גרף

לשפשף את העיניים: זה המקום בת"א בו מתרחשת כעת מפולת - והלחץ רק גובר

המעו"ף דווקא מקזז חלק ניכר מהירידות ומדד הבנקים בכלל מטפס 0.6%, אבל במקום אחר נרשמת היום מפולת של ממש
מערכת Bizportal | (15)

השוק הקונצרני בת"א נסחר תחת לחץ מכירות כבד. מדד תל בונד 60 שצלל 0.85% בשבוע שעבר ורשם בכך את השבוע הגרוע ביותר מאז יוני 2012, צלל היום עוד 0.73% כאשר כל 60 סדרות האג"ח שנסחרות במדד צבועות היום באדום. התל בונד 60 השלים נפילה של מעל 3% תוך חודשיים, ועבור המשקיעים בשוק האג"חי, מדובר במפולת של ממש.

את הירידות מובילות הסדרות שחשופות לרוסיה ובכך למפולת במחיר הנפט. אפריקה אגח כו של לבייב צוללת 6.3% ונסחרת בתשואת זבל של 17.1%. כלכלית ים אגח ו של פישמן צוללת 2.4% לתשואה של 8.1%. אבל הירידות הן לא מנת חלקן של הסדרות החשופות לרוסיה בלבד. שופרסל אגח ב יורדת 0.6% ובזק אגח 6 יורדת 0.55%.

הלחץ בקונצרני מגיע בין היתר (ואולי בעיקר) בשל פדיונות כבדים בקרנות הנאמנות. בשבוע החולף הסתכמו הפדיונות בקרנות הקונצרניות ב-450 מיליון שקלים. מי מוכר ולאן הולך הכסף? לחץ כאן

רבות דובר בחודשים האחרונים על כך שהשוק הקונצרני הגיע להיסחר בתשואות נמוכות באופן מדאיג, ואפילו בבנק ישראל התייחסו לעניין. כך לדוגמה, בעדכון הריבית של חודש ספטמבר נכתב בהודעה המצורפת של בנק ישראל כי "הצבירה בקרנות המתמחות באג"ח קונצרני מתחדשת, אם כי בהיקפים נמוכים יחסית; רמת המרווחים בשוק זה ממשיכה להצביע ככל הנראה על תמחור חסר של הסיכונים."

בשיחה עם Bizportal אמר היום בכיר בשוק ההון המקומי כי "השוק הממשלתי קשור מאוד בקצר לריבית בנק ישראל ובארוך לתשואה בארה"ב, לגבי הקונצרני - ברור שהמרווח מהממשלתי לא מפצה על הסיכון. וגם בלי קשר למרווח, היסטורית המצב הוא בלתי נתפס. בזק שנסחרת בתשואה של 1% או סלקום שנסחרת ב-1.3%, אבסולוטית זה כמעט לא הגיוני".

תגובות לכתבה(15):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 14.
    הזדמנות לקנות , ותחשבו על זה (ל"ת)
    אלח 15/12/2014 06:50
    הגב לתגובה זו
  • 13.
    יעקב 15/12/2014 00:12
    הגב לתגובה זו
    אכח
  • 12.
    הריבית הנמוכה 14/12/2014 21:35
    הגב לתגובה זו
    אוי קרנית וסטנלי הרשעים
  • 11.
    ירון ולבינסקי TM 14/12/2014 21:25
    הגב לתגובה זו
    מנית הזנק קטנה מאד, נסחרת בתמחור חסר, מחזורים קטנים. הולכת להודיע על פטנט ועל עסקה עם גוגל. עוסקת בפיתוח תוכנה טכנולוגי הנוגע בזיהוי ווקאלי. חוץ מ'עושה שוק' אין לה הרבה מוכרים ובצדק רב. מי שיתפוס עד שער 27.8 רק ירוויח. תזכרו טוב טוב איפה קראתם את זה לראשונה
  • 10.
    מאיר פ 14/12/2014 17:29
    הגב לתגובה זו
    חברות כמו קבוצת דלק, חברות חשמל, טבע ועוד , חברות עם חוסן כלכלי ודירוג אי באגי מעדיפות להנפיק בחול עם קופון של 5% עבור מקורבים וגויים מאשר לתת לקרנות הפנסיה שלנו ריבית טובה... אבל אם הם נקלעים לקשיים הציבור בישראל משלם את המחיר... רווח חא בבית סיפרנו, הפסד כרגיל הפריירים בארץ משלמים
  • 9.
    למה בניתם את אחוזת בית?ליופי?תאפשרו להנפיק אגח! (ל"ת)
    יופיטר שוקי הון 14/12/2014 16:42
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    לא מאפשרים להנפיק אגח!מבצעים פשע נגדי! (ל"ת)
    יופיטר שוקי הון 14/12/2014 16:37
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    השוק מתמחר עליית ריבית (ל"ת)
    ירקרק 14/12/2014 16:31
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    עוד כצט הזדנות לחסל את תוכנות החסכון וקופות הגמל (ל"ת)
    רק ממשלתי וקונצרני 14/12/2014 16:29
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    שיצאו טוב מאוד (ל"ת)
    ציון 14/12/2014 16:27
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    שהפראירים יצאו המדד יתקן חזק אין אלטרנטיבה בריבית 0 (ל"ת)
    שלמה מעוז 14/12/2014 16:12
    הגב לתגובה זו
  • בועז 14/12/2014 17:02
    הגב לתגובה זו
    תיקון זה טוב לשוק
  • 3.
    ביט 14/12/2014 16:12
    הגב לתגובה זו
    הקרובות בעקבות המתרחש ?
  • 2.
    לא יכול להיות יש קוסם בבורסה שמנפח בלון (ל"ת)
    tch 14/12/2014 15:57
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    תקנו רק מניות (ל"ת)
    משה 14/12/2014 15:25
    הגב לתגובה זו
סקוט בסנט; קרדיט: יוטיובסקוט בסנט; קרדיט: יוטיוב

ביקוש מפתיע לאגרות חוב - מה חושב שר האוצר האמריקאי על "מטבעות יציבים"

בסנט, צופה גידול בשימוש במטבעות יציבים, ה-stablecoins שעלול להגביר את הביקוש לאגרות חוב ממשלתיות לטווח קצר - על ההשפעות של המטבעות היציבים

עמית בר |

בכנס שנתי בנושא אגרות החוב, הסביר סקוט בסנט, שר האוצר האמריקאי, כי שוק המטבעות היציבים, ששוויו כיום כ-300 מיליארד דולר, צפוי להתרחב בשנים הקרובות. לפי תחזיתו, ההיקף יגיע לכ-3 טריליון דולר עד 2030 - כלומר פי 10 ב-5 שנים.  

המטבעות היציבים, להבדיל ממטבעות הקריפטו האחרים, הם נכסים דיגיטליים ששוויים מגובה בנכסים כמו מזומנים או אגרות חוב ממשלתיות. כל הנפקה חדשה של מטבעות כאלה דורשת גיבוי נוסף בנכסים אלה, מה שעשוי להגביר את הביקוש לאג"ח קצרות טווח. כלומר, אם בסנט רואה שוק של 3 טריליון דולר למטבעות יציבים - גידול של 2.7 טריליון ב-5 שנים, הרי שבממוצע הוא רואה ביקוש של 540 מיליארד דולר לאגרות חוב. אלו מספרים גדולים שמשנים את עקומת הביקוש לאג"ח וסביר שגם את נקודת שיווי המשקל - כלומר, תהיה לזה השפעה על מחירי אגרות החוב. 

הקשר בין שוק המטבעות היציבים לשוק האג"ח מתחזק בעקבות חקיקה שנתקבלה בקיץ האחרון שקובעת מסגרת רגולטורית להנפקה וניהול של מטבעות יציבים מבוססי קריפטו. היא מאפשרת אימוץ רחב יותר של הטכנולוגיה במערכות תשלומים פיננסיות מסורתיות. ככל שמוסדות פיננסיים יאמצו את המטבעות, כך יגדל הצורך בנכסי גיבוי בטוחים, כמו אגרות חוב ממשלתיות.

בסנט ציין גם את שוק הקרנות הכספיות, ששוויו כ-7.5 טריליון דולר. קרנות אלה משקיעות בנכסים בסיכון נמוך, כולל אג"ח קצרות. אם הרגולציה תדרוש מבנקים להחזיק יותר הון עצמי נגד נכסים כאלה, הקרנות יעדיפו אג"ח ממשלתיות. זה יוסיף לביקוש הקיים.

בסנט אמר שנעשות בדיקות לבחון את המגמות הללו כדי להבין אם מדובר בשינויים מבניים ארוכי טווח או בתנודות זמניות. בהתאם למסקנות, ייתכן שיתבצעו התאמות בתוכניות ההנפקה של האג"ח. המטרה היא לנהל את היצע האג"ח בהתאם לביקוש המשתנה.