התחזקות השקל מגדילה את הסיכוי להרחבה מוניטארית נוספת

ניר קסטרו כפרי, מנהל השקעות, מנורה מבטחים קרנות נאמנות, על נתוני הצמיחה המאכזבים בארה"ב וישראל - כיצד השוק הגיב?
ניר קסטרו |

האומדן הראשון לצמיחת התוצר האמריקני ברבעון הצביע על עלייה של 0.2% בלבד בקצב שנתי, אבל המשקיעים כבר מסתכלים קדימה והתשואות דווקא עלו. עליית התשואות קשורה בעיקר לעובדה שהמשקיעים והבנק הפדראלי מסתכלים קדימה, שכן מרבית הפרשנים צופים שעם חלוף החורף הקשה, ישתפרו נתוני הצריכה וידחפו את התוצר כלפי מעלה.

דוגמא לבעיה הזמנית שיצר מזג האוויר ניתן לקחת משיעור החיסכון שצמח ב-5.5%, ככל הנראה בשל מזג אוויר שריתק את האמריקנים לביתם. בהנחה שהגידול בשיעור החיסכון זמני, ניתן להניח ששיפור בתנאי מזג האוויר יוביל את הצרכן האמריקני להגדלת הצריכה, מה שישפר את התוצר ברבעון השני, זה במיוחד נוכח הגידול בהכנסה הפנויה כתוצאה מהירידה במחירי הדלק.

גם בפד מקווים שהחולשה בנתונים הושפעה באופן משמעותי ממזג האוויר, כפי שקרה בשנים האחרונות ברבעון הראשון. מהודעת הריבית שפורסמה בשבוע שעבר עולה כי המועד להעלאת הריבית הראשונה מאז 2006 יקבע מפגישה לפגישה, בהתאם למצב שוק העבודה, הצמיחה והאינפלציה. מכאן שלנתונים שיתפרסמו בחודשים הקרובים השפעה משמעותית על שוקי איגרות החוב בארץ ובעולם.

חשוב לציין שמבחינת המשקיעים, העלאת ריבית ביוני כנראה ירדה מהפרק והמועד הראשון האפשרי (גם הוא בסיכויים של כ-40%) הוא בספטמבר. התבטאותו של יו"ר הבנק הפדראלי של קליבלנד ביום שישי ש"יוני עדיין נמצא על השולחן", בלבלה את המשקיעים אך להערכתנו, יש פחות משמעות להתבטאות כזו או אחרת ויותר לנתונים הכלכליים שיתפרסמו.

מה הסיכוי להורדת ריבית נוספת? אומרים שלפעמים החלום יותר מתוק מהמציאות, וזו בדיוק הסביבה בה אנו נמצאים. בהודעה שצורפה להחלטת הריבית נשמר "משפט החלום" שאומר שבנק ישראל ישתמש בכלים העומדים לרשותו, ויבחן את הצורך בשימוש בכלים שונים, על מנת להשיג את מטרותיו - יציבות מחירים, עידוד התעסוקה והצמיחה, ותמיכה ביציבות המערכת הפיננסית. בנוסף פרסמו השבוע מידעים שמצביעים שכוונותיהם רציניות. דורית סלינגר, הממונה על הביטוח, ביקשה לדעת כיצד נערכים המוסדיים לריבית שלילית ובנק ישראל פנה בפנייה דומה למערכת הבנקאית.

יחד עם זאת, בניגוד לארה"ב, הנתונים הכלכליים הישראליים דווקא טובים יחסית. המדד המשולב למצב המשק שמפרסם בנק ישראל עלה ב-0.4% - שיעור גבוה מקצב גידולו הממוצע בשנה האחרונה. גם שיעור האבטלה התייצב ברמה נמוכה של 5.3%' ונראה שהריבית האפסית מייצרת אווירה של צריכה והשקעות.

כדאי מאוד לשים לב לשקל

מיד עם החלטתו של בנק ישראל להשאיר את הריבית ללא שינוי, החל הדולר להיחלש אל מול השקל כמה שנראה כאכזבה של הזרים מכך ש"הנגידה המפתיעה בעולם" לא סיפקה את ההרחבה המוניטארית המיוחלת. בסיכומו של דבר, התחזק שער החליפין האפקטיבי של השקל בכ-0.8% בשבוע האחרון ומחק את הישגיו של בנק ישראל כשהוריד את הריבית באופן מפתיע לרמה של 0.1% בסוף בפברואר.

