פוקר
צילום: pexels

הטריק של קנזון: ככה השלד מתחמק מרשימת שימור

השלד האלמותי נמצא על סף דחייה מהרשימה הראשית אל עבר רשימת השימור. אחרי שנכשלה עם קרן הנדל״ן האמריקנית, וכשהשלד בסכנה קיומית, שולפת קנזון טריק מבריק

חיים בן הקון |

קנזון היא אחד השלדים הבורסאיים הכי אלמותיים שיש. גם כשהיו מספר מועט מאוד של שלדים בבורסה, כי הביקוש להנפקה היה גבוה במיוחד אי שם בשנת 2021, וחברות שרצו להיכנס לבורסה אך לא היה להן רואוד שואו מושך מספיק או שמכל סיבה אחרת רצו להיכנס לבורסה מהדלת האחורית לא יכלו לעשות זאת כי לא היו מספק שלדים, גם אז קנזון הייתה שם. היא לא לבד דרך אגב, יש לה שלד אחות שגם הוא התקשה למצוא פעילות, אינטרנט זהב שמה. כיום נראה שאינטרנט זהב מצליחה למשוך אליה פעילות וחוזרת להיות חברה בורסאית פעילה.


דיווחנו בביזפוטל כי חברת לוגיסטיקה גדולה בשם לבנון את כוגן בוחנת את מיזוגה לקנזון. מיד עם הדיווח כמעט והוכפל שווי השוק של קנזון במחזור כספי של 1.38 מיליון שקל.


קנזון קיבלה מספר ימים לפני הדיווח על המיזוג עם לבנון כוגן הודעה מהבורסה לפיה בישיבת הדרקטוריון של הבורסה יוחלט אם להעבירה לרשימת השימור. ישיבת הדירקטוריון תיערך ב-22 בינואר ואם הכל יתנהל כשורה קנזון תמצא את מקומה ברשימת השימור החל מפתיחת המסחר ב-26 לינואר.  הסיבה לרישומה של קנזון ברשימת השימור היא ששוי החזקות הציבור לא עולה על 5 מיליון שקל, ובמקרה של קנזון מסתכם בכ-2.6 מיליון שקל נכון למועד ההודעה של הבורסה.


למה זה חשוב, ואיך זה קשור לעיתוי של הדיווח על המיזוג? 

כיום, רק לעובדה שחברה נסחרת בבורסה ערכו של שלד משתנה בין שלד לשלד שכן כל אחד הוא ייחודי - שלד ברשימת השימור יהיה שווה פחות משלד ברשימה הראשית ושלד שנסחר גם ברשימה הראשית וגם בעוד בורסאות, כדוגמת מניה דואלית, יהיה שווה יותר משלד שנסחר רק ברשימה הראשית של הבורסה המקומית. עד לאחרונה כלל האצבע עמד על בערך 5 מיליון שקל לשלד, שזה מחיר גבוה ביחס למה שהיה בשנים עברו - וכיום המחיר אף יותר גבוה ונאמד בכ-6 או 7 מיליון שקל.


קנזון עוד שניה נכנסת לרשימת השימור, והיא מייחלת להימכר, ואם אפשר אז בכמה שיותר רווח. לכן העיתוי של ההודעה על המיזוג של לבנון כוגן נראה טוב מכדי להיות בתזמון מושלם כל כך - כשהיא על סף דחיה מהרשימה הראשית היא שולפת אס מהשרוול כדי להישאר. 

בפרסום אודות המיזוג לא נתנה קנזון ולא נתון מספרי אחד אודות כוגן לבנון. הנתון המספרי היחיד שהופיע הוא התנאי לפיו בקופת לבנון יהיו 10 מיליון שקלים ערב המיזוג. עכשיו, זה לא ששלדים מפרסמים דרך קבע נתונים פיננסיים אודות החברות הבאות להתמזג אליהן, אבל מה שהן עוד לא עושות הוא להודיע כי החברת יעד אפילו לא סיימה לערוך את דוחות ה-IFRS. אם רק יתנו לה מספיק זמן היא תערוך אותם, אלא שקנזון עוד שניה ברשימת השימור, ואם תיכנס לשם תהיה תקועה בפנים עד לישיבת הדירקטוריון הבאה של הבורסה - וחבל.

מה עשתה קנזון בפועל? היא יצרה הייפ סביב המניה שיעלה את שווי החזקות הציבור מ-2.6 מיליון שקל לפי שתיים - כ-5 מיליון שקל. והנה ראו כי טוב - קנזון תעבור בהצלחה את ישיבת דירקטוריון הבורסה ותשאר ברשימה הראשית.


אבל מה זה שלד?


