בתוך עשור: זינוק של 50% בשווי החברות בבורסה בת"א
כך עולה מהדו"ח לסיכום 2024 של מחלקת תאגידים ושוק ההון ברשות ניירות ערך. עוד עולה מהדו"ח כי ב-2024 גייסו החברות הציבוריות 67 מיליארד שקל בהנפקות הון, בנוסף ל-18 מיליארד שקל שהושגו באמצעות הנפקות משניות של מניות. אחד הנתונים הבולטים בדו"ח הוא הצמיחה של
שוק האג"ח הקונצרניות, שהגיע לשווי של 470 מיליארד שקל בסוף 2024 – עלייה של 80% בתוך עשור
רשות ניירות ערך פרסמה היום את דו"ח הסיכום עבור 2024 של מחלקת תאגידים ושוק ההון, המספק תמונת מצב מפורטת על מגמות מרכזיות בשוק ההון הישראלי, הפעילות של החברות הציבוריות, היקף גיוסי ההון והחוב, דירוגי אשראי ומדדים נוספים. הדו"ח עצמו כולל ניתוחים מעמיקים על מבנה השוק, תהליכי רגולציה, וכן נתונים עדכניים על היקפי המסחר, מספר החברות הציבוריות, דירוגי החוב והפעילות הפיננסית במשק.
נכון לסוף 2024 נסחרו בבורסה לניירות ערך בתל אביב 630 חברות ציבוריות, מתוכן 94 חברות אג"ח בלבד, כלומר חברות שגייסו חוב באמצעות אג"ח אך אינן נסחרות במניות. מדובר בעלייה משמעותית לעומת 2014, אז נסחרו בבורסה 451 חברות בלבד. ואולם במקביל, 140 חברות נמחקו מהמסחר ב-2024-2020, בעיקר בעקבות תהליכי מיזוג, רכישות או ירידה בפעילות העסקית שלהן.
חברות הנדל"ן והטכנולוגיה ריכזו 70% מגיוסי ההון
שווי השוק של החברות הציבוריות בבורסה הגיע בסוף 2024 לכ-1.2 טריליון שקל - זינוק של 50% בעשור האחרון. מגמת הצמיחה הזו נובעת בחלקה מהתרחבותן של חברות הטכנולוגיה והנדל"ן, שנהפכו לדומיננטיות בשוק ההון. לאחר שבעשור הקודם מניות הביומד היוו 43% משווי השוק, כיום הן מהוות 8% ממנו בלבד, לעומת חברות מתחום הנדל"ן והטכנולוגיה, שריכזו כ-70% מסך גיוסי ההון ב-2024.
עוד עולה מהדו"ח כי ב-2024 גייסו החברות הציבוריות 67 מיליארד שקל בהנפקות הון, בנוסף ל-18 מיליארד שקל שהושגו באמצעות הנפקות משניות של מניות. נתח משמעותי מההנפקות (29%) בוצע באמצעות הצעות רכש, 26% כתוצאה ממיזוגים עם חברות אחרות, ו-12% במסגרת הנפקות דואליות (חברות שמגייסות הון במקביל בבורסות זרות כמו נאסד"ק).
- יו"ר רשות ני"ע: "הונאות משקיעים ברשתות החברתיות מתרחבות - נדרשת פעולה משותפת עם הרשתות"
- רשות ני״ע: אישור גילוי מרצון לא מעיד על מקור חוקי של הכספים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחום הנפקות האג"ח רשם פעילות ערה במיוחד, עם גיוס של 92 מיליארד שקל באג"ח סחיר על ידי 177 חברות. מדובר בעלייה משמעותית לעומת השנים האחרונות, שבהן האג"ח נהפכו לכלי גיוס עיקרי של חברות ציבוריות בשל הריביות הגבוהות בשוק האשראי הבנקאי.
אחד הנתונים הבולטים בדו"ח הוא הצמיחה של שוק האג"ח הקונצרניות, שהגיע לשווי של 470 מיליארד שקל בסוף 2024 – עלייה של 80% בתוך עשור. מרבית ההנפקות נרשמו בענפי הנדל"ן והפיננסים, שהיו אחראים לכ-70% מכלל הגיוסים.
גם דירוג האשראי של החוב הקונצרני השתפר באופן משמעותי: שיעור החוב המדורג בדירוג AA ויותר הגיע ל-63% מסך החוב הסחיר - עלייה לעומת השנים הקודמות. בנוסף, 70% מהחברות הציבוריות מדורגות כיום על ידי לפחות חברת דירוג אחת, לעומת 63% ב-2014.
- אביליה מתכוננת להנפקה בשווי 570 מיליון שקל: רוב הכספים יפרעו חובות וערבויות לבעלים
- פתאל מעמיקה את ההתרחבות באירופה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אלפרד אקירוב: "אני עובד מהבוקר עד הלילה. זו לא עבודה קשה,...
