התחזקות השקל מגדילה את הסיכוי להרחבה מוניטארית נוספת
האומדן הראשון לצמיחת התוצר האמריקני ברבעון הצביע על עלייה של 0.2% בלבד בקצב שנתי, אבל המשקיעים כבר מסתכלים קדימה והתשואות דווקא עלו. עליית התשואות קשורה בעיקר לעובדה שהמשקיעים והבנק הפדראלי מסתכלים קדימה, שכן מרבית הפרשנים צופים שעם חלוף החורף הקשה, ישתפרו נתוני הצריכה וידחפו את התוצר כלפי מעלה.
דוגמא לבעיה הזמנית שיצר מזג האוויר ניתן לקחת משיעור החיסכון שצמח ב-5.5%, ככל הנראה בשל מזג אוויר שריתק את האמריקנים לביתם. בהנחה שהגידול בשיעור החיסכון זמני, ניתן להניח ששיפור בתנאי מזג האוויר יוביל את הצרכן האמריקני להגדלת הצריכה, מה שישפר את התוצר ברבעון השני, זה במיוחד נוכח הגידול בהכנסה הפנויה כתוצאה מהירידה במחירי הדלק.
גם בפד מקווים שהחולשה בנתונים הושפעה באופן משמעותי ממזג האוויר, כפי שקרה בשנים האחרונות ברבעון הראשון. מהודעת הריבית שפורסמה בשבוע שעבר עולה כי המועד להעלאת הריבית הראשונה מאז 2006 יקבע מפגישה לפגישה, בהתאם למצב שוק העבודה, הצמיחה והאינפלציה. מכאן שלנתונים שיתפרסמו בחודשים הקרובים השפעה משמעותית על שוקי איגרות החוב בארץ ובעולם.
חשוב לציין שמבחינת המשקיעים, העלאת ריבית ביוני כנראה ירדה מהפרק והמועד הראשון האפשרי (גם הוא בסיכויים של כ-40%) הוא בספטמבר. התבטאותו של יו"ר הבנק הפדראלי של קליבלנד ביום שישי ש"יוני עדיין נמצא על השולחן", בלבלה את המשקיעים אך להערכתנו, יש פחות משמעות להתבטאות כזו או אחרת ויותר לנתונים הכלכליים שיתפרסמו.
מה הסיכוי להורדת ריבית נוספת? אומרים שלפעמים החלום יותר מתוק מהמציאות, וזו בדיוק הסביבה בה אנו נמצאים. בהודעה שצורפה להחלטת הריבית נשמר "משפט החלום" שאומר שבנק ישראל ישתמש בכלים העומדים לרשותו, ויבחן את הצורך בשימוש בכלים שונים, על מנת להשיג את מטרותיו - יציבות מחירים, עידוד התעסוקה והצמיחה, ותמיכה ביציבות המערכת הפיננסית. בנוסף פרסמו השבוע מידעים שמצביעים שכוונותיהם רציניות. דורית סלינגר, הממונה על הביטוח, ביקשה לדעת כיצד נערכים המוסדיים לריבית שלילית ובנק ישראל פנה בפנייה דומה למערכת הבנקאית.
יחד עם זאת, בניגוד לארה"ב, הנתונים הכלכליים הישראליים דווקא טובים יחסית. המדד המשולב למצב המשק שמפרסם בנק ישראל עלה ב-0.4% - שיעור גבוה מקצב גידולו הממוצע בשנה האחרונה. גם שיעור האבטלה התייצב ברמה נמוכה של 5.3%' ונראה שהריבית האפסית מייצרת אווירה של צריכה והשקעות.
כדאי מאוד לשים לב לשקל
מיד עם החלטתו של בנק ישראל להשאיר את הריבית ללא שינוי, החל הדולר להיחלש אל מול השקל כמה שנראה כאכזבה של הזרים מכך ש"הנגידה המפתיעה בעולם" לא סיפקה את ההרחבה המוניטארית המיוחלת. בסיכומו של דבר, התחזק שער החליפין האפקטיבי של השקל בכ-0.8% בשבוע האחרון ומחק את הישגיו של בנק ישראל כשהוריד את הריבית באופן מפתיע לרמה של 0.1% בסוף בפברואר.