לפני שאנחנו מתקדמים - בואו נחזור רגע לבסיס הכה חשוב, מה זה שלד ולמה בכלל צריך אותו? ההגדרה של שלד היא חברה, שאין לה פעילות עסקית או יש לה פעילות עסקית, אך היא מינורית בהחלט ומרבית הנכסים שלה זה המזומן שבקופתה, ככל ויש כזה. בדרך כלל מדובר על חברה שפעם הייתה לה פעילות ואז הפעילות נקלעה לקשיים ונסגרה. או לחילופין חברה שעשתה "אקזיט" ומכרה את הפעילות שלה ונשארה רק עם מזומן. יכול גם להיות מצב שבו חברה עוברת הסדר חוב וכחלק מהסדר החוב הנכסים ממומשים והחברה חוזרת למסחר, בלי פעילות עסקית ובשליטת בעלי החוב.

קיראו עוד ב"שוק ההון"


 כיום, רק לעובדה שחברה נסחרת בבורסה יש ערך. כמה ערך? זה תלוי. שלד ברשימת השימור יהיה שווה פחות משלד ברשימה הראשית ושלד שנסחר ברשימה הראשית ובעוד בורסות במקביל יהיה שווה יותר משלד שנסחר רק ברשימה הראשית. עד לאחרונה כלל האצבע עמד על בערך 5 מיליון שקל לשלד, שזה מחיר גבוה ביחס למה שהיה בשנים עברו - אבל כיום אין באמת מחיר אצבע לשלד, כי אין שלדים המוצעים למכירה.


 אבל למה בכלל צריך שלד? למה שחברה לא תלך להנפקה? אז זוהי שאלה מאוד טובה ומתבקשת. התשובה היא שקודם כל הנפקה עולה כסף ולא כל ההנפקות מצליחות. יש חברות שאין להן את העלויות הנדרשות להכנת תשקיף, דוחות מסודרים לקראת ההנפקה ועוד עלויות נלוות. במיזוג עם שלד החברה גם נדרשת להכין תשקיף ולעשות את כל הבלאגן הזה, אבל פשוט לעיתים השלד מממן את זה.



למה שלדים קופצים בכזו תנודתיות כשמתפרסמת הצעת מיזוג?


כאמור, קנזון כמעט הכפילה את עצמה בעקבות הדיווח על המיזוג המתבשל עם כוגן לבנון. קנזון היתה שווה בבוקר הדיווח 4 מיליון שקל. בבוקר שלאחר מכן היא התחילה את המסחר עם שווי של למעלה מ-8 מיליון שקל. 


לפי תקנון הבורסה, חברה לא יכולה להקצות יותר מ-75% מהון מניותיה, ככה שאם שלד שווה 10 מיליון שקל, היא יכולה להקצות מניות בשווי של 7.5 מיליון שקל שמעלה את שווי השוק של השלד למקסימום של 17.5 מיליון שקל. אך במקרה של שלדים קטנים במיוחד כגון קנזון, ברור ששוי השלד גם לאחר ההקצאה עדיין קטן משווי הפעילות כולל מכפיל נאות. 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ראסל אלוונגר (שלומי יוסף)
צילום: ראסל אלוונגר (שלומי יוסף)

טאואר זינקה ב-17% - מה אמר ראסל אלוונגר שהרים את המניה?

מנכ"ל שהציל חברה והביא אותה לשווי של 11 מיליארד דולר, מניה שמזנקת למכפילי רווח שלא היו בעבר, מסיבת AI ענקית שלא ברור אם אנחנו בתחילתה, באמצע או בסופה

אבישי עובדיה |

הדוחות של טאואר טאואר 4.53%   טובים מאוד, התחזית חזקה (מנכ"ל טאואר: "אנחנו נמצאים בעמדה חזקה - טכנולוגיות הליבה כולן מציגות צמיחה שנתית"). המניה זינקה ב-17% ל-98.2 דולר, שווי של 11 מיליארד דולר. דווקא בשווי הזה כדאי להזכיר לכולם שהקמת טאואר בארץ בתחילת שנות ה-90', שזה אומר הקמת מפעל ייצור שבבים בישראל, היתה רעיון כושל. כוח העבודה פה יקר ואין שום יתרון תחרותי מול המפעלים בעולם. טאואר הקימה מפעל שכולו סובסידיות מהמדינה ואחר כך עוד מפעל שכולו סובסידיות מהמדינה. היא הרוויחה כששוק השבבים המחזורי היה טוב והפסידה פי 5 כשהוא היה למטה. 

היא עברה הסדר חוב. היא קיבלה הנשמה מהמדינה וממשפחת עופר. ואז הדירקטוריון קיבל את ההחלטה שבדיעבד הצילה את החברה והפכה אותה לענקית במונחים מקומיים - לגייס את ראסל אלוונגר כמנכ"ל. אלוונגר קיבל לפני 20 שנה חברה כושלת וידע לנתב אותה לשני מקומות שהצילו אותה - לנישות שבהן יש לה מומחיות (כי הגדולות לא פעלו בנישות) ולפעילות ייצור בחו"ל. טאואר בזכותו היא חברה גלובלית, רווחית, צומחת, עם נוכחות באחד התחומים החשובים בעולם - שבבים.

