פוקר
צילום: pexels

הטריק של קנזון: ככה השלד מתחמק מרשימת שימור

השלד האלמותי נמצא על סף דחייה מהרשימה הראשית אל עבר רשימת השימור. אחרי שנכשלה עם קרן הנדל״ן האמריקנית, וכשהשלד בסכנה קיומית, שולפת קנזון טריק מבריק

חיים בן הקון |

קנזון היא אחד השלדים הבורסאיים הכי אלמותיים שיש. גם כשהיו מספר מועט מאוד של שלדים בבורסה, כי הביקוש להנפקה היה גבוה במיוחד אי שם בשנת 2021, וחברות שרצו להיכנס לבורסה אך לא היה להן רואוד שואו מושך מספיק או שמכל סיבה אחרת רצו להיכנס לבורסה מהדלת האחורית לא יכלו לעשות זאת כי לא היו מספק שלדים, גם אז קנזון הייתה שם. היא לא לבד דרך אגב, יש לה שלד אחות שגם הוא התקשה למצוא פעילות, אינטרנט זהב שמה. כיום נראה שאינטרנט זהב מצליחה למשוך אליה פעילות וחוזרת להיות חברה בורסאית פעילה.


דיווחנו בביזפוטל כי חברת לוגיסטיקה גדולה בשם לבנון את כוגן בוחנת את מיזוגה לקנזון. מיד עם הדיווח כמעט והוכפל שווי השוק של קנזון במחזור כספי של 1.38 מיליון שקל.


קנזון קיבלה מספר ימים לפני הדיווח על המיזוג עם לבנון כוגן הודעה מהבורסה לפיה בישיבת הדרקטוריון של הבורסה יוחלט אם להעבירה לרשימת השימור. ישיבת הדירקטוריון תיערך ב-22 בינואר ואם הכל יתנהל כשורה קנזון תמצא את מקומה ברשימת השימור החל מפתיחת המסחר ב-26 לינואר.  הסיבה לרישומה של קנזון ברשימת השימור היא ששוי החזקות הציבור לא עולה על 5 מיליון שקל, ובמקרה של קנזון מסתכם בכ-2.6 מיליון שקל נכון למועד ההודעה של הבורסה.


למה זה חשוב, ואיך זה קשור לעיתוי של הדיווח על המיזוג? 

כיום, רק לעובדה שחברה נסחרת בבורסה ערכו של שלד משתנה בין שלד לשלד שכן כל אחד הוא ייחודי - שלד ברשימת השימור יהיה שווה פחות משלד ברשימה הראשית ושלד שנסחר גם ברשימה הראשית וגם בעוד בורסאות, כדוגמת מניה דואלית, יהיה שווה יותר משלד שנסחר רק ברשימה הראשית של הבורסה המקומית. עד לאחרונה כלל האצבע עמד על בערך 5 מיליון שקל לשלד, שזה מחיר גבוה ביחס למה שהיה בשנים עברו - וכיום המחיר אף יותר גבוה ונאמד בכ-6 או 7 מיליון שקל.


קנזון עוד שניה נכנסת לרשימת השימור, והיא מייחלת להימכר, ואם אפשר אז בכמה שיותר רווח. לכן העיתוי של ההודעה על המיזוג של לבנון כוגן נראה טוב מכדי להיות בתזמון מושלם כל כך - כשהיא על סף דחיה מהרשימה הראשית היא שולפת אס מהשרוול כדי להישאר. 

בפרסום אודות המיזוג לא נתנה קנזון ולא נתון מספרי אחד אודות כוגן לבנון. הנתון המספרי היחיד שהופיע הוא התנאי לפיו בקופת לבנון יהיו 10 מיליון שקלים ערב המיזוג. עכשיו, זה לא ששלדים מפרסמים דרך קבע נתונים פיננסיים אודות החברות הבאות להתמזג אליהן, אבל מה שהן עוד לא עושות הוא להודיע כי החברת יעד אפילו לא סיימה לערוך את דוחות ה-IFRS. אם רק יתנו לה מספיק זמן היא תערוך אותם, אלא שקנזון עוד שניה ברשימת השימור, ואם תיכנס לשם תהיה תקועה בפנים עד לישיבת הדירקטוריון הבאה של הבורסה - וחבל.

