שוק המטבעות: צמצום סיכונים בשוק המט"ח העולמי
שבוע המסחר האחרון המשיך להתנהל בתוך צמצום סיכונים של הסוחרים בשוק המט"ח העולמי וככל הנראה בסגירת פוזיציות של Carry Trade. אלו השפיעו על הין היפני (שהיה מטבע המימון לעסקאות האלה ולפיכך סבל מחולשה) שרשם התחזקות של 2.11% כנגד הדולר האמריקאי. לעומת זאת, המטבעות שאותם אהבו המשקיעים לרכוש נחלשו. כך לדוגמה, נחלשו המטבעות האקזוטיים האלה כנגד הין היפני: דולר ניו-זילנדי (4.1%), קרונה איסלנדית (3.3%), ראנד דרום-אפריקאי (3.1%), לירה טורקית (2.9%), ריאל ברזילאי (2.5%).
עדות נוספת לכך שהמשקיעים מצמצמים את החשיפה השלילית לין היפני היא באמצעות פוזיציות ה- Long/Short כנגדו. כך בפעם הראשונה זה שנה, הין היפני מתאפיין בכך שיש עליו יותר פוזיציות Long מאשר Short. כך, בעוד שלפני שלושה-ארבעה חודשים היקף פוזיציות ה-Short (נטו) כנגד הין היפני התקרב לכדי 200,000, כאמור, לאחרונה הוא הפך ל-Long. חשיבות הדבר היא בכך שבעבר היינו רואים את המטבע מגיב בהתאם לפוזיציה נטו וככל שהתגברו הפוזיציות כנגדו המטבע היה הולך ונחלש. כעת, הדבר מצביע על הפוטנציאל להתחזקותו של הין היפני בתקופה הנוכחית.
מנגד, היה הדולר הניו-זילנדי חביב הקהל, כלומר, המשקיעים היו מוכרים ין יפני ותמורתו קונים דולר ניו-זילנדי. בעת האחרונה, מתרחשת בדולר הניו-זילנדי תופעה הפוכה לזו של הין היפני. כלומר, אנו רואים ירידה חדה בהיקף פוזיציות ה- Long על הדולר הניו-זילנדי. כך לדוגמה מהיקף של כ- 28,000 חוזים (נטו) מסוג Long על הדולר הניו-זילנדי לפני שלושה חודשים, נרשמה לאחרונה ירידה תלולה לכדי פחות מ- 4,000.
מגמות אלו של הסוחרים בשוק מראות שהם מעדיפים בתקופה זו לצמצם סיכונים, ובדין. רמת אי-הוודאות די גבוהה והבעיה שהיא עוד גדלה. הכלכלה האמריקאית מציגה נתונים יותר ויותר רעים, וברוח זו הקושי לפעול בשוק גדל.
דרך אגב, הפיחות בערכו של הדולר הניו-זילנדי כנגד הין היפני בשבוע האחרון הסב למשקיעים באסטרטגיה זו הפסד של כחצי שנה, במונחי פער-הריביות, בין שני השווקים. מתחילת המשבר התחזק הין היפני בשיעור של קרוב ל- 20% כנגד הדולר הניו-זילנדי, כך שהמשקיעים באסטרטגיה הזאת מחקו רווחים מתחילת השנה.
*מאת: רון אייכל, אסטרטג ראשי לשווקים הבינלאומיים, אי.בי.אי. בית-השקעות.
DSIT (אתר החברה)חברת DSIT רוצה להנפיק בבורסה בת"א; רפאל היא המחזיקה הגדולה
חברת DSIT Solutions, שבה מחזיקה רפאל ב-50%, מתכננת הנפקה ראשונית בבורסת תל אביב בשווי של 200-250 מיליון שקל לפני הכסף, עם גיוס צפוי של 50 מיליון שקל. המהלך מצטרף לגל הנפקות ביטחוניות בשוק המקומי, שנהנה מביקוש גובר על רקע המלחמה ומכירות שיא בתעשייה.
DSIT, שהוקמה לפני יותר משלושה עשורים, מתמחה במערכות מעקב תת-ימי שמזהות, מסווגות ומעקבות אחר איומים כמו צוללנים, צוללות ואוניות. מוצריה כוללים מערכות הגנה על נכסים אסטרטגיים כגון כבלי תקשורת, צינורות גז, פלטפורמות קידוח ונמלים, לצד פתרונות למלחמה נגד צוללות (ASW) ומערכות תקשורת תת-ימיות. לדוגמה, החברה סיפקה ב-2019 לאנרג'יאן מערכת אבטחה תת-ימית להגנה על מאגרי כריש ותנין מפני כלי שיט בלתי מאוישים, שכללה סונארים מתקדמים לאיתור איומים בטווחים ארוכים.
