פוקר
צילום: pexels

הטריק של קנזון: ככה השלד מתחמק מרשימת שימור

השלד האלמותי נמצא על סף דחייה מהרשימה הראשית אל עבר רשימת השימור. אחרי שנכשלה עם קרן הנדל״ן האמריקנית, וכשהשלד בסכנה קיומית, שולפת קנזון טריק מבריק

חיים בן הקון |

קנזון היא אחד השלדים הבורסאיים הכי אלמותיים שיש. גם כשהיו מספר מועט מאוד של שלדים בבורסה, כי הביקוש להנפקה היה גבוה במיוחד אי שם בשנת 2021, וחברות שרצו להיכנס לבורסה אך לא היה להן רואוד שואו מושך מספיק או שמכל סיבה אחרת רצו להיכנס לבורסה מהדלת האחורית לא יכלו לעשות זאת כי לא היו מספק שלדים, גם אז קנזון הייתה שם. היא לא לבד דרך אגב, יש לה שלד אחות שגם הוא התקשה למצוא פעילות, אינטרנט זהב שמה. כיום נראה שאינטרנט זהב מצליחה למשוך אליה פעילות וחוזרת להיות חברה בורסאית פעילה.


דיווחנו בביזפוטל כי חברת לוגיסטיקה גדולה בשם לבנון את כוגן בוחנת את מיזוגה לקנזון. מיד עם הדיווח כמעט והוכפל שווי השוק של קנזון במחזור כספי של 1.38 מיליון שקל.


קנזון קיבלה מספר ימים לפני הדיווח על המיזוג עם לבנון כוגן הודעה מהבורסה לפיה בישיבת הדרקטוריון של הבורסה יוחלט אם להעבירה לרשימת השימור. ישיבת הדירקטוריון תיערך ב-22 בינואר ואם הכל יתנהל כשורה קנזון תמצא את מקומה ברשימת השימור החל מפתיחת המסחר ב-26 לינואר.  הסיבה לרישומה של קנזון ברשימת השימור היא ששוי החזקות הציבור לא עולה על 5 מיליון שקל, ובמקרה של קנזון מסתכם בכ-2.6 מיליון שקל נכון למועד ההודעה של הבורסה.


למה זה חשוב, ואיך זה קשור לעיתוי של הדיווח על המיזוג? 

כיום, רק לעובדה שחברה נסחרת בבורסה ערכו של שלד משתנה בין שלד לשלד שכן כל אחד הוא ייחודי - שלד ברשימת השימור יהיה שווה פחות משלד ברשימה הראשית ושלד שנסחר גם ברשימה הראשית וגם בעוד בורסאות, כדוגמת מניה דואלית, יהיה שווה יותר משלד שנסחר רק ברשימה הראשית של הבורסה המקומית. עד לאחרונה כלל האצבע עמד על בערך 5 מיליון שקל לשלד, שזה מחיר גבוה ביחס למה שהיה בשנים עברו - וכיום המחיר אף יותר גבוה ונאמד בכ-6 או 7 מיליון שקל.


קנזון עוד שניה נכנסת לרשימת השימור, והיא מייחלת להימכר, ואם אפשר אז בכמה שיותר רווח. לכן העיתוי של ההודעה על המיזוג של לבנון כוגן נראה טוב מכדי להיות בתזמון מושלם כל כך - כשהיא על סף דחיה מהרשימה הראשית היא שולפת אס מהשרוול כדי להישאר. 

בפרסום אודות המיזוג לא נתנה קנזון ולא נתון מספרי אחד אודות כוגן לבנון. הנתון המספרי היחיד שהופיע הוא התנאי לפיו בקופת לבנון יהיו 10 מיליון שקלים ערב המיזוג. עכשיו, זה לא ששלדים מפרסמים דרך קבע נתונים פיננסיים אודות החברות הבאות להתמזג אליהן, אבל מה שהן עוד לא עושות הוא להודיע כי החברת יעד אפילו לא סיימה לערוך את דוחות ה-IFRS. אם רק יתנו לה מספיק זמן היא תערוך אותם, אלא שקנזון עוד שניה ברשימת השימור, ואם תיכנס לשם תהיה תקועה בפנים עד לישיבת הדירקטוריון הבאה של הבורסה - וחבל.