מבחינת המשקיעים, ישנה הערכה כי ככל שהשקל ימשיך להתחזק, גדל הסיכוי שנראה המשך פעילות מוניטארית מרחיבה, כדוגמת ריבית שלילית או רכישת איגרות חוב, לצד המשך רכישות הדולרים. העובדה שריבית שלילית נמצאת על הפרק מציתה את דמיון המשקיעים. להערכתנו, ריבית שלילית תתמרץ את המשקיעים להעלות מח"מ בכדי להימנע מהפסד כספי מובנה. בנוסף, היא תגדיל את הביקוש למניות, איגרות חוב קונצרניות, נדל"ן, צריכה ובסופו של דבר גם תעלה את ציפיות האינפלציה בשוק, זאת במיוחד נוכח חוסר ההלימה בין מצבו הכללי של המשק לגובה הריבית. תשואות איגרות החוב מלמדות על צפי לריבית נמוכה לאורך זמן. אם נשווה למשל את הריבית העתידית הנגזרת משוק ההון הישראלי לאמריקני, נראה שגם לאחר הנתונים החלשים בארה"ב, הצפי שם הוא לריבית גבוהה יותר. כך למשל, ציפיות השוק לריבית בארה"ב בסוף 2017 עומדות על כ-1.7% לעומת 0.75% בלבד בישראל. הפער המשמעותי בציפיות הריבית מלמד כי משקיעים רבים מעריכים שקיימת אפשרות שבנק ישראל יאמץ את המודל האירופי, בו הריבית על פיקדונות שלילית והבנק המרכזי מדפיס כסף ורוכש איגרות חוב. במידה והריבית בישראל אכן תרד, צפויים רווחי הון נוספים באיגרות החוב הממשלתיות, מלווים בעלייה בציפיות האינפלציה.

לסיום, האפשרות למס רכישה על דירות להשקעה יכולה לתמוך בהשקעות בבורסה. בשלב זה עדיין לא ברור האם יהיה מס רכישה ומה יהיה שיעורו, אך שר האוצר המיועד, משה כחלון, אמר בסוף השבוע שהסוגיה תיבחן על מנת "להזיז משקיעים מהשוק" ולסייע לזוגות הצעירים החלשים. מבחינת המשקיעים בבורסה, "הזזת משקיעי הנדל"ן" עשויה לייצר ביקוש גדול יותר לנכסים פיננסים סחירים כגון מניות ואיגרות חוב.

בשורה התחתונה, נראה שהעלאת הריבית בארה"ב מתרחקת לפחות לחודש ספטמבר. אצלנו הנתונים הכלכליים החיוביים, בשילוב עם ריבית נמוכה מדי, עשויים להגדיל את ציפיות האינפלציה. למרות זאת, בנק ישראל ממוקד ביצואנים והתחזקות השקל שמחקה את הישגי הבנק המרכזי מהורדת הריבית בפברואר, מגדלים להערכתנו את הסיכוי להרחבה מוניטארית נוספת.

**ניר קסטרו כפרי מכהן כמנהל השקעות במנורה מבטחים קרנות נאמנות בע"מ, והוא ו/או מנורה קרנות נאמנות או חברות אחרות בקבוצת מנורה עשויים להיות בעלי עניין אישי בנושאי הסקירה. שיווק השקעות אינו מהווה תחליף לשיווק המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אגח
צילום: ביזפורטל
קרנות נאמנות

