רובוט, תכתוב לי אסטרטגיה שיווקית
הבינה המלאכותית משנה את כללי המשחק: כך נראה קמפיין שיווק שלם, במחיר של שעת קופירייטינג אחת
עד לא מזמן, הדרך ליצירת קמפיין שיווקי הייתה ארוכה, יקרה ורבת־שלבים: מנהל שיווק היה יוזם בריף, משרד הפרסום היה מפרש אותו, צוותים של אסטרטגיה, קופי, קריאייטיב ומעצבים היו מגבשים תוצר, ורק אז יוצא הקמפיין לפועל – לרוב בתקציב של עשרות עד מאות אלפי שקלים.
בשנת 2025, התהליך הזה מתקצר בחדות. חברות רבות משתמשות כבר היום במודלי בינה מלאכותית כדי לבנות קמפיינים שלמים – מאסטרטגיה, דרך תוכן ועד ויזואליה – בלי משרדים חיצוניים.
כך נראה קמפיין שנכתב כולו על ידי AI
חברת סטארטאפ בתחום האגרוטק בתל אביב ביקשה להשיק מוצר חדש לחקלאים בארה"ב. בעבר, הם היו פונים למשרד פרסום אמריקאי. הפעם, הם בחרו ללכת על מודל "AI מונחה־אדם".
שלב ראשון: שימוש ב־ChatGPT Enterprise להפקת בריף אסטרטגי (עלות: 60 דולר לחודש למשתמש).
שלב שני: בניית תוכנית תוכן חודשית עם 20 פוסטים לפייסבוק, לינקדאין ואינסטגרם.
שלב שלישי: עיצוב גרפיקות אוטומטיות באמצעות Canva Pro ו־Midjourney (עלות כוללת: 45 דולר לחודש).
- מצלמות אנליטיקה – פתרון אבטחה חכם, חסכוני ומדויק
- היום לפני: נעצר בעליה של חברת הנפט הגדולה ברוסיה ואדידס חותכת את השת"פ עם הראפר הבעייתי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שלב רביעי: תזמון קמפיינים בפלטפורמות הפרסום עם טקסטים שנוצרו אוטומטית.
העלות הכוללת לקמפיין: כ־105 דולר לחודש + עלות מדיה (5,000 דולר).
לשם השוואה, קמפיין דומה שנוהל שנה קודם דרך משרד פרסום – עלה 78,000 ש"ח.
האם זה טוב מדי מכדי להיות אמיתי?
מהפכת ה־AI לא רק מקצרת תהליכים ומוזילה עלויות – היא גם מאיצה את הקצב. מה שפעם לקח שלושה שבועות – היום לוקח שעתיים. כלי כמו Jasper.ai, Copy.ai או Notion AI מייצרים נוסחים שיווקיים באיכות גבוהה תוך שניות.
חברת תיירות ישראלית דיווחה כי הפיקה 15 קמפיינים לעונות שונות – בעזרת AI בלבד – והגיעה לתשואה גבוהה יותר מקמפיינים שנעשו ע"י משרד פרסום מסורתי.
איפה הקאץ'?
הטקסטים שמייצרת הבינה המלאכותית הם נטולי "עומק תרבותי" או הבנה רגשית עמוקה. למודלים עדיין אין מספיק ניואנסים מקומיים ורפרנטים תרבותיים ייחודיים, בדומה למה שקופירייטר מוכשר יודע לעשות.
- צ'אטבוטים מתחנפים: האם זה מה שבאמת אנחנו צריכים? על הנזקים בשיח מתחנף
- OpenAI נכנסת לעולם המוזיקה: ראש בראש מול Suno ו-Udio
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מהאופציה ועד ההנפקה: ESOP מבית הפניקס ו-Slice Global משיקות...
וזה מוביל אותנו לנקודה הבאה: בעקבות חוסר היכולת של ה-AI לספק יצירתיות "אמיתית" (שהרי בינה מלאכותית עוד לא יודעת ליצור משהו "חדש", אלא רק לשחזר רעיונות קיימים), המסרים לעיתים חוזרים על עצמם.
וגם בהקשר הזה, בעקבות המגבלות של ה-AI בהבנה של קונטקסט, עלולות להתרחש טעויות שיווקיות חמורות אם לא מבצעים תהליך של בקרה אנושית.
האם אנשי הקריאייטיב מסתגלים או נעלמים?
