הכנסות זאפ ממשיכות להישחק; הפסד תפעולי של 3.1 מיליון דולר ב-2023
חברת זאפ, הנמצאת בשליטה מלאה של קבוצת פורמולה הציבורית, סיימה את שנת 2023 עם הכנסות של 45 מיליון דולר, ירידה של 10% לעומת 2022, והפסד תפעולי של כ-3.1 מיליון דולר לעומת הפסד תפעולי של מיליון דולר ב-2022. כך עולה מהדוחות שפרסמה פורמולה. ההפסד הוא מהזווית של פורמולה וכולל גם הפחתות שקשורות לרכישת החברה.
זאפ מפעילה אתרי השוואות מחירים וצרכנות ובשנים האחרונות פעילותה נפגעת מהתחרות הקשה מול אתרים ואפליקציות מתחרים. את 2022 היא סיימה עם הכנסות של כ-50 מיליון דולר (ירידה של 3.3% לעומת 51.6 מיליון דולר בשנת 2021) ורשמה הפסד תפעולי של 1 מיליון דולר (לעומת רווח תפעולי של 6 מיליון דולר ב-2021). הכנסות זאפ, אם כן, נמצאות במגמת ירידה ברורה בשנים האחרונות.
פורמולה רכשה את זאפ ב-2021 מקרן איפקס של זהבית כהן תמורת 75 מיליון דולר. על פניו עסקה טובה, אך כאמור בינתיים, למרות הגדלת כוח האדם ורכישות שביצעה זאפ, היא במסלול הכנסות יורד.
כיום מפעילה זאפ כ-20 אתרי צרכנות ויש לה כ-17 מיליון ביקורים באתר בחודש (120 מיליון בשנה), יש 400 אלף עסקים רשומים ב-20 אתרי התוכן שלה, ויש לה 16 אלף לקוחות משלמים. על פי החברה, יש באתרים שלה יותר מ-1.2 מיליון מוצרים.
- ווסטרן דיגיטל קופצת לאחר דוחות חזקים - הביקוש לאחסון נתונים מזניק את הרווחיות
- שברון מול אקסון: שתי ענקיות הנפט נפגעו ממחירי הנפט והשוק בחר צד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בזאפ Rest, אתר המסעדות שלה, רשומים יותר מ-17 אלף מסעדות, כאשר 2,500 מתוכם הם לקוחות משלמים. לפי הדיווח של החברה את האתר פוקדים כ-30 מיליון איש בשנה, ומבוצעים דרכה כ-2 מיליון משלוחים.
זאפ ניסתה לפני כ-6 שנים להנפיק בבורסה בת"א. קרן אייפקס שרכשה את זאפ בתמורה ל-150 מיליון שקל ב-2015, כיוונה לשווי של 650-700 מיליון שקל ונסוגה אחרי שהשוק סבר שהשווי מופרז. אז זאפ הייתה גדולה יותר בהכנסות וברווחים - 250 מיליון שקל וכ-30 מיליון שקל בהתאמה, אבל השוק לא היה מוכן לקבלה במחיר זה, גם בשל ההבנה שהרווח אינו בהכרח מייצג וההנפקה בוטלה. אחרי כישלון ההנפקה, זאפ עברה רה ארגון מחדש במסגרתו צומצמו פעילויות רבות ובהתאמה הפעילות של החברה התכווצה.
חנן פרידמן צילום אורן דאיציון דרך לבורסה הישראלית: בנק לאומי הגיע ל-100 מיליארד שקל
במחזור של יותר ב-200 מיליון שקל השווי של לאומי עוקף את ה-100 מיליארד שקל, החברה הראשונה שעושה זאת בבורסת תל אביב
מניית בנק לאומי לאומי 2.27% מציינת ציון דרך היסטורי בשוק המקומי - שווי שוק של 100 מיליארד שקל. נכון לכתיבת השורות השווי עקף את ה-100 מיליארד שקל רף סמלי שמציב את לאומי ראשון ברשימה של חברות שמגיעות לשווי השוק המשמעותי. זה רגע שממסגר לא רק את התקופה האחרונה שהייתה חיובית במיוחד לבנקים, אלא גם את שינוי התפיסה כלפי מערכת הבנקאות הישראלית כשכבת היציבות של השוק המקומי.
המניה רשמה שנתיים פנומנליות. חרף המלחמה, מניית לאומי עלתה ביותר מ-160% בשתיים האחרונות ובכ-57% מתחילת השנה. ברקע העליות, מכפיל ההון קפץ לכ-1.5, גבוה משמעותית מהמכפיל ההיסטורי שנע סביב 0.7-0.8. עם זאת, השורה הפיננסית תומכת בשווי. ב-2024 רשם לאומי רווח נקי של 9.8 מיליארד שקל ותשואה על ההון של 16.9%, והציב יעד לרווח נקי של 9-11 מיליארד שקל בשנים 2025-2026 עם תשואה להון של 15-16% בשנה, לצד חלוקת הון משמעותית לבעלי המניות.
גם בדוחות האחרונים נראית המשמעת התפעולית שמחזיקה את התזה. ברבעון השני דיווח לאומי על תשואה להון של 15.9% ויחס יעילות של 27%, וחילק לבעלי המניות 50% מהרווח, אחרי שבנק ישראל אישר לבנקים להגדיל את החלוקה הודות ליציבות שהראתה המערכת גם בתקופות אי הוודאות של המלחמה.
מול החברות האחרות, ההבדל ניכר בשווי השוק. בנק הפועלים נסחר בשווי של כ-88 מיליארד שקל, גם הוא לאחר ראלי חד בבנקים. מתוך 5 הבנקים הגדולים, 4 ממוקמים ב-7 הגדולות מבחינת שווי שוק בבורסה. זה משקף לא רק גודל, אלא גם הערכת שוק לאיכות תיק, ליעילות ולמדיניות ההון.
