משבר נוסף? פצצה של כטריליון דולר בידי הצרכנים האמריקנים

החברות הפיננסיות עדיין מלקקות את הפצעים שהוליד משבר הסאב-פריים- מחיקות עתק בגובה של מיליארדי דולרים. בינתיים נראה שחלקן לפחות לא למדו את הלקח. הצרכנים האמריקנים פתחו ברז חדש- כרטיסי האשראי
שהם לוי |

במהלך הקיץ האחרון כאשר התרחש משבר האשראי רעדו אגרות החוב המגובות בנכסים, שוק זה נאמד כיום בכ-900 מיליארד דולר. המשבר נבע ממתן אשראי נדיב מידי כמעט ללא הגבלות ללוי הסאב-פריים, כל זה היה מעין כיסוי לרוכשים שלא היו מסוגלים לעמוד כלל בהתחייבויות שנטלו על עצמם.

עכשיו, קישור חדש לשרשרת החוב הפגומה – כרטיסי האשראי – שוק זה מתחיל להראות סימנים לא בריאים כלל וכלל. החשש הגדול הוא ש-915 מיליארד דולר המגובים בכרטיסי האשראי של הצרכנים האמריקנים עלולים להתנדף. נזכיר, כי מרבית חברות הפיננסים הגדולות בארה"ב כמו סיטיגרופ, אמריקן אקספרס, בנק אוף אמריקה ועוד הנפיקו או רכשו אגרות חוב מעין אלו.

בחודש שעבר כאשר הבנקים דיווחו על תוצאותיהם הפיננסיות הגרועות ביותר מאז 2001. הדאגות לעלייה באי יכולת הצרכנים לפרוע את החובות החלו לצוץ, ויצרו בעצם אזהרות רווח והנמכת ציפיות מטעם סקטור הפיננסים כמעט ללא יוצא מן הכלל.

בעוד הוא מתאר את הסיטואציה לאנליסטים אומר מנהל הכספים הבכיר Gary Crittenden, כי מחזיקי כרטיסי האשראי של סיטיגרופ החלו להגביר את האיזון בכרטיסים שלהם, או לקחת יותר אפשרויות מזומן בפעם הראשונה, כאשר הם מנפיקים את הכרטיס. על פי הניסיון שלו, המהלך עלול להוביל לבעיות נוספות בעתיד (בעבר שימש כמנהל הכספים של אמריקן אקספרס). סיטיבנק הודיעה בתגובה כי השינוי בתמהיל האשראי מוכר לה אך טרם בא לידי ביטוי בבעיות תשלומים.

אז אמריקן אקספקס הודיעה כי היא רואה סימנים למצוקה, ורשמה הפסדי רזרבות של 44% במחלקת כרטיסי האשראי שלה. חברות אחרות כמו: Bank of America ו-Washington Mutual, הודיעו כי הן חוו האצה של 20% בהפסדים בפעילות כרטיסי האשראי בטווח הקצר והארוך.

אם נבין נכון את הדברים, תסריט יום הדין עובד בצורה הבאה: בדיוק כמו כתבי ה-CDO של שוק משכנתאות הסאב-פריים, ואגרות חוב אחרות המגובות בנכסים, החובות של הצרכנים האמריקנים בכרטיסי האשראי ממוחזרים אף הם בצורת אגרות חוב למשקיעים. עלייה בשיעורי חדלות הפרעון של הלוואות בכרטיסי אשראי, יכאיבו לא רק לבנקים אלא גם ליתר שוק החוב.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חיים שטפלר מנכל ארית
צילום: באדיבות המצולם

3 הערות על הנפקת ארית

על "מידע פנים מוסדי", על החשיבות לעקוב אחרי הדלפות בתקשורת והאם לארית יש הזמנה משמעותית בדרך?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה ארית

ארית ארית תעשיות 3.05%   ניסתה להנפיק את החברה הבת רשף שמהווה 99% מהפעילות שלה עצמה לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל לפני הכסף. זה ביטא שווי נמוך לארית עצמה והמניה ירדה במקביל לכתבות שפורסמו כאן: מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבורהבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת

כשהמניה קרסה, המוסדיים אמרו לחברה - עצרו. המניה חזרה לעלות ואז המוסדיים והחברה סיכמו על סוג של הנפקה פרטית - גיוס של 550 מיליון שקל לרשף לפי שווי של 3.6 מיליארד שקל לפני הכסף. רגע אחרי הגיוס לארית 80% מרשף שיש לה שווי אחרי הכסף של 4.15 מיליארד שקל, כשארית עצמה נפגשה עם  מעל 400 מיליון שקל כשלצד המזומנים בקופה, אפשר להעריך שיש לה סדר גודל של 1 מיליארד שקל.  אלו המספרים, עכשיו על הדרך הבעייתית שבה ארית-רשף נפגשו עם הכסף