מה עשתה קנזון בפועל? היא יצרה הייפ סביב המניה שיעלה את שווי החזקות הציבור מ-2.6 מיליון שקל לפי שתיים - כ-5 מיליון שקל. והנה ראו כי טוב - קנזון תעבור בהצלחה את ישיבת דירקטוריון הבורסה ותשאר ברשימה הראשית.


אבל מה זה שלד?


לפני שאנחנו מתקדמים - בואו נחזור רגע לבסיס הכה חשוב, מה זה שלד ולמה בכלל צריך אותו? ההגדרה של שלד היא חברה, שאין לה פעילות עסקית או יש לה פעילות עסקית, אך היא מינורית בהחלט ומרבית הנכסים שלה זה המזומן שבקופתה, ככל ויש כזה. בדרך כלל מדובר על חברה שפעם הייתה לה פעילות ואז הפעילות נקלעה לקשיים ונסגרה. או לחילופין חברה שעשתה "אקזיט" ומכרה את הפעילות שלה ונשארה רק עם מזומן. יכול גם להיות מצב שבו חברה עוברת הסדר חוב וכחלק מהסדר החוב הנכסים ממומשים והחברה חוזרת למסחר, בלי פעילות עסקית ובשליטת בעלי החוב.

קיראו עוד ב"שוק ההון"


 כיום, רק לעובדה שחברה נסחרת בבורסה יש ערך. כמה ערך? זה תלוי. שלד ברשימת השימור יהיה שווה פחות משלד ברשימה הראשית ושלד שנסחר ברשימה הראשית ובעוד בורסות במקביל יהיה שווה יותר משלד שנסחר רק ברשימה הראשית. עד לאחרונה כלל האצבע עמד על בערך 5 מיליון שקל לשלד, שזה מחיר גבוה ביחס למה שהיה בשנים עברו - אבל כיום אין באמת מחיר אצבע לשלד, כי אין שלדים המוצעים למכירה.


 אבל למה בכלל צריך שלד? למה שחברה לא תלך להנפקה? אז זוהי שאלה מאוד טובה ומתבקשת. התשובה היא שקודם כל הנפקה עולה כסף ולא כל ההנפקות מצליחות. יש חברות שאין להן את העלויות הנדרשות להכנת תשקיף, דוחות מסודרים לקראת ההנפקה ועוד עלויות נלוות. במיזוג עם שלד החברה גם נדרשת להכין תשקיף ולעשות את כל הבלאגן הזה, אבל פשוט לעיתים השלד מממן את זה.



למה שלדים קופצים בכזו תנודתיות כשמתפרסמת הצעת מיזוג?


כאמור, קנזון כמעט הכפילה את עצמה בעקבות הדיווח על המיזוג המתבשל עם כוגן לבנון. קנזון היתה שווה בבוקר הדיווח 4 מיליון שקל. בבוקר שלאחר מכן היא התחילה את המסחר עם שווי של למעלה מ-8 מיליון שקל. 


לפי תקנון הבורסה, חברה לא יכולה להקצות יותר מ-75% מהון מניותיה, ככה שאם שלד שווה 10 מיליון שקל, היא יכולה להקצות מניות בשווי של 7.5 מיליון שקל שמעלה את שווי השוק של השלד למקסימום של 17.5 מיליון שקל. אך במקרה של שלדים קטנים במיוחד כגון קנזון, ברור ששוי השלד גם לאחר ההקצאה עדיין קטן משווי הפעילות כולל מכפיל נאות. 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

נייס התרסקה 18%, אורבניקה 12% וקסטרו 10% - נעילה אדומה בבורסה

ירידות בוול סטריט הכבידו גם על הסנטימנט בתל אביב והובילו את המדדים לסגור בטריטוריה שלילית: ת״א 35 איבד 1.9% ואילו ת״א 90 1.8%; דוחות מאכזבים לאורבניקה שמציגים שחיקה תפעולית הפילו את חברת האופנה וחברת האם; עונת הדוחות המשיכה היום עם דוחות לאומי, מזרחי טפחות, דלתא מותגים, הייפר גלובל ועוד
מערכת ביזפורטל |

