חברת Neuralink של אילון מאסק. קרדיט: רשתות חברתיותחברת Neuralink של אילון מאסק. קרדיט: רשתות חברתיות

נויראלינק חוזה 20,000 השתלות בשנה והכנסות של מיליארד דולר עד 2031

החברה צפויה להשתיל שבבי מוח ב־20 אלף איש מדי שנה תוך שש שנים, עם שלוש גרסאות למכשיר וקליניקות ייעודיות ברחבי ארה״ב

רן קידר | (1)
נושאים בכתבה ניוראלינק

אילון מאסק הוא דמות שקל לבקר, אם זה בגלל הכרזות בומבסטיות, עמדות פוליטיות מתלהמות או יחסים אישיים סבוכים. אך מאחורי שלל הכותרות שמייצר האיש, נמצא אדם שמקדם חדשנות טכנולוגית בקצב כמעט כפייתי, מתוך חזון הוליסטי של אבולוציה אנושית טכנולוגית. אחד הביטויים הברורים ביותר לחזון הזה הוא ניוראלינק, החברה שמבקשת לפרוץ את גבולות הקיום האנושי דרך שתלים מוחיים. במילים של החברה עצמה, מדובר בפיתוח ממשק מוח-מחשב (BCI) שיאפשר תקשורת ישירה בין המוח לבין מחשבים או מכונות, לצרכים רפואיים כיום – ואולי, בעתיד, לשדרוג אנושי של ממש.

נויראלינק הוקמה ב־2016 וגייסה עד כה כ־1.3 מיליארד דולר, עם שווי שוק עדכני של 9 מיליארד דולר. סבב הגיוס האחרון, בגובה 650 מיליון דולר, הושלם ביוני 2025. המוצר המרכזי של החברה הוא שבב מוחי אלחוטי, שמושתל באמצעות רובוט כירורגי שפיתחה החברה. השתל קורא אותות עצביים מהמוח ומתרגם אותם לפעולות חישוביות, כמו הזזת סמן עכבר, גלישה באינטרנט, הפעלת מכשירים ואפילו עריכת וידאו, והכול באמצעות מחשבה בלבד.

לפי מסמכים פנימיים שנחשפו לאחרונה ופורסמו בבלומברג, נויראלינק מתכננת להרחיב את פעילותה באופן משמעותי כך שעד שנת 2031 תוכל להשתיל את שבבי המוח שלה ב־20 אלף בני אדם מדי שנה, מהלך שצפוי להניב לה הכנסות שנתיות של מעל מיליארד דולר. החברה מתכוונת להפעיל חמש קליניקות ייעודיות שיבצעו את ההשתלות ולשווק שלוש גרסאות שונות של השבב שפיתחה, שלו יש שלושה יישומים: Telepathy, שמאפשר תקשורת ישירה בין המוח למכונות; Blindsight, שמטרתו להחזיר ראייה לעיוורים; ו-Deep, שמיועד לטיפול ברעידות ומחלות נוירולוגיות כגון פרקינסון. 

החברה מצפה לאישור רגולטורי עבור Telepathy כבר במהלך 2029, עם יעד של 2,000 השתלות בשנה והכנסות של לפחות 100 מיליון דולר. בשנת 2030 מתוכננת השקת Blindsight, והיעד קופץ ל־10,000 ניתוחים בשנה ויותר מ־500 מיליון דולר. התחזיות מבוססות על תמחור ממוצע של 50 אלף דולר להשתלה אחת – סכום שמציב את נויראלינק במעמד של גוף רפואי-טכנולוגי מסחרי.

לא מדובר רק בהצהרות לעתיד. במהלך 2023 קיבלה החברה אישור מה-FDA לערוך ניסויים קליניים בבני אדם, וההשתלה הראשונה התבצעה בינואר 2024. המושתל הראשון היה בריינר מוריס, צעיר בן 29 עם שיתוק מלא שנגרם כתוצאה מתאונה. מאז השתלת השבב, מוריס הצליח לשלוט במחשב בעזרת מחשבה בלבד, לגלוש, לשחק ולערוך סרטונים – הישג שמהווה עדות לפוטנציאל האדיר של הטכנולוגיה. ארבעה מטופלים נוספים עברו את ההשתלה בהצלחה וממשיכים להשתתף בניסוי הקליני, לצד ניסויים נרחבים בקופים, שחלקם נועדו לבחון יכולת לשחזור ראייה.

בשורה התחתונה, מאסק הגיע לשורה של אבני דרך עם נויראלינק, אם כי הוא ידוע גם בכך שהוא נוטה להפריז בקצב שבו יוכל להשיג הישגים טכנולוגיים. ב-2015 אמר שמכוניות טסלה יהיו עם יכולות אוטונומיות תוך שלוש שנים. מאז הוא דחה את המועד שוב ושוב, ולבסוף כשהרובוטקסי הושק, לפני כחודש, היה עובד טסלה שישב "ליד הנהג", כדי לוודא שהכל מתנהל כשורה. 

עם זאת, כל החברות של מאסק הם פרויקט של גישור בין חזון שנשמע בלתי מציאותי לבין הישגים טכנולוגיים, ואם נסתכל עד כה על הישגיו עם טסלה, SpaceX, סטארלינק ואפילו נויראלינק, נוכל לראות שגם אם התחזית הנוכחית אופטימית בפקטור של כמה עשרות אחוזים, ההיסטוריה של מאסק מראה שבסופו של דבר, החזון מתגשם. 

קיראו עוד ב"BizTech"

.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    רק אדם עם חלומות גדולים ושאיפות גדולות יכול להגיעה למטרה (ל"ת)
    hnn 24/07/2025 16:38
    הגב לתגובה זו
אייל פרוינד מנכ״ל איזופ, צילום: עודד קרניאייל פרוינד מנכ״ל איזופ, צילום: עודד קרני

מהאופציה ועד ההנפקה: ESOP מבית הפניקס ו-Slice Global משיקות פלטרפומה לניהול תגמול הוני

שיתוף פעולה חדש מציע לחברות הייטק פתרון דיגיטלי מלא לניהול אופציות, נאמנות ומיסוי - מההקצאה הראשונה ועד ההנפקה

מנדי הניג |

אתם יכולים להסתכל על זה כסימן נוסף להתאוששות בהייטק. עוד גיוסים, עוד תוכניות אופציות, ועוד עובדים שמצפים מהחברות לגמישות ויעילות בניהול ההטבות ההוניות שלהם. על הרקע הזה מודיעים חברת Slice Global Equity ו-ESOP מבית הפניקס בית השקעות על שיתוף פעולה שמטרתו לספק לחברות ההייטק הישראליות פתרון כולל לניהול תגמול הוני מהשלב הראשוני של הקצאת אופציות ועד לשלב ההנפקה או האקזיט. המהלך מאחד בין טכנולוגיית אקוויטי מתקדמת לבין מעטפת נאמנות לפי סעיף 102, ליווי רגולטורי ומיסויי, ומציע לחברות ניהול מקצה לקצה של כל תהליך התגמול ההוני בפלטפורמה אחת.

המערכת החדשה תכלול ניהול קאפ-טייבל ותוכניות אופציות ו-RSU בזמן אמת, אינטגרציה עם מערכות HR ו-Finance, ניהול רגולציה ומיסוי בישראל ובעולם, הפקת דוחות פיננסיים ואנליטיקה מתקדמת, לצד סימולציות של דילול, סבבי השקעה ותרחישי אקזיט או הנפקה בלחיצת כפתור. השילוב בין ESOP לבין Slice נועד להקל על מנהלים ויזמים בהתמודדות עם תהליכי התגמול, תוך שמירה על שקיפות לעובדים ועל עמידה בתקנים בינלאומיים.

Slice Global Equity פועלת כפלטפורמה לניהול אקוויטי גלובלי המאפשרת למחלקות הכספים בארגונים, משפט ומשאבי אנוש לנהל את מערך ההון במקום אחד. בין הלקוחות שלה נמנות חברות כמו WIZ, Guesty ו-VAST. ESOP. 

ESOP פועלת כבר למעלה משני עשורים ומנהלת אלפי נאמנויות לפי סעיף 102, כולל ליווי הנפקות, מימושי אופציות וייעוץ משפטי ומיסויי לחברות פרטיות וציבוריות.

אייל פרוינד, מנכ"ל ESOP מבית הפניקס מסר: "זה חיבור מהסוג שלא רק מייצר ערך אלא מייצר פרספקטיבה חדשה. החברות ייהנו לראשונה גם ממערכת טכנולוגית מתקדמת לניהול כל התוכנית וגם ממעטפת שירות אנושית ורגולטורית מההקצאה הראשונה ועד ההנפקה או המכירה."

סם אלטמן. קרדיט: רשתות חברתיותסם אלטמן. קרדיט: רשתות חברתיות

OpenAI נכנסת לעולם המוזיקה: ראש בראש מול Suno ו-Udio

ענקית הבינה המלאכותית שמה את עיניה על שוק המוזיקה: מפתחת מערכת שתאפשר למשתמשים “להפיק” ולערוך שירים בקול, בשיתוף סטודנטים מג’וליארד; ההשקה אחרי שתסדיר זכויות עם חברות התקליטים הגדולות

מנדי הניג |
נושאים בכתבה OpenAI

אחרי ששינתה את עולם הטקסט, הקול והווידאו - OpenAI מתכוונת להיכנס גם לעולם המוזיקה. לפי דיווח באתר The Information, החברה של סם אלטמן עובדת בחודשים האחרונים על מערכת ליצירת מוזיקה מבוססת בינה מלאכותית, שתתחרה ישירות ב-Suno וב-Udio, שתי החברות שמובילות כיום את התחום.

המידע מצביע על כך ש-OpenAI משתפת פעולה עם סטודנטים מבית הספר ג’וליארד בניו יורק, אחד המוסדות היוקרתיים בעולם ללימודי מוזיקה שמסייעים לה בתהליך תיוג תווים, סולמות ודפוסי צליל - תשתית שנועדה לשמש לאימון המודלים המוזיקליים של החברה. מדובר ככל הנראה בקבוצה קטנה של תלמידים מתקדמים במחלקות לקומפוזיציה ולביצוע, שהוזמנו להשתתף במיזם ניסיוני המשלב ידע מוזיקלי מסורתי עם עיבוד נתונים מתקדם.

המוסד מקדם בשנים האחרונות חיבורים בין אמנות לבינה מלאכותית, דרך פרויקטים שמחברים בין מלחינים צעירים למהנדסי תוכנה וחוקרי קול. כך OpenAI מקבלת גישה למומחיות אנושית ברמה גבוהה, בעוד הסטודנטים נחשפים למודלים שמעצבים את עתיד היצירה הדיגיטלית.


ממילים לסאונד

בעוד Suno ו-Udio מאפשרות למשתמשים להזין טקסט ולקבל שיר גמור, המערכת ש-OpenAI מפתחת אמורה לאפשר רמה נוספת של שליטה: הוספה, החלפה ועריכה של אלמנטים מוסיקליים קיימים. המשתמש יוכל למשל לבקש “תוסיף גיטרה לקטע הווקאלי הזה”, “החלף את התופים באלקטרוניים” או “הפוך את זה לגרסה אקוסטית”.

מדובר בהתפתחות טבעית של הקו שבו נקטה החברה עם Sora - מודל הווידאו שלה - שמתרגם תיאורים טקסטואליים לסצנות מצולמות. הפעם, היעד הוא סאונד. החזון רחב יותר מיצירת שירים בלבד: מדובר בבניית פלטפורמה שיכולה לשמש מלחינים, יוצרי סרטים, מפרסמים ותעשיית המשחקים, שבה מוזיקה נבנית ומתעדכנת בזמן אמת.