הסדר החוב בחבס: בנק ING ממליץ על המתווה החדש של אספן גרופ
חברת אספן גרופ הציעה ביום א' למחזיקי אגרות החוב של חברת חבס המצויה במשבר הסדר חוב מתוקן לפיו חבס תהפוך לשלד בורסאי שמחזיק 74% מניות חבס סטאר. עם השלמת ההסכם, יוקצו לאספן 51% ממניות החברה ולמחזיקי אגרות החוב יוקצו 49% ממניות החברה. אספן תעביר בתמורה להקצאה, הלוואה בהיקף של 70 מיליון שקל ומיליון אירו.
בנק ING, אחד משלושת הבנקים הגדולים בהולנד, הבנק צופה כי תהיה השפעה חיובית על מניות NSI , קרן הריט ההולנדית המוחזקת על ידי חבס, עם העברת הבעלות לאספן. לדעתו, אם מחזיקי האג"ח ידחו את ההצעה החדשה (המתוקנת) יתחיל, כנראה, סיבוב חדש של הצעות על נכסי חבס השקעות, שעלול לגרום לתנודתיות במחיר המניה.
הבנק מצהיר, כי הוא מעדיף את אספן כבעלים החדשים של NSI ולדעתו זה ייתן יציבות וודאות לבעלי המניות שנשארו של NSI גם מאחר שאספן הצהירה את מחויבותה לטווח ארוך .
מניית חבס נסחרת במחיר המשקף לחברה שווי של כ-7 מיליון שקל בלבד, לעומת שווי של 530 מיליון שקל בתחילת 2010. שתי סדרות האג"ח: חבס אגח 12 וחבס אגח 4 נסחרות בתשואת זבל לאחר שלא קיבלו תשלומים מחודש מארס השנה.
מאחורי הרצל חבס מספר הצלחות בישראל שהבולטות יותר הן: מגדל Yoo ומגדל רוטשילד 1 בת"א. אלא שחבס החליט לפרוץ לחו"ל בתחום של נדל"ן מניב בהשקעת ענק בקרן ריט הולנדית בשם NSI.
השקעה סולידית לטווח ארוך - 4.4% בשנה, מתאים?
באג"ח הארוכות הממשלתיות נרשמת כיום תשואה של כ-4.4% באפיק השקלי לעומת כ-1.9% באפיק הצמוד. מדובר על פער המשקף אינפלציה צפויה של כ-2.45% לשנה ל-17 השנים הקרובות. מי שמאמין שהמדד בפועל יהיה נמוך מכך, יכול לבנות אסטרטגיית לונג-שורט בין האפיקים וליהנות מההפרש לאורך התקופה
אגרות חוב זה הלב הפועם של הבורסה. מניות זה יותר מלהיב כי הן עשויות לזנק וגם לרדת בחדות. השקעתם במניה טובה, אתם גם תרוויחו 50%, ואפילו 100% בשנה. אם נפלתם עם מניה, אתם יכולים להפסיד 50% וגם 80%. הסיכון במניות גדול. מנגד, שוק האג"ח נתפס יותר סולידי. רוב הזמן זה נכון, אבל יש מצבים ששוק האג"ח מסוכן אפילו ממניות.
תתפלאו - באגרות חוב אפשר להפסיד והרבה. כשהריבית עלתה לפני כשלוש שנים, אגרות החוב נפלו. אגרות החוב נסחרות לפי תשואה אפקטיבית מסוימת שיש לה זיקה לרייבת בנק ישראל. כאשר הרייבת במשק עולה, אז גם התשואה האפקטיבית עולה. כלומר מחזיקי האג"ח מבקשים-דורשים תשואה טובה יותר. כדי שהאג"ח שנסחרה בתשואה נמוכה, תעבור לתשואה אפקטיבית גבוה יותר היא צריכה להיסחר נמוך יותר - כלומר שער האג"ח יורד. זה לפעמים עשוי לבלב, הנה דוגמה מאוד פשוטה.
נניח שיש אג"ח שקלי לשנה אחת בדיוק שנסחר בשער של 100 אגורות בתשואה אפקטיבית של 3%. עוד שנה האג"ח יספק קופון של 3 אגורות וקרן של 100 אגורות. מחזיק האג"ח (יחידה אחת = ערך נקוב אחד) יקבל 1.03 שקלים. נניח שהריבית במשק עולה בהפתעה ב-2%, וכל שוק האג"ח מתיישר לריבית החדשה. כלומר החזקה של אג"ח בתשואה של 3% לא כלכלית, כי יש השקעות מקבילות-זהות בתשואה של 5%, מחזיק האג"ח אולי ינסה למכור, כשהאג"ח תרד ברגע לשער שיבטא תשואה אפקטיבית של 5%. בפועל היא תרד לאזור 98 אגורות, כלומר כ-2%. זה השער שמבטא תשואה לפדיון של 5%.
כלומר, כשהריבית עולה, שערי האג"ח יורדים. עכשיו דמיינו שאגרת החוב האמורה היא לא לשנה אחת אלא ל-10 שנים, בכמה היא תרד? יש תחשיב מדויק, אבל אם הערכתם שכ-20%, אתם קרובים, קצת פחות מ-20%.
- זה לא רק עזה – זו בעיקר אמריקה: למה תשואות האג"ח מזנקות?
- שוק האג"ח יקר: "התשואות הארוכות בישראל נמוכות מדי"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמה תקבלו באג"ח ל-24 שנים?
מסקנה - אומרים לכם שאגרות חוב בטוחות ממניות, אבל גם אגרות חוב של המדינה עצמה שאין לה סיכון של חדלות פירעון עלול להסב הפסדים כבדים. נזכיר כי אגרות החוב הקונצרניות בהגדרה עם סיכון שתלוי בגוף עצמו, פעילות עסקית, יכולת החסר חוב ועוד, ולכן גם הקונצרניות (אג"ח חברות) נסחרות בתשואה אפקטיבית שעולה על התשואה של האג"ח הממשלתיות - ככל שהסיכון גדול יותר התשואה גבוהה יותר וככל שהמח"מ (משך חיים ממוצע) ארוך יותר כך התשואה גבוהה יותר.