מה עשתה קנזון בפועל? היא יצרה הייפ סביב המניה שיעלה את שווי החזקות הציבור מ-2.6 מיליון שקל לפי שתיים - כ-5 מיליון שקל. והנה ראו כי טוב - קנזון תעבור בהצלחה את ישיבת דירקטוריון הבורסה ותשאר ברשימה הראשית.


אבל מה זה שלד?


לפני שאנחנו מתקדמים - בואו נחזור רגע לבסיס הכה חשוב, מה זה שלד ולמה בכלל צריך אותו? ההגדרה של שלד היא חברה, שאין לה פעילות עסקית או יש לה פעילות עסקית, אך היא מינורית בהחלט ומרבית הנכסים שלה זה המזומן שבקופתה, ככל ויש כזה. בדרך כלל מדובר על חברה שפעם הייתה לה פעילות ואז הפעילות נקלעה לקשיים ונסגרה. או לחילופין חברה שעשתה "אקזיט" ומכרה את הפעילות שלה ונשארה רק עם מזומן. יכול גם להיות מצב שבו חברה עוברת הסדר חוב וכחלק מהסדר החוב הנכסים ממומשים והחברה חוזרת למסחר, בלי פעילות עסקית ובשליטת בעלי החוב.

קיראו עוד ב"שוק ההון"


 כיום, רק לעובדה שחברה נסחרת בבורסה יש ערך. כמה ערך? זה תלוי. שלד ברשימת השימור יהיה שווה פחות משלד ברשימה הראשית ושלד שנסחר ברשימה הראשית ובעוד בורסות במקביל יהיה שווה יותר משלד שנסחר רק ברשימה הראשית. עד לאחרונה כלל האצבע עמד על בערך 5 מיליון שקל לשלד, שזה מחיר גבוה ביחס למה שהיה בשנים עברו - אבל כיום אין באמת מחיר אצבע לשלד, כי אין שלדים המוצעים למכירה.


 אבל למה בכלל צריך שלד? למה שחברה לא תלך להנפקה? אז זוהי שאלה מאוד טובה ומתבקשת. התשובה היא שקודם כל הנפקה עולה כסף ולא כל ההנפקות מצליחות. יש חברות שאין להן את העלויות הנדרשות להכנת תשקיף, דוחות מסודרים לקראת ההנפקה ועוד עלויות נלוות. במיזוג עם שלד החברה גם נדרשת להכין תשקיף ולעשות את כל הבלאגן הזה, אבל פשוט לעיתים השלד מממן את זה.



למה שלדים קופצים בכזו תנודתיות כשמתפרסמת הצעת מיזוג?


כאמור, קנזון כמעט הכפילה את עצמה בעקבות הדיווח על המיזוג המתבשל עם כוגן לבנון. קנזון היתה שווה בבוקר הדיווח 4 מיליון שקל. בבוקר שלאחר מכן היא התחילה את המסחר עם שווי של למעלה מ-8 מיליון שקל. 


לפי תקנון הבורסה, חברה לא יכולה להקצות יותר מ-75% מהון מניותיה, ככה שאם שלד שווה 10 מיליון שקל, היא יכולה להקצות מניות בשווי של 7.5 מיליון שקל שמעלה את שווי השוק של השלד למקסימום של 17.5 מיליון שקל. אך במקרה של שלדים קטנים במיוחד כגון קנזון, ברור ששוי השלד גם לאחר ההקצאה עדיין קטן משווי הפעילות כולל מכפיל נאות. 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מחר בבורסה - האם המימושים ימשכו?

