התחזקות השקל מגדילה את הסיכוי להרחבה מוניטארית נוספת
האומדן הראשון לצמיחת התוצר האמריקני ברבעון הצביע על עלייה של 0.2% בלבד בקצב שנתי, אבל המשקיעים כבר מסתכלים קדימה והתשואות דווקא עלו. עליית התשואות קשורה בעיקר לעובדה שהמשקיעים והבנק הפדראלי מסתכלים קדימה, שכן מרבית הפרשנים צופים שעם חלוף החורף הקשה, ישתפרו נתוני הצריכה וידחפו את התוצר כלפי מעלה.
דוגמא לבעיה הזמנית שיצר מזג האוויר ניתן לקחת משיעור החיסכון שצמח ב-5.5%, ככל הנראה בשל מזג אוויר שריתק את האמריקנים לביתם. בהנחה שהגידול בשיעור החיסכון זמני, ניתן להניח ששיפור בתנאי מזג האוויר יוביל את הצרכן האמריקני להגדלת הצריכה, מה שישפר את התוצר ברבעון השני, זה במיוחד נוכח הגידול בהכנסה הפנויה כתוצאה מהירידה במחירי הדלק.
גם בפד מקווים שהחולשה בנתונים הושפעה באופן משמעותי ממזג האוויר, כפי שקרה בשנים האחרונות ברבעון הראשון. מהודעת הריבית שפורסמה בשבוע שעבר עולה כי המועד להעלאת הריבית הראשונה מאז 2006 יקבע מפגישה לפגישה, בהתאם למצב שוק העבודה, הצמיחה והאינפלציה. מכאן שלנתונים שיתפרסמו בחודשים הקרובים השפעה משמעותית על שוקי איגרות החוב בארץ ובעולם.
חשוב לציין שמבחינת המשקיעים, העלאת ריבית ביוני כנראה ירדה מהפרק והמועד הראשון האפשרי (גם הוא בסיכויים של כ-40%) הוא בספטמבר. התבטאותו של יו"ר הבנק הפדראלי של קליבלנד ביום שישי ש"יוני עדיין נמצא על השולחן", בלבלה את המשקיעים אך להערכתנו, יש פחות משמעות להתבטאות כזו או אחרת ויותר לנתונים הכלכליים שיתפרסמו.
מה הסיכוי להורדת ריבית נוספת? אומרים שלפעמים החלום יותר מתוק מהמציאות, וזו בדיוק הסביבה בה אנו נמצאים. בהודעה שצורפה להחלטת הריבית נשמר "משפט החלום" שאומר שבנק ישראל ישתמש בכלים העומדים לרשותו, ויבחן את הצורך בשימוש בכלים שונים, על מנת להשיג את מטרותיו - יציבות מחירים, עידוד התעסוקה והצמיחה, ותמיכה ביציבות המערכת הפיננסית. בנוסף פרסמו השבוע מידעים שמצביעים שכוונותיהם רציניות. דורית סלינגר, הממונה על הביטוח, ביקשה לדעת כיצד נערכים המוסדיים לריבית שלילית ובנק ישראל פנה בפנייה דומה למערכת הבנקאית.
יחד עם זאת, בניגוד לארה"ב, הנתונים הכלכליים הישראליים דווקא טובים יחסית. המדד המשולב למצב המשק שמפרסם בנק ישראל עלה ב-0.4% - שיעור גבוה מקצב גידולו הממוצע בשנה האחרונה. גם שיעור האבטלה התייצב ברמה נמוכה של 5.3%' ונראה שהריבית האפסית מייצרת אווירה של צריכה והשקעות.
כדאי מאוד לשים לב לשקל
מיד עם החלטתו של בנק ישראל להשאיר את הריבית ללא שינוי, החל הדולר להיחלש אל מול השקל כמה שנראה כאכזבה של הזרים מכך ש"הנגידה המפתיעה בעולם" לא סיפקה את ההרחבה המוניטארית המיוחלת. בסיכומו של דבר, התחזק שער החליפין האפקטיבי של השקל בכ-0.8% בשבוע האחרון ומחק את הישגיו של בנק ישראל כשהוריד את הריבית באופן מפתיע לרמה של 0.1% בסוף בפברואר.
מבחינת המשקיעים, ישנה הערכה כי ככל שהשקל ימשיך להתחזק, גדל הסיכוי שנראה המשך פעילות מוניטארית מרחיבה, כדוגמת ריבית שלילית או רכישת איגרות חוב, לצד המשך רכישות הדולרים. העובדה שריבית שלילית נמצאת על הפרק מציתה את דמיון המשקיעים. להערכתנו, ריבית שלילית תתמרץ את המשקיעים להעלות מח"מ בכדי להימנע מהפסד כספי מובנה. בנוסף, היא תגדיל את הביקוש למניות, איגרות חוב קונצרניות, נדל"ן, צריכה ובסופו של דבר גם תעלה את ציפיות האינפלציה בשוק, זאת במיוחד נוכח חוסר ההלימה בין מצבו הכללי של המשק לגובה הריבית. תשואות איגרות החוב מלמדות על צפי לריבית נמוכה לאורך זמן. אם נשווה למשל את הריבית העתידית הנגזרת משוק ההון הישראלי לאמריקני, נראה שגם לאחר הנתונים החלשים בארה"ב, הצפי שם הוא לריבית גבוהה יותר. כך למשל, ציפיות השוק לריבית בארה"ב בסוף 2017 עומדות על כ-1.7% לעומת 0.75% בלבד בישראל. הפער המשמעותי בציפיות הריבית מלמד כי משקיעים רבים מעריכים שקיימת אפשרות שבנק ישראל יאמץ את המודל האירופי, בו הריבית על פיקדונות שלילית והבנק המרכזי מדפיס כסף ורוכש איגרות חוב. במידה והריבית בישראל אכן תרד, צפויים רווחי הון נוספים באיגרות החוב הממשלתיות, מלווים בעלייה בציפיות האינפלציה.
