משבר נוסף? פצצה של כטריליון דולר בידי הצרכנים האמריקנים
במהלך הקיץ האחרון כאשר התרחש משבר האשראי רעדו אגרות החוב המגובות בנכסים, שוק זה נאמד כיום בכ-900 מיליארד דולר. המשבר נבע ממתן אשראי נדיב מידי כמעט ללא הגבלות ללוי הסאב-פריים, כל זה היה מעין כיסוי לרוכשים שלא היו מסוגלים לעמוד כלל בהתחייבויות שנטלו על עצמם.
עכשיו, קישור חדש לשרשרת החוב הפגומה – כרטיסי האשראי – שוק זה מתחיל להראות סימנים לא בריאים כלל וכלל. החשש הגדול הוא ש-915 מיליארד דולר המגובים בכרטיסי האשראי של הצרכנים האמריקנים עלולים להתנדף. נזכיר, כי מרבית חברות הפיננסים הגדולות בארה"ב כמו סיטיגרופ, אמריקן אקספרס, בנק אוף אמריקה ועוד הנפיקו או רכשו אגרות חוב מעין אלו.
בחודש שעבר כאשר הבנקים דיווחו על תוצאותיהם הפיננסיות הגרועות ביותר מאז 2001. הדאגות לעלייה באי יכולת הצרכנים לפרוע את החובות החלו לצוץ, ויצרו בעצם אזהרות רווח והנמכת ציפיות מטעם סקטור הפיננסים כמעט ללא יוצא מן הכלל.
בעוד הוא מתאר את הסיטואציה לאנליסטים אומר מנהל הכספים הבכיר Gary Crittenden, כי מחזיקי כרטיסי האשראי של סיטיגרופ החלו להגביר את האיזון בכרטיסים שלהם, או לקחת יותר אפשרויות מזומן בפעם הראשונה, כאשר הם מנפיקים את הכרטיס. על פי הניסיון שלו, המהלך עלול להוביל לבעיות נוספות בעתיד (בעבר שימש כמנהל הכספים של אמריקן אקספרס). סיטיבנק הודיעה בתגובה כי השינוי בתמהיל האשראי מוכר לה אך טרם בא לידי ביטוי בבעיות תשלומים.
אז אמריקן אקספקס הודיעה כי היא רואה סימנים למצוקה, ורשמה הפסדי רזרבות של 44% במחלקת כרטיסי האשראי שלה. חברות אחרות כמו: Bank of America ו-Washington Mutual, הודיעו כי הן חוו האצה של 20% בהפסדים בפעילות כרטיסי האשראי בטווח הקצר והארוך.
אם נבין נכון את הדברים, תסריט יום הדין עובד בצורה הבאה: בדיוק כמו כתבי ה-CDO של שוק משכנתאות הסאב-פריים, ואגרות חוב אחרות המגובות בנכסים, החובות של הצרכנים האמריקנים בכרטיסי האשראי ממוחזרים אף הם בצורת אגרות חוב למשקיעים. עלייה בשיעורי חדלות הפרעון של הלוואות בכרטיסי אשראי, יכאיבו לא רק לבנקים אלא גם ליתר שוק החוב.
משקיע מאוכזב. צילום: Andrea Piacquadio, Pexelsמדוע המשקיע העצמאי כמעט תמיד מפסיד: המחקרים המדעיים שחושפים את האמת המרה
מה הגורמים שמשפיעים על משקיעים פרטים בהשקעות? וגם - משקיעים פרטיים מאבדים עד 10% בשנה בגלל סחר מוגזם וביטחון יתר
משקיע בשנים האחרונות אתם מרוויחים הרבה כסף בהשקעות שלכם - גם משקיעים-חוסכים דרך גופים מוסדיים וגם משקיעים באופן ישיר. השקעה עצמאית יכולה להיות נהדרת, אתם עוקפים את דמי הניהול, אתם אמורים גם להרוויח יותר כי אן לכם דמי ניהול והבנצ'מרק-מדד הוא בהישג יד ודווקא הגופים המוסדיים לרוב לא מגיעים למדד, ומעבר לכך - אם אתם קוראים, לומדים, משקיעים זמן ויש לכם סבלנות, אתם יכולים להרוויח תשואה עודפת.
