מסכמים את הרבעון השלישי: השווקים המתעוררים - למרות המשבר
ברבעון החולף נוכחנו לראות ביותר יתרונות מאשר חסרונות בהשקעה בשווקים המתפתחים וקרנות הנאמנות והגידור העולמיות השיגו תשואות עודפות בשווקים המתעוררים מאשר בשאר האזורים. במיוחד אלו שהשקיעו בסין, השיגו לרוב את התשואה העודפת מהמגוון הרחב של השווקים.
הקרנות שהוקדשו להשקעה בסין השיגו תשואה חלומית של 28% בעבור הרבעון שהסתיים מבחינת ימי מסחר ב-27 לספטמבר. שווקים מתעוררים אחרים גם כן העניקו תשואה פנטסטית, קרנות המשקיעות באמריקה הלטינית השיגו תשואה של כ-11% ברבעון. קרנות המשקיעות במגוון שווקים מתפתחים רשמו תשואה של כ-12%.
מנגד, בקרב השווקים המפותחים, התגלה ערב רב של תוצאות מגוונות. קרנות עולמיות הנוטלות השקעתן ביפן רשמו תשואה שלילית של 3%, וקרנות בין לאומיות מגוונות גם כן נכשלו במשימת התשואה החיובית. בקרב קטגורייה המכונה בידי המשקיעים בארה"ב כמניות ה- Echoing U.S (בעיקר מניות עם צמיחה גבוהה) המצב היה פושר למדי, עם תשואה ממוצעת של 4.3%, בעוד קרנות המחזיקות במניות ערך עשו מאמצים כבירים להשיג תשואה גבוהה עוד יותר.
השווקים המתפתחים באופן הכללי התמודדו עם משבר משכנתאות הסאב-פריים העולמי, וחששות כבדים באשר לחוסנה של הכלכלה העולמית, אמר Gregg Wolper, אנליסט בקרן Morningstar.
אז מה בעצם עשו הקרנות הגלובליות בהשקעה בשווקים המתעוררים?
כאמור החוזק של סין התבטא היטב בביצועי הקרנות הגלובליות, קרן AIM China (סימול: AACFX) השיגה תשואה מדהימה ברבעון של 37%. קרן נוספת שהצליחה לא פחות היא Oppenheimer Baring China Fund (סימול: OBCAX) עם תשואה של 35%, וקרן Columbia Greater China (סימול: LNGZX) השיגה תשואה של 33%.
מעט מהלהט להשקיע בסין משויך למשקיעים עם בטחון בשווקים המתפתחים ובאשר לסיכונים הטבועים, אמר Jeff Tjornehoj, אנליסט בכיר ב- Lipper. "עוד אנשים מתחילים להיות מורגלים להשקעה בשווקים המתעוררים, הוא הוסיף. "התשואות הגבוהות הן מפתות," אולם נפילות חדות עלולות להתרחש בעת מיתון בארה"ב, או שינויים חדים בשערי החליפין של מטבעות השווקים המתעוררים," כך הוסיף.
לחילופין הזכיר: "זה להיות גם בצורה הבאה, מדינה אחת או שתיים עלולות לומר, 'יש לנו מעט בעיות כאן' והמשקיעים ישימו את 'המעצורים' על הרכישות, הדברים עלולים להשתנות מאוד מהר."
אז מה הלאה?
כל עוד ימשיכו מנהלי הקרנות לשים את כספם בשווקים המתעוררים, אנחנו נמשיך לחזות ביציבות או עליות חדות במדינות המתפתחות. חלק מהאנליסטים רואים גם במצב של האטה בארה"ב עדיפות לשווקים אלו, מאחר וחלק גדול מהפעילות נוגע למסחר פנימי בין מדינות יבשת אסיה וסביבתה שאינו מושפע ברובו מכיוון ארה"ב.
אלפרד אקירוב: "אני עובד מהבוקר עד הלילה. זו לא עבודה קשה, אני לא עובד בטוריה"
אקירב על ההשקעה בכלל, על עסקת מקס - "עסקת מקס היא עסקה מצוינת. בזמנו חשבתי אחרת", על אלרוב נדל"ן, על מלונאות ועל היתר השליטה בכלל - "מי שבעסקים לא מוותר"
שנתיים אחרי שהתנגד נמרצות לרכישת מקס על ידי כלל ביטוח, אלפרד אקירוב, המחזיק ב-14.34% ממניות כלל באמצעות חברת אלרוב נדל"ן שבשליטתו, מודה שזו הייתה עסקה מצוינת לכלל. זאת למרות שבזמנו יצא נגדה בכל הכוח וניהל מאבק מול המנכ"ל שהוביל את העסקה, יורם נווה. אקירוב אף איים לתבוע את הדירקטורים של כלל שתמכו בעסקה.