מבחינת המשקיעים, ישנה הערכה כי ככל שהשקל ימשיך להתחזק, גדל הסיכוי שנראה המשך פעילות מוניטארית מרחיבה, כדוגמת ריבית שלילית או רכישת איגרות חוב, לצד המשך רכישות הדולרים. העובדה שריבית שלילית נמצאת על הפרק מציתה את דמיון המשקיעים. להערכתנו, ריבית שלילית תתמרץ את המשקיעים להעלות מח"מ בכדי להימנע מהפסד כספי מובנה. בנוסף, היא תגדיל את הביקוש למניות, איגרות חוב קונצרניות, נדל"ן, צריכה ובסופו של דבר גם תעלה את ציפיות האינפלציה בשוק, זאת במיוחד נוכח חוסר ההלימה בין מצבו הכללי של המשק לגובה הריבית. תשואות איגרות החוב מלמדות על צפי לריבית נמוכה לאורך זמן. אם נשווה למשל את הריבית העתידית הנגזרת משוק ההון הישראלי לאמריקני, נראה שגם לאחר הנתונים החלשים בארה"ב, הצפי שם הוא לריבית גבוהה יותר. כך למשל, ציפיות השוק לריבית בארה"ב בסוף 2017 עומדות על כ-1.7% לעומת 0.75% בלבד בישראל. הפער המשמעותי בציפיות הריבית מלמד כי משקיעים רבים מעריכים שקיימת אפשרות שבנק ישראל יאמץ את המודל האירופי, בו הריבית על פיקדונות שלילית והבנק המרכזי מדפיס כסף ורוכש איגרות חוב. במידה והריבית בישראל אכן תרד, צפויים רווחי הון נוספים באיגרות החוב הממשלתיות, מלווים בעלייה בציפיות האינפלציה.
לסיום, האפשרות למס רכישה על דירות להשקעה יכולה לתמוך בהשקעות בבורסה. בשלב זה עדיין לא ברור האם יהיה מס רכישה ומה יהיה שיעורו, אך שר האוצר המיועד, משה כחלון, אמר בסוף השבוע שהסוגיה תיבחן על מנת "להזיז משקיעים מהשוק" ולסייע לזוגות הצעירים החלשים. מבחינת המשקיעים בבורסה, "הזזת משקיעי הנדל"ן" עשויה לייצר ביקוש גדול יותר לנכסים פיננסים סחירים כגון מניות ואיגרות חוב.
בשורה התחתונה, נראה שהעלאת הריבית בארה"ב מתרחקת לפחות לחודש ספטמבר. אצלנו הנתונים הכלכליים החיוביים, בשילוב עם ריבית נמוכה מדי, עשויים להגדיל את ציפיות האינפלציה. למרות זאת, בנק ישראל ממוקד ביצואנים והתחזקות השקל שמחקה את הישגי הבנק המרכזי מהורדת הריבית בפברואר, מגדלים להערכתנו את הסיכוי להרחבה מוניטארית נוספת.
**ניר קסטרו כפרי מכהן כמנהל השקעות במנורה מבטחים קרנות נאמנות בע"מ, והוא ו/או מנורה קרנות נאמנות או חברות אחרות בקבוצת מנורה עשויים להיות בעלי עניין אישי בנושאי הסקירה. שיווק השקעות אינו מהווה תחליף לשיווק המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.

שוק הריפו מתייבש: גיוסי החוב של האוצר האמריקאי שואבים את הנזילות מהמערכת הבנקאית; מה זה אומר?
פדיון גבוה של איגרות חוב קצרות טווח שואב את הכסף משוק הריפו, והפד עלול להיתקל שוב בלחץ נזילות דומה לזה של 2019 - האם מתקרבים למשבר נזילות? ואיך זה עלול להשפיע על השווקים?