מרווחי התשואות על אג"ח קונצרניות ירדו לרמות נמוכות, לאחר שבתחילת מלחמת חרבות ברזל נרשמה בהם עלייה ניכרת. הירידה במרווחים מעידה על חזרת האמון של המשקיעים בשוק הקונצרני, חרף האתגרים הכלכליים והביטחוניים שעומדים בפני ישראל.
אחד השינויים הבולטים בשוק בשנים האחרונות, לפי מה שצוין בדו"ח הסכיום של מחלקת תאגידים ושוק ההון, הוא העלייה במספר החברות הציבוריות ללא גרעין שליטה, כלומר חברות שהשליטה בהן מבוזרת בין בעלי מניות רבים. נכון לסוף 2024, 17% מהחברות הנסחרות בבורסה הן ללא גרעין שליטה, אך הן מהוות 29% מסך שווי השוק הכולל. מדובר במגמה גוברת והולכת, שהחלה לאחר תיקון לחוק החברות בישראל, המקל על גיוס הון עבור חברות ללא גרעין שליטה. בהשוואה לכך, הציבור מחזיק בכ-64% ממניות החברות הציבוריות, בעוד שהגופים המוסדיים כמו קרנות הפנסיה, קופות הגמל וחברות הביטוח, מחזיקים בכ-35% מהמניות.
כ-50% מהחברות הציבוריות נסחרות בשווי נמוך
כ-50% מהחברות הציבוריות נסחרות בשווי נמוך יחסית, אך הן מהוות רק 6% משווי השוק הכולל. מתוך החברות האלה, 60% אימצו את הקלות הרגולציה שמאפשרות להן לדווח במתכונת חצי שנתית בלבד, במקום רבעונית.
בשנת 2024 בחנה רשות ניירות ערך 133 חברות ציבוריות, מתוכן 73 תשקיפים שפורסמו לציבור. כמו כן, פורסמו במערכת מגנא 38.6 אלף דיווחים ציבוריים, מתוכם 10,000 דיווחים על אירועים מהותיים, כגון עסקות משמעותיות, מיזוגים, פיצולים, החלפת דירקטורים ושינויים בשווי מניות.
השימוש בתשקיפי מדף התרחב משמעותית בשנה שעברה – 177 חברות פרסמו 281 דו"חות הצעת מדף - עלייה של 33% לעומת 2023. תשקיפי המדף מאפשרים לחברות לגייס הון במהירות וללא צורך בפרסום תשקיף חדש בכל הנפקה.
מהדו"ח עולה כי 2024 סימנה מגמות ברורות בשוק ההון הישראלי: גידול במספר ההנפקות, התחזקות שוק האג"ח, שיפור בדירוגי האשראי של החוב הקונצרני והתרחבות מגמת החברות הציבוריות ללא גרעין שליטה. עם זאת, יש עדיין אתגרים כלכליים גלובליים והשפעות של המצב הביטחוני, שעלולות להשפיע על גיוסי ההון וההשקעות במשק.
הנתונים שמספק הדו"ח מצביעים על כך ששוק ההון הישראלי עובר התאמות למציאות כלכלית דינמית, עם צמיחה ביציבות הפיננסית של חברות ציבוריות ושימוש גובר בכלי רגולציה המאפשרים גיוסי הון מהירים יותר.
- 2.זינוק 4% בשנה בממוצע (ל"ת)אנונימי 05/02/2025 06:52הגב לתגובה זו
- 1.אזרח 04/02/2025 14:49הגב לתגובה זועם ריבית אפס במשך עשור.....

אלפרד אקירוב: "אני עובד מהבוקר עד הלילה. זו לא עבודה קשה, אני לא עובד בטוריה"
אקירב על ההשקעה בכלל, על עסקת מקס - "עסקת מקס היא עסקה מצוינת. בזמנו חשבתי אחרת", על אלרוב נדל"ן, על מלונאות ועל היתר השליטה בכלל - "מי שבעסקים לא מוותר"
שנתיים אחרי שהתנגד נמרצות לרכישת מקס על ידי כלל ביטוח, אלפרד אקירוב, המחזיק ב-14.34% ממניות כלל באמצעות חברת אלרוב נדל"ן שבשליטתו, מודה שזו הייתה עסקה מצוינת לכלל. זאת למרות שבזמנו יצא נגדה בכל הכוח וניהל מאבק מול המנכ"ל שהוביל את העסקה, יורם נווה. אקירוב אף איים לתבוע את הדירקטורים של כלל שתמכו בעסקה.
דוחות אלרוב נדל"ן שפורסמו השבוע הראו כי האחזקות בכלל וכן האחזקות בבנק לאומי (4.7%) הניבו לאלרוב רווח של 1.05 מיליארד שקל בתיק ניירות הערך שלה. החברה סיכמה את תשעת החודשים הראשונים של 2025 ברווח נקי של 925 מיליון שקל, פי 30.8 בהשוואה לרווח נקי של 30 מיליון שקל בינואר-ספטמבר 2024.
אפשר לומר שאתה מצטער שהתנגדת בזמנו לעסקת מקס?
"אין לי מה להצטער. נכון להיום, זו עסקה מצוינת. כל דבר בעיתו. אז חשבתי אחרת, היום אני חושב אחרת."