למה מניות הביטוח נפלו בחמישי ועל מניות הארביטראז'

מערכת ביזפורטל |

מניות הביטוח נסחרת בתמחור גבוה. אנחנו כותבים את זה כאן די הרבה, אך מציינים כי המגמה חיובית וזרימת הכספים של החוסכים לגופים המנהלים (ביניהם כמובן חברות הביטוח) מייצרת זרם ביקושים למניות. במילים אחרות - אולי זה יקר לפי מבחנים פונדמנטליים, אבל יש יותר קונים ממוכרים. כמעט כל הבורסה יקרה באופן יחסי לעבר. לפני שנתיים מכפיל סביר ומייצג של ענפים רבים היה סביב 10-12, היום זה 15-18.

זרימת הכספים שלנו לבורסה לא תרד. מדי חודש זורמים מיליארדים. הגופים המוסדיים בבעיה - אין להם במה להשקיע, אז הם משקיעים באותו הדבר. ככל שהם משקיעים באותו דבר הם בעצם מנפחים את התיק שלהם - כי הם קונים את מה שיש להם ביקר יותר והערך של התיק עולה. תניחו שגוף מסוים החזיק ב-3% ממניית לאומי ב-42 שקלים לפני כשנה והוא הגדיל ל-4.5% ממניות הבנק רק שכעת המחיר הוא 69 שקלים. ההחזקה המקורית - ה-3%, זינקה בזכות הרכישות שלו ושל הגופים האחרים. אם נסתכל רחב יותר - מניות הבנקים מוחזקות בעיקר על ידי מוסדיים שקנו עוד והעלו את המניות. האם יש עם זה בעיה? כן, זה סוג של וויסות, אבל יש בזה רציונל כלכלי - מכפילי הרווח והשווים הכלכליים לא מנופחים מדי וגם - יש תחרות בין הגופים המוסדיים, זה לא עדר שמחזיק ב-65% ממניות הבנקים ופועל כראש אחד.

זה לו ויסות קלאסי, אבל עצם זרימת הכספים הגדולה היא ויסות טבעי, סוג של כרית ביטחון לשוק. הבעיה הגדולה של הזרמות כספים לא מרוסנות היא שבשלב מסוים זה מתנתק מערכים כלכליים, ובסוף - הכלכלה מנצחת. 

   

ביום חמישי מניות הביטוח קרסו. בדקו מה זה יכול להיות. הבנו שזו בעיקר פניקה נקודתית, ממש לא היסטריה כוללת. השחקנים הגדולים בשוק יודעים ומבינים שמניות הביטוח במחיר גבוה מדי. הם מחזיקים בהם בכל זאת בכמות מאוד גדולה, כי זאת הסחורה שיש, וזאת סחורה "חמה". הם לא רוצים ללכת נגד המגמה כי ברגע שהם "ימצמצו" גם הקולגות בגופים אחרים ימצמצו וימכרו. אבל ברגע שיש ירידות הם אומרים את הדבר הבא - "אנחנו פחות מאמינים בערך של המניות האלו, אנחנו מאמינים במגמה החיובית. השוק כרגע מתהפך, אם המגמה משתנה, המשחק הופך להיות אולי משחק של 'ערכים' ולא מגמה, במשחק הזה אנחנו צריכים למכור, כי הערך עדיין גבוה". 

במילים פשוטות - כל עוד הם רואים מסחר בסנטימנט חיובי ה בפנים. אם זה משתנה - הם חוזרים לבייסיק, מעריכים על אמת ואז התוצאה היא מכירה. אגב, הם לא חושבים שתהיה היסטריה מחר. אין דבר כזה בטוח, אף אחד לא יודע מה יהיה, אבל הם מזכירים שמניות הביטוח מאוד תנודתיות, בחמישי זה היה בעוצמה גדולה. הם לא שוללים שזה משחקי תשואות - גופים שמורידים ומעלים מניות כדי להתברג טוב יותר בביצועים השנתיים - זה לא רק לשפר את התשואות של עצמך, זה גם לפגוע בתשואות של אחרים.  כן, כלפי חוץ כולם הוגנים והגונים, אבל בפנים, במיוחד בסוף שנה יש מלחמה ענקית על התשואות. 

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מחר בבורסה - האם המימושים ימשכו?