צריך לזה אופי, צריך משמעת, צריך הבנה בקריאת דוחות, מגמות, קריאת המפה, ובעיקר סבלנות כי שווקים יכולים לרדת. זו התורה שלנו להשקעות ויש לא מעטים שפועלים בדרך הזו ומייצרים תשואות מצוינות על פני זמן.
אבל בשנים האחרונות רוב המשקיעים העצמאיים עשו כסף גם בלי מחשבה, בלי ניתוח, אלא אחרי נהירה להייפיים - מניות כמו פלנטיר, קרנות על הביטקוין, טסלה, אנבידיה ועוד הן ההשקעות המרכזיות של משקיעים עצמאיים. חלק קטן יחסית מושקע במניות בארץ, הרוב בוול סטריט.
דווקא בגלל שמשקיעים עצמאיים הרוויחו הרבה, דווקא בגלל שחלקם עשו זאת באופן אוטומטי, בלי לחשוב, אל פשוט בהתחברות למגמה, כדאי להם לקרוא מה קרה בעבר בשיטות ההשקעה האלו - בגדול, משקיעים הפסידו. אז תפעלו איך שתרצו, זה הכסף שלכם, אבל תנסו לראות גם את הצד השני.
- הדילמה של המשקיעים - הם רוצים לממש מניות, אבל לא רוצים לשלם מס; מה לעשות?
- המשקיע הגדול ביותר של אנבידיה מוכר מניות ב-150 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על פי המחקרים בתחום, משקיעים פרטיים מאבדים עד 10% בשנה בגלל סחר מוגזם - ביטחון יתר הוא האשם המרכזי. המסקנה הכואבת עולה מסדרה של מחקרים מקיפים: המשקיע הפרטי הממוצע פשוט לא מצליח להכות את השוק. יותר מכך - ככל שהוא סוחר יותר בניירות הערך שלו, כך הוא דווקא מפסיד יותר כסף. שניתח 66,465 משקי בית בהובלת פרופ' בראד ברבר וטרנס אודיאן מאוניברסיטת קליפורניה, מגלה תמונה מדאיגה: המשקיע העצמאי הפעיל ביותר מפסיד כ-10% בשנה לעומת מדד השוק.
גיא פרופר, צילום: לירון מולדובןסוגת מנצלת את כספי ההנפקה ורוכשת את פילטונה במכפיל EBITDA אטרקטיבי
חודש אחרי שהונפקה סוגת רוכשת את פילטונה תמורת כ-55 מיליון שוקל שחקנית דומיננטית בשוק שימורי הטונה בישראל, עם הכנסות של כ-117.8 מיליון שקל ב-2024 ו-EBITDA של כ-14 מיליון שקל - האם זו עסקה טובה?
קבוצת סוגת סוגת 0% שבשליטת קרן פורטיסימו מבצעת את עסקת הרכישה הראשונה שלה מאז ההנפקה בבורסה בתל אביב, ורוכשת את חברת שימורי הטונה פילטונה תמורת כ-55 מיליון שקל. זה מהלך שמיישר קו עם האסטרטגיה שהציגה החברה במסגרת
ההנפקה, הכוללת הרחבת פעילות באמצעות רכישות לצד המשך פיתוח הפעילות הקיימת.
פילטונה היא חברה פרטית הפועלת בייצור, אריזה, שיווק ומכירה של שימורי טונה, כולל סלטים וממרחים, לשוק הקמעונאי והמוסדי. בשנת 2024 הסתכמו הכנסות החברה בכ-117.8 מיליון שקל, וה-EBITDA
עמד על כ-14 מיליון שקל. בסוף אותה שנה עמד החוב הפיננסי נטו המתואם של פילטונה על כ-32-36 מיליון שקל, בניתוח מהיר סוגת רוכשת את פילטונה במכפיל נמוך יחסית.
סוגת משלמת 55 מיליון שקל על המניות (שבחלקו יממון כדיבידנד של הנרכשת), אבל פילטונה מגיעה עם חוב פיננסי נטו של כ-34 מיליון שקל, כלומר, שווי הפעילות הכולל בעסקה הוא כ-89 מיליון שקל. עם EBITDA של 14 מיליון שקל ב-2024, העסקה משקפת מכפיל EV/EBITDA של כ-6.3 או כ-4 ביחס למחיר המניות. בשביל חברת מזון יציבה עם מותג יחסית מוכר, זה מכפיל נמוך ודי אטרקטיבי עוד מבלי להתחשב בסינרגיות שיבואו, חברות כמו שטראוס שטראוס 0% או דיפלומט דיפלומט אחזקות 0% מקבלות מכפילים גבוהים בהרבה, דיפלומט עם 7.6 ושטראוס עם 11.3. זה אפילו מכפיל נמוך ממה שחברות פרטיות בגודל של פילטונה מקבלות שנע בדרך כלל בין 6-8. במונחים תזרימיים, המשמעות היא שסוגת יכולה, תיאורטית, להחזיר את ההשקעה בתוך כארבע שנים, עוד לפני שקלול השפעות של צמיחה או התייעלות.
מעבר למחיר, פוטנציאל ההשבחה טמון בסינרגיה. שילוב פילטונה במערך ההפצה
הרחב של סוגת צפוי לאפשר הרחבת מכירות וצמצום עלויות כפולות, בעיקר בלוגיסטיקה, רכש וחומרי גלם. אם סוגת תצליח להעלות את ה-EBITDA של פילטונה מרמה של כ-14 מיליון שקל לכ-20 מיליון שקל, מכפיל ההשקעה בפועל על מחיר המניות יירד לאזור 2.7. לכך מצטרף מבנה העסקה, שבו חלק
מהתמורה ממומן באמצעות דיבידנד שמחלקת החברה הנרכשת לפני ההשלמה, מה שמפחית את היקף המזומן שסוגת מוציאה מהקופה ומעלה את יעילות הקצאת ההון בעסקה.
אבל צריכים להשים את העסקה גם בקונטקסט של סוגת עצמה. סוגת דיווחה בתשקיף על הכנסות של כ-716 מיליון שקל
בתשעת החודשים, נניח קצב שנתי של כ-955 מיליון שקל, בהשוואה למחזור המכירות של סוגת, פילטונה עם מכירות של 117.8 מיליון שקל מוסיפה סדר גודל של כ-10%-12% להכנסות השנתיות, זה גידול משמעותי עבור חברה שדיווחה על ירידה קלה של 1.3% במכירות בתשעת החודשים הראשונים של
2024. סוגת נמצאת בעיצומו של תהליך "השבחה" זניחת מוצרים לא רווחיים ומעבר למותגים חזקים. רכישת פילטונה מתלבשת בדיוק על המגמה הזו: סוגת דיווחה על רווח תפעולי של 55.5 מיליון שקל ב-9 חודשים (שיעור של 7.7%). אם נניח EBITDA שנתי של כ-85-90 מיליון שקל לסוגת, הרי שפילטונה
(14 מיליון שקל EBITDA) מוסיפה לקבוצה כ-15%-16% ל-EBITDA. שיעור ה-EBITDA של פילטונה עומד על כ-11.8%, זה גבוה משמעותית משיעור הרווח התפעולי הנוכחי של סוגת (7.7%). כלומר, הרכישה משפרת את שיעור הרווחיות הממוצע של הקבוצה כולה.