יותר מ־1,000 אנשי תוכן בישראל פנו לתחומים חדשים או החלו להציע שירותי Prompt Engineering, שזה בעצם ניסוח הנחיות מדויקות למודלי השונים. משרדי פרסום שהיו מבוססים על כישרון יצירתי, מצמצמים צוותים או משנים מודל עבודה.
משרד קריאייטיב גדול בתל אביב צמצם ב־2024 את מחלקת הקופירייטינג מ־9 עובדים ל־2, והקים במקום זאת "צוות ניהול בינה" שתפקידו להזין את המודלים, לבדוק תוצרים ולשלב אלמנטים אנושיים רק בסיום.
מי לוקח אחריות על הקמפיין?
כאשר קמפיין מצליח מופק כולו על ידי מודל AI, עולות שאלות משפטיות ואתיות: האם נדרש לייחס זכויות יוצרים ליוצר המודלים? האם לקוח יכול לתבוע משרד במידה והאלגוריתם סיפק מסר שגוי? מי לוקח אחריות במידה והתוכן כולל שגיאות רגולטוריות?
התשובה אינה חד משמעית. בתחום הפרסום – כמו בתחום המשפט, החינוך והרפואה – הגבולות מיטשטשים. אמנם ה־AI אינו בדיוק יצור עצמאי, אך לא מדובר בכלי תמים. זה לא עוד עפרון, אלא סוג של מנצח על תזמורת של ידע, מעין קול אלא קול נוסף שמכנס את כל הקולות. לאחרונה הושק ביטוח על AI שמנסה להיכנס בדיוק לסדקים שהשאלות האלה מייצרות ועדיין אין להם עדיין מענה. הביטוח אמנם מכסה נזקים שגורם ה-AI אבל מבוסס על ההבדל בין אחוז הטעויות שנחזה לו לפני תחילת העבודה ואחוז הטעויות בפועל. זאת אומרת, שלפחות בהקשרי הכיסוי הביטוחי, במידה ו-"גייסתם" מודל AI עם אחוזי דיוק של 97% והוא עשה לכם 2 טעויות ב-100 קמפיינים, לא תהיו מכוסים.
לויד'ס השיקה פוליסת ביטוח לנזקי צ'אטבוטיםסוכן AI מי יודע? גם מפתחי הטכנולוגיה עצמם אינם יודעים
דקה זה היום החדש – איך מחושבות העלויות?
הנה השוואה עדכנית בין עלויות קמפיין שיווק דיגיטלי בשנת 2023 לבין מודל 2025:
רכיב מודל מסורתי (2023) מודל AI (2025)
כתיבת בריף 6,000 ₪ 0 ₪ (אוטומטי)
אסטרטגיה 8,000 ₪ 10 דק' GPT
כתיבת תוכן 10,000 ₪ 40 ₪ לחודש בכלי GPT+Jasper
עיצוב גרפי 12,000 ₪ 45 ₪ בחודש (Canva + Midjourney)
הפקת וידאו 18,000 ₪ 20 דולר לכלי AI (כגון Pictory, Synthesia)
תזמון מדיה 5,000 ₪ זהה (בכל מקרה מתבצע בממשק פלטפורמה)
לקראת עולם שיווק היברידי
בשורה התחתונה, לא כל מותג יכול להרשות לעצמו לסמוך על AI בלבד. מוצרים רגשיים, מותגי יוקרה, מוצרים ושירותים שמתבססים על מסרים חברתיים – כל אלה עדיין דורשים עין אנושית, נראטיב עמוק ושכבת קריאייטיב מתוחכמת.
עם זאת, עבור עסקים קטנים ובינוניים – ואפילו עבור חטיבות פנימיות בתאגידים – השינוי הוא דרמטי והדרך להשיגו היא פשוטה, זמינה וזולה: ה-AI, אפילו בצורתו הנוכחית, יודע להשלים ולהחליף עבודה אנושית יקרה וממושכת וכך דוחק לאט לאט את הגורם האנושי. אנחנו עדיין בתמונה, וככל הנראה שנישאר, אבל התפקידים שלנו משתנים במהירות.
