רשות המסים זורמת עם הטריק של המשקיעים בזמן המשבר בהייטק, ה-SAFE
המשבר בהייטק לא פוסח על שוק הסטארט-אפים אבל אם בשוק הסחיר מניות איבדו עשרות אחוזים משווין, חברות פרטיות עושות הכל כדי לא להגיע לגיוס כעת. הסיבה היא שזה עלול להוביל להורדת שווי לחברה ואיזו חברה רוצה שהשווי שלה יירד? יש מי שטוענים שזה גם משפיע על התוצאות של קופות הגמל וגם הם ישמחו שהשווי לא יירד.
אבל מה לגבי המשקיעים שנותנים את הכסף? רשות המסים התלבטה והחליטה ללכת לקראת המשקיעים. על פי הנחיות חדשות שפרסמה הרשות, לאחר פניית האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות (IATI) מעתה לא יחול אירוע מס בזמן הקצאת המניות ב-SAFE וגם לא תחול על החברה המקצה חובת ניכוי מס במקור בזמן הזה.
בנוסף, התמורה על מימוש המניות אשר הוקצו לפי ה-SAFE תהיה חייבת ככלל במס רווח הון. ב-IATI מברכים ואומרים ש"ההנחיות החדשות יוצרות וודאות בנוגע לעמדת רשות המיסים לגבי הסיווג המיסויי של הסכמים העומדים בתנאי ההנחיה האמורה לחול על מרבית הסכמי ה-SAFE הקיימים. ההנחיות יקלו משמעותית על אי הוודאות המיסויית שהקשתה על החברות ועל המשקיעים לפעול באמצעות ה-SAFE.
קרין מאיר רובינשטין, מנכ"לית ונשיאת איגוד ה-IATI :״הסייפ הוא דרך המימון השכיחה לגיוס הון על ידי חברות הי-טק בשנים האחרונות. בצורתו ה״טהורה״ זהו בעצם הליך גיוס הון שתנאיו נקבעים לאורך מספר נקודות בחיי החברה. בצורתו הלא טהורה, יש בו דמיון להלוואה ומכאן אי הוודאות המיסויית שנוצרה. אי וודאות זו יצרה קושי לחברות לגייס הון באפיק זה. ההבהרה שגובשה עם רשות המסים מבהירה את התנאים בהם יראו בסייפ מקדמה ע״ח מניות, באופן המסיר, או לפחות מצמצם מאוד, את אי הוודאות ששררה".
עו״ד (רו״ח) אלדר בן-רובי, מוביל קבוצת המס במיתר, ומוביל ועדת המיסוי של IATI, מסר: "בעקבות עבודת הועדה ולאחר דיונים ממושכים עם הדרגים המקצועיים ברשות המיסים, פורסמו ההנחיות הפותרות את סיכון המס ביחס לעסקאות באמצעות מכשיר ה SAFE- ומנגישות את ההסדר המיסויי החדש. ההנחיות מייצרות ודאות ומהוות תשתית עבור המשקיעים והחברות לגיוסי הון".
- 1.מעניין. (ל"ת)הקורא 24/05/2023 15:38הגב לתגובה זו
ChatGPT (גרוק)איך לקבל תשובות טובות יותר מה-ChatGPT?
תנו לצ'אט להכיר אתכם - למה זה חשוב ואיך עושים את זה?
ChatGPT רוב המשתמשים ב-ChatGPT מתמודדים עם אותה בעיה: התשובות שהם מקבלים כלליות מדי, חסרות הקשר אישי ומחייבות הסברים חוזרים בכל שיחה. הם מוצאים את עצמם מתחילים כל דיאלוג מההתחלה, מסבירים שוב ושוב את התחום המקצועי שלהם, את קהל היעד ואת הסגנון המועדף עליהם. התוצאה היא בזבוז זמן יקר וחוויית שימוש מתסכלת.
הפתרון קיים כבר בתוך המערכת, אך רוב המשתמשים פשוט לא מודעים אליו. מדובר בפונקציית ההתאמה האישית (Custom Instructions או Personalization) שמאפשרת להגדיר פעם אחת את הפרופיל המקצועי והאישי שלכם, כך שכל שיחה עתידית תתבסס על המידע הזה.
המדריך המלא להגדרת הפרופיל האישי
הגישה לתפריט ההגדרות פשוטה: בגרסת הדפדפן תמצאו אותו תחת שם המשתמש בצד שמאל, ובאפליקציה דרך כפתור התפריט. בחרו באפשרות Personalization והפעילו את האפשרות Enable customization.
המערכת מציגה שני שדות מרכזיים. בשדה הראשון, "What would you like ChatGPT to know about you", תארו את הרקע המקצועי שלכם. כתבו באיזה תחום אתם עובדים, מהו התפקיד המדויק שלכם, מי קהל היעד שלכם, אילו כלים דיגיטליים אתם משתמשים בהם ומהן המטרות העסקיות שלכם. למשל: "אני מנהלת מוצר בחברת פינטק ישראלית, עובדת מול לקוחות עסקיים בינוניים, משתמשת ב-Jira ו-Figma, ומתמקדת בפיתוח פתרונות תשלומים דיגיטליים".
- פי 5 בתשעה חודשים - מרקור שעובדת עם ChatGPT כבר שווה 10 מיליארד דולר
- ציטט את ChatGPT כהוכחה רפואית - מה פסק השופט?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשדה השני, "How would you like ChatGPT to respond", הגדירו את סגנון התשובות הרצוי. ציינו את אורך התשובה המועדף, הפורמט (פסקאות רצופות או נקודות), רמת הפירוט הטכני, השפה והטון. דוגמה: "תשובות ממוקדות של 200-300 מילים, בעברית מקצועית אך נגישה, עם דגש על יישום מעשי ודוגמאות קונקרטיות מעולם הפינטק".
אלון סטופל, יו"ר רשות החדשנות, קרדיט: חנה טייברשות החדשנות משיקה שלוש תכניות דגל בהיקף של 180 מיליון שקל
שלושת המאגדים החדשים בהיקף כולל של כ-180 מיליון שקל לשלוש השנים הקרובות, מציבים את ישראל בלב זירת המחקר והפיתוח העולמית בתחומי איכות הסביבה, טכנולוגיות חישה וחומרה מתקדמת. מדובר ביוזמות רחבות-היקף שיחברו בין תעשייה, ממשלה ואקדמיה - ובהן חברות ענק כמו
אנבידיה, רפאל, אלביט והתעשייה האווירית, לצד מכון ויצמן, מכון וולקני והאוניברסיטה העברית
רשות החדשנות רשות החדשנות הודיעה על השקת שלוש תכניות דגל בהיקף כולל של כ-180 מיליון שקל לשלוש השנים הקרובות, במסגרת מאגדי מחקר יישומי שנועדו להעניק לתעשייה הישראלית יתרון תחרותי וליצור אימפקט כלכלי וסביבתי משמעותי. שלושת המאגדים - Green Soil, DiamondSEMI IL ו-NDT - ממוקדים בליבת החדשנות הישראלית: טכנולוגיות סביבתיות, רכיבי חומרה מתקדמים ומדע החומרים.
ד"ר אלון סטופל, יו"ר רשות החדשנות, מסביר כי "שלושת מאגדי הדגל החדשים שאישרנו הם ביטוי עוצמתי ליכולת של ישראל לקחת את המדע והידע המצטבר באקדמיה ולהפוך אותו למנועי צמיחה כלכליים ותעשייתיים אמיתיים. הם מדגימים את העומק והבשלות של החדשנות הישראלית: מההתמודדות עם אתגרי הסביבה והאקלים דרך פיתוח רכיבים מבוססי יהלום שיכולים לשנות את תעשיית המוליכים למחצה ועד טכנולוגיות חישה ובדיקה מתקדמות שמציבות את ישראל בלב המהפכה התעשייתית הבאה".
"המאגדים האלה מראים איך השקעה ממשלתית חכמה, ממוקדת וארוכת טווח יכולה להצמיח ידע חדש, ליצור יתרון טכנולוגי ולבנות תשתיות של מצוינות שישרתו את הכלכלה הישראלית לשנים רבות קדימה. זהו בדיוק השילוב הייחודי של מדע, תעשייה וחזון שמבדיל את ישראל משאר העולם ומאפשר לה להיות לא רק מעצמת סטארט-אפים, אלא מעצמת עומק טכנולוגי גלובלית".
"האתגר האמיתי שלנו כיום הוא להמשיך לייצר חדשנות שמבוססת על ערך אמיתי - על מדע, על תעשייה ועל יכולת יישומית. זהו השלב בהתפתחות של ההייטק הישראלי - המעבר מהמהירות אל העומק, מהמוצר הבודד אל תשתיות שמעצבות את העתיד".
שלושת מאגדי הדגל: טיהור קרקעות, רכיבי מוליכים למחצה מבוססי יהלומים וטכנולוגיות בדיקה
Green Soil היא תכנית לפיתוח טכנולוגיות ביולוגיות לטיהור קרקעות ומי תהום מזיהומים קשים, בהם PFAS (תרכובות כימיות עמידות), חומרי נפץ ודלקים. הפיתוח מבוסס על שימוש בחיידקים ובמרכיבים ביולוגיים מותאמים לפירוק מזהמים בשטח עצמו ובעומק הקרקע, תוך שילוב שיטות החדרה וניטור מתקדמות. התכנית מאגדת 10 חברות ו-16 קבוצות מחקר ובהן אלביט, נטפים, בז"ן, נצר השרון ומכון וולקני, וצפויה לפתוח לשוק הישראלי והעולמי הזדמנויות בהיקפים של מאות מיליארדי דולרים.