איך להשקיע בקרנות אג"ח, למה לשים לב וממה להיזהר

משקיע צריך לבחור בין עשרות מסלולי אג"ח; הבחירה חשובה - מדד תל-גוב שקלי 5+ המייצג את האג"ח הממשלתיות השקליות לטווחים של 5 שנים ויותר ירד בכ-4.5% מתחילת השנה ומנגד תל-גוב שקלי 0-2 עלה בכ-0.8%
קובי ישעיהו |
תהליך עליית הריבית המהירה שהחל בארה"ב וגם בישראל במהלך 2022 על רקע העלייה החדה בקצב האינפלציה הביא לירידות חדות בשוק האג"ח ולתשואות שליליות גם בקרנות הנאמנות וקרנות הסל העוקבות אחרי מדדי האג"ח השונים. בשנה שעברה התמונה השתנתה בשוק האג"ח המקומי כשמדד All Bond כללי עלה ב-3.76%, הצמוד ב-3.91% והשקלי ב-3.42%. בהתאם היו גם לא מעט קרנות נאמנות שסיפקו תשואות סבירות למשקיעים. והשנה, אגרות החוב הממשלתיות, בארה"ב ובעולם, היו אמורות לרשום תשואות עוד יותר יפות. עם רוח גבית מהורדות ריבית על ידי הפד ובנקים מרכזיים אחרים, הן היו צפויות לעלות ב-10% ויותר. אבל, זה לא מה שקרה. בחודשים האחרונים נרשמו ירידות חדות למדי בשוקי האג"ח הממשלתיים בישראל ובארה"ב, בעיקר בסדרות הארוכות. ובהתאם - התשואות עלו. הסיבה העיקרית לעליית התשואות - נתוני אינפלציה גבוהים מהצפוי בארה"ב שלא מאפשרים בינתיים לפד להתחיל להוריד את שיעור הריבית. לקריאה נוספת: לאחר הירידות בחודשים האחרונים? האם האג"ח מעניינות להשקעה. רבעון ראשון אג"ח: הורדת הדירוג משקפת את ביצועי החסר של האג"ח הממשלתי. העלייה בארה"ב התרחשה כאמור בעיקר על רקע פרסום נתוני מאקרו חזקים (בעיקר אינפלציה ושוק העבודה) שהביאו לדחייה וצמצום בהערכות השוק לגבי תחילת תהליך הורדת הריבית שם. בארץ, כמובן, יש גורמים נוספים, בעיקר כאלה הקשורים למלחמה ולנגזרותיה. על רקע הטלטלות בשוקי האג"ח נרשמה שונות גבוהה מאוד בין מדדי האג"ח השונים בתל אביב מתחילת השנה. מדד All Bond כללי עלה בכ-0.1%, מדד האג"ח הצמודות הכללי עלה בכ-0.7% אבל מדד התל-גוב צמודות (הממשלתיות הצמודות למדד) רשם ירידה של 1.4%. התל-גוב השקלי ירד בכ-2% ואילו התל-בונד 40 (המייצג 40 סדרות אג"ח של חברות בעלות דירוגים גבוהים) ב-1.6%.  בסך הכל יש בבורסה עשרות מדדי אג"ח שונים ובהתאם השוק היום מאוד משוכלל ומשקיע צריך בראש ובראשונה להחליט כמובן מה רמת הסיכון שהוא רוצה לפעול בסביבתה ולפי זה לחלק את תיק ההשקעות למניות, אג"ח והשקעות אחרות (סחורות, מט"ח, אלטרנטיבי.). בתוך החלק האג"חי אפשר להשקיע בקרנות סל פסיביות (בדומה למניות הן פשוט משקיעות פחות או יותר לפי מדדי האג"ח השונים), ממשלתיות או קונצרניות, או בקרנות נאמנות אקטיביות, ששם דמי הניהול גבוהים יותר. אז איך בוחרים קרן נאמנות המתמחה בהשקעה באגרות חוב? כאמור, למשקיע הסולידי יש היום המון אפשרויות בחירה והן כוללות בין השאר קרנות המתמחות באג"ח ממשלתיות שקליות (כאלה שלא צמודות למדד), קרנות המשקיעות באג"ח ממשלתיות צמודות למדד, ויש גם קרנות המשקיעות באג"ח חברות (קונצרניות) שקליות, דולריות או צמודות למדד. יש גם קרנות המשקיעות באג"ח בחו"ל. 

