התחזקות השקל מגדילה את הסיכוי להרחבה מוניטארית נוספת
האומדן הראשון לצמיחת התוצר האמריקני ברבעון הצביע על עלייה של 0.2% בלבד בקצב שנתי, אבל המשקיעים כבר מסתכלים קדימה והתשואות דווקא עלו. עליית התשואות קשורה בעיקר לעובדה שהמשקיעים והבנק הפדראלי מסתכלים קדימה, שכן מרבית הפרשנים צופים שעם חלוף החורף הקשה, ישתפרו נתוני הצריכה וידחפו את התוצר כלפי מעלה.
דוגמא לבעיה הזמנית שיצר מזג האוויר ניתן לקחת משיעור החיסכון שצמח ב-5.5%, ככל הנראה בשל מזג אוויר שריתק את האמריקנים לביתם. בהנחה שהגידול בשיעור החיסכון זמני, ניתן להניח ששיפור בתנאי מזג האוויר יוביל את הצרכן האמריקני להגדלת הצריכה, מה שישפר את התוצר ברבעון השני, זה במיוחד נוכח הגידול בהכנסה הפנויה כתוצאה מהירידה במחירי הדלק.
גם בפד מקווים שהחולשה בנתונים הושפעה באופן משמעותי ממזג האוויר, כפי שקרה בשנים האחרונות ברבעון הראשון. מהודעת הריבית שפורסמה בשבוע שעבר עולה כי המועד להעלאת הריבית הראשונה מאז 2006 יקבע מפגישה לפגישה, בהתאם למצב שוק העבודה, הצמיחה והאינפלציה. מכאן שלנתונים שיתפרסמו בחודשים הקרובים השפעה משמעותית על שוקי איגרות החוב בארץ ובעולם.
חשוב לציין שמבחינת המשקיעים, העלאת ריבית ביוני כנראה ירדה מהפרק והמועד הראשון האפשרי (גם הוא בסיכויים של כ-40%) הוא בספטמבר. התבטאותו של יו"ר הבנק הפדראלי של קליבלנד ביום שישי ש"יוני עדיין נמצא על השולחן", בלבלה את המשקיעים אך להערכתנו, יש פחות משמעות להתבטאות כזו או אחרת ויותר לנתונים הכלכליים שיתפרסמו.
מה הסיכוי להורדת ריבית נוספת? אומרים שלפעמים החלום יותר מתוק מהמציאות, וזו בדיוק הסביבה בה אנו נמצאים. בהודעה שצורפה להחלטת הריבית נשמר "משפט החלום" שאומר שבנק ישראל ישתמש בכלים העומדים לרשותו, ויבחן את הצורך בשימוש בכלים שונים, על מנת להשיג את מטרותיו - יציבות מחירים, עידוד התעסוקה והצמיחה, ותמיכה ביציבות המערכת הפיננסית. בנוסף פרסמו השבוע מידעים שמצביעים שכוונותיהם רציניות. דורית סלינגר, הממונה על הביטוח, ביקשה לדעת כיצד נערכים המוסדיים לריבית שלילית ובנק ישראל פנה בפנייה דומה למערכת הבנקאית.
יחד עם זאת, בניגוד לארה"ב, הנתונים הכלכליים הישראליים דווקא טובים יחסית. המדד המשולב למצב המשק שמפרסם בנק ישראל עלה ב-0.4% - שיעור גבוה מקצב גידולו הממוצע בשנה האחרונה. גם שיעור האבטלה התייצב ברמה נמוכה של 5.3%' ונראה שהריבית האפסית מייצרת אווירה של צריכה והשקעות.
כדאי מאוד לשים לב לשקל
מיד עם החלטתו של בנק ישראל להשאיר את הריבית ללא שינוי, החל הדולר להיחלש אל מול השקל כמה שנראה כאכזבה של הזרים מכך ש"הנגידה המפתיעה בעולם" לא סיפקה את ההרחבה המוניטארית המיוחלת. בסיכומו של דבר, התחזק שער החליפין האפקטיבי של השקל בכ-0.8% בשבוע האחרון ומחק את הישגיו של בנק ישראל כשהוריד את הריבית באופן מפתיע לרמה של 0.1% בסוף בפברואר.
מבחינת המשקיעים, ישנה הערכה כי ככל שהשקל ימשיך להתחזק, גדל הסיכוי שנראה המשך פעילות מוניטארית מרחיבה, כדוגמת ריבית שלילית או רכישת איגרות חוב, לצד המשך רכישות הדולרים. העובדה שריבית שלילית נמצאת על הפרק מציתה את דמיון המשקיעים. להערכתנו, ריבית שלילית תתמרץ את המשקיעים להעלות מח"מ בכדי להימנע מהפסד כספי מובנה. בנוסף, היא תגדיל את הביקוש למניות, איגרות חוב קונצרניות, נדל"ן, צריכה ובסופו של דבר גם תעלה את ציפיות האינפלציה בשוק, זאת במיוחד נוכח חוסר ההלימה בין מצבו הכללי של המשק לגובה הריבית. תשואות איגרות החוב מלמדות על צפי לריבית נמוכה לאורך זמן. אם נשווה למשל את הריבית העתידית הנגזרת משוק ההון הישראלי לאמריקני, נראה שגם לאחר הנתונים החלשים בארה"ב, הצפי שם הוא לריבית גבוהה יותר. כך למשל, ציפיות השוק לריבית בארה"ב בסוף 2017 עומדות על כ-1.7% לעומת 0.75% בלבד בישראל. הפער המשמעותי בציפיות הריבית מלמד כי משקיעים רבים מעריכים שקיימת אפשרות שבנק ישראל יאמץ את המודל האירופי, בו הריבית על פיקדונות שלילית והבנק המרכזי מדפיס כסף ורוכש איגרות חוב. במידה והריבית בישראל אכן תרד, צפויים רווחי הון נוספים באיגרות החוב הממשלתיות, מלווים בעלייה בציפיות האינפלציה.
