קנזון היא אחד השלדים הבורסאיים הכי אלמותיים שיש. גם כשהיו מספר מועט מאוד של שלדים בבורסה, כי הביקוש להנפקה היה גבוה במיוחד אי שם בשנת 2021, וחברות שרצו להיכנס לבורסה אך לא היה להן רואוד שואו מושך מספיק או שמכל סיבה אחרת רצו להיכנס לבורסה מהדלת האחורית לא יכלו לעשות זאת כי לא היו מספק שלדים, גם אז קנזון הייתה שם. היא לא לבד דרך אגב, יש לה שלד אחות שגם הוא התקשה למצוא פעילות, אינטרנט זהב שמה. כיום נראה שאינטרנט זהב מצליחה למשוך אליה פעילות וחוזרת להיות חברה בורסאית פעילה.

דיווחנו בביזפוטל כי חברת לוגיסטיקה גדולה בשם לבנון את כוגן בוחנת את מיזוגה לקנזון. מיד עם הדיווח כמעט והוכפל שווי השוק של קנזון במחזור כספי של 1.38 מיליון שקל.

קנזון קיבלה מספר ימים לפני הדיווח על המיזוג עם לבנון כוגן הודעה מהבורסה לפיה בישיבת הדרקטוריון של הבורסה יוחלט אם להעבירה לרשימת השימור. ישיבת הדירקטוריון תיערך ב-22 בינואר ואם הכל יתנהל כשורה קנזון תמצא את מקומה ברשימת השימור החל מפתיחת המסחר ב-26 לינואר.  הסיבה לרישומה של קנזון ברשימת השימור היא ששוי החזקות הציבור לא עולה על 5 מיליון שקל, ובמקרה של קנזון מסתכם בכ-2.6 מיליון שקל נכון למועד ההודעה של הבורסה.

למה זה חשוב, ואיך זה קשור לעיתוי של הדיווח על המיזוג? 

כיום, רק לעובדה שחברה נסחרת בבורסה ערכו של שלד משתנה בין שלד לשלד שכן כל אחד הוא ייחודי - שלד ברשימת השימור יהיה שווה פחות משלד ברשימה הראשית ושלד שנסחר גם ברשימה הראשית וגם בעוד בורסאות, כדוגמת מניה דואלית, יהיה שווה יותר משלד שנסחר רק ברשימה הראשית של הבורסה המקומית. עד לאחרונה כלל האצבע עמד על בערך 5 מיליון שקל לשלד, שזה מחיר גבוה ביחס למה שהיה בשנים עברו - וכיום המחיר אף יותר גבוה ונאמד בכ-6 או 7 מיליון שקל.


קנזון עוד שניה נכנסת לרשימת השימור, והיא מייחלת להימכר, ואם אפשר אז בכמה שיותר רווח. לכן העיתוי של ההודעה על המיזוג של לבנון כוגן נראה טוב מכדי להיות בתזמון מושלם כל כך - כשהיא על סף דחיה מהרשימה הראשית היא שולפת אס מהשרוול כדי להישאר. 

• ענף השלדים חוזר לחיים? הוגשו הצעות לרכישת פטרוכימיים ופלאזה
• הדלת האחורית של הבורסה: 6 חברות פרטיות ביצעו מיזוג עם שלדים בורסאיים
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

בפרסום אודות המיזוג לא נתנה קנזון ולא נתון מספרי אחד אודות כוגן לבנון. הנתון המספרי היחיד שהופיע הוא התנאי לפיו בקופת לבנון יהיו 10 מיליון שקלים ערב המיזוג. עכשיו, זה לא ששלדים מפרסמים דרך קבע נתונים פיננסיים אודות החברות הבאות להתמזג אליהן, אבל מה שהן עוד לא עושות הוא להודיע כי החברת יעד אפילו לא סיימה לערוך את דוחות ה-IFRS. אם רק יתנו לה מספיק זמן היא תערוך אותם, אלא שקנזון עוד שניה ברשימת השימור, ואם תיכנס לשם תהיה תקועה בפנים עד לישיבת הדירקטוריון הבאה של הבורסה - וחבל.