פדיון גבוה של איגרות חוב קצרות טווח שואב את הכסף משוק הריפו, והפדרל ריזרב עלול להיתקל שוב בלחץ נזילות דומה לזה של 2019. מאחורי הקלעים של שוק החוב האמריקאי מתרחש תהליך שקט אך משמעותי: תזרים המזומנים העודף, שנחסם בעבר באמצעות מתקן הריפו ההפוך (RRP) של הפדרל ריזרב, מתכווץ במהירות. במקומו, הכסף זורם לרכישת איגרות חוב קצרות טווח (T-Bills) שמנפיק משרד האוצר האמריקאי בקצב שיא. אם קצב הגיוסים הזה יימשך, השוק עלול להיתקל במחסור במזומן כבר בטווח הקצר - תופעה שעלולה להשפיע על הריביות וליצור לחץ על השווקים הפיננסיים.
מהו שוק הריפו ומדוע הוא קריטי לנזילות?
שוק הריפו (קיצור של Repurchase Agreement) הוא שוק פיננסי חיוני שבו מתבצעות עסקאות קצרות טווח, בדרך כלל ליום אחד או לכמה ימים, בהן צד אחד מוכר ניירות ערך (כגון איגרות חוב) לצד שני ומתחייב לקנות אותם חזרה במחיר גבוה יותר. למעשה, מדובר בהלוואה מאובטחת, שבה ניירות הערך משמשים כבטוחה. שוק זה מאפשר לבנקים, קרנות גידור וגופים מוסדיים אחרים לנהל את הנזילות שלהם ביעילות. ן הריפו ההפוך (RRP) של הפד הוא כלי שבו הבנק המרכזי מוכר ניירות ערך ומבטיח לקנות אותם חזרה, ובכך סופג נזילות עודפת מהמערכת כדי למנוע אינפלציה או בועות.
בנקודת השיא בדצמבר 2022, שימש מתקן ה-RRP של הפד כמעין מאגר עודף נזילות שבו הוזרמו כ-2.6 טריליון דולר על ידי יותר מ-100 גופים מוסדיים. אך לפי הנתונים העדכניים, נכון לאמצע אוגוסט 2025, נותרו בו פחות מ-30 מיליארד דולר - ירידה של יותר מ-98%. גם מספר הגופים המשתמשים בו ירד ל-14 בלבד, כפי שמעידים נתוני הפד האחרונים, שמראים כי השימוש במתקן ירד לרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2021, עם צפי להתקרבות לאפס עד סוף אוגוסט.
הכסף עוזב את הפד - וזורם לאוצר: ההשפעה של מדיניות ההנפקות
מה שקורה בשטח זה השלכה ישירה של מדיניות ההנפקות של משרד האוצר האמריקאי: היקף ההנפקות של איגרות חוב קצרות טווח (T-Bills), שהן איגרות אוצר קצרות טווח (עד שנה) גדל. מדובר באג"ח שנמכרות בהנחה מהערך הנקוב שלהן ומחזירות את ההשקעה בפדיון. אלה נחשבות להשקעה סולידית במיוחד, "נזילה כמעט כמו מזומן", אך מציעות תשואה מעט גבוהה יותר מאשר במכשיר הריפו של הפד. זה הוביל את קרנות ההשקעה שמתמקדות בנכסים נזילים ובטוחים כמו T-Bills - להעדיף לרכוש אותן במקום להחנות כספים אצל הפד.
ביולי 2025 לבדו, רכישת ה-T-Bills נטו עמדה על כ-212 מיליארד דולר, כש-66% מהסכום נרכש על ידי קרנות כספיות, כך לפי ניתוח של ג'יי.פי מורגן. האוצר גם שבר שיאים בהנפקות: בתחילת אוגוסט הנפיק בו זמנית 100 מיליארד דולר של איגרות לחודש ועוד 85 מיליארד דולר לתקופה של שישה שבועות, כחלק ממגמה של הגדלת היקפי גיוסים כדי לבנות מאגר מזומנים של 500 מיליארד דולר. רבים מהמשקיעים מימנו זאת על חשבון כספים שהיו עד כה בריפו של הפד, מה שמאיץ את התרוקנות של ההשקעות בריפו.