דוחות אלרוב נדל"ן שפורסמו השבוע הראו כי האחזקות בכלל וכן האחזקות בבנק לאומי (4.7%) הניבו לאלרוב רווח של 1.05 מיליארד שקל בתיק ניירות הערך שלה. החברה סיכמה את תשעת החודשים הראשונים של 2025 ברווח נקי של 925 מיליון שקל, פי 30.8 בהשוואה לרווח נקי של 30 מיליון שקל בינואר-ספטמבר 2024.
אפשר לומר שאתה מצטער שהתנגדת בזמנו לעסקת מקס?
"אין לי מה להצטער. נכון להיום, זו עסקה מצוינת. כל דבר בעיתו. אז חשבתי אחרת, היום אני חושב אחרת."
התייחסת לכך שכלל היא חברת הביטוח היחידה שיש לה חברת אשראי, מה שמעניק לה יתרון על פני האחרות.
- אלרוב מסכמת רבעון טוב, אבל עד כמה הוא בר־קיימא?
- אקירוב חושב שכלל מעניינת למרות שזינקה יותר מפי שניים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"אלא אם גם הן יקנו, אבל אין מה לקנות יותר כי הכול מכור. אני חושב שזו עסקה מצוינת ולכלל יש יתרון שיש לה חברת כרטיסי אשראי."
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה רוצה חנינה לנתניהו; המדדים עולים עד 2%
נתניהו הגיש בקשת חנינה לנשיא הרצוג והבורסה מתרוממת במה שנראה כמו סיום אפשרי לסאגה הפוליטית-משפטית הארוכה
העליות במדדים מתחזקות, ת"א 35 עולה 1.2% בעוד ת"א 90 מתחזק ב-2%.
בהסתכלות ענפית ת"א בנקים עולה 1.5%, בעוד ת"א ביטוח מוסיף 1.2%.
ת"א נפט וגז יורד 0.1%. ת"א נדל"ן מוסיף 1.9%.
"זה הזמן לממש מניות - רמת המחירים נכונה למימוש" - ביום שלישי בוועידה הכלכלית של ביזפורטל תשמעו מומחי השקעות שמסבירים למה זה הזמן לממש - לפרטים והרשמה
התחזקות במדדים לצד הדיווח כי נתניהו הגיש בקשה לחנינה. ראש הממשלה נתניהו הגיש בשבוע שעבר בקשת חנינה לנשיא יצחק הרצוג, כך הודיע היום בית הנשיא. בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה
אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך
שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".
בלי קשר לימין ושמאל, הבורסה עולה כי היא רוצה שהמשפט יהיה מאחוריה. המשפט הוא אחד הגורמים המקצינים, המפלגים והרגישים ביותר בתוך החברה הישראלית. ישראל בלי המשפט הזה היא ישראל אולי יותר מאוחדת, פחות מחולקת. לבורסה זה טוב. אחת הסיבות שסבלנו עוד לפני המלחמה מביקורת של גופי הדירוג היא הפילוג בעם, השסע החברתי. זה יכול לרכך את השסע.
הבקשה הזאת חריגה והיא מגיעה בזמן שההליך המשפטי נגד נתניהו בעיצומו. לפי הבקשה, שהועברה באמצעות סנגורו עו״ד עמית חדד, נתניהו מוכן לוותר על הזכות שלו להוכיח את חפותו במשפט כדי לאפשר פיוס לאומי ולהקדיש את הזמן שלו לאתגרים הביטחוניים והמדיניים של ישראל. בית הנשיא הבהיר שמדובר בבקשה יוצאת דופן שתישקל בכובד ראש ותעבור תחילה לבחינת מחלקת החנינות במשרד המשפטים. רק לאחר מכן תעבור לידי היועצת המשפטית של בית הנשיא, ובהמשך תובא לשיקול דעתו של הרצוג.
- דוראל טסה 17%, מר 15%, שופרסל נפלה 7%; הבורסה סוגרת שבוע חיובי
- טבע זינקה 4.2%, טאואר קפצה ב-7%, המדדים עלו כ-0.9%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עו"ד חדד הדגיש שנתניהו משוכנע שבסופו של דבר היה מזוכה, אבל הוא מעדיף להציב את טובת
הכלל לפני טובתו האישית. הצעד מגיע בזמן שישראל מתמודדת עם אתגרים מדיניים מהותיים, ובזמן שהמשפט גוזל חלק ניכר מלו"ז ראש הממשלה. הסנגור ציין כי הדיונים מתנהלים בקצב מוגבר, כמעט כל ימות השבוע, מה שמקשה על נתניהו לנהל את ענייני המדינה. מנגד, הבקשה כבר מעוררת ויכוח
ציבורי חריף. מתנגדים לה רואים בה ניסיון לעקוף את מערכת המשפט ולהתחמק מהכרעה שיפוטית. אחרים סבורים שמדובר באקט אחראי שנועד למנוע קרע לאומי עמוק. ההחלטה נמצאת עכשיו בידיים של הנשיא הרצוג האם להעניק את החנינה ולסיים את ההליך, או להניח למערכת המשפט לעשות את שלה
עד להכרעה.