מה עשתה קנזון בפועל? היא יצרה הייפ סביב המניה שיעלה את שווי החזקות הציבור מ-2.6 מיליון שקל לפי שתיים - כ-5 מיליון שקל. והנה ראו כי טוב - קנזון תעבור בהצלחה את ישיבת דירקטוריון הבורסה ותשאר ברשימה הראשית.

אבל מה זה שלד?

לפני שאנחנו מתקדמים - בואו נחזור רגע לבסיס הכה חשוב, מה זה שלד ולמה בכלל צריך אותו? ההגדרה של שלד היא חברה, שאין לה פעילות עסקית או יש לה פעילות עסקית, אך היא מינורית בהחלט ומרבית הנכסים שלה זה המזומן שבקופתה, ככל ויש כזה. בדרך כלל מדובר על חברה שפעם הייתה לה פעילות ואז הפעילות נקלעה לקשיים ונסגרה. או לחילופין חברה שעשתה "אקזיט" ומכרה את הפעילות שלה ונשארה רק עם מזומן. יכול גם להיות מצב שבו חברה עוברת הסדר חוב וכחלק מהסדר החוב הנכסים ממומשים והחברה חוזרת למסחר, בלי פעילות עסקית ובשליטת בעלי החוב.

• טיב טעם: הכנסות הרבעון עלו ב-15.7%, הרווח הנקי ל-15.6 מיליון שקל
• עלייה במכירות לצד שחיקה גולמית: שטראוס רושמת רווח נקי של 150 מיליון שקל ברבעון השלישי
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• טאואר תיפול - נייס תזנק; המניות הבולטות מחר בבורסה

 כיום, רק לעובדה שחברה נסחרת בבורסה יש ערך. כמה ערך? זה תלוי. שלד ברשימת השימור יהיה שווה פחות משלד ברשימה הראשית ושלד שנסחר ברשימה הראשית ובעוד בורסות במקביל יהיה שווה יותר משלד שנסחר רק ברשימה הראשית. עד לאחרונה כלל האצבע עמד על בערך 5 מיליון שקל לשלד, שזה מחיר גבוה ביחס למה שהיה בשנים עברו - אבל כיום אין באמת מחיר אצבע לשלד, כי אין שלדים המוצעים למכירה.

 אבל למה בכלל צריך שלד? למה שחברה לא תלך להנפקה? אז זוהי שאלה מאוד טובה ומתבקשת. התשובה היא שקודם כל הנפקה עולה כסף ולא כל ההנפקות מצליחות. יש חברות שאין להן את העלויות הנדרשות להכנת תשקיף, דוחות מסודרים לקראת ההנפקה ועוד עלויות נלוות. במיזוג עם שלד החברה גם נדרשת להכין תשקיף ולעשות את כל הבלאגן הזה, אבל פשוט לעיתים השלד מממן את זה.

למה שלדים קופצים בכזו תנודתיות כשמתפרסמת הצעת מיזוג?

כאמור, קנזון כמעט הכפילה את עצמה בעקבות הדיווח על המיזוג המתבשל עם כוגן לבנון. קנזון היתה שווה בבוקר הדיווח 4 מיליון שקל. בבוקר שלאחר מכן היא התחילה את המסחר עם שווי של למעלה מ-8 מיליון שקל. 


לפי תקנון הבורסה, חברה לא יכולה להקצות יותר מ-75% מהון מניותיה, ככה שאם שלד שווה 10 מיליון שקל, היא יכולה להקצות מניות בשווי של 7.5 מיליון שקל שמעלה את שווי השוק של השלד למקסימום של 17.5 מיליון שקל. אך במקרה של שלדים קטנים במיוחד כגון קנזון, ברור ששוי השלד גם לאחר ההקצאה עדיין קטן משווי הפעילות כולל מכפיל נאות.