הסדר החוב בחבס: בנק ING ממליץ על המתווה החדש של אספן גרופ

הבנק ההולנדי צופה כי תהיה השפעה חיובית על מניות NSI, חברת הריט ההולנדית המוחזקת על ידי חבס
לירן סהר |

חברת אספן גרופ הציעה ביום א' למחזיקי אגרות החוב של חברת חבס המצויה במשבר הסדר חוב מתוקן לפיו חבס תהפוך לשלד בורסאי שמחזיק 74% מניות חבס סטאר. עם השלמת ההסכם, יוקצו לאספן 51% ממניות החברה ולמחזיקי אגרות החוב יוקצו 49% ממניות החברה. אספן תעביר בתמורה להקצאה, הלוואה בהיקף של 70 מיליון שקל ומיליון אירו.

בנק ING, אחד משלושת הבנקים הגדולים בהולנד, הבנק צופה כי תהיה השפעה חיובית על מניות NSI , קרן הריט ההולנדית המוחזקת על ידי חבס, עם העברת הבעלות לאספן. לדעתו, אם מחזיקי האג"ח ידחו את ההצעה החדשה (המתוקנת) יתחיל, כנראה, סיבוב חדש של הצעות על נכסי חבס השקעות, שעלול לגרום לתנודתיות במחיר המניה.

הבנק מצהיר, כי הוא מעדיף את אספן כבעלים החדשים של NSI ולדעתו זה ייתן יציבות וודאות לבעלי המניות שנשארו של NSI גם מאחר שאספן הצהירה את מחויבותה לטווח ארוך .

מניית חבס נסחרת במחיר המשקף לחברה שווי של כ-7 מיליון שקל בלבד, לעומת שווי של 530 מיליון שקל בתחילת 2010. שתי סדרות האג"ח: חבס אגח 12 וחבס אגח 4 נסחרות בתשואת זבל לאחר שלא קיבלו תשלומים מחודש מארס השנה.

מאחורי הרצל חבס מספר הצלחות בישראל שהבולטות יותר הן: מגדל Yoo ומגדל רוטשילד 1 בת"א. אלא שחבס החליט לפרוץ לחו"ל בתחום של נדל"ן מניב בהשקעת ענק בקרן ריט הולנדית בשם NSI.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אגח
צילום: ביזפורטל

תשואות האג"ח הארוכות מטפסות - למה זה קורה עכשיו ומה המשמעויות

הריביות הארוכות באג"ח גלובליות, לרבות ארה"ב, בעלייה בחודשים האחרונים; איך זה קורה בשעה שמדברים על הפחתת ריבית, מה זה מרמז ומה המשקיעים צריכים לדעת?

מנדי הניג |

התשואות על אג"ח ממשלתיות ארוכות טווח זינקו בחדות בשבועות האחרונים. המגמה גלובלית ומקיפה את כל השווקים המרכזיים. בבריטניה, התשואה על אג"ח ל-30 שנה עלתה ל-5.76%, השיא מאז סוף שנות ה-90. בארצות הברית, התשואה נגעה שוב ברף ה-5%. ביפן, המספרים נמוכים יותר אבל השינוי דרמטי - התשואה הגיעה ל-3.29%, שיא של עשרות שנים.

מה מניע את העלייה החדה הזו? שילוב בין כמה גורמים - הגירעונות הפיסקליים מזנקים בכל העולם המערבי. הבנקים המרכזיים מפסיקים לקנות אג"ח ואפילו מוכרים חלק מהאחזקות. המשקיעים המוסדיים המסורתיים, כמו קרנות הפנסיה, מקטינים את הביקוש. במקביל, הצורך בהשקעות ענק בתשתיות, אנרגיה וביטחון גדל משמעותית.

התוצאה היא שינוי פרדיגמה בשוק האג"ח. אחרי שנים של ריביות אפסיות ותמיכה מסיבית של בנקים מרכזיים, השוק חוזר למציאות חדשה-ישנה. מציאות שבה משקיעים דורשים תשואה עבור הלוואת כסף לממשלות לתקופות ארוכות. מציאות שבה הסיכונים הפיסקליים והמבניים מתומחרים בצורה ברורה יותר.


שוק האג״ח תופס לאחרונה כותרות ולא רק פה אלא בכל העולם. למרות שזה שוק שנחשב להרבה יותר ׳משעמם׳ משוק המניות התוסס, המשמעויות של כל תזוזה בשוק הזה, כל מאית אחוז באגרת חוב (ובייחוד ממשלתית), מספרת לנו הרבה יותר מתזוזות במניות ומגלה לנו מה השוק חושב על הבריאות של המדינה, על הסנטימנט וגם מה המשקיעים חושבים על הריבית. אם מדברים על אג״ח קונצרניות אז אנחנו עדים לעלייה רוחבית תלולה מאוד בתמחור של החוב הקונצרני ובהתאמה בירידה של התשואות - גם על זה כתבנו לא מזמן: חשש מבועה בשוק האג"ח הקונצרני בארה"ב - השערים עולים, התשואות יורדות במקרה הזה אגב, האשמה נמצאת בעיקר בהתנהלות הפרימיטיבית של שוק האג״ח הקונצרני האמריקאי במיוחד אם נשווה אותו לישראלי שנחשב לאחד המשוכללים בעולם. אבל אם מסתכלים על אג״ח ממשלתיות הסיפור שונה, האג״ח הארוכות של המדינות האירופאיות בצלילה - ובולטות במיוחד לרעה גרמניה, צרפת ובריטניה - ולכל אחת יש את ה״פעקלע״ (השקית) שלה - בבריטניה מהגרים שמציפים את המדינה והטבות סוציאליות שמכבידות על התקציב, בצרפת הממשלה מתנדנדת, בגרמניה שהייתה סמל לשמרנות פיסקלית משנים את הטון הכלכלי, מרחיבים את התקציב ומוציאים מיליארדים על ביטחון וזה גורר עלייה רוחבית בתשואות, כשבבריטניה אפילו התקשו לגייס חוב בשבוע קודם. ואם תחשבו שמשקיעי האג״ח יברחו לארה״ב - גם זה לא קורה, מה שמעלה את החשש מפני משבר חוב עולמי: ברבור שחור אירופאי: משבר החוב חוזר?. אבל אם תרצו לפרק איגרת חוב ממשלתית ולראות איך מחשבים את הסיכון בצורה אינדיבידואלית תוכלו לקרוא על - אגרת החוב של בריטניה שצנחה ב-70%, והאם יש סיכוי לעלייה?


השבוע האחרון הדגים בצורה חדה את הכוחות שפועלים בשוק. בבריטניה התקיימו כמה מכרזי אג"ח שחשפו ביקוש חלש במיוחד. המשקיעים דרשו תשואות גבוהות משמעותית מהצפוי כדי לקנות את האג"ח החדשות. בתוך יום אחד התשואות זינקו ביותר מ-10 נקודות בסיס. השוק מודאג מהמצב הפיסקלי הבריטי ודורש פיצוי גבוה יותר. המצב הפיסקלי-תקציבי עלול לייצר גיוסים עתידיים על רקע עלייה בגירעון התקציבי וכשזה קורה, התשואה עולה. כלומר, ברגע שמדינות מגדילות גירעון או שיש צפי לעלייה בגירעון, השוק כבר חושב על השלב הבא - כדי לממן גירעון צריך להטיל מסים או לגייס עוד אג"ח, הגדלת גיוסים משמעה - עלייה בתשואות.