למה מניות הביטוח נפלו בחמישי ועל מניות הארביטראז'

מערכת ביזפורטל |

מניות הביטוח נסחרת בתמחור גבוה. אנחנו כותבים את זה כאן די הרבה, אך מציינים כי המגמה חיובית וזרימת הכספים של החוסכים לגופים המנהלים (ביניהם כמובן חברות הביטוח) מייצרת זרם ביקושים למניות. במילים אחרות - אולי זה יקר לפי מבחנים פונדמנטליים, אבל יש יותר קונים ממוכרים. כמעט כל הבורסה יקרה באופן יחסי לעבר. לפני שנתיים מכפיל סביר ומייצג של ענפים רבים היה סביב 10-12, היום זה 15-18.

זרימת הכספים שלנו לבורסה לא תרד. מדי חודש זורמים מיליארדים. הגופים המוסדיים בבעיה - אין להם במה להשקיע, אז הם משקיעים באותו הדבר. ככל שהם משקיעים באותו דבר הם בעצם מנפחים את התיק שלהם - כי הם קונים את מה שיש להם ביקר יותר והערך של התיק עולה. תניחו שגוף מסוים החזיק ב-3% ממניית לאומי ב-42 שקלים לפני כשנה והוא הגדיל ל-4.5% ממניות הבנק רק שכעת המחיר הוא 69 שקלים. ההחזקה המקורית - ה-3%, זינקה בזכות הרכישות שלו ושל הגופים האחרים. אם נסתכל רחב יותר - מניות הבנקים מוחזקות בעיקר על ידי מוסדיים שקנו עוד והעלו את המניות. האם יש עם זה בעיה? כן, זה סוג של וויסות, אבל יש בזה רציונל כלכלי - מכפילי הרווח והשווים הכלכליים לא מנופחים מדי וגם - יש תחרות בין הגופים המוסדיים, זה לא עדר שמחזיק ב-65% ממניות הבנקים ופועל כראש אחד.

זה לו ויסות קלאסי, אבל עצם זרימת הכספים הגדולה היא ויסות טבעי, סוג של כרית ביטחון לשוק. הבעיה הגדולה של הזרמות כספים לא מרוסנות היא שבשלב מסוים זה מתנתק מערכים כלכליים, ובסוף - הכלכלה מנצחת. 

   

ביום חמישי מניות הביטוח קרסו. בדקו מה זה יכול להיות. הבנו שזו בעיקר פניקה נקודתית, ממש לא היסטריה כוללת. השחקנים הגדולים בשוק יודעים ומבינים שמניות הביטוח במחיר גבוה מדי. הם מחזיקים בהם בכל זאת בכמות מאוד גדולה, כי זאת הסחורה שיש, וזאת סחורה "חמה". הם לא רוצים ללכת נגד המגמה כי ברגע שהם "ימצמצו" גם הקולגות בגופים אחרים ימצמצו וימכרו. אבל ברגע שיש ירידות הם אומרים את הדבר הבא - "אנחנו פחות מאמינים בערך של המניות האלו, אנחנו מאמינים במגמה החיובית. השוק כרגע מתהפך, אם המגמה משתנה, המשחק הופך להיות אולי משחק של 'ערכים' ולא מגמה, במשחק הזה אנחנו צריכים למכור, כי הערך עדיין גבוה". 

במילים פשוטות - כל עוד הם רואים מסחר בסנטימנט חיובי ה בפנים. אם זה משתנה - הם חוזרים לבייסיק, מעריכים על אמת ואז התוצאה היא מכירה. אגב, הם לא חושבים שתהיה היסטריה מחר. אין דבר כזה בטוח, אף אחד לא יודע מה יהיה, אבל הם מזכירים שמניות הביטוח מאוד תנודתיות, בחמישי זה היה בעוצמה גדולה. הם לא שוללים שזה משחקי תשואות - גופים שמורידים ומעלים מניות כדי להתברג טוב יותר בביצועים השנתיים - זה לא רק לשפר את התשואות של עצמך, זה גם לפגוע בתשואות של אחרים.  כן, כלפי חוץ כולם הוגנים והגונים, אבל בפנים, במיוחד בסוף שנה יש מלחמה ענקית על התשואות.