הסדרות הקצרות פחות מסוכנות

יש מספר כללי אצבע חשובים - אג"ח ממשלתיות פחות מסוכנות מקונצרניות וככל שזמן הפידיון של האג"ח יותר קצר (מח"מ - משך חיים ממוצע) הסדרה פחות מסוכנת (מק"מ, האג"ח הממשלתי השקלי לתקופה של עד שנה, הוא הכי פחות מסוכן ומנגד האג"ח הארוכות לתקופות של 10-30 שנה הן הכי מסוכנות). בתוך האג"ח הקונצרניות יש את הדירוגים  - הסדרות הכי פחות מסוכנות הן אלה בעלות הדירוגים הגבוהים (סדרות המדורגות AAA או AA ) והכי מסוכנות הן אלה ללא דירוג כלל (המכונות גם אג"ח זבל).  כך למשל מדד תל-גוב שקלי 5+ המייצג את האג"ח הממשלתיות השקליות לטווחים של 5 שנים ויותר צנח בכ-4.5% מתחילת השנה ומנגד תל-גוב שקלי 0-2 עלה בכ-0.8%. אז מי שהימר על ירידת ריבית ובהתאם השקיע בסדרות הארוכות "חטף" ומי שנשאר בסדרו הקצרות יותר רשם רווח קטן עם סיכון נמוך. אי אפשר לברוח מזה - אם רוצים לנסות להרוויח יותר אז צריכים להעלות את רמת הסיכון - ובהתאם אפשר גם לספוג הפסדים כבדים יחסית במידה והנחות הבסיס לא מתממשות. גם דמי הניהול חשובים - בקרנות הסל הם הרבה יותר נמוכים בדרך כלל (סביב 0.2%-0.3% לשנה) ואילו בקרנות האקטיביות 0.3%-1.5% כשהרוב הגדול נע בין 0.5% ל-1%. כמעט כל מחקר שנעשה בעשרות השנים האחרונות מצביע על כך שהרוב המוחלט של מנהלי הקרנות האקטיביים, גם במניות וגם באג"ח, לא מצליח לספק תשואה עודפת על מדדי השוק (באותה רמת סיכון) כך שעדיף ככל הנראה למשקיע הממוצע להתמקד בקרנות הסל הפאסיביות. ואכן, בשנה שעברה הקרנות הפסיביות עקפו לראשונה את הקרנות האקטיביות המסורתיות בהיקף הנכסים המנוהל. המשקיעים פדו במהלך 2023 כ-14.5 מיליארד שקל מקרנות נאמנות אקטיביות המנוהלות תחת הקטגוריה "אג"ח כללי", אחרי שגם בשנת 2022 הייתה הקטגוריה הפודה ביותר עם פדיון של כ-16.3 מיליארד שקל. קטגוריית קרנות אג"ח מדינה רשמה אף היא יציאת כספים מאסיבית בסכום של כ-6 מיליארד שקל אשתקד, לאחר שבשנת 2022 פדתה כ- 4.9 מיליארד שקל. מנגד, המשקיעים הזרימו כ-900 מיליון שקל לקרנות סל המתמחות באג"ח בחו"ל, וגם כ-630 מיליון שקל לאג"ח חברות והמרה. נקודה חשובה נוספת - להרבה משקיעים יש נטייה לבדוק את התשואות של קרן כזו או אחרת בשנה האחרונה או ב-3 השנים האחרונות ולהשקיע בה. בדרך כלל זו טעות מכיוון שתשואות העבר לא מלמדות כמובן על הביצועים בעתיד ולא מעט פעמים הקרנות שהיו בתחתית טבלת התשואות בשנה האחרונה או אפילו במשך מספר שנים קפצו לצמרת בשנה שלאחריה. זה נכון גם לקרנות המנייתיות, גם לגמישות וגם כמובן לקרנות האג"ח השונות.  בנוסף, בתי ההשקעות הגדולים נוהגים להבליט בפרסומים את "הקרנות המנצחות" שלהם בכל קטגוריה במטרה למשוך כספים חדשים ולהסתיר את הקרנות שלא הצליחו. אז אם בית השקעות מסוים מנהל עשרות קרנות מספיק שעד 10% מהון יצליחו בכדי לקנות שטחי פרסום בכדי לבשר למשקיעים הפוטנציאליים על "ההצלחה הגדולה" של קרן כזו או אחרת שהיכתה את מדדי הייחוס.