1. ארית או המוסדיים סיפקו מידע לכלכליסט בכל אחת מהנקודות הקריטיות. לדוגמה - ביום שבו הוחלט על עצירת ההנפקה והמניה זינקה בחזרה, המניה אומנם עלתה, אבל כשהמידע דלף לכלכליסט היא זינקה, ורק אז החברה דיווחה על עצירת ההנפקה באופן רשמי. אתמול המניה ירדה ב-3%, המידע נמסר לכלכליסט (שעושה כמובן עבודה עיתונאית טובה) והמניה קרסה ב-6%. ורק אז הגיע הדיווח הרשמי. ההדלפות האלו חשובות למשקיעים הפרטיים - תקראו אותם ראשונים ותרוויחו. כן, זו פרסומת לכלכליסט, במיוחד לגולן חזני. אין דבר כזה מידע מושלם, לפעמים מידעים מתבררים כטעויות או בלוני ניסוי, אבל זה לא סוד שחלק מהמידע שהוא מעביר עוזר מאוד למשקיעים. 

יש כאן שאלה על המשקיעים הקטנים ועל מי עושה סיבוב עליהם דרך ההדלפות, אבל בשורה התחתונה - משקיעים צריכים לצבור מידע מכל מקור מידע. 

2. נחמיא גם לנו - היה די ברור שהמניה תיפול כי הערך שלה בהנפקה היה נמוך מהערך בשוק, והיו סימנים מקדימים לסוג של ניפוח. הצפנו את זה (ראו לינקים למעלה). מי שקרא יכול היה לברוח בזמן. הניתוחים הפיננסים לא משקרים, אבל הם לא מספרים את כל התמונה. 

3 מידע פנים מוסדי - אנחנו מאוד מעריכים את מנהלי ההשקעות שמובילים את הפניקס, מור, כלל ומיטב. אבל או שיש להם "מידע פנים מוסדי" על ארית ורשף ולכן הם קנו או שלא אכפת להם מהכסף שלכם. הם השקיעו 550 מיליון שקל ברשף לפי שווי של 3.6 מיליארד שקל, זה לא ה-5 מיליארד שארית נסחרה, זה גם לא ה-4.3 מיליארד שרשף ביקשה לפני חודש, אבל גם 3.6 מיליארד שקל לחברה זה סכום משמעותי. נכון, היא תרוויח השנה סכום של 300 מיליון שקל (הערכה שלנו) כשהמחצית השנייה של 2025 תהיה מצוינת. הנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה במחצית השנייה. אפילו יותר. קצב רווחים של המחצית השנייה הוא כ-400 מיליון שקל.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

אלביט מערכות מתחזקת 3.5%, טבע שוברת שיא של 8 שנים, אר פי אופטיקל נופלת 4%, הבנקים מאבדים 1.2%

טבע מעל 10,000 נקודות - חזרה למחיר של יולי 2017 

מערכת ביזפורטל |

דולר שקל רציף       

המסחר במדדים במגמה מעורבת, מגמה שקוטעת את המומנטום החיובי שהוביל לשבירת שיאים נוספת אמש ונעילה חיובית של כמעט 1% בת״א 35. בשלב זה המדדים המרכזיים נסחרים בעליה קלה בת״א 35 ובירידה של כ-0.1% בת״א 90. גם במגזר הפיננסים נרשמת מגמה מעורבת, הבנקים מאבדים 1.2% בעוד חברות הביטוח מחקו את הירידות ונסחרות בקירוב לשער הפתיחה. ת״א נדל״ן נסחר ביציבות ות״א נפט וגז יורד 0.1%.


BITCOIN -0.74%        


אלביט מערכות אלביט מערכות 4.26%   עולה, נזכיר כי לפני שבוע וחצי אלביט הודיעה כי הפרלמנט היווני אישר רכישה של מערכות ארטילריה רקטיות PULS (מערכת שיגור מדויקת ואוניברסלית) בהחלטה שנועדה לחזק את יכולות ההגנה של יוון מול ההתעצמות מצד טורקיה.

זוז אסטרטגיה זוז אסטרטגיה , הדואלית מודיעה כי קיבלה מכתב התראה מנאסד״ק, שלפיו מניית החברה לא עומדת בדרישת מחיר המינימום של 1 דולר ונמצאת מתחת לרף במשך יותר מ-30 ימי מסחר רצופים. בשלב זה אין השפעה מיידית על המשך המסחר, והחברה קיבלה חלון זמן של עד יוני 2026 כדי להחזיר את המניה מעל דולר לעשרה ימי מסחר רצופים. טכנית זה הליך מוכר ושגרתי יחסית, אבל הוא מצטרף לשורה של אירועים שממחישים את הלחץ שבו נמצאת המניה ואת שחיקת האמון של המשקיעים.