בניין לויד לונדון
בניין לויד לונדון

לויד'ס השיקה פוליסת ביטוח לנזקי צ'אטבוטים

הפוליסה החדשה אמורה לכסות נזקים שלא כוסו בעבר, גון עלויות משפטיות ונזקים שייפסקו בבית המשפט לטובת צד ג' במידה ומערכות ה-AI יעשו שגיאות יותר מהצפוי

רן קידר |
נושאים בכתבה ביטוח AI

מוצר ביטוחי חדש הושק בלויד'ס לונדון. המוצר יכסה נזקים שיגרמו לחברות בעקבות תפקוד לקוי של כלי הבינה המלאכותית שלהן. סקטור הביטוח מעוניין להרוויח מהחשש של עסקים וחברות מפני הסיכונים של הזיות של צ'טבוטים וטעויות יקרות שעושים סוכני ה-AI. 

הפוליסה פותחה על ידי Armilla, חברת סטארט אפ קנדית שמתמחה בהערכה של מערכות AI ומגובה על ידי מבטחי משנה כגון סוויס, גרילנייט וצ'וסר. החברה יצאה מתוך אקסלרטור Y Combinator (שדרכו הושקו Airbnb, Coinbase, Dropbox, Reddit ועוד). הפוליסה מכסה עלויות משפטיות של חברה שתיתבע ע"י אחד הלקוחות או צד שלישי כלשהו שסבל מנזק כתוצאה מתפקוד לקוי של מערכות AI.

חברות רבות זינקו על ה-AI בשנה האחרונה כדי להגביר את היעילות (וכך את הרווחיות), והכניסו בוטים לשירות לקוחות שלהן עם זאת, לצד היעילות היו גם רגעים מביכים וטעויות יקרות. טעויות כאלה נובעות, לרוב, מליקויים שגורמים למודלים של הבינה המלאכותית להמציא דברים שלא היו ולא נבראו, או במלים אחרות, "להזות".

דוגמא אחת, למשל, קרתה בינואר השנה, כשחברת ההשקעות Virgin Money התנצלה לאחר שצ'טבוט נזף בלקוח על כך שהשתמש במילה Virgin והדבר עלה לה ביחסי ציבור גרועים. חברת השילוח DPD ניתקה חלק מהצ'טבוט לאחר שקילל לקוחות וקרא לחברה "חברת המשלוחים הגרועה ביותר בעולם".  גם אייר קנדה נאצלה להתמודד עם הזיות ה-AI בשנה שעברה, כשנאלצה לכבד הנחה שהמציא בוט שירות הלקוחות שלה. ועוד הזרוע נטויה.

על פי טענת הוגי הפוליסה החדשה, ארמילה, ההפסד שנבע ממכירות כרטיסי טיסה במחיר נמוך יותר היה מכוסה על ידי הביטוח במידה והיה נמצא שהצ'טבוט של אייר קנדה פעל על פי ביצועים גרועים מהצפוי.  

קרת'יק רמאקרישנאן, מנכ"ל ארמילה, טוען שהמוצר החדש יעודד חברות לאמץ AI, היות וחלק והחשש מנזקי הבוטים מהווה חסם משמעותי להטמעה של הטכנולוגיה. אמנם, כבר כיום חלק מהפוליסות מכסות לכאורה הפסדים שקשורים ב-AI, אבל אלה כוללות לרוב תקרה נמוכה של החזרים. פוליסה כללית שמכסה 5 מליון דולר של הפסדים בעקבות כשלים טכנולוגיים, עלולה להיות עם מגבלה של 25,000 דולר בהקשרי אחריות AI, אומר אחד הסוכנים שמפיץ את המוצר של ארמילה.


זאת אומרת, על פי הגדרה, כל המודלים של השפה הם דינמיים, זאת אומרת שהם "לומדים" עם הזמן. צ'טבוט יושק ויפעל בזירת שירות הלקוחות אבל ככל שיחלוף הזמן, המודל אמור להשתנות ולהתייעל. בדרך, כמובן, עלולות לקרות טעויות. ע"פ ארמילה והפוליסה החדשה שלה, לא כל טעות של כלי AI תוביל לתשלום. הפוליסה תכסה את הנזק שנגרם רק במידה והמבטח פסק שמערכת ה-AI סיפקה ביצועים נמוכים מאלה שהוערכו מלכתחילה.

קיראו עוד ב"ביטוח"

למשל, הביטוח של ארמילה ישלם לחברה שהצ'טבוט שלה נתן ללקוחות או לעובדים מידע נכון רק 85% מהזמן, למרות שבזמן ההערכה הראשונית ההערכה עמדה על תשובות מהימנות במשך 95% מהזמן.  "אנחנו מעריכים את מודל ה-AI, מקבלים מושג לגבי סיכויי השגיאות שלו ואז מפצים את החברה, במידה ויש ירידה בביצועים", אמר רמאקרישנן.

בשורה התחתונה, חברות הביטוח לא יכסה מודלים של AI שיהיו עם סיכון גבוה לטעויוות. וכך, ניתן לומר שאנחנו עדים לעוד שלב באבולוציה של הבינה המלאכותית. גם אם לא מדובר ברגולציה ממשלתית, הכניסה של חברות הביטוח לתחום תיצור סטנדרט לשימוש תעשייתי במודלים הללו. אחרי הכל, אם חברת הביטוח לא תסכים לבטח מודל מסוים של בינה מלאכותית, מי ירצה לעבוד איתו?

