שוק האגח לאן
צילום: ביזפורטל

שוק האג"ח מתרגש יותר מהירידה באינפלציה מאשר ההודעה של מודי'ס: המק"מ בעלייה

הורדת תחזית הדירוג של מודי'ס היא כמובן לא בשורה טובה, אבל היא לא סוף העולם והיא היתה גלומה במחירים; השאלה אם יהיו ירידות דירוג בהמשך והשאלה החשובה יותר - עד כמה החודשים האחרונים היו קשים לכלכלה?
נתנאל אריאל | (8)

שוק האג"ח וגם שוק המניות לא מגיבים היום להורדת תחזית הדירוג של מודי'ס מחיובי ליציב. הסיבה שזה היה באוויר וכבר מגולם במחירים וגם - זה לא כל כך נורא. זה בטח לא נעים אבל הדירוג עצמו נותר על כנו. הסיכוי להעלאת תחזית ירד לגמרי. החשש הגדול שקיים בשוק הוא שהמצב הכלכלי יורע בהמשך והדירוגים בעתיד ירדו. אחרי הכל, אנחנו בסוג של הולד בעניין הרפורמה-מהפכה משפטית והיא לצד המחאה נגדה, יוצרים אי וודאות ואי יציבