משקיעי אודיוקודס 0.73% קיבלו אתמול אסמכתא לשיח המתנהל בחודשים האחרונים על דרישות השכר מרקיעות השחקים בהייטק המקומי. בזמן שהחברה אכן הציגה צמיחה, לא נצפתה כל תוספת ברווח בעקבות הצמיחה הזו. השורה התחתונה דרכה במקום ואף ירדה מעט. האנליסטים התכוננו לכך, והרווח של אודיוקוס קלע לתחזיות המוקדמות של אלה.

בראיון לביזפורטל אמר המנכ"ל והנשיא שבתאי אדלסבורג כי 100 עובדים נוספו לחברה בשנה החולפת, וה"מזל" לדבריו היה שרובם מחו"ל – איפה שמלחמות השכר האלה בעצימות נמוכה. כלומר, אילולא כך היה ומרבית המגויסים היו ישראלים, ייתכן כי הרווח בכלל היה יורד מול הרמות של התקופה המקביל אשתקד.

ובשונה ממנה שנהוג לחשוב, לפיו השכר הגבוה מוקצה לעובדים המנוסים במשרות פיתוח, גם במשרות התמיכה, המכירות ושירות הלקוחות מחפשים עובדים מנוסים ומוכנים לשלם להם יותר מבעבר. עבור חברות בינלאומיות, הסיבה שבמשרות אלה המגויסים מתפרשים לעתים על פני אזורי הפעילות היא כדי שיוכלו לתמוך בלקוחות מגיאוגרפיות שונות בשפתם. ועדיין, גם ישראלים מגויסים אליהם כאמור ובשכר גבוה.

הפגיעה הצפויה ברווחי החברות שכח האדם שלהם מוטה לטובת ישראלים מספקת תמריץ שלילי למעסיקים לצרף אליהם עובדים מהארץ. וזאת בזמן שבממשלה הציבו יעד שאפתני להעלות את אחוז המועסקים בהייטק מ-10% ל-15%. שלא ישתמע מכך שצריך לתמוך בכסף ציבורי בחברות הייטק מקומיות כדי שיוכלו להעסיק עובדים ישראלים מנוסים.

• יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
• הרפורמה במס להייטק היא צ'ופר לקרנות הון סיכון - וממש לא להייטק עצמו
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

החברות עומדות בתור עבור האחרונים, והתמיכות צריכות ללכת לטובת הכשרות לעובדים שכיום אין להם כישורים רלוונטיים – לא כדי לסגור פער בציפיות השכר. בהקשר זה יוזכר כי גם הממשלה רוצה לסדר להייטק המקומי כמה הקלות בהן הפטור ממס על השקעות הקרנות הזרות בסטארט אפים מקומיים.

אז נכון שכתבנו על תמריץ שלילי – אבל גם כאן צריך לעשות הבחנה. גם חברות ציבוריות וגם חברות פרטיות יכולות לעמוד בגדול בעלויות השכר המאמירות האלה. אדלסבורג מאודיוקודס אמר לנו שבהינף אצבע הוא מגייס כספים נוספים לשם כך אם ירצה, אלא שהבעיה שלו כפי שראינו תהיה בדוח הרווח וההפסד, אותו הוא נדרש להציג כחברה ציבורית.

לחברות הפרטיות אין ממש את הבעיה הזו. את הקרנות שמזרימות להם כסף מעניינת בעיקר הצמיחה והיעדים העסקיים. את אלה מגשימים בעזרת עוד עובדים שיקחו את החברה המושקעת קדימה. עם העמידה ביעדים, שווי החברה גדל בסבב הגיוס הבא – וזה מה שמעניין את הקרנות.

• פורטיסימו רוכשת את MyVisit - מערכת לניהול תורים
• איך לקבל תשובות טובות יותר מה-ChatGPT?
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• איך לקבל תשובות טובות יותר מה-ChatGPT?

וכל ענייני שוק ההון אלה בנקודה הזאת מתנקזים לשיקולים שצריכים לעמוד לנגד ההייטקיסטים עצמם. פרטית, ציבורית, בשלה ובוגרת או צעירה ובהאצה עסקית – לאן ללכת? כשישאלו את עצמם את השאלה הזו עליהם לזכור שאנחנו נמצאים כעת בתקופה חלומית למדי מבחינת תעשיית ההייטק, לא רק אצלנו.

כשמזיזי שוק דוגמת קרן טייגר גלובל משקיעה בחברת מטרה חדשה כל יום כמעט, ברור שהם לא בונים על כך שכולן תגענה לקו הסיום. בתוך התבן מסתתר לו מוץ, ובערימת השחת ישנם כמה מחטים – אלה יתגלו בהמשך וההיגיון המנחה הוא שהתשואה על ההשקעה בהן תקזז את ההפסדים מכל ההרפתקאות האחרות.

אבל מה יהיה על אלה? לסטארט אפ שברז הדולרים שלו נסגר אין תקומה. זה יכול לקרות בגלל שינוי בסנטימנט בשווקים, או בגלל התוצאות העסקיות שאכזבו ולא יימצאו המשקיעים שיתנו צ'אנסים נוספים. והתרחיש הזה יכול לקרות גם בשלבים שבהם הסיכון טרם מגולגל לציבור הרחב, כלומר עוד לפני ההנפקה, שמאפשרת לחברה להאריך את השרידות שלה.

כשיגיע הזמן לכבות אורות, העובדים יפוזרו לביתם (ואולי לסטארט אפ הבא שיצטרך לגייס מ-0, או להביא כסף מהבית). כישורים מבוקשים וודאי ווודאי שיהיו להם, וסביר שללשכת התעסוקה לא יגיעו לשים אצבע. אבל סביר גם שהמשרות החדשות שיוכלו למצוא תהיינה בשכר נמוך מזה אליו התרגלו – בטח אם למצב החדש יגיעו בגיל מבוגר יותר מאשר הדם החדש יחסית הזורם לשוק (ואין הכוונה לג'וניורים מחוסרי ניסיון).