הסיפור של היום הוא הנפילה של נייס. ירידה של 18%. היא היתה אמורה לרדת על פי הארביטראז' ב-11% ומוסיפה לרדת עוד 5% - זה די נדיר שישראל מכתיבה לוול סטריט, אבל האמת שזה לא מדויק - יש כבר מסחר מוקדם בוול סטריט ונייס סופגת שם ירידות, עם פתיחת המסחר נייס נעה סביב 9% למטה. הכל התחיל בשבוע שעבר עם פרסום דוחות ותחזית חלשה לשנה כולה. נייס היתה צריכה להודיע אז מה קורה ב-2026 ומשום מה החליטה לחכות כמה ימים. זה יצר לא רק אכזבה מהדוחות, אלא משבר אמון - המשקיעים אומרים - "דיברנו לפני כמה ימים ולא אמרתם כלום וידעתם שמשהו רע עומד לקרות" .


אורבניקה אורבניקה -12.82%   צנחה 12% ומשכה איתה גם את קסטרו קסטרו -10.5%   שירדה ב-10.5%, אחרי פרסום תוצאות הרבעון השלישי שמציגות אומנם עלייה בהכנסות, אבל שחיקה ברווחיות כמעט בכל שכבה. חברת האופנה רושמת גידול של כ-11.5% בהכנסות לרמה של כ-242.5 מיליון שקל כשמספר הסניפים גדל ב-5 והסתכם ב-107 חנויות כמו גם גידול של 4% במכירות בחנויות זהות. אבל מתחת לפני השטח יש לחצים תפעוליים: הרווח התפעולי של אורבניקה נחתך בכ-35% לכ-18.7 מיליון שקל לעומת כ-29 מיליון שקל ברבעון המקביל, בעקבות ירידה בשיעור הרווחיות הגולמית, עלייה בהוצאות האחסון, עלויות המעבר למרכז הלוגיסטי החדש ועלייה בהוצאות שכר העובדים. השחיקה הזאת הגיעה גם לרווח הנקי שהסתכם ב-8.6 מיליון שקל בלבד, כמעט חצי מהשנה שעברה.


במקביל לירידות הדולר מתחזק ונסחר סביב 3.26. הסיבה היא בעיקר הירידות מעבר לים שמשפיעות על החזקות המוסדיים והצורך שלהם בגידור. על רקע התנודתיות בשווקים, חוזר הדולר להתחזק; האם המגמה הנוכחית תהפוך לגורם מרכזי בשיקולי הריבית? שער הדולר עולה 0.6% על רקע הירידות בוול סטריט

הירידות התרחבו בשעות האחרונות גם לבורסות באירופה, כשהלחץ על מניות הטכנולוגיה ממשיך לחלחל מהשוק האמריקאי. מדד Stoxx600 יורד בכ-1.2%, הדאקס מאבד כ-1.1%, הפוטסי יורד כ-1.1% וה-CAC הצרפתי יורד ביותר מ-1.1%.

במקביל, החוזים העתידיים מספרים לנו על פתיחה שלילית בוול סטריט. אחרי ירידות חזקות יותר בשעות הפרה-מסחר הראשונות החוזים על ה-S&P יורדים כ-0.2%, החוזים על הדאו יורדים בכ-0.4%, והחוזים על הנאסד״ק נחלשים בכ-0.2%. המגמה הזאת מגיעה על רקע חששות מהביצועים של מגזר ה-AI ובייחוד דריכות לקראת תוצאות ענקית השבבים אנבידיה.


יאיר אוחיון מנכל קסטרו
צילום: רן כהן

דוח חלש לאורבניקה - המניה נפלה ב-10%; קסטרו נפלה ב-8%

שיעור הרווח הגולמי ירד ל-52.9% והרווח התפעולי נשחק מ-־29 ל־18.7 מיליון שקל על רקע מלחמת "עם כלביא" מעבר למרכז לוגיסטי, גידול בהוצאות שכר והנחות מוגברות

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה אורבניקה קסטרו

אורבניקה, מקבוצת קסטרו הודיס, מדווחת על רבעון מאכזב והמניה נפלה ב-10% כשהיא גוררת את החברה האם - קסטרו לירידה של 8%. הכנסות הסתכמו בכ-242.5 מיליון שקל, גידול של כ־11.5% לעומת כ-217.4 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. לדברי מנהליה, הגידול נובע מהתרחבות מצבת החנויות והגדלת שטחי המסחר בצירוף צמיחה במכירות בחנויות זהות.