סימן קריאה - הקרן משקיעה באג"ח בסיכון גבוה יותר

נסתכל על  5 תתי קטגוריה מרכזיים בקרנות האג"ח: אג"ח מדינה כללי ללא מניות, אג"ח כללי בארץ ללא מניות – עם ובלי סימן קריאה, ואג"ח חברות והמרה ללא מניות – עם ובלי סימן קריאה. מה משמעותו של סימן הקריאה? שהקרן משקיעה באג"ח בסיכון גבוה יותר. בכל אחת מהקטגוריות יש עשרות קרנות.  אג"ח מדינה כללי ללא מניות - מדובר בקטגוריה שאמורה להיות הסולידית ביותר. הקרנות בקטגוריה זו משקיעות בכל סוגי אג"ח המדינה – צמוד, שקלי וריבית משתנה, בכל טווחי הזמן לפי שיקול דעתו של מנהל הקרן. חלק מהקרנות מרחיבות את טווח ההשקעה גם לאג"ח חברות בדירוג גבוה מאד. זה נותן להם יתרון מסוים, שכן התשואות באג"ח זה מעט גבוהות יותר, וגם מעלה את הסיכון, אך עדיין מדובר בכלי שנחשב סולידי. נזכיר שוב שגם בכלי הסולידי הזה אגרות חוב ארוכות יכולות לגרום להפסדים כבדים. כמעט כל הקרנות בקטגוריה שייכות לבתי ההשקעות הגדולים, כשנראה שהקטנים לא מגלים בה עניין בגלל פוטנציאל הרווחים הנמוך יחסית.  מדד תל-גוב כללי רשם מתחילת השנה ירידה של 1.5% לאחר שב-2023 הוא רשם עלייה של כ-1%.  אג"ח כללי ללא מניות עם ובלי סימן קריאה - בקטגוריה זו הקרנות משקיעות בכל סוגי האג"ח בארץ – בין ממשלתי ובין קונצרני, בין צמוד ובין שקלי או משתנה, ובכל טווחי הזמן. כלומר החופש גדול יותר, ונקודת ההשוואה היא מדדי ה-All Bond שכוללים את כל סוגי אגרות החוב. סימן הקריאה בשם הקרן מציין כאמור סיכון גבוה יותר, שאמור להניב תשואה טובה יותר. יש עשרות קרנות נאמנות בקטגוריה הזאת. אג"ח חברות ללא מניות עם ובלי סימן קריאה - האג"ח הקונצרניות מסוכנות יותר מהאג"ח הממשלתיות ולפיכך בתקופות טובות בשוק הן אמורות גם לספק תשואות גבוהות יותר. תשואת מדד תל בונד מאגר לשנת 2023 היה 6.32% וכ-1.5% מתחילת השנה, תל בונד צמודות נתן 5.94% ו-1.8% מתחילת השנה ומדד תל בונד שקלי 5.34% אשתקד מתחילת השנה 0.4%. 
סקוט בסנט; קרדיט: יוטיובסקוט בסנט; קרדיט: יוטיוב

ביקוש מפתיע לאגרות חוב - מה חושב שר האוצר האמריקאי על "מטבעות יציבים"

בסנט, צופה גידול בשימוש במטבעות יציבים, ה-stablecoins שעלול להגביר את הביקוש לאגרות חוב ממשלתיות לטווח קצר - על ההשפעות של המטבעות היציבים

עמית בר |

בכנס שנתי בנושא אגרות החוב, הסביר סקוט בסנט, שר האוצר האמריקאי, כי שוק המטבעות היציבים, ששוויו כיום כ-300 מיליארד דולר, צפוי להתרחב בשנים הקרובות. לפי תחזיתו, ההיקף יגיע לכ-3 טריליון דולר עד 2030 - כלומר פי 10 ב-5 שנים.  

המטבעות היציבים, להבדיל ממטבעות הקריפטו האחרים, הם נכסים דיגיטליים ששוויים מגובה בנכסים כמו מזומנים או אגרות חוב ממשלתיות. כל הנפקה חדשה של מטבעות כאלה דורשת גיבוי נוסף בנכסים אלה, מה שעשוי להגביר את הביקוש לאג"ח קצרות טווח. כלומר, אם בסנט רואה שוק של 3 טריליון דולר למטבעות יציבים - גידול של 2.7 טריליון ב-5 שנים, הרי שבממוצע הוא רואה ביקוש של 540 מיליארד דולר לאגרות חוב. אלו מספרים גדולים שמשנים את עקומת הביקוש לאג"ח וסביר שגם את נקודת שיווי המשקל - כלומר, תהיה לזה השפעה על מחירי אגרות החוב. 

הקשר בין שוק המטבעות היציבים לשוק האג"ח מתחזק בעקבות חקיקה שנתקבלה בקיץ האחרון שקובעת מסגרת רגולטורית להנפקה וניהול של מטבעות יציבים מבוססי קריפטו. היא מאפשרת אימוץ רחב יותר של הטכנולוגיה במערכות תשלומים פיננסיות מסורתיות. ככל שמוסדות פיננסיים יאמצו את המטבעות, כך יגדל הצורך בנכסי גיבוי בטוחים, כמו אגרות חוב ממשלתיות.

בסנט ציין גם את שוק הקרנות הכספיות, ששוויו כ-7.5 טריליון דולר. קרנות אלה משקיעות בנכסים בסיכון נמוך, כולל אג"ח קצרות. אם הרגולציה תדרוש מבנקים להחזיק יותר הון עצמי נגד נכסים כאלה, הקרנות יעדיפו אג"ח ממשלתיות. זה יוסיף לביקוש הקיים.

בסנט אמר שנעשות בדיקות לבחון את המגמות הללו כדי להבין אם מדובר בשינויים מבניים ארוכי טווח או בתנודות זמניות. בהתאם למסקנות, ייתכן שיתבצעו התאמות בתוכניות ההנפקה של האג"ח. המטרה היא לנהל את היצע האג"ח בהתאם לביקוש המשתנה.