משבר נוסף? פצצה של כטריליון דולר בידי הצרכנים האמריקנים
במהלך הקיץ האחרון כאשר התרחש משבר האשראי רעדו אגרות החוב המגובות בנכסים, שוק זה נאמד כיום בכ-900 מיליארד דולר. המשבר נבע ממתן אשראי נדיב מידי כמעט ללא הגבלות ללוי הסאב-פריים, כל זה היה מעין כיסוי לרוכשים שלא היו מסוגלים לעמוד כלל בהתחייבויות שנטלו על עצמם.
עכשיו, קישור חדש לשרשרת החוב הפגומה – כרטיסי האשראי – שוק זה מתחיל להראות סימנים לא בריאים כלל וכלל. החשש הגדול הוא ש-915 מיליארד דולר המגובים בכרטיסי האשראי של הצרכנים האמריקנים עלולים להתנדף. נזכיר, כי מרבית חברות הפיננסים הגדולות בארה"ב כמו סיטיגרופ, אמריקן אקספרס, בנק אוף אמריקה ועוד הנפיקו או רכשו אגרות חוב מעין אלו.
בחודש שעבר כאשר הבנקים דיווחו על תוצאותיהם הפיננסיות הגרועות ביותר מאז 2001. הדאגות לעלייה באי יכולת הצרכנים לפרוע את החובות החלו לצוץ, ויצרו בעצם אזהרות רווח והנמכת ציפיות מטעם סקטור הפיננסים כמעט ללא יוצא מן הכלל.
בעוד הוא מתאר את הסיטואציה לאנליסטים אומר מנהל הכספים הבכיר Gary Crittenden, כי מחזיקי כרטיסי האשראי של סיטיגרופ החלו להגביר את האיזון בכרטיסים שלהם, או לקחת יותר אפשרויות מזומן בפעם הראשונה, כאשר הם מנפיקים את הכרטיס. על פי הניסיון שלו, המהלך עלול להוביל לבעיות נוספות בעתיד (בעבר שימש כמנהל הכספים של אמריקן אקספרס). סיטיבנק הודיעה בתגובה כי השינוי בתמהיל האשראי מוכר לה אך טרם בא לידי ביטוי בבעיות תשלומים.
אז אמריקן אקספקס הודיעה כי היא רואה סימנים למצוקה, ורשמה הפסדי רזרבות של 44% במחלקת כרטיסי האשראי שלה. חברות אחרות כמו: Bank of America ו-Washington Mutual, הודיעו כי הן חוו האצה של 20% בהפסדים בפעילות כרטיסי האשראי בטווח הקצר והארוך.
אם נבין נכון את הדברים, תסריט יום הדין עובד בצורה הבאה: בדיוק כמו כתבי ה-CDO של שוק משכנתאות הסאב-פריים, ואגרות חוב אחרות המגובות בנכסים, החובות של הצרכנים האמריקנים בכרטיסי האשראי ממוחזרים אף הם בצורת אגרות חוב למשקיעים. עלייה בשיעורי חדלות הפרעון של הלוואות בכרטיסי אשראי, יכאיבו לא רק לבנקים אלא גם ליתר שוק החוב.
רשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיותחשד נגד בעלים ומנכ"לים להונאת משקיעים בעשרות מיליוני שקלים
רשות ניירות ערך ורשות המסים מנהלות חקירות גלויות נגד בעלים ומנהלים בחברות פרטיות וציבוריות, בחשד שגייסו כספים ממשקיעים בניגוד לחוק. לפי החשד, ההצעות בוצעו ללא תשקיף, תוך הצגת מצגים מטעים ושימוש בכספי משקיעים למטרות אחרות מהובטח. במקביל נבדקים גם דיווחים
של חברות ציבוריות, שלפי החשד כללו פרטים לא מדויקים על עסקות והסכמים
ארבע שנים לאחר שנעצר, ולמעלה משנתיים מאז סיום החקירה, הפרקליטות הגישה לאחרונה כתב אישום נגד מוטי אברג'יל, לשעבר הבעלים והמנכ"ל של קבוצת הנדל"ן יעדים, ונגד חברות הקבוצה, בגין גיוס לא חוקי של כ־75 מיליון שקל ממאות משקיעים - ללא תשקיף ובמרמה. רצף המקרים האלו מטריד. הונאות משקיעים הפכו לרבות ומתוחכמות. יש בעלים ומנהלים רבים שמגייסים שלא על פי הכללים ונפתחות חקירות שמצליחות לתפוס ולאתר חלק מהכספים. שי הונאות לכאורה בחסות החוק שנופלות בגלל רגולציה לא קפדנית - ראו מקרה סלייס. ויש הונאות רשת - התחזויות לאנשי מקצוע, אנשי פיננסית, בתי השקעות, מתחזים גם לביזפורטל כדי לקבל מכם פרטים, להמליץ לכם לקנות ניירות או לקבל את הכסף שלכם - הסוף תמיד הוא דומה: המשקיעים נשארים בלי כלום.
על פי כתב התביעה נגד מוטי אברג'יל, החברות שבשליטתו משכו-גייסו כספים מ-277 משקיעים, באמצעות הסכמי הלוואה שנשאו ריבית חריגה של 7% ועד 33%. בפרקליטות טוענים כי מדובר בהסכמים שנשאו מאפיינים מובהקים של ניירות ערך - ולכן חלה עליהם חובת פרסום תשקיף, חובה שלא קוימה.