מניית טאואר זינקה פי 2 מאז פרסום הדוח הקודם, והיא במחיר של יותר מכפול מזה שאינטל רצתה לרכוש את החברה. רכישה שלא יצאה לפועל כי הסינים התנגדו. בהתחלה המשקיעים חששו והמניה ירדה מתחת ל-30 דולר, שנתיים אחרי, הם מאוד מרוצים. 

תחום השבבים מחולק באופן גס לשניים - תחום הייצור ותחום הפיתוח. הפיתוח הוא הקצפת. אנבידיה מפתחת שבבי AI ומוכרת אותם ברווחיות גולמית של מעל 80% כי יש למוצר-לשבב ערך גדול ויתרונות טכנולוגיים. בייצור יש לרוב תחרות גדולה. יש טכנולוגיות ייצור שונות, אבל בסוף מזמין השבב יכול לעשות זאת בכמה מקומות. זאת פעילות שלא אמורה להניב רווחיות גבוהה, סוג של קומודיטי. אבל, על רקע המחסור בשבבים, הרווחיות עלתה בשנים האחרונות. טאואר גם פועלת כאמור בנישות שבהן הרווחיות טובה יותר, ומסתבר שיש בכל זאת הבדלי איכות משמעותיים בין יצרנים שונים. 

חוץ מזה, אלו הסכמים שעוטפים את הלקוח. חברה שרוכשת שבבים מיוחדים שהיא עיצבה וטאואר ייצרה, תמשיך לרכוש את השבבים האלו מטאואר במקביל לגידול בהיקף המכירות שלה, וזה יחלחל לגידול בפעילות טאואר. כלומר כשמארוול שהיא לקוחה מדווחת על גידול במכירות זה יכול לחלחל לטאואר. 

החלב החדש של מחלבות גד עם רימילק, קרדיט: remilkהחלב החדש של מחלבות גד עם רימילק, קרדיט: remilk

מחלבות גד נכנסת לשוק תחליפי החלב; מה זה אומר?

מחלבות גד חוברת לרימילק ונכנסת לשוק תחליפי החלב, שומרי כשרות והרגישים ללקטוז



הדס ברטל |


שוק תחליפי החלב בישראל, המגלגל 600 מיליון שקלים בשנה, מושך את השחקניות הגדולות, ולזירה שנשלטה עד כה על ידי תנובה ושטראוס מצטרפת שחקנים חדשה, מחלבות גד שהצטרפה אליו אחרונה ורוצה נתח מהזירה עם 3 מוצרים חדשים. 3 משקאות חלב: בריסטה, מושלם לקפה ובטעם וניל. כול המשקאות מבוססים על חלבון חלב מותסס, והם מתאימים לטבעונים, רגישים ללקטוז ולשומרי כשרות.

עם כניסתה של מחלבות גד לתחום באמצעות שותפות עם חברת רימילק (remilk) הישראלית, המפתחת חלבון חלב בטכנולוגיה של תסיסה מדויקת, השוק יעבור שינוי משמעותי. החברה החדשה, שבבעלות משותפת של מחלבו גד ורימילק, תתחיל לשווק כבר השבוע את "החלב החדש" בבתי קפה ומסעדות, ובתחילת ינואר 2026 המוצרים יגיעו גם לרשתות השיווק.

המהלך עשוי לשנות את מאזן הכוחות בשוק הצומח שעד כה שלטו בו תנובה עם המותג אלטרנטיב ושטראוס שהשיקה לאחרונה את "קמפוס מיכאל" באחיהוד. כעת, עם כניסת שחקנית שלישית משמעותית, נוצרת תחרות שעשויה להוזיל מחירים ולשפר את מגוון המוצרים.


ייצור החלב החדש של מחלבות גד ורימילק קרדיט : remilk
ייצור החלב החדש של מחלבות גד ורימילק - קרדיט: remilk


מוצר עם תוקף ארוך והבטחה לקולינריה איכותית

"החלב החדש" מבוסס על חלבון חלב הזהה לזה שבחלב פרה, אך מופק ללא שימוש בבעלי חיים. החלבון פותח בהשקעה של כ־150 מיליון דולר, קיבל את אישור ה־FDA ואת אישור משרד הבריאות הישראלי, והוא מאפשר ייצור של מוצרים הזהים בטעמם ומרקמם לאלה המסורתיים. בניגוד למשקאות על בסיס סויה, שיבולת שועל או שקדים, כאן מדובר בטעם ונראות המזכירים לחלוטין מוצרי חלב רגילים.