לסיום, האפשרות למס רכישה על דירות להשקעה יכולה לתמוך בהשקעות בבורסה. בשלב זה עדיין לא ברור האם יהיה מס רכישה ומה יהיה שיעורו, אך שר האוצר המיועד, משה כחלון, אמר בסוף השבוע שהסוגיה תיבחן על מנת "להזיז משקיעים מהשוק" ולסייע לזוגות הצעירים החלשים. מבחינת המשקיעים בבורסה, "הזזת משקיעי הנדל"ן" עשויה לייצר ביקוש גדול יותר לנכסים פיננסים סחירים כגון מניות ואיגרות חוב.
בשורה התחתונה, נראה שהעלאת הריבית בארה"ב מתרחקת לפחות לחודש ספטמבר. אצלנו הנתונים הכלכליים החיוביים, בשילוב עם ריבית נמוכה מדי, עשויים להגדיל את ציפיות האינפלציה. למרות זאת, בנק ישראל ממוקד ביצואנים והתחזקות השקל שמחקה את הישגי הבנק המרכזי מהורדת הריבית בפברואר, מגדלים להערכתנו את הסיכוי להרחבה מוניטארית נוספת.
**ניר קסטרו כפרי מכהן כמנהל השקעות במנורה מבטחים קרנות נאמנות בע"מ, והוא ו/או מנורה קרנות נאמנות או חברות אחרות בקבוצת מנורה עשויים להיות בעלי עניין אישי בנושאי הסקירה. שיווק השקעות אינו מהווה תחליף לשיווק המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
איך להשקיע בקרנות אג"ח, למה לשים לב וממה להיזהר
תהליך עליית הריבית המהירה שהחל בארה"ב וגם בישראל במהלך 2022 על רקע העלייה החדה בקצב האינפלציה הביא לירידות חדות בשוק האג"ח ולתשואות שליליות גם בקרנות הנאמנות וקרנות הסל העוקבות אחרי מדדי האג"ח השונים. בשנה שעברה התמונה השתנתה בשוק האג"ח המקומי כשמדד All Bond כללי עלה ב-3.76%, הצמוד ב-3.91% והשקלי ב-3.42%. בהתאם היו גם לא מעט קרנות נאמנות שסיפקו תשואות סבירות למשקיעים. והשנה, אגרות החוב הממשלתיות, בארה"ב ובעולם, היו אמורות לרשום תשואות עוד יותר יפות. עם רוח גבית מהורדות ריבית על ידי הפד ובנקים מרכזיים אחרים, הן היו צפויות לעלות ב-10% ויותר. אבל, זה לא מה שקרה. בחודשים האחרונים נרשמו ירידות חדות למדי בשוקי האג"ח הממשלתיים בישראל ובארה"ב, בעיקר בסדרות הארוכות. ובהתאם - התשואות עלו. הסיבה העיקרית לעליית התשואות - נתוני אינפלציה גבוהים מהצפוי בארה"ב שלא מאפשרים בינתיים לפד להתחיל להוריד את שיעור הריבית. לקריאה נוספת: > לאחר הירידות בחודשים האחרונים? האם האג"ח מעניינות להשקעה. > רבעון ראשון אג"ח: הורדת הדירוג משקפת את ביצועי החסר של האג"ח הממשלתי. העלייה בארה"ב התרחשה כאמור בעיקר על רקע פרסום נתוני מאקרו חזקים (בעיקר אינפלציה ושוק העבודה) שהביאו לדחייה וצמצום בהערכות השוק לגבי תחילת תהליך הורדת הריבית שם. בארץ, כמובן, יש גורמים נוספים, בעיקר כאלה הקשורים למלחמה ולנגזרותיה. על רקע הטלטלות בשוקי האג"ח נרשמה שונות גבוהה מאוד בין מדדי האג"ח השונים בתל אביב מתחילת השנה. מדד All Bond כללי עלה בכ-0.1%, מדד האג"ח הצמודות הכללי עלה בכ-0.7% אבל מדד התל-גוב צמודות (הממשלתיות הצמודות למדד) רשם ירידה של 1.4%. התל-גוב השקלי ירד בכ-2% ואילו התל-בונד 40 (המייצג 40 סדרות אג"ח של חברות בעלות דירוגים גבוהים) ב-1.6%. בסך הכל יש בבורסה עשרות מדדי אג"ח שונים ובהתאם השוק היום מאוד משוכלל ומשקיע צריך בראש ובראשונה להחליט כמובן מה רמת הסיכון שהוא רוצה לפעול בסביבתה ולפי זה לחלק את תיק ההשקעות למניות, אג"ח והשקעות אחרות (סחורות, מט"ח, אלטרנטיבי.). בתוך החלק האג"חי אפשר להשקיע בקרנות סל פסיביות (בדומה למניות הן פשוט משקיעות פחות או יותר לפי מדדי האג"ח השונים), ממשלתיות או קונצרניות, או בקרנות נאמנות אקטיביות, ששם דמי הניהול גבוהים יותר. אז איך בוחרים קרן נאמנות המתמחה בהשקעה באגרות חוב? כאמור, למשקיע הסולידי יש היום המון אפשרויות בחירה והן כוללות בין השאר קרנות המתמחות באג"ח ממשלתיות שקליות (כאלה שלא צמודות למדד), קרנות המשקיעות באג"ח ממשלתיות צמודות למדד, ויש גם קרנות המשקיעות באג"ח חברות (קונצרניות) שקליות, דולריות או צמודות למדד. יש גם קרנות המשקיעות באג"ח בחו"ל.