קבוצת יעדים פעלה במקביל בכמה מישורים: מכירת קורסים והכשרות בתחום הנדל"ן, שיווק קרקעות חקלאיות, וגיוס כספים ממשקיעים פרטיים. לפי האישום, אברג'יל פרסם ברשתות החברתיות תוכן שיווקי על רכישת קרקעות ופעילות נדל"נית, אך בפועל פניות שהתעוררו בעקבות הפרסומים שימשו כדי להציע למתעניינים להעמיד הלוואות לקבוצה - ולא להשקיע בעסקות קרקע כפי שהוצג כלפי חוץ.
ברשות ניירות ערך זיהו את הפעילות כבר במהלך התקופה, והתריעו בפני אברג'יל כי מדובר בגיוס המחייב תשקיף וכי עליו לחדול מהפעילות לאלתר. ואולם לפי כתב האישום, הגיוסים נמשכו גם לאחר ההתראות.
- רשות ני"ע מזהירה: כך תזהו הונאות השקעה בעידן ה-AI
- ״בחברות הנדל״ן היזמי המספרים נראים טוב, אבל העודפים עלולים להיות מנופחים״
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כתבה מעניינת: יועץ מס זייף מסמכי מילואים כדי לחמוק מתשלום מס - יצא ל"שרת" בעזה מהבית
60 מיליון שקל: מור נכנסת לאפקון עם השקעה בהקצאה פרטית
סך הגיוס מגיע לכ-74 מיליון שקל, יחד עם הפניקס, מנורה, ספרה ואלטרנטיב שהעמיקו השקעה
קבוצת אפקון אפקון החזקות 4.34% , שפועלת בתחומי ההנדסה, האנרגיה, התעשייה והתשתיות בישראל ובשווקים בינלאומיים, מדווחים על מהלך שמכניס לחברה משקיע מוסדי חדש. מור בית השקעות מור השקעות 0.11% משקיעה כ-60 מיליון שקל באפקון החזקות במסגרת הקצאה פרטית של מניות, ובכך נכנסת לראשונה להשקעה בקבוצה. מבחינת השוק זה עוד סימן לכך שהחברה מצליחה למשוך גופים גדולים לעסקאות ממוקדות, בלי רעש מסביב. ההשקעה מביאה את מור להחזקה של כ-3.8% מהונה של אפקון, ובמקביל היא מקבלת גם אופציות שעשויות להגדיל את האחזקה בהמשך. במילים פשוטות, זה מהלך שמתחיל בנתח קטן יחסית, אבל משאיר למור דלת פתוחה להגדיל נוכחות אם התנאים יתאימו.
במקביל למניות, יוקצו למור אופציות לפי שווי חברה של כ-2.120 מיליארד שקל. אופציות הן זכות לרכוש מניות בעתיד במחיר שנקבע מראש, ואם ימומשו מור צפויה להפוך לבעלת עניין באפקון. בעל עניין זה גוף שמחזיק נתח מהותי מהחברה ומגיע איתו גם סט חובות דיווח רחב יותר, ככה שהכניסה כבר הופכת ליותר מסתם השקעה נקודתית. להקצאה הפרטית הצטרפו גופים מוסדיים נוספים ובהם הפניקס, מנורה, ספרה ואלטרנטיב בית השקעות, כך שסך המזומן שייכנס לאפקון במסגרת המהלך יעמוד על כ-74 מיליון שקל. בשורה התחתונה, אפקון מקבלת הזרמת הון לא קטנה, וגם מחזקת את השורה של השמות שמופיעים לצידה.
מפת בעלי העניין והשליטה בקבוצה ומי ילווה את העסקה
עם מימוש האופציות, מור צפויה להצטרף כבעלת עניין נוספת בקבוצת אפקון, לצד הפניקס שמחזיקה בכ-7% מהחברה, מגדל עם כ-6% ומנורה עם כ-6%. מעל כולם נמצאת משפחת שמלצר, בעלת השליטה בקבוצה, עם כ-63% מההון. בפועל, מדובר בהרחבה של מעגל הגופים המוסדיים סביב החברה, תוך שמירה על שליטה ברורה אצל בעלת השליטה. זה מהלך שמוסיף עוד שכבת תמיכה פיננסית, אבל לא מזיז את מרכז הכובד של השליטה. בגלל זה ההקצאה נתפסת כמהלך ממוקד שמחזק את החברה בלי להפוך את המבנה שלה על הראש.
החתמים שליוו את העסקה הם רוסאריו קפיטל ומנורה מבטחים חיתום. מבחינת החברה, זה עוד מהלך שמסדר לה אוויר קדימה ומחזק את החיבור עם המוסדיים שמלווים אותה גם בסבבים כאלה.
- מנדל״ן לחשמל: אפקון ונמקו ישקיעו עד 185 מיליון דולר במיזם אנרגיה בארה"ב
- קבוצת אפקון עם מיקוד מחדש; ה-EBITDA צמח ב-31%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באפקון מציגים את המהלך כחלק מהכיוון הכולל של הקבוצה, ומדווחים שההשקעה משקפת הבעת אמון בפעילותה של אפקון, באסטרטגיית הצמיחה שלה ובפוטנציאל ארוך הטווח של הקבוצה. בחברה מדגישים בעיקר את הפן של שותפות והמשך צמיחה, ולא רק את המספרים היבשים.