התייחסת לכך שכלל היא חברת הביטוח היחידה שיש לה חברת אשראי, מה שמעניק לה יתרון על פני האחרות.
- אלרוב מסכמת רבעון טוב, אבל עד כמה הוא בר־קיימא?
- אקירוב חושב שכלל מעניינת למרות שזינקה יותר מפי שניים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"אלא אם גם הן יקנו, אבל אין מה לקנות יותר כי הכול מכור. אני חושב שזו עסקה מצוינת ולכלל יש יתרון שיש לה חברת כרטיסי אשראי."
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגלפידות זינקה 9.2%, בריינסוויי ב-8.3%; תמר איבדה 5.4% - המדדים ננעלו בירוק
לאחר שנתניהו הגיש בקשת חנינה לנשיא הרצוג, הבורסה הגיבה חזק ועלתה לאור סיום אפשרי של הסאגה הפוליטית-משפטית הארוכה; בריינסוויי זינקה כהמשכו של ארביטראז' ומומנטום חיובי; ווישור, לפידות וסאמיט כולן דיווח על תוצאות טובות ביום האחרון של עונת הדוחות לרבעון השלישי - ומי דיווחו במהלך הסופ"ש?
המדדים ננעלו בעליות, כשת"א 35 הוסיף 1% בעוד ת"א 90 מתחזק ב-1.7%.
בהסתכלות ענפית ת"א בנקים עלה 1.4%, בעוד ת"א ביטוח הוסיף גם הוא שיעור דומה. ת"א נפט וגז עלה 0.15%. ת"א ביטחוניות מוסיף 1.2%.
המגמה חיובית גם בנדל"ן - ת"א נדל"ן מוסיף 1.4% בעוד מדד יזמיות הבניה מתחזק ב-1.7%.
"זה הזמן לממש מניות - רמת המחירים נכונה למימוש" - ביום שלישי בוועידה הכלכלית של ביזפורטל תשמעו מומחי השקעות שמסבירים למה זה הזמן לממש - לפרטים והרשמה
במהלך היום התחזקו המדדים, לאור הדיווח כי נתניהו הגיש בקשה לחנינה. ראש הממשלה נתניהו הגיש בשבוע שעבר בקשת
חנינה לנשיא יצחק הרצוג, כך הודיע היום בית הנשיא. בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות".
לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים
ולהשבת האמון במערכות המדינה".
בלי קשר לימין ושמאל, הבורסה עולה כי היא רוצה שהמשפט יהיה מאחוריה. המשפט הוא אחד הגורמים המקצינים, המפלגים והרגישים ביותר בתוך החברה הישראלית. ישראל בלי המשפט הזה היא ישראל אולי יותר מאוחדת, פחות מחולקת. לבורסה זה טוב. אחת הסיבות שסבלנו עוד לפני המלחמה מביקורת של גופי הדירוג היא הפילוג בעם, השסע החברתי. זה יכול לרכך את השסע.
הבקשה הזאת חריגה והיא מגיעה בזמן שההליך המשפטי נגד נתניהו בעיצומו. לפי הבקשה, שהועברה באמצעות סנגורו עו״ד עמית חדד, נתניהו מוכן לוותר על הזכות שלו להוכיח את חפותו במשפט כדי לאפשר פיוס לאומי ולהקדיש את הזמן שלו לאתגרים הביטחוניים והמדיניים של ישראל. בית הנשיא הבהיר שמדובר בבקשה יוצאת דופן שתישקל בכובד ראש ותעבור תחילה לבחינת מחלקת החנינות במשרד המשפטים. רק לאחר מכן תעבור לידי היועצת המשפטית של בית הנשיא, ובהמשך תובא לשיקול דעתו של הרצוג.
- דוראל טסה 17%, מר 15%, שופרסל נפלה 7%; הבורסה סוגרת שבוע חיובי
- טבע זינקה 4.2%, טאואר קפצה ב-7%, המדדים עלו כ-0.9%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עו"ד חדד הדגיש שנתניהו משוכנע שבסופו של דבר היה מזוכה, אבל הוא מעדיף להציב את טובת הכלל לפני טובתו האישית. הצעד מגיע בזמן שישראל מתמודדת עם אתגרים מדיניים מהותיים, ובזמן שהמשפט גוזל חלק ניכר מלו"ז ראש
הממשלה. הסנגור ציין כי הדיונים מתנהלים בקצב מוגבר, כמעט כל ימות השבוע, מה שמקשה על נתניהו לנהל את ענייני המדינה. מנגד, הבקשה כבר מעוררת ויכוח ציבורי חריף. מתנגדים לה רואים בה ניסיון לעקוף את מערכת המשפט ולהתחמק מהכרעה שיפוטית. אחרים סבורים שמדובר באקט אחראי
שנועד למנוע קרע לאומי עמוק. ההחלטה נמצאת עכשיו בידיים של הנשיא הרצוג האם להעניק את החנינה ולסיים את ההליך, או להניח למערכת המשפט לעשות את שלה עד להכרעה.
