מסכמים את הרבעון השלישי: השווקים המתעוררים - למרות המשבר
ברבעון החולף נוכחנו לראות ביותר יתרונות מאשר חסרונות בהשקעה בשווקים המתפתחים וקרנות הנאמנות והגידור העולמיות השיגו תשואות עודפות בשווקים המתעוררים מאשר בשאר האזורים. במיוחד אלו שהשקיעו בסין, השיגו לרוב את התשואה העודפת מהמגוון הרחב של השווקים.
הקרנות שהוקדשו להשקעה בסין השיגו תשואה חלומית של 28% בעבור הרבעון שהסתיים מבחינת ימי מסחר ב-27 לספטמבר. שווקים מתעוררים אחרים גם כן העניקו תשואה פנטסטית, קרנות המשקיעות באמריקה הלטינית השיגו תשואה של כ-11% ברבעון. קרנות המשקיעות במגוון שווקים מתפתחים רשמו תשואה של כ-12%.
מנגד, בקרב השווקים המפותחים, התגלה ערב רב של תוצאות מגוונות. קרנות עולמיות הנוטלות השקעתן ביפן רשמו תשואה שלילית של 3%, וקרנות בין לאומיות מגוונות גם כן נכשלו במשימת התשואה החיובית. בקרב קטגורייה המכונה בידי המשקיעים בארה"ב כמניות ה- Echoing U.S (בעיקר מניות עם צמיחה גבוהה) המצב היה פושר למדי, עם תשואה ממוצעת של 4.3%, בעוד קרנות המחזיקות במניות ערך עשו מאמצים כבירים להשיג תשואה גבוהה עוד יותר.
השווקים המתפתחים באופן הכללי התמודדו עם משבר משכנתאות הסאב-פריים העולמי, וחששות כבדים באשר לחוסנה של הכלכלה העולמית, אמר Gregg Wolper, אנליסט בקרן Morningstar.
אז מה בעצם עשו הקרנות הגלובליות בהשקעה בשווקים המתעוררים?
כאמור החוזק של סין התבטא היטב בביצועי הקרנות הגלובליות, קרן AIM China (סימול: AACFX) השיגה תשואה מדהימה ברבעון של 37%. קרן נוספת שהצליחה לא פחות היא Oppenheimer Baring China Fund (סימול: OBCAX) עם תשואה של 35%, וקרן Columbia Greater China (סימול: LNGZX) השיגה תשואה של 33%.
מעט מהלהט להשקיע בסין משויך למשקיעים עם בטחון בשווקים המתפתחים ובאשר לסיכונים הטבועים, אמר Jeff Tjornehoj, אנליסט בכיר ב- Lipper. "עוד אנשים מתחילים להיות מורגלים להשקעה בשווקים המתעוררים, הוא הוסיף. "התשואות הגבוהות הן מפתות," אולם נפילות חדות עלולות להתרחש בעת מיתון בארה"ב, או שינויים חדים בשערי החליפין של מטבעות השווקים המתעוררים," כך הוסיף.
לחילופין הזכיר: "זה להיות גם בצורה הבאה, מדינה אחת או שתיים עלולות לומר, 'יש לנו מעט בעיות כאן' והמשקיעים ישימו את 'המעצורים' על הרכישות, הדברים עלולים להשתנות מאוד מהר."
אז מה הלאה?
כל עוד ימשיכו מנהלי הקרנות לשים את כספם בשווקים המתעוררים, אנחנו נמשיך לחזות ביציבות או עליות חדות במדינות המתפתחות. חלק מהאנליסטים רואים גם במצב של האטה בארה"ב עדיפות לשווקים אלו, מאחר וחלק גדול מהפעילות נוגע למסחר פנימי בין מדינות יבשת אסיה וסביבתה שאינו מושפע ברובו מכיוון ארה"ב.
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.
בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.
ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב
הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".
איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- חברה לישראל ואייסיאל נפלו עד 7.6%, טאואר איבדה 6.6% - נעילה שלילית בתל אביב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?