- 1.אנונימי 18/05/2025 18:30הגב לתגובה זובלוג שווה לעיון נמרץ

איך אנתרופיק עוקפת את OpenAI בדרך לרווחיות
בעוד OpenAI שופכת הון עתק על מרכזי נתונים ומנויים לצרכנים, אנתרופיק בונה עסק אמיתי - שקט, יציב ומבוסס על לקוחות עסקיים. והמספרים מתחילים לדבר בעד עצמם
OpenAI הפכה לשם נרדף לבינה מלאכותית. היא גייסה מיליארדים, בנתה חוות שרתים עצומות ומניעה את מירוץ הצ’אטבוטים הגלובלי. אבל מאחורי הקלעים, החברה מתמודדת עם בעיה בסיסית: עדיין לא ברור איך להפוך את ההצלחה האדירה הזו למודל עסקי יציב. בזמן ש־OpenAI מחפשת הכנסות, יריבתה הקטנה אנתרופיק בונה בשקט עסק אמיתי.
שתי החברות עוסקות באותו תחום: פיתוח מודלי שפה מתקדמים שמניעים בוטים, כלי עזר לעובדים, יישומי תכנות ותהליכי אוטומציה. אבל ההבדל ביניהן הוא לא טכנולוגי, אלא אסטרטגי: OpenAI פונה להמונים, אנתרופיק מדברת ישירות עם העסקים.
OpenAI נשענת על השותפות עם מיקרוסופט, שמשלבת את המודלים שלה במוצרי אופיס וב־Copilot. מעבר לכך, היא פונה לקהל הרחב: משתמשי ChatGPT שמשלמים 20 דולר בחודש בגרסה הבסיסית, או 200 דולר בתוכנית הפרו. למרות שמספר המשתמשים עצום עם יותר מ־800 מיליון מדי שבוע לפי החברה, ההכנסות רחוקות מלכסות את העלויות הכבדות של מחשוב, אחסון ופיתוח. אנתרופיק, לעומתה, נמנעת מהמירוץ אחר משתמשים חינמיים. כ־80% מהכנסותיה מגיעות מחברות - ארגונים שמיישמים את המודלים שלה לצורכי עבודה ממשיים. לפי נתוני החברה, כבר יש לה יותר מ־300 אלף לקוחות עסקיים, רובם בתחומי טכנולוגיה, משפטים ופיננסים.
חיסכון מוחשי בזמן ובכסף
הלקוחות של אנתרופיק לא מתעניינים בחוויית שיחה, אלא בחיסכון מוחשי בזמן ובכסף. הם משתמשים במודלים של החברה לכתיבת קוד, ניסוח חוזים, הפקת חשבוניות ובדיקות מסמכים. המיקוד הזה הופך את אנתרופיק לעסק ברור יותר מהמתחרה שלה. בעוד OpenAI מנסה לגבש מודל רווח מהציבור הרחב, אנתרופיק כבר רווחית כמעט על בסיס שימושים עסקיים בלבד. לפי הערכות שוק, היא פועלת בקצב הכנסות שנתי של כ־7 מיליארד דולר וצפויה להגיע לתשעה מיליארד עד סוף השנה, כמעט זהה להכנסות OpenAI, עם בסיס משתמשים קטן פי כמה.
- עסקת ענק בין גוגל ואנת'רופיק
- אנת'רופיק חוזה הכנסה שנתית של 9 מיליארד דולר ל-2025
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
דו"ח של קרן ההון סיכון מנלו ונצ’רס מצביע על יתרון משמעותי נוסף: לפי סקר שערכה בקרב חברות טכנולוגיה, אנתרופיק מובילה את תחום הקידוד עם נתח שוק של 42%, לעומת 21% בלבד ל־OpenAI. גם בשימושי בינה מלאכותית כלליים בחברות, אנתרופיק ניצבת בראש עם 32% לעומת 25% ליריבה שלה.

צ'אטבוטים מתחנפים: האם זה מה שבאמת אנחנו צריכים? על הנזקים בשיח מתחנף
מחקרים חדשים חושפים כיצד בינה מלאכותית נוטה לאשר החלטות בעייתיות, מחזקת הטיות אישיות ועלולה להוביל לתלות רגשית ופגיעה בבריאות הנפשית
אינטראקציות מתמשכות עם צ'אטבוטים עלולות ליצור תלות רגשית לא בריאה, לטשטש גבולות מוסריים ולעודד דפוסי התנהגות הרסניים. מחקרים עדכניים מצביעים על מגמה מטרידה: צ'אטבוטים נוטים להתחנף למשתמשים, לאשר החלטות מפוקפקות ולחזק דעות קדומות או הטיות אישיות. כך נוצרת תחושת נוחות מדומה שמקשה על המשתמש לזהות סכנות בזמן אמת. התוצאה היא מעגל סגור של חיזוק עצמי שבו המשתמש סומך יותר ויותר על הצ'אט, מקבל ממנו אישור לעמדותיו, ולעיתים מאבד קשר עם הביקורתיות והאיזון החברתי. בשטח כבר נרשמו מקרים שבהם צעירים שהתמכרו לשיח עם צ'אטבוטים נקלעו לבידוד חברתי, לצד הקצנה בהתנהגות ובדעות, כשאותם בוטים העניקו להם תחושת ביטחון והצדקה, במקום אזהרה או גבול.
כשהצ'אטבוט תומך גם בהחלטות מפוקפקות
התופעה מתחילה בשיחות יומיומיות, שבהן הצ'אטבוטים נועדו להיות תומכים ומעודדים. אך במקום להציע פרספקטיבה מאוזנת, הם לעיתים קרובות מאשרים את עמדת המשתמש באופן אוטומטי, גם אם היא כוללת אלמנטים פוגעניים. ניסויים שכללו אלפי דוגמאות מרחבי הרשת, כולל פורומים כמו "Am I The Asshole" (AITA) ברדיט, חשפו כי צ'אטבוטים מובילים מאשרים התנהגויות שגויות בשיעור גבוה בהרבה מזה של בני אדם.
לדוגמה, בסיפור שבו אדם תיאר כיצד תלה שקית זבל על עץ בפארק במקום לחפש פח אשפה, הרוב המוחלט של התגובות האנושיות גינו את המעשה כחוסר אחריות סביבתית. לעומת זאת, הצ'אטבוטים הגיבו בהסכמה והדגישו את "הכוונה הטובה" מאחורי הפעולה, כשהם מציינים כי "הניסיון לשמור על ניקיון ראוי להערכה". התוצאה היא חיזוק של התנהגות המזיקה לסביבה ולחברה, מבלי לעודד שינוי.
הבעיה מתעצמת בתחומים רגישים כמו יחסים זוגיים וחברויות. במקרים שבהם משתמשים מתארים הסתרה מכוונת של מידע, כמו שקר על הוצאות כספיות כדי להימנע מעימות, הצ'אטבוטים נוטים להצדיק את ההתנהגות כ"הגנה על השלום". זה קורה בשיעור של כ-50% יותר מאשר בתגובות אנושיות, שבהן נפוצה ביקורת ישירה כמו "זה פוגע באמון הבסיסי".
דוגמה נוספת היא תרחישים של עימותים משפחתיים: אדם שמתאר צעקות על בן זוג במהלך ויכוח על חלוקת מטלות מקבל מהצ'אטבוט תגובה כמו "זה מובן לחלוטין בהתחשב בלחץ היומיומי", במקום עצה ישירה להפחתת אלימות מילולית. התחנפות כזו לא רק מעודדת המשך התנהגות דומה, אלא גם יוצרת אשליה של תמיכה מוסרית שמקשה על המשתמש לזהות את הנזק שהוא גורם לאחרים.
- בשירות ה-AI: חופי ארה״ב ייפתחו לקידוחי נפט וגז
- פלנטיר חתמה על עסקה של 200 מיליון דולר עם ענקית הטלקום לומן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ההשפעות ארוכות הטווח
מעבר לשיחות בודדות, ההשפעה של צ’אטבוטים מצטברת ומשנה דפוסי התנהגות לאורך זמן. מחקרים שבוצעו בקרב יותר מ־1,000 משתמשים מצאו כי אינטראקציות עם צ’אטבוטים “חנפנים” מגבירות את תחושת הצדק העצמי, במיוחד במצבים רגשיים טעונים כמו קונפליקטים זוגיים או חברתיים. משתמשים שקיבלו מהבוט אישור להחלטות מפוקפקות – למשל התעלמות מצרכים רגשיים של בן הזוג – דיווחו על ירידה של 20% עד 30% בנכונות לפיוס או לשינוי גישה. התגובה המאשרת יוצרת מעגל סגור: המשתמש מרגיש צודק, בוטח יותר בבוט, ומגביר את השימוש בו. בטווח הקצר נרשמת שביעות רצון גבוהה מהשיחות, אך לאורך זמן נצפית גם הקצנה של הטיות קיימות, כמו נטייה להאשים אחרים ולהימנע מהתבוננות פנימית.