 עלייה במכירות - ירידה ברווחיות

מכירות החנויות הזהות ברבעון, כלומר מכירות בחנויות שפעלו גם בתקופה המקבילה, עלו בכ-5% והסתכמו בכ-211.7 מיליון ש"ח לעומת כ-201.6 מיליון ש"ח ברבעון השלישי אשתקד. בכך מציגה החברה צמיחה גם ברשת הקיימת, ולא רק מתוספת חנויות חדשות. עם זאת, במקביל לצמיחה במחזור נרשם לחץ על המרווחים. הרווח הגולמי ברבעון הסתכם ב-128.4 מיליון שקל, אך שיעור הרווח הגולמי מהמכירות ירד ל-52.9% לעומת 56.6% ברבעון המקביל. לטענת החברה, הירידה נובעת משינוי בתמהיל המכירות, עלייה בהוצאות אחסון, עלויות מעבר למרכז לוגיסטי חדש והרחבת היקף ההנחות ללקוחות, כאשר חלק מההשפעה קוזז על ידי ירידה בעלויות הובלה ושילוח והשפעת שערי מטבע. מדובר בשחיקה גדולה של הרווחיות והתגובה לא איחרה - המניה קרסה בשוק. 

 

החולשה מחלחלת לרווחיות התפעולית - הרווח התפעולי ברבעון השלישי ירד ל-18.7 מיליון שקל שהם כ-7.7% מההכנסות, לעומת כ-29 מיליון ש”ח וכ־13.4% מההכנסות ברבעון המקביל. מעבר לשחיקה ברווח הגולמי, החברה גדלה בהוצאות שכר, בין היתר בשל העלאת שכר המינימום והכשרת עובדים לחנויות חדשות. בשורה התחתונה, החברה הרוויחה ברבעון  השלישי 8.6 מיליון שקל בלבד, לעומת 16.3 מיליון שקל ברבעון המקביל. על פי הדוחות, מבצע “עם כלביא”, שנמשך 12 ימים ביוני, והוביל לסגירת מרבית החנויות הפיזיות בהתאם להנחיות פיקוד העורף, גרע מהכנסות החברה כ־34 מיליון שקל ואומדן אובדן הרווח התפעולי הפוטנציאלי עומד על כ-15 מיליון. עם זאת, השחיקה ברווחיות ברבעון השלישי נובעת גם מגורמים פנימיים שוטפים כמו הוצאות תפעוליות ושיעור הנחה גבוה יותר, ולא רק מאירוע ביטחוני חד פעמי.

 

מאזן חזק, התרחבות ומרכז לוגיסטי חדש

 לצד הירידה ברווחיות, הנתונים הפיננסיים מצביעים על בסיס נזילות חזק. תזרים המזומנים נטו מפעילות שוטפת ברבעון השלישי הסתכם בכ-34.5 מיליון שקל, לאחר שברבעון המקביל נרשם תזרים שלילי מפעילות שוטפת בסך 5.3 מיליון. ליום פרסום הדוח מחזיקה החברה ביתרות מזומנים ושווי מזומנים של כ-250 מיליון שקל. 

אורבניקה מפעילה כיום 105 חנויות בפריסה ארצית, בשטח מסחר כולל של כ־62,471 מ”ר, מתוכן 35 חנויות של אורבניקה ו־70 חנויות של הודיס, לצד אתרי סחר מקוון לשני המותגים. בשנת 2026 צופה החברה פתיחה של 5 חנויות חדשות של אורבניקה, שתיים מהן חנויות גדולות ושלוש חנויות בפורמט “אורבניקה סטיישן”, וכן פתיחה או הסבה של 5 חנויות חדשות של הודיס.