שוק המטבעות: צמצום סיכונים בשוק המט"ח העולמי
שבוע המסחר האחרון המשיך להתנהל בתוך צמצום סיכונים של הסוחרים בשוק המט"ח העולמי וככל הנראה בסגירת פוזיציות של Carry Trade. אלו השפיעו על הין היפני (שהיה מטבע המימון לעסקאות האלה ולפיכך סבל מחולשה) שרשם התחזקות של 2.11% כנגד הדולר האמריקאי. לעומת זאת, המטבעות שאותם אהבו המשקיעים לרכוש נחלשו. כך לדוגמה, נחלשו המטבעות האקזוטיים האלה כנגד הין היפני: דולר ניו-זילנדי (4.1%), קרונה איסלנדית (3.3%), ראנד דרום-אפריקאי (3.1%), לירה טורקית (2.9%), ריאל ברזילאי (2.5%).
עדות נוספת לכך שהמשקיעים מצמצמים את החשיפה השלילית לין היפני היא באמצעות פוזיציות ה- Long/Short כנגדו. כך בפעם הראשונה זה שנה, הין היפני מתאפיין בכך שיש עליו יותר פוזיציות Long מאשר Short. כך, בעוד שלפני שלושה-ארבעה חודשים היקף פוזיציות ה-Short (נטו) כנגד הין היפני התקרב לכדי 200,000, כאמור, לאחרונה הוא הפך ל-Long. חשיבות הדבר היא בכך שבעבר היינו רואים את המטבע מגיב בהתאם לפוזיציה נטו וככל שהתגברו הפוזיציות כנגדו המטבע היה הולך ונחלש. כעת, הדבר מצביע על הפוטנציאל להתחזקותו של הין היפני בתקופה הנוכחית.
מנגד, היה הדולר הניו-זילנדי חביב הקהל, כלומר, המשקיעים היו מוכרים ין יפני ותמורתו קונים דולר ניו-זילנדי. בעת האחרונה, מתרחשת בדולר הניו-זילנדי תופעה הפוכה לזו של הין היפני. כלומר, אנו רואים ירידה חדה בהיקף פוזיציות ה- Long על הדולר הניו-זילנדי. כך לדוגמה מהיקף של כ- 28,000 חוזים (נטו) מסוג Long על הדולר הניו-זילנדי לפני שלושה חודשים, נרשמה לאחרונה ירידה תלולה לכדי פחות מ- 4,000.
מגמות אלו של הסוחרים בשוק מראות שהם מעדיפים בתקופה זו לצמצם סיכונים, ובדין. רמת אי-הוודאות די גבוהה והבעיה שהיא עוד גדלה. הכלכלה האמריקאית מציגה נתונים יותר ויותר רעים, וברוח זו הקושי לפעול בשוק גדל.
דרך אגב, הפיחות בערכו של הדולר הניו-זילנדי כנגד הין היפני בשבוע האחרון הסב למשקיעים באסטרטגיה זו הפסד של כחצי שנה, במונחי פער-הריביות, בין שני השווקים. מתחילת המשבר התחזק הין היפני בשיעור של קרוב ל- 20% כנגד הדולר הניו-זילנדי, כך שהמשקיעים באסטרטגיה הזאת מחקו רווחים מתחילת השנה.
*מאת: רון אייכל, אסטרטג ראשי לשווקים הבינלאומיים, אי.בי.אי. בית-השקעות.
קובי אלכסנדר (נוצר ב-AI)ההשקעה המוצלחת של קובי אלכסנדר, והאם המימוש האחרון הוא סימן להמשך?
קובי אלכסנדר מממש 66 מיליון שקל ממניות אי.בי.אי אחרי 20 שנות השקעה; וגם: דברים שצריך לדעת על קובי אלכסנדר
קובי אלכסנדר קובי אלכסנדר מכר 240 אלף מניות של בית ההשקעות אי.בי.אי בשער של 275 שקלים למניה, סכום כולל של 66 מיליון שקלים. העסקה בוצעה בהנחה של 4% ממחיר השוק. לפני המכירה החזיק אלכסנדר ב-19.2% ממניות החברה; כיום נותרו בידיו 15.8%, בשווי של 620 מיליון שקלים. ההשקעה המקורית היתה ב-2005, בסך 50 מיליון שקלים עבור 25% מאי.בי.אי, והיא הניבה תשואה מצטברת של יותר מפי 12.
שווי השוק של אי.בי.אי חצה את 4 מיליארד שקלים במקביל לשיפור בתוצאות וקריאה נכונה של המפה. אי.בי.אי נכנס לפני יותר מעשור לתחום הקרנות האלטרנטיבות למשקיעים כשירים וזה הפך לזרוע מאוד מרכזית ברווחיו.