לסיום, האפשרות למס רכישה על דירות להשקעה יכולה לתמוך בהשקעות בבורסה. בשלב זה עדיין לא ברור האם יהיה מס רכישה ומה יהיה שיעורו, אך שר האוצר המיועד, משה כחלון, אמר בסוף השבוע שהסוגיה תיבחן על מנת "להזיז משקיעים מהשוק" ולסייע לזוגות הצעירים החלשים. מבחינת המשקיעים בבורסה, "הזזת משקיעי הנדל"ן" עשויה לייצר ביקוש גדול יותר לנכסים פיננסים סחירים כגון מניות ואיגרות חוב.
בשורה התחתונה, נראה שהעלאת הריבית בארה"ב מתרחקת לפחות לחודש ספטמבר. אצלנו הנתונים הכלכליים החיוביים, בשילוב עם ריבית נמוכה מדי, עשויים להגדיל את ציפיות האינפלציה. למרות זאת, בנק ישראל ממוקד ביצואנים והתחזקות השקל שמחקה את הישגי הבנק המרכזי מהורדת הריבית בפברואר, מגדלים להערכתנו את הסיכוי להרחבה מוניטארית נוספת.
**ניר קסטרו כפרי מכהן כמנהל השקעות במנורה מבטחים קרנות נאמנות בע"מ, והוא ו/או מנורה קרנות נאמנות או חברות אחרות בקבוצת מנורה עשויים להיות בעלי עניין אישי בנושאי הסקירה. שיווק השקעות אינו מהווה תחליף לשיווק המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
סקוט בסנט; קרדיט: יוטיובביקוש מפתיע לאגרות חוב - מה חושב שר האוצר האמריקאי על "מטבעות יציבים"
בסנט, צופה גידול בשימוש במטבעות יציבים, ה-stablecoins שעלול להגביר את הביקוש לאגרות חוב ממשלתיות לטווח קצר - על ההשפעות של המטבעות היציבים
בכנס שנתי בנושא אגרות החוב, הסביר סקוט בסנט, שר האוצר האמריקאי, כי שוק המטבעות היציבים, ששוויו כיום כ-300 מיליארד דולר, צפוי להתרחב בשנים הקרובות. לפי תחזיתו, ההיקף יגיע לכ-3 טריליון דולר עד 2030 - כלומר פי 10 ב-5 שנים.
המטבעות היציבים, להבדיל ממטבעות הקריפטו האחרים, הם נכסים דיגיטליים ששוויים מגובה בנכסים כמו מזומנים או אגרות חוב ממשלתיות. כל הנפקה חדשה של מטבעות כאלה דורשת גיבוי נוסף בנכסים אלה, מה שעשוי להגביר את הביקוש לאג"ח קצרות טווח. כלומר, אם בסנט רואה שוק של 3 טריליון דולר למטבעות יציבים - גידול של 2.7 טריליון ב-5 שנים, הרי שבממוצע הוא רואה ביקוש של 540 מיליארד דולר לאגרות חוב. אלו מספרים גדולים שמשנים את עקומת הביקוש לאג"ח וסביר שגם את נקודת שיווי המשקל - כלומר, תהיה לזה השפעה על מחירי אגרות החוב.
הקשר בין שוק המטבעות היציבים לשוק האג"ח מתחזק בעקבות חקיקה שנתקבלה בקיץ האחרון שקובעת מסגרת רגולטורית להנפקה וניהול של מטבעות יציבים מבוססי קריפטו. היא מאפשרת אימוץ רחב יותר של הטכנולוגיה במערכות תשלומים פיננסיות מסורתיות. ככל שמוסדות פיננסיים יאמצו את המטבעות, כך יגדל הצורך בנכסי גיבוי בטוחים, כמו אגרות חוב ממשלתיות.
בסנט ציין גם את שוק הקרנות הכספיות, ששוויו כ-7.5 טריליון דולר. קרנות אלה משקיעות בנכסים בסיכון נמוך, כולל אג"ח קצרות. אם הרגולציה תדרוש מבנקים להחזיק יותר הון עצמי נגד נכסים כאלה, הקרנות יעדיפו אג"ח ממשלתיות. זה יוסיף לביקוש הקיים.
- שר האוצר האמריקאי: ארה"ב וסין הגיעו למסגרת הסכם סחר - הפרטים יידונו בפסגה בין טראמפ לשי
- בסנט וגריר תוקפים את סין על המתכות – למה טראמפ ושי יתנהגו בסוף כאילו לא קרה כלום?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בסנט אמר שנעשות בדיקות לבחון את המגמות הללו כדי להבין אם מדובר בשינויים מבניים ארוכי טווח או בתנודות זמניות. בהתאם למסקנות, ייתכן שיתבצעו התאמות בתוכניות ההנפקה של האג"ח. המטרה היא לנהל את היצע האג"ח בהתאם לביקוש המשתנה.