- פיץ' מעלה את אופק הדירוג של הבנקים; קדימון לעדכון הדירוג של ישראל?
- הרווחים של הבנקים - מה גרם לקפיצה הגדולה ולמה יש סיכוי שהם יעלו בהמשך?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ההשבחה של חנן פרידמן
מאז כניסתו של חנן פרידמן לתפקיד מנכ"ל בנובמבר 2019, אז החליף את רקפת רוסק עמינח, שווי השוק של בנק לאומי עלה מכ-30 מיליארד שקל לכמעט 100 מיליארד שקל, עליית שווי של כ-70 מיליארד שקל בתוך שש שנים, המשקפת
תשואה שנתית מצטברת של כ-22% רק מעליית השווי. בנוסף, הבנק חילק דיבידנדים בתשואה של כ-4% (למעט 2020 שנת הקורונה). פרידמן, ששימש קודם לכן כיועץ המשפטי הראשי וכראש חטיבת האסטרטגיה, החדשנות והטרנספורמציה של הבנק, הגיע מרקע משפטי וניהולי עשיר שכלל תפקידים בקבוצת
הראל ובמשרד ליפא מאיר. מאז כניסתו הוא הוביל שינוי עומק בלאומי, מהתייעלות תפעולית ודיגיטציה נרחבת שתרמו לעלייה ברווחיות ולמיצובו כבנק הגדול בישראל.

יו"ר אל על עומד להפוך לבעל מניות בחברה
עמיקם בן צבי ישקיע בכנפי נשרים, החברה שבאמצעותה שולטת משפחת רוזנברג, ויקבל 15% מהזכויות בשותפות, השקעה שתעניק לו החזקה של כ-6.8% בחברת התעופה
יו"ר אל על אל על 1.73% , עמיקם בן צבי, בדרך להפוך לבעל מניות משמעותי בחברה. בן צבי, בן 75, מונה ליו"ר הדירקטוריון ב-2021, לאחר רכישת השליטה בידי משפחת רוזנברג, מוכר כקרוב לבעלי השליטה, ובעבר שימש מנכ"ל בחברות מובילות.
במסגרת הסכם שנחתם בשבוע שעבר עם משפחת רוזנברג, בעלי השליטה באל על באמצעות חברת כנפי נשרים, בן צבי יקבל 15% מהזכויות בשותפות. משמעות הדבר היא שבשרשרת ההחזקה הוא יחזיק בכ-6.8% ממניות אל על, בהשוואה ל-45.4% שמחזיקה משפחת רוזנברג. ההסכם כולל גם אופציות הדדיות
למכירת חלקו חזרה למשפחת רוזנברג בעתיד, ולא צפוי לשנות את מבנה השליטה בחברה.
ההשקעה של בן צבי כפופה לאישורים רגולטוריים, כולל אישור רשות החברות הממשלתיות, ואין ודאות שיתקבלו. הסכום המדויק של ההשקעה לא נמסר, אך ההערכות הן שמדובר בכמה מאות מיליוני שקלים, בהתחשב בכך שלכנפי נשרים חוב של יותר ממיליארד שקל לאחר רכישת מניות אל על. החברה מדגישה כי ההסכם אינו קשור לתפקידו של בן צבי כיו"ר הדירקטוריון או לשכרו, ותנאי ההסכם לא ישתנו אם תשתנה כהונתו או תגמולו.
מועדון הנוסע המתמיד
בשבוע שעבר הודיעה קבוצת הפניקס על מימוש אופציה לרכישת 5.1% נוספים ממניות חברת "אל על הנוסע המתמיד בע"מ", ובכך הגדילה את החזקתה ל-25% מהון המניות. העסקה כפופה לאישורים רגולטוריים, והתקבולים הצפויים
לאל על מהעסקה הוגדרו כ"לא מהותיים".
על פי הערכות, שווי פעילות מועדון "הנוסע המתמיד" של אל על מוערך בכ-70-80 מיליון דולר (בניקוי התחייבויות), בדומה להערכת השווי שנגזרה כבר בעסקה הראשונה ב-2022, אז רכשה הפניקס 19.9% מהמניות בכ-14 מיליון דולר.
- חברות התעופה שחזרו לישראל: תמונת מצב
- סיומה של המלחמה הוא גם סיום תור הזהב של חברות התעופה הישראליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שינויים בהנהלה
לוי הלוי, לשעבר מנכ"ל חברת כרטיסי האשראי כאל, צפוי להתמנות בקרוב למנכ"ל אל על, מהלך שמסמן חילופי דורות בצמרת חברת התעופה הלאומית. הלוי, שנחשב לאחד המנהלים הבולטים בענף הפיננסי, עוזב את כאל בעיתוי רגיש, ימים ספורים לאחר שבנק דיסקונט חתם על הסכם למכירת השליטה בכאל לקבוצת יוניון-הראל תמורת כ-3.75 מיליארד שקל, בעסקה שיכולה להגיע לשווי של עד 4 מיליארד שקל. תחת הנהגתו, כאל חיזקה את מעמדה מול ישראכרט ומקס, הרחיבה את פעילותה בתחום האשראי הצרכני והדיגיטלי והציגה שיפור עקבי ברווחיות. כעת הוא יידרש להתמודד עם אתגרים מסוג אחר – תחרות גוברת בענף התעופה, עלייה במחירי הדלק, דרישות רגולטוריות ושדרוג צי המטוסים. מינויו של מנכ"ל שמגיע מעולם הפיננסים עשוי להעיד על גישה ניהולית ממוקדת התייעלות וניהול סיכונים.
