במהלך הקיץ האחרון כאשר התרחש משבר האשראי רעדו אגרות החוב המגובות בנכסים, שוק זה נאמד כיום בכ-900 מיליארד דולר. המשבר נבע ממתן אשראי נדיב מידי כמעט ללא הגבלות ללוי הסאב-פריים, כל זה היה מעין כיסוי לרוכשים שלא היו מסוגלים לעמוד כלל בהתחייבויות שנטלו על עצמם.

עכשיו, קישור חדש לשרשרת החוב הפגומה – כרטיסי האשראי – שוק זה מתחיל להראות סימנים לא בריאים כלל וכלל. החשש הגדול הוא ש-915 מיליארד דולר המגובים בכרטיסי האשראי של הצרכנים האמריקנים עלולים להתנדף. נזכיר, כי מרבית חברות הפיננסים הגדולות בארה"ב כמו סיטיגרופ, אמריקן אקספרס, בנק אוף אמריקה ועוד הנפיקו או רכשו אגרות חוב מעין אלו.

בחודש שעבר כאשר הבנקים דיווחו על תוצאותיהם הפיננסיות הגרועות ביותר מאז 2001. הדאגות לעלייה באי יכולת הצרכנים לפרוע את החובות החלו לצוץ, ויצרו בעצם אזהרות רווח והנמכת ציפיות מטעם סקטור הפיננסים כמעט ללא יוצא מן הכלל.

בעוד הוא מתאר את הסיטואציה לאנליסטים אומר מנהל הכספים הבכיר Gary Crittenden, כי מחזיקי כרטיסי האשראי של סיטיגרופ החלו להגביר את האיזון בכרטיסים שלהם, או לקחת יותר אפשרויות מזומן בפעם הראשונה, כאשר הם מנפיקים את הכרטיס. על פי הניסיון שלו, המהלך עלול להוביל לבעיות נוספות בעתיד (בעבר שימש כמנהל הכספים של אמריקן אקספרס). סיטיבנק הודיעה בתגובה כי השינוי בתמהיל האשראי מוכר לה אך טרם בא לידי ביטוי בבעיות תשלומים.

אז אמריקן אקספקס הודיעה כי היא רואה סימנים למצוקה, ורשמה הפסדי רזרבות של 44% במחלקת כרטיסי האשראי שלה. חברות אחרות כמו: Bank of America ו-Washington Mutual, הודיעו כי הן חוו האצה של 20% בהפסדים בפעילות כרטיסי האשראי בטווח הקצר והארוך.

אם נבין נכון את הדברים, תסריט יום הדין עובד בצורה הבאה: בדיוק כמו כתבי ה-CDO של שוק משכנתאות הסאב-פריים, ואגרות חוב אחרות המגובות בנכסים, החובות של הצרכנים האמריקנים בכרטיסי האשראי ממוחזרים אף הם בצורת אגרות חוב למשקיעים. עלייה בשיעורי חדלות הפרעון של הלוואות בכרטיסי אשראי, יכאיבו לא רק לבנקים אלא גם ליתר שוק החוב.