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בינה מלאכותית גנרי AI generic בינה מלאכותית גנרי AI generic
ראיון

הקשר בין תעשיית הביטוח למהפכת הטכנולוגיה: ״בלי ביטוח אין UBER ואין AI״

מומחי ביטוח מגלים מדוע ישראל הפכה ליעד השקעה חם לענקיות הביטוח הבינלאומיות, איך הצבא יוצר את דור היזמים הטכנולוגיים, ומדוע בלי תעשיית הביטוח – כל החדשנות הטכנולוגית שאנחנו מכירים פשוט לא הייתה קיימת

צלי אהרון |
נושאים בכתבה מהפכת ה-AI

בעולם שבו חדשנות טכנולוגית נעה בקצב מהיר מאי-פעם, יש תעשייה אחת שנמצאת כמעט תמיד מאחורי הקלעים, אבל בלעדיה רוב הפיתוחים הגדולים פשוט לא היו יוצאים לפועל. "בעולמות הביטוח של היום חדשנות היא המפתח", מסביר עו"ד פרד קרלינסקי שותף ויו״ר הקבוצה הגלובלית של רגולציית ביטוח ועסקאות ביטוח של גרינברג טראוריג.: "אנחנו רואים המון תנועה, במיוחד ב-AI. גם הרגולטורים וגם חברות הביטוח מנסים להבין איך להשתמש בבינה מלאכותית כדי להפוך את הביטוח ליעיל יותר - הן מנקודת המבט של הלקוח והן בחקירות הונאה. העתיד בתחום הזה מצוין״.

הקשר בין ביטוח לבין טכנולוגיה אינו אינטואיטיבי כמו באזורים כמו סטארט אפ או בינה מלאכותית, אבל מתברר שהוא עמוק מאוד. קרלינסקי מחדד: "אם חושבים על זה באמת - שום דבר לא קורה בעולם הזה בלי ביטוח. רכב, בריאות, כל דבר שזז. הביטוח הוא זה שמאפשר לדברים לקרות״. לדבריו, החדשנות שמגיעה כיום מתוך התעשייה הזו ״מדהימה״, ומאפשרת לשחקנים חדשים להיווצר: ״בלי ביטוח ייעודי, Airbnb לא הייתה קיימת. גם Uber לא הייתה יכולה לפעול. אלה רק דוגמאות, אבל הן מבהירות איך החדשנות בביטוח הפכה את החיים שלנו לפשוטים יותר". 


עו״ד פרד קרלינסקי. קרדיט: גרינברג טראוריג

אחת הזירות המרכזיות שמניעות את השינוי היא בינה מלאכותית. לטענת קרלינסקי, הביטוח נמצא בעיצומה של מהפכה: ״יש הרבה תנועה והרבה התרגשות בתחום. AI יהפוך את הביטוח לנגיש יותר לאנשים ולחברות, וכל הצד של הסייבר - ישראל כבר מובילה עולמית שם״. תחום הסייבר, לדוגמה, הפך לאחד ממנועי החדשנות החשובים בענף. הגידול באיומי סייבר גלובליים, יחד עם ההתפתחות המהירה של טכנולוגיות AI, מייצר דרישה לפתרונות ביטוח מורכבים - וישראל ניצבת במרכז. ההסבר נמצא במפגש בין כוח אדם טכנולוגי איכותי לבין צורך ביטוחי גובר. הוא מוסיף כי חברות זרות ״מגיעות לישראל כי הן מחפשות הזדמנויות. הן רוצות לשתף פעולה עם חברות ישראליות שיכולות לתת להן יתרון טכנולוגי. כאן אתה מקבל את הערך של חדשנות״.

החדשנות לא מתרחשת רק ברמת הטכנולוגיה: עו"ד ג'ואי שבות, שותף מנהל של המשרד בתל אביב בפירמת גרינברג טראוריג (GT), רואה אותה דווקא בפתרון בעיות עסקיות: ״יש גם סוג אחר של חדשנות, איך משתמשים בטכנולוגיות כדי לפתור בעיות שלא מקבלות מענה בדרך כלל. לדוגמה, חברות החלו להשתמש ב-AI לתהליכי מיזוגים ורכישות״. אך לא מדובר רק בתהליכים פיננסיים. אחד השינויים המעניינים שג'ואי מצביע עליו נמצא דווקא במבנה המוצרים הביטוחיים: ״אנחנו רואים מוצרים חדשים בתחום הקצאת סיכונים. חברות הביטוח יוצאות לשוק עם מוצרים שמאפשרים לנהל סיכון טוב יותר. וגם בתחום הנדל״ן - נכסים יכולים להיות מבוטחים לפי ערכם. זה מעניק למשקיעים ביטחון: גם אם הפסידו כסף, הם יודעים שלא יפסידו מעבר לסכום מסוים״. נראה כי מדובר על פתרונות שמאפשרים לעולם ההשקעות להתנהל בצורה יציבה יותר. נדל"ן, שנחשב לתחום עם לא מעט סיכונים - מקבל כיום מעטפת ביטוחית שמגינה על משקיעים ופותחת את השוק לשחקנים רחבים יותר.