מסכמים את הרבעון השלישי: השווקים המתעוררים - למרות המשבר
ברבעון החולף נוכחנו לראות ביותר יתרונות מאשר חסרונות בהשקעה בשווקים המתפתחים וקרנות הנאמנות והגידור העולמיות השיגו תשואות עודפות בשווקים המתעוררים מאשר בשאר האזורים. במיוחד אלו שהשקיעו בסין, השיגו לרוב את התשואה העודפת מהמגוון הרחב של השווקים.
הקרנות שהוקדשו להשקעה בסין השיגו תשואה חלומית של 28% בעבור הרבעון שהסתיים מבחינת ימי מסחר ב-27 לספטמבר. שווקים מתעוררים אחרים גם כן העניקו תשואה פנטסטית, קרנות המשקיעות באמריקה הלטינית השיגו תשואה של כ-11% ברבעון. קרנות המשקיעות במגוון שווקים מתפתחים רשמו תשואה של כ-12%.
מנגד, בקרב השווקים המפותחים, התגלה ערב רב של תוצאות מגוונות. קרנות עולמיות הנוטלות השקעתן ביפן רשמו תשואה שלילית של 3%, וקרנות בין לאומיות מגוונות גם כן נכשלו במשימת התשואה החיובית. בקרב קטגורייה המכונה בידי המשקיעים בארה"ב כמניות ה- Echoing U.S (בעיקר מניות עם צמיחה גבוהה) המצב היה פושר למדי, עם תשואה ממוצעת של 4.3%, בעוד קרנות המחזיקות במניות ערך עשו מאמצים כבירים להשיג תשואה גבוהה עוד יותר.
השווקים המתפתחים באופן הכללי התמודדו עם משבר משכנתאות הסאב-פריים העולמי, וחששות כבדים באשר לחוסנה של הכלכלה העולמית, אמר Gregg Wolper, אנליסט בקרן Morningstar.
אז מה בעצם עשו הקרנות הגלובליות בהשקעה בשווקים המתעוררים?
כאמור החוזק של סין התבטא היטב בביצועי הקרנות הגלובליות, קרן AIM China (סימול: AACFX) השיגה תשואה מדהימה ברבעון של 37%. קרן נוספת שהצליחה לא פחות היא Oppenheimer Baring China Fund (סימול: OBCAX) עם תשואה של 35%, וקרן Columbia Greater China (סימול: LNGZX) השיגה תשואה של 33%.
מעט מהלהט להשקיע בסין משויך למשקיעים עם בטחון בשווקים המתפתחים ובאשר לסיכונים הטבועים, אמר Jeff Tjornehoj, אנליסט בכיר ב- Lipper. "עוד אנשים מתחילים להיות מורגלים להשקעה בשווקים המתעוררים, הוא הוסיף. "התשואות הגבוהות הן מפתות," אולם נפילות חדות עלולות להתרחש בעת מיתון בארה"ב, או שינויים חדים בשערי החליפין של מטבעות השווקים המתעוררים," כך הוסיף.
לחילופין הזכיר: "זה להיות גם בצורה הבאה, מדינה אחת או שתיים עלולות לומר, 'יש לנו מעט בעיות כאן' והמשקיעים ישימו את 'המעצורים' על הרכישות, הדברים עלולים להשתנות מאוד מהר."
אז מה הלאה?
כל עוד ימשיכו מנהלי הקרנות לשים את כספם בשווקים המתעוררים, אנחנו נמשיך לחזות ביציבות או עליות חדות במדינות המתפתחות. חלק מהאנליסטים רואים גם במצב של האטה בארה"ב עדיפות לשווקים אלו, מאחר וחלק גדול מהפעילות נוגע למסחר פנימי בין מדינות יבשת אסיה וסביבתה שאינו מושפע ברובו מכיוון ארה"ב.
100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים
אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים
סייברוואן חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.
סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל.
הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט.
בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.
- סייברוואן מציגה: גם במחיר של אגורה יש לאן לרדת
- חברות מצפצפות על המשקיעים ומדווחות באיחור ניכר - מתי הרשות תתערב?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:
100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים
אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים
סייברוואן חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.
סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל.
הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט.
בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.
- סייברוואן מציגה: גם במחיר של אגורה יש לאן לרדת
- חברות מצפצפות על המשקיעים ומדווחות באיחור ניכר - מתי הרשות תתערב?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:
