מסכמים את הרבעון השלישי: השווקים המתעוררים - למרות המשבר

ביום שישי האחרון נחתם הרבעון השלישי. הקרנות שהשקיעו בסין או בדרום אמריקה זינקו. קרן AIM China השיגה תשואה חלומית של 37%. האם גם ברבעון הבא נראה תשואות דומות או שמא הגלגל יחל להתהפך?
שהם לוי |

ברבעון החולף נוכחנו לראות ביותר יתרונות מאשר חסרונות בהשקעה בשווקים המתפתחים וקרנות הנאמנות והגידור העולמיות השיגו תשואות עודפות בשווקים המתעוררים מאשר בשאר האזורים. במיוחד אלו שהשקיעו בסין, השיגו לרוב את התשואה העודפת מהמגוון הרחב של השווקים.

הקרנות שהוקדשו להשקעה בסין השיגו תשואה חלומית של 28% בעבור הרבעון שהסתיים מבחינת ימי מסחר ב-27 לספטמבר. שווקים מתעוררים אחרים גם כן העניקו תשואה פנטסטית, קרנות המשקיעות באמריקה הלטינית השיגו תשואה של כ-11% ברבעון. קרנות המשקיעות במגוון שווקים מתפתחים רשמו תשואה של כ-12%.

מנגד, בקרב השווקים המפותחים, התגלה ערב רב של תוצאות מגוונות. קרנות עולמיות הנוטלות השקעתן ביפן רשמו תשואה שלילית של 3%, וקרנות בין לאומיות מגוונות גם כן נכשלו במשימת התשואה החיובית. בקרב קטגורייה המכונה בידי המשקיעים בארה"ב כמניות ה- Echoing U.S (בעיקר מניות עם צמיחה גבוהה) המצב היה פושר למדי, עם תשואה ממוצעת של 4.3%, בעוד קרנות המחזיקות במניות ערך עשו מאמצים כבירים להשיג תשואה גבוהה עוד יותר.

השווקים המתפתחים באופן הכללי התמודדו עם משבר משכנתאות הסאב-פריים העולמי, וחששות כבדים באשר לחוסנה של הכלכלה העולמית, אמר Gregg Wolper, אנליסט בקרן Morningstar.

אז מה בעצם עשו הקרנות הגלובליות בהשקעה בשווקים המתעוררים?

כאמור החוזק של סין התבטא היטב בביצועי הקרנות הגלובליות, קרן AIM China (סימול: AACFX) השיגה תשואה מדהימה ברבעון של 37%. קרן נוספת שהצליחה לא פחות היא Oppenheimer Baring China Fund (סימול: OBCAX) עם תשואה של 35%, וקרן Columbia Greater China (סימול: LNGZX) השיגה תשואה של 33%.

מעט מהלהט להשקיע בסין משויך למשקיעים עם בטחון בשווקים המתפתחים ובאשר לסיכונים הטבועים, אמר Jeff Tjornehoj, אנליסט בכיר ב- Lipper. "עוד אנשים מתחילים להיות מורגלים להשקעה בשווקים המתעוררים, הוא הוסיף. "התשואות הגבוהות הן מפתות," אולם נפילות חדות עלולות להתרחש בעת מיתון בארה"ב, או שינויים חדים בשערי החליפין של מטבעות השווקים המתעוררים," כך הוסיף.

לחילופין הזכיר: "זה להיות גם בצורה הבאה, מדינה אחת או שתיים עלולות לומר, 'יש לנו מעט בעיות כאן' והמשקיעים ישימו את 'המעצורים' על הרכישות, הדברים עלולים להשתנות מאוד מהר."

אז מה הלאה?

כל עוד ימשיכו מנהלי הקרנות לשים את כספם בשווקים המתעוררים, אנחנו נמשיך לחזות ביציבות או עליות חדות במדינות המתפתחות. חלק מהאנליסטים רואים גם במצב של האטה בארה"ב עדיפות לשווקים אלו, מאחר וחלק גדול מהפעילות נוגע למסחר פנימי בין מדינות יבשת אסיה וסביבתה שאינו מושפע ברובו מכיוון ארה"ב.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
רשף טכנולוגיות מרעומים
צילום: רשף

הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת

מחצית שנייה נהדרת לארית, אבל מה יהיה בהמשך? ניתוח ביזפורטל על צבר ההזמנות מראה שלא התקבל אפילו הזמנה אחרת במשך מספר חודשים

מנדי הניג |

ארית מנסה להנפיק את החברה הבת רשף לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל. השוק לא מסכים - המניה של ארית נפלה ביום חמישי ב-20% וסימנה להנהלת ארית שאין לה ברירה, אלא להוריד את השווי או לבטל את ההנפקה. הסיפור די פשוט - ארית מחזיקה ברשף, רשף היא 98% מפעילותה. ארית בעצם מוכרת מניות של עצמה ומנסה להיות חברת החזקות. השוק לא אוהב חברות החזקה, הוא מתמחר אותן בדיסקאונט על הערך הנכסי של החברות בת התפעוליות. ארית כעת ב-4 מיליארד שקל ואחרי העסקה בה היא תמכור 11% מרשף ותנפיק 10% לציבור היא תחזיק כ-80% מרשף.

רשף תהיה חברה עם כמה מאות מיליונים בקופה (תלוי בגיוס) וגם ארית שנוסף על המזומנים ממכירת מניות ברשף היא צפויה להעלות את רווחי רשף למעלה - אליה. הסכום משמעותי מאוד, זה יכול להגיע  ל-800 מיליון שקל ויותר, צריך לזכור שהמחצית השנייה של השנה מצוינת בתוצאות העסקיות. הערכה היא שהרווח מגיע ל-200 מיליון שקל. התזרים אפילו יותר. 

נניח באופטימיות שלארית יהיה 1 מיליארד שקל בקופה אחרי הנפקה והיא תחזיק ב-80% מחברה שנניח לשם הדוגמה תהיה שווה 4 מיליארד שקל אחרי הכסף (כלומר כ-3.6 מיליארד לפני הכסף). היא בעצם תהיה עם נכסים של 4.2 מיליארד שקל - קחו דיסקאונט סביר והגעתם לפחות מהשווי שלה בשוק אחרי ירידה של 20% ל-4 מיליארד שקל.

הכל תלוי כמובן בשווי של רשף. אם השווי יקבע על 4.3 מיליארד שקל, אז יש הצדקה מסוימת לשווי שוק הנוכחי של ארית, גם לא בטוח. אבל כאמור הסיכוי לכך נמוך. 

בכל מקרה, הדבר החשוב ביותר בארית וברשף לקביעת השווי הוא הצבר הזמנות לביצוע. הוא קובע את היקף המכירות בהמשך.

נתחיל בחצי הכוס המלאה. המחצית השנייה של 2025 פנומנלית והנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה, וזה גם יכול להיות יותר. זה יביא את הרווח ל-300 מיליון שקל בשנה, קצב רווחים אם המחצית השנייה משקפת של 400 מיליון שקל.

אלא שיש גם חצי כוס ריקה והיא חשובה יותר. הצבר בירידה, החברה לא קיבלה הזמנות בחודשים האחרונים. 


הצבר נפל

בדיווח לבורסה במסגרת הדוח הכספי למחצית הראשונה החברה מעדכנת כי הצבר שלה נכון לסוף יוני 2025 מסתכם ב-1.3 מיליארד שקל: