ברשות המסים ערכו מבצע בנתניה; בכמה עסקים נמצאו ליקויים?
במבצע שנערך בימים האחרונים באזור נתניה ואבן יהודה נבדקו 60 עסקים. המפקחים גילו מציאות עגומה של עסקים רבים שלא דיווחו על הכנסתם המלאה. בכמה כסף מדובר?
ביקורת אצל מניקוריסטית בעסק לבניית ציפורניים בנתניה, שנערכה במסגרת מבצע ביקורות של יחידת ניהול ספרים ארצית ברשות המסים במחוז חיפה, העלתה כי 81 אלף שקל שקיבלה בעלת העסק עבור השכרת שתי עמדות לבניית ציפורניים לא נרשמו בספרי העסק. במהלך הביקורת נמצא גם כי העברות תשלום שקיבלה בביט עבור שירות שנתנה לא תועדו גם הם.
במסגרת מבצע ביקורת שערכו מבקרי רשות המסים הם בדקו גם מספרה בנתניה, שם מצאו כי הקבלות האחרונות שנרשמו בעסק הן מסוף שנת 2022, ובמשך תקופה של מעל חצי שנה בעלת העסק לא רשמה כלל קבלות.
מבדיקת יומני ההזמנות במקום נמצא אי רישום תשלומים בסכום של כ-62 אלף שקל. בביקורת אחרת, אצל שף באבן יהודה נמצאו העברות בסכום של כ-8 אלף שקל עבור סדנאות בישול שלא תועדו בספרי העסק. בביקורת אצל שף נוסף בעיר, נמצא כי הוא לא תיעד העברות בסכום של ארבעת אלפים שקלים שקיבל עבור סדנאות בישול שהעביר.
בביקורות שערכו ברשות המסים בימים האחרונים באזור נתניה ואבן יהודה התגלתה מציאות עגומה כאשר ב-20 מתוך 60 עסקים שנבדקו נמצאו ליקויים בדיווחים למס הכנסה.
- רשות המיסים ערכה בדיקת ניהול ספרים ב-200 עסקים: כמה התגלו כלקויים?
- הון שחור: רשות המסים גבתה 141 מיליון שקל ועיקלה 123 רכבים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כאמור המבצע התרכז בעסקים מענף המסחר ומתן השירותים באזור נתניה ואבן יהודה, והוא נערך כחלק מפעילות נרחבת של רשות המסים כנגד מעלימי מס והון שחור.
- 8.חייבים לבדוק בבני ברק, כל המסחר, אבל כל המסחר שם מ 07/08/2023 16:33הגב לתגובה זוחייבים לבדוק בבני ברק, כל המסחר, אבל כל המסחר שם מתנהל בשחור
- 7.צענין למי הם הצביעו (ל"ת)דוד 29/07/2023 21:38הגב לתגובה זו
- 6.2/3 מהעסקים דיווחו אמת .זה טוב (ל"ת)לילי 26/07/2023 23:49הגב לתגובה זו
- 5.אבי 26/07/2023 13:45הגב לתגובה זוכנראה ש-40 עסקים בהם לא נמצאו ליקויים בעלי הבית חכמים יותר מהבודקים. לדעתי רוב הכלכלה בארץ מבוססת על כסף שחור וכל החוקים החדשים בקשר למזומן מצוצים מהאצבע ולא ישימים
- 4.אזרח נאמן 26/07/2023 08:02הגב לתגובה זובקרוב יהי בארץ מרד מיסים ואז כשכולם אשמים אף אחד לא אשם
- 3.רוני 25/07/2023 20:44הגב לתגובה זוב 20 מתוך 60 עסקים של ביביסטים
- 2.איש פשוט 25/07/2023 17:26הגב לתגובה זומצוטט מהכתבה : "באזור נתניה ואבן יהודה התגלתה מציאות עגומה כאשר ב-20 מתוך 60 עסקים שנבדקו נמצאו ליקויים בדיווחים למס הכנסה." במקום מציאות עגומה ממליץ לכתוב : "התבררה שוב המציאות הרגילה"
- 1.לירון 25/07/2023 17:25הגב לתגובה זולמה אתם לא נכנסים ליישובי המגזר שלא בודקים אותם אף פעם : קבלני בניין, שיפוצניקים, בתי קפה ומסעדות הבדיקה צריכה להיות מאוזנת ל2 המגזרים ולא רק כלפי היהודים די לפחדנות שנמשכת מאז קום המדינה יש מכת חשבוניות פקטיביות במגזר ואתם פשוט מתעלמים ומפחדים להיכנס ליישובים שלהם
- יובב 26/07/2023 07:11הגב לתגובה זושל ערבים על הקבלנים פה. אף אחד מרשות המיסים לא בודק אותם, זה למה הם קוקסנלים.
הבן טיפל ונשאר קרוב וקיבל את כל הירושה - האחים תבעו; מה קרה בסוף?
האב הוריש את המשק ונכסים נוספים לבן שטען כי היה הקרוב והמסור מבין כל ששת ילדיו, מה קבע השופט?
במושב שקט במרכז הארץ, בין חלקות חקלאיות ושבילים מוכרים היטב למי שחי בהם עשרות שנים, נחתמה לפני יותר מעשור צוואה שנראתה אז טבעית למדי. אב בן 86, אלמן, חתם בפני נוטריון על צוואה קצרה וברורה: כל רכושו - משק חקלאי וכספים - יועבר לאחר מותו לבן אחד בלבד, מתוך שישה. אותו בן התגורר בסמוך אליו, טיפל בו בשנותיו האחרונות, שמר שבת כמוהו, והיה בעיניו האדם היחיד שניתן לסמוך עליו שימשיך לשמור על המשק ולא ימכור אותו. אלא שכעבור שנים, לאחר פטירת האב, נהפכה אותה צוואה למוקד של מאבק משפטי ממושך, שבסופו קבע בית המשפט המחוזי בתל אביב, ברוב דעות, כי הצוואה בטלה, משום שהאב לא היה כשיר להבין את טיבה במועד החתימה.
פסק הדין, שניתן באחרונה על ידי הרכב השופטים גרשון גונטובניק, עינת רביד ונפתלי שילה, עוסק בשאלה אחת מרכזית אך טעונה במיוחד: האם רצונו של אדם, כפי שהוא נתפש בעיני בני משפחתו וביטויו לאורך השנים, יכול לגבור על דרישת החוק לכשירות מלאה וברורה במועד החתימה על צוואה. במקרה הזה, התשובה שניתנה היתה שלילית.
האב, תושב מושב ותיק, נפטר ב-2019. עוד ב-2014, חמש שנים לפני מותו, הוא חתם על צוואה נוטריונית שבה נישל את כל ילדיו האחרים והוריש את מלוא עיזבונו לבן אחד בלבד. העיזבון כלל משק חקלאי במושב וכספים. לאחר מותו, ביקש אותו בן לקיים את הצוואה, ואילו אחיו ואחיותיו הגישו התנגדות. הם טענו כי כבר במועד עריכת הצוואה האב סבל מירידה קוגניטיבית משמעותית, עד כדי חוסר כשירות להבין את משמעות הציווי. עוד נטען להשפעה בלתי הוגנת ולמעורבות של הבן בעריכת הצוואה, אך הטענות האלה נדחו לבסוף ולא היוו את הבסיס להכרעה.
בית המשפט לענייני משפחה, שדן בתיק בתחילה, דחה את ההתנגדות וקבע כי הצוואה תקפה. השופטת סיגלית אופק קיבלה את עמדת הבן, תוך שהיא סוטה מחוות דעת של מומחה רפואי שמונה על ידי בית המשפט עצמו. אלא שהאחים לא השלימו עם ההכרעה, והגישו ערעור לבית המשפט המחוזי, שכאמור התקבל בסופו של דבר ברוב דעות. במרכז הדיון עמדה שאלת הכשירות. סעיף 26 לחוק הירושה קובע כי צוואה שנעשתה בזמן שהמצווה "לא ידע להבחין בטיבה של צוואה", בטלה. הפסיקה פירשה זאת כדרישה לכך שהמצווה יהיה מודע לכך שהוא עורך צוואה, יבין את היקף רכושו, יכיר את יורשיו, ויהיה מודע להשלכות של החלטותיו על מי שהוא מדיר ומי שהוא מיטיב עמו.
- הבת הממשיכה ניצחה - אבל האחות תישאר בבית
- צוואה ביקשה לנשל אם לשמונה - בית המשפט התנגד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבדיקה הגריאטרית העלתה תמונה קשה
במקרה הנדון, מינה בית המשפט לענייני משפחה מומחה מטעמו, פרופ' שמואל פניג, פסיכיאטר, כדי שיחווה דעתו בדיעבד על מצבו הקוגניטיבי של האב במועד עריכת הצוואה. המומחה בחן מסמכים רפואיים שנערכו חודשים ספורים לאחר החתימה, ובהם בדיקה גריאטרית והערכת תלות של המוסד לביטוח לאומי. מסקנתו היתה זהירה אך ברורה: "יש סבירות רבה יותר שהמנוח היה בלתי כשיר לעריכת הצוואה". בהמשך הבהיר כי מדובר בסבירות של 55%-65% - מדרג נמוך יחסית, אך כזה שעולה על מאזן ההסתברויות הנדרש בהליך אזרחי. הבדיקה הגריאטרית, שנערכה בפברואר 2015, תיארה תמונה קשה: ירידה ניכרת בזיכרון, פגיעה בשיפוט, חוסר תובנה למצב, בעיות התמצאות ואף אבחנה של אלצהיימר. בהערכת התלות שנערכה חודש לאחר מכן צוין כי האב "לא מתמצא בבית", "לא תמיד מזהה את בנו", "יוזם יציאה מהבית" ואף הלך לאיבוד במושב. הבודקת ציינה כי הוא "סובל מאלצהיימר עם שטיון, חוסר שיפוט ותובנה" ונזקק להשגחה מתמדת.
הבן טיפל ונשאר קרוב וקיבל את כל הירושה - האחים תבעו; מה קרה בסוף?
האב הוריש את המשק ונכסים נוספים לבן שטען כי היה הקרוב והמסור מבין כל ששת ילדיו, מה קבע השופט?
במושב שקט במרכז הארץ, בין חלקות חקלאיות ושבילים מוכרים היטב למי שחי בהם עשרות שנים, נחתמה לפני יותר מעשור צוואה שנראתה אז טבעית למדי. אב בן 86, אלמן, חתם בפני נוטריון על צוואה קצרה וברורה: כל רכושו - משק חקלאי וכספים - יועבר לאחר מותו לבן אחד בלבד, מתוך שישה. אותו בן התגורר בסמוך אליו, טיפל בו בשנותיו האחרונות, שמר שבת כמוהו, והיה בעיניו האדם היחיד שניתן לסמוך עליו שימשיך לשמור על המשק ולא ימכור אותו. אלא שכעבור שנים, לאחר פטירת האב, נהפכה אותה צוואה למוקד של מאבק משפטי ממושך, שבסופו קבע בית המשפט המחוזי בתל אביב, ברוב דעות, כי הצוואה בטלה, משום שהאב לא היה כשיר להבין את טיבה במועד החתימה.
פסק הדין, שניתן באחרונה על ידי הרכב השופטים גרשון גונטובניק, עינת רביד ונפתלי שילה, עוסק בשאלה אחת מרכזית אך טעונה במיוחד: האם רצונו של אדם, כפי שהוא נתפש בעיני בני משפחתו וביטויו לאורך השנים, יכול לגבור על דרישת החוק לכשירות מלאה וברורה במועד החתימה על צוואה. במקרה הזה, התשובה שניתנה היתה שלילית.
האב, תושב מושב ותיק, נפטר ב-2019. עוד ב-2014, חמש שנים לפני מותו, הוא חתם על צוואה נוטריונית שבה נישל את כל ילדיו האחרים והוריש את מלוא עיזבונו לבן אחד בלבד. העיזבון כלל משק חקלאי במושב וכספים. לאחר מותו, ביקש אותו בן לקיים את הצוואה, ואילו אחיו ואחיותיו הגישו התנגדות. הם טענו כי כבר במועד עריכת הצוואה האב סבל מירידה קוגניטיבית משמעותית, עד כדי חוסר כשירות להבין את משמעות הציווי. עוד נטען להשפעה בלתי הוגנת ולמעורבות של הבן בעריכת הצוואה, אך הטענות האלה נדחו לבסוף ולא היוו את הבסיס להכרעה.
בית המשפט לענייני משפחה, שדן בתיק בתחילה, דחה את ההתנגדות וקבע כי הצוואה תקפה. השופטת סיגלית אופק קיבלה את עמדת הבן, תוך שהיא סוטה מחוות דעת של מומחה רפואי שמונה על ידי בית המשפט עצמו. אלא שהאחים לא השלימו עם ההכרעה, והגישו ערעור לבית המשפט המחוזי, שכאמור התקבל בסופו של דבר ברוב דעות. במרכז הדיון עמדה שאלת הכשירות. סעיף 26 לחוק הירושה קובע כי צוואה שנעשתה בזמן שהמצווה "לא ידע להבחין בטיבה של צוואה", בטלה. הפסיקה פירשה זאת כדרישה לכך שהמצווה יהיה מודע לכך שהוא עורך צוואה, יבין את היקף רכושו, יכיר את יורשיו, ויהיה מודע להשלכות של החלטותיו על מי שהוא מדיר ומי שהוא מיטיב עמו.
- הבת הממשיכה ניצחה - אבל האחות תישאר בבית
- צוואה ביקשה לנשל אם לשמונה - בית המשפט התנגד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבדיקה הגריאטרית העלתה תמונה קשה
במקרה הנדון, מינה בית המשפט לענייני משפחה מומחה מטעמו, פרופ' שמואל פניג, פסיכיאטר, כדי שיחווה דעתו בדיעבד על מצבו הקוגניטיבי של האב במועד עריכת הצוואה. המומחה בחן מסמכים רפואיים שנערכו חודשים ספורים לאחר החתימה, ובהם בדיקה גריאטרית והערכת תלות של המוסד לביטוח לאומי. מסקנתו היתה זהירה אך ברורה: "יש סבירות רבה יותר שהמנוח היה בלתי כשיר לעריכת הצוואה". בהמשך הבהיר כי מדובר בסבירות של 55%-65% - מדרג נמוך יחסית, אך כזה שעולה על מאזן ההסתברויות הנדרש בהליך אזרחי. הבדיקה הגריאטרית, שנערכה בפברואר 2015, תיארה תמונה קשה: ירידה ניכרת בזיכרון, פגיעה בשיפוט, חוסר תובנה למצב, בעיות התמצאות ואף אבחנה של אלצהיימר. בהערכת התלות שנערכה חודש לאחר מכן צוין כי האב "לא מתמצא בבית", "לא תמיד מזהה את בנו", "יוזם יציאה מהבית" ואף הלך לאיבוד במושב. הבודקת ציינה כי הוא "סובל מאלצהיימר עם שטיון, חוסר שיפוט ותובנה" ונזקק להשגחה מתמדת.