רפאל רכשה את השליטה ב-DSIT ב-2016 מ-Acorn Energy האמריקאית תמורת 15 מיליון דולר. ב-2018 הצטרפו דני סיידס ועמי וסרמן כבעלי יתרת המניות, כאשר סיידס מחזיק כיום בכ-38% ווסרמן ב-9.5%. החברה מעסיקה כ-100 עובדים, רובם בישראל, ומפעילה מרכזי פיתוח שמתמקדים בשילוב טכנולוגיות AI לזיהוי אוטומטי של איומים. בשנים האחרונות נהנתה DSIT מצמיחה, עם עלייה של 25% במכירות השנתיות בשל ביקוש גלובלי להגנה על תשתיות אנרגיה ימיות, שמגיע ל-5 מיליארד דולר בשוק העולמי. התפתחות זו נובעת מהתגברות איומים בזירה הימית, כולל התקפות על צינורות גז באירופה ומתיחות בים האדום, שמעלות את הצורך במערכות כמו סונארים פעילים שמכסים שטחים של עד 10 קילומטרים רבועים.
נשיא DSIT הוא אלי שרביט, לשעבר מפקד חיל הים. המנכ"ל שמואל פרביאש, בעל ניסיון מאלביט מערכות, מתמקד בפיתוח מערכות משולבות רחפנים תת-ימיים.
עמית בירק אקוואריוס (אקוואריוס)אקוואריוס צונחת לאחר שהכריזה על הפסקת פעילות הליבה שלה
לאחר קריסת החלום ההנדסי: אקוואריוס מחפשת עתיד חדש, בלי ליבה ועם הרבה סימני שאלה
אקוואריוס אקוואריוס אקוואריוס מנוע. דיווחה כי בכוונתה למקד את פעילותה בתחום ההגנה והביטחון, עם דגש על פתרונות להגנה על גבולות וביטחון פנים, עבור לקוחות צבאיים ואזרחיים בארץ ובעולם. בו בזמן, החברה דיווחה על כך שתבחן אפשרות למסחר בפעילות המנועים שהיתה בליבת החברה עד כה, עם מודל תמלוגים לטווח ארוך לצד שלישי כלשהו.
אקוואריוס, להזכירכם, בשיא גל ההנפקות של 2020-2021, כשכסף זרם לשוק והבטחות טכנולוגיות נמכרו יותר מהר מעיצוב של מצגת, הגיחה לבורסה. החברה הציגה אז חלום הנדסי: מנוע בעירה חדשני, קטן וקל, שאמור היה לשנות את הצורה שבו מופקת אנרגיה בעולם הרכב והגנרטורים. ההנפקה, שנעשתה לפי שווי של כמעט מיליארד שקל, סימנה אותה כאחת התקוות הגדולות של תקופת ה"הייפ" אבל כמו לא מעט חברות מאותה עונה, גם כאן ההבטחות נשארו בעיקר על הנייר והמהלך הנוכחי הוא המסמר האחרון בפעילות החברה כפי שפעלה עד היום.
ההודעה מגיעה כשבועיים לאחר שמנכ"ל החברה, עמית בירק, הודיע על התפטרותו לאחר קצת פחות מחצי שנה בתפקיד. בשיחה איתנו לפני כחודשיים, אמר לנו בירק "אני שם את הרקורד שלי על השולחן". ועכשיו, לא רק שהוא עזב את החברה, אלא החברה אף מצהירה על זניחת הליבה שלה, ללא מודל עסקי מפורש ועל מעבר אסטרטגי לתחום הבטחון, בהתבסס על רכישות. ונשאלת השאלה, על בסיס איזה כספים מתכננת אקוואריוס את המהלך ומי מבעלי המניות הקיימים יגייס הון.
צריכים לגשת לחברות מהסוג הזה בהרבה
חשדנות, לפעמים אלו הנסיבות ולפעמים זה הנהלה לא שקופה שפעם אחר פעם לא בוחרת באינטרסים של המשקיעים. כשמנכ"ל נוטש/מוחלף לפני שהספיק להציג תוצאה אחת זה דגל אדום בכל מצב, אבל במקרה של אקוואריוס אנחנו אפילו לא צריך את הדגלים האלה. מספיק לעקוב אחר מה שהתרחש בחודשים
האחרונים כדי להבין עד כמה הסיפור כבר חורג מגבולות כיסא המנכ"ל וכנראה זה יותר הקש ששבר את גב הגמל ובירק לא רצה לקשור את גורלו עם חברת המנועים הכושלת.
- עמית בירק פורש מאקוואריוס - מה המשכורת של המנכ"ל החדש?
- "הציגו לנו מצג שווא" - המשקיע המרכזי באקוואריוס נסוג מההשקעה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בכל אופן, החדשות האחרונות מגיעות כבר תחת ניהולו של רועי בר־גיל, בוגר מנהל עסקים ברופין, שבשנים האחרונות כיהן כסגן נשיא לפיתוח עסקי בתעשייה האווירית. ייתכן ועברו המקצועי של בר-גיל בתעשייה האווירית הוא זה שהכתיב את המהלך הנוכחי של אקוואריוס, אבל שימו לב שגם ללא פעילות ליבה כלשהי, תנאי השכר שלו בולטים: 90,000 שקל בחודש, לפני בונוסים שנתיים של 3-6 משכורות חודשיות כלומר כ-400 אלף שקל בשנה לכל הפחות. הצלחה עסקית אכן אמורה להוביל לתגמול נאה לשכבת ההנהלה, אבל אקוואריוס היא חברה ששורפת מיליוני שקלים ברבעון, שנה אחר שנה.
