינמית, עם צמיחה ביציבות הפיננסית של חברות ציבוריות ושימוש גובר בכלי רגולציה המאפשרים גיוסי הון מהירים יותר.
- 2.זינוק 4% בשנה בממוצע (ל"ת)אנונימי 05/02/2025 06:52הגב לתגובה זו
- 1.אזרח 04/02/2025 14:49הגב לתגובה זועם ריבית אפס במשך עשור.....

100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים
אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים
חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.
סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל.
הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט.
בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.
- סייברוואן מציגה: גם במחיר של אגורה יש לאן לרדת
- חברות מצפצפות על המשקיעים ומדווחות באיחור ניכר - מתי הרשות תתערב?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:
בורסה עליות ירוק דגל ישראל, נוצר ע"י CHATGPTעברנו את הטריליון: הבנקים, הביטוח, הנדל"ן וטבע מחזיקים את ת"א 35
השווי המצטבר של מדד ת"א 35 חצה את רף הטריליון שקלים. כמעט מחצית ממנו יושב על פיננסים, כשליש על בנקים בלבד, הנדל"ן תופס כ-10%, וטבע לבדה שווה כמו סקטור שלם
השווי המצרפי של 35 החברות הגדולות בבורסה בתל אביב חצה את רף הטריליון שקלים, ועומד על כ-1.074 טריליון שקל. מדובר בסכימה פשוטה של שוויי השוק של כל החברות הכלולות במדד ת"א 35, והיא מספקת הצצה לא רק לגודל של מדד הדגל, אלא גם לאופן שבו הוא מתחלק בפועל בין סקטורים וחברות.
חשוב להדגיש כי הבדיקה מתייחסת לשווי השוק המלא של החברות, ולא לשווי הרלבנטי למדד עצמו. מדדי הבורסה מחושבים על בסיס שווי מתואם, שמושפע משיעור מניות הצפה ומוגבל ברף מקסימלי לחברה בודדת. כאן מדובר בחישוב “ברוטו”, שמטרתו להבין על מה המדד באמת יושב, ולא איך הוא משוקלל טכנית ביום מסחר נתון.
כשמסתכלים על הפילוח, התמונה ברורה למדי. חלק גדול מהשווי מרוכז במספר סקטורים ושמות כבדים, הרבה יותר מאשר בפיזור שווה בין 35 מניות.
הבנקים מחזיקים כמעט שליש מהשווי
חמשת הבנקים הגדולים הכלולים במדד – לאומי, הפועלים, מזרחי טפחות, דיסקונט והבנק הבינלאומי – מגיעים יחד לשווי מצרפי של כ-332.5 מיליארד שקל. מדובר בכ-31% מהשווי הכולל של ת"א 35.
- משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת
- האם הבורסה הישראלית חשופה לנדל"ן באופן חריג?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במונחים פשוטים, כמעט שליש מהמדד יושב על המערכת הבנקאית. המשמעות היא שכל שינוי בסביבת הריבית, רגולציה על הבנקים או שיח ציבורי על מיסוי רווחי המערכת, משפיע באופן ישיר על התנהגות המדד כולו, גם אם בשאר החברות הגדולות לא נרשמת תזוזה חריגה.