בשבוע האחרון מכרו ארבעה בכירים באי.בי.אי אופציות בשווי 50 מיליון שקלים
מי הוא קובי אלכסנדר?
קובי אלכסנדר הוא יזם הייטק ישראלי שייסד את קומברס טכנולוגיות (לשעבר אפרת) ב-1984 עם בועז משעולי ויחיעם ימיני. החברה, שפיתחה פתרונות ערך מוסף לתקשורת, גדלה ל-5,000 עובדים ו-1.5 מיליארד דולר מחזור שנתי בשיאה ב-2000, עם שווי שוק של 20 מיליארד דולר. אלכסנדר כיהן כמנכ"ל 25 שנה, והוביל IPO ב-1996 (גיוס 100 מיליון דולר) והשקעות בסטארט-אפים כמו וויקס (50 מיליון דולר ב-2007).
ב-2006 הוא הואשם בתרמית ניירות ערך: תמחור לאחור של אופציות למנהלים, שחסך 7 מיליון דולר מיסים והטיב עם בכירים, כולל אלכסנדר שקיבל אופציות בשווי 2 מיליון דולר. לאחר כתב אישום בארה"ב, נמלט לנמיביה (ללא הסכם הסגרה), שם שהה 10 שנים תחת שם בדוי, בעוד קומברס איבדה את שוויה וחוסלה.
ב-2016 הוא הוסגר, הורשע ב-2017 ברישום כוזב, ונידון ל-30 חודשי מאסר. ריצה 12 חודשים בארה"ב ובישראל, ושוחרר ב-2018 לאחר ניכוי שליש.
רו״ח פרידה עבאס יוסף, אחראית תחום נדל״ן במחלקת תאגידים הרשות לניירות ערך. קרדיט: ענבל מרמרי״בחברות הנדל״ן היזמי המספרים נראים טוב, אבל העודפים עלולים להיות מנופחים״
בכנס תאגידים ה-13 של רשות ניירות ערך מזהירים מפער בין התמונה האופטימית בשוק ההון לבין מצב הפרויקטים
בשטח, ומציגה מתווה גילוי חדש לחברות היזמיות שיתמקד במהות, בעודפים צפויים ובגילוי מצרפי
״על המסכים הכל נראה טוב, בפרויקטים זה כבר פחות פשוט״
היום (שלישי), בכנס תאגידים ה-13 של רשות ניירות ערך, עלתה רו״ח פרידה עבאס לבמה עם מסר מפוכח לשחקניות הנדל״ן היזמי. לדבריה, בעיני הרשות מתווה הגילוי החדש אינו רק שינוי טכני, אלא שינוי תפיסתי סביב מהות. היא הוסיפה שמי שמסתכל מלמעלה רואה שוק שנראה מצוין: בשנה האחרונה הצטרפו לבורסה 12 חברות נדל״ן יזמי, מספר שישראל לא ראתה כבר שנים. רוב החברות האלה גייסו אגרות חוב בהיקף כולל של כמעט 1.4 מיליארד שקלים, ובשנה החולפת נרשמה עלייה בשווי השוק של חברות הנדל״ן הציבוריות.
הנתונים האלה, אמרה, משקפים התעניינות גוברת מצד הציבור וציפייה לרווחיות גבוהה בשנים הבאות, במיוחד על רקע חזרה הדרגתית של השוק לפעילות אחרי סיום הלחימה. ״אם מסתכלים מלמעלה, הכל נראה ממש טוב״, אמרה, ״אבל כשנכנסים לעובדות בשטח, הסיפור מורכב יותר״.
עבאס הזכירה שבמקביל לעלייה בשוויי השוק נרשמה בשנה האחרונה ירידה בקצב מכירת הדירות, שהובילה לשיא חדש במספר הדירות הלא מכורות. יחד עם זאת, מדד תשומות הבנייה ושכר העבודה בענף ממשיכים לעלות ולהגדיל את עלות הפרויקטים עבור היזמים.
- יו"ר רשות ני"ע: "הונאות משקיעים ברשתות החברתיות מתרחבות - נדרשת פעולה משותפת עם הרשתות"
- רשות ני״ע: אישור גילוי מרצון לא מעיד על מקור חוקי של הכספים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
״השילוב של ירידה במכירות ועלייה בעלויות פוגע בתזרים המזומנים של החברות״, אמרה. ״את התוצאה רואים בשטח, בשלטי החוצות ובקמפיינים: מבצעי מכירות יצירתיים שמגלמים הנחות משמעותיות, הצעות למשכנתאות ללא ריבית, פטור מהצמדות ואפילו אפשרות לביטול הסכמים. אלה לא רק גימיקים שיווקיים, אלא כלים להתמודד עם מצוקה פיננסית שמתגברת״.
