שוק המטבעות: צמצום סיכונים בשוק המט"ח העולמי
שבוע המסחר האחרון המשיך להתנהל בתוך צמצום סיכונים של הסוחרים בשוק המט"ח העולמי וככל הנראה בסגירת פוזיציות של Carry Trade. אלו השפיעו על הין היפני (שהיה מטבע המימון לעסקאות האלה ולפיכך סבל מחולשה) שרשם התחזקות של 2.11% כנגד הדולר האמריקאי. לעומת זאת, המטבעות שאותם אהבו המשקיעים לרכוש נחלשו. כך לדוגמה, נחלשו המטבעות האקזוטיים האלה כנגד הין היפני: דולר ניו-זילנדי (4.1%), קרונה איסלנדית (3.3%), ראנד דרום-אפריקאי (3.1%), לירה טורקית (2.9%), ריאל ברזילאי (2.5%).
עדות נוספת לכך שהמשקיעים מצמצמים את החשיפה השלילית לין היפני היא באמצעות פוזיציות ה- Long/Short כנגדו. כך בפעם הראשונה זה שנה, הין היפני מתאפיין בכך שיש עליו יותר פוזיציות Long מאשר Short. כך, בעוד שלפני שלושה-ארבעה חודשים היקף פוזיציות ה-Short (נטו) כנגד הין היפני התקרב לכדי 200,000, כאמור, לאחרונה הוא הפך ל-Long. חשיבות הדבר היא בכך שבעבר היינו רואים את המטבע מגיב בהתאם לפוזיציה נטו וככל שהתגברו הפוזיציות כנגדו המטבע היה הולך ונחלש. כעת, הדבר מצביע על הפוטנציאל להתחזקותו של הין היפני בתקופה הנוכחית.
מנגד, היה הדולר הניו-זילנדי חביב הקהל, כלומר, המשקיעים היו מוכרים ין יפני ותמורתו קונים דולר ניו-זילנדי. בעת האחרונה, מתרחשת בדולר הניו-זילנדי תופעה הפוכה לזו של הין היפני. כלומר, אנו רואים ירידה חדה בהיקף פוזיציות ה- Long על הדולר הניו-זילנדי. כך לדוגמה מהיקף של כ- 28,000 חוזים (נטו) מסוג Long על הדולר הניו-זילנדי לפני שלושה חודשים, נרשמה לאחרונה ירידה תלולה לכדי פחות מ- 4,000.
מגמות אלו של הסוחרים בשוק מראות שהם מעדיפים בתקופה זו לצמצם סיכונים, ובדין. רמת אי-הוודאות די גבוהה והבעיה שהיא עוד גדלה. הכלכלה האמריקאית מציגה נתונים יותר ויותר רעים, וברוח זו הקושי לפעול בשוק גדל.
דרך אגב, הפיחות בערכו של הדולר הניו-זילנדי כנגד הין היפני בשבוע האחרון הסב למשקיעים באסטרטגיה זו הפסד של כחצי שנה, במונחי פער-הריביות, בין שני השווקים. מתחילת המשבר התחזק הין היפני בשיעור של קרוב ל- 20% כנגד הדולר הניו-זילנדי, כך שהמשקיעים באסטרטגיה הזאת מחקו רווחים מתחילת השנה.
*מאת: רון אייכל, אסטרטג ראשי לשווקים הבינלאומיים, אי.בי.אי. בית-השקעות.
הציבור קונה בפאניקה: המשקיעים הפרטיים מרימים את וול סטריט בירידות
כשהשוק נלחץ מכותרות על מכסים, הציבור לא מחכה בצד, הוא נכנס בירידות, מעדיף יותר קרנות סל, ומוסיף זהב כדי להוריד תנודתיות
הציבור בשוק ההון האמריקאי נשאר פעיל גם בימים שבהם המדדים זזים בחדות ולא מתרגש מכותרות ורעש בחדשות. בזמן שהמדדים מטפסים לשיאים, הדפוס שאנחנו רואים שוב ושוב הוא הכניסה המהירה לקניות דווקא ברגעים של ירידות חדות, בלי לחכות שהאבק ישקע.
נתונים של בנקים וחברות מעקב מצביעים על עלייה חדה בפעילות הציבור ביחס לשנה שעברה. לפי הערכות של ג’יי פי מורגן צ’ייס JPMorgan Chase & Co היקף הזרימות של משקי הבית לשוק האמריקאי גבוה ביותר מ-50% לעומת השנה שעברה, וגם גבוה מהיקפים שנרשמו בגל המסחר הוויראלי בתחילת העשור. במקביל עולה המשקל של קרנות סל בתוך הפעילות של הציבור, במיוחד מהאביב ואילך. זה מקטין תלות במניה אחת ומגדיל חשיפה רחבה.
התוצאה היא שוק שמגיב אחרת ללחץ. כשחלק מהכסף המוסדי מצמצם סיכון מהר, הציבור לא בהכרח הולך איתו, ולעיתים הוא מייצר את הביקוש הראשון שמרים את המחירים מהרצפה.
אפריל הופך למבחן לחץ והציבור קונה בזמן שהשוק מתפרק
האירוע של השנה, שמזקק את הסיפור ומבליט את הדפוס, מתרכז בשבוע הראשון של אפריל, אחרי הצגת תוכנית מכסים רחבה ב-2 באפריל על ידי הנשיא דונלד טראמפ, מהלך שקיבל בבית הלבן את הכינוי יום השחרור. החשש המיידי בשוק נגע לעליית מחירים, לחץ אינפלציוני ופגיעה ברווחיות של חברות, והתגובה היתה מכירה חדה מצד שחקנים גדולים.
- אנבידיה מטפסת 1% טסלה מוסיפה 0.8% ומה קורה בחוזים?
- מניות הכריה מתאוששות, טסלה מוסיפה 0.6% - מה עושים החוזים העתידיים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
דווקא שם הציבור נכנס באגרסיביות. ב-3 באפריל נרשמו קניות נטו חריגות בהיקף של מעל 3 מיליארד דולר במניות לפי מדידות של ואנדה טראק, ובמדידה רחבה יותר שכללה גם מניות וגם קרנות סל המספר הגיע סביב 4.7 מיליארד דולר. זה קרה באותו יום שבו מדד ה-S&P 500 ירד בערך 5% ומדד נאסדק נחלש עוד יותר, והקניות נמשכו גם ביום שלאחר מכן למרות ירידות נוספות.
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז"בנקים עדיפים מביטוח; פארמה יתחזק; רק 2 ביטחוניות מעניינות; בנדל"ן תהיה עוד ירידה" הסקטורים והמניות של פישמן ל-2026
דניאל לייטנר מנכ״ל הקרנות של תמיר פישמן מסביר למה תזמון שוק נועד לכישלון, ואיפה הוא עדיין מזהה ערך ב-2026; מאנבידיה ואמזון ועד עזריאלי ונקסט ויז'ן; וגם: מה הוא חושב על הרפורמות של הבורסה?
דניאל לייטנר התחיל להשקיע עוד לפני גיל 18, עשה טעויות, הרוויח והפסיד, אבל למד את התחום בגיל צעיר ועם כסף קטן. התחום ממש סקרן אותו, הוא קרא ספרים ו"לכלכך את הידיים" עשה תואר בכלכלה ומימון באוניברסיטת בן גוריון עד שמצא את עצמו עמוק בתעשייה.
לפני עשור הצטרף לתמיר פישמן, הוא טיפס שם ממחלקה למחלקה ולפני שנה וקצת, בגיל 37, מונה למנכ"ל קרנות הנאמנות של הבית, שמנהלות כיום כ-4 מיליארד שקל. מי שתכנן בכלל להיות רופא, כמו שני הוריו, מצא את עצמו מטפל בתיקים מאשר בחולים.
2025 הייתה שנה חריגה בשוק. שנה של מלחמה, אי-ודאות ביטחונית ופוליטית, וריבית שהייתה עדיין ברף גבוה היסטורי. הבורסה המקומית עלתה במעל 50%, ה-S&P 500 הוסיף "רק" 17%, אבל מה שהיה, היה - עכשיו השאלה הגדולה ביותר היא האם להקטין חשיפה או להוריד? מי שבכלל היה בחוץ האם זה הזמן להכנס או להמתין לתיקון מסוים. אם תשאלו את אמיר חדד מברומטר הוא יגיד לכם שזה זמן להיות נזילים (הכוונה להיות בנכסים סחירים מאוד ובאג"ח מח"מ קצר-בינוני) לאבחנתו מי שיחזיק כסף מזומן יצליח לנצל את התיקון, "כדאי להיות עכשיו בנכסים נזילים כדי לנצל את המימוש לכשיגיע", חדד רואה את 2026 כשנה שאיפשהו במהלכה נראה תיקון ולאחריו סגירה מאוזנת-חיובית, אם תצליחו "לתזמן" או למצע בירידות האלה, כנראה תביאו תשואה יפה בשנה שנכנסו אליה הבוקר.
אבל לייטנר חולק על חדד. כששואלים אותו האם אנחנו בגאות והאם נראה תיקון הוא מבהיר שתזמון שוק נועד לכשלון, "היכולת לתזמן את השוק כמעט לא קיימת", הוא אומר, "מי שמנסה לחכות לנקודה המושלמת, בדרך כלל נשאר בחוץ". מבחינתו, השאלה איננה אם יגיע תיקון כזה או אחר, אלא אם תיק ההשקעות בנוי כך שיוכל לעבור גם עליות וגם ירידות - וכאן הוא פורש את ההסתכלות שלו על השווקים בארץ ובעולם, הוא נותן לנו רשימת מניות מעניינות מבחינתו וכאלה שהוא, מכל מיני סיבות, לא נלהב לשלב בתיק. עם לייטנר כבר דיברנו לפני כ-3 חודשים, הוא כבר אז סימן את טבע ושיתף בהסתכלות שלו על השוק - מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות
למה שווה לכם להקשיב לו? לייטנר מגיע לא רק עם "תחזיות" על הנייר יש לו רקורד. קרנות הנאמנות שבניהולו בתמיר פישמן הציגו לאורך זמן תשואות גבוהות מהממוצע הענף, לא רק בטווח הקצר אלא גם בפרספקטיבה רב-שנתית. בשנה האחרונה הקרן רשמה תשואה של כ-63.3%, לעומת כ-51.3% בממוצע הענפי. גם בטווח של שלוש שנים הפער משמעותי, עם תשואה מצטברת של כ-183% לעומת כ-121.5% בענף, ובטווח של חמש שנים הקרן מציגה תשואה של כ-224.8% מול כ-146.3% בלבד בממוצע.
לפני שנתחיל, הנה הסקטורים והמניות 'על קצה המזלג' שמעניינות את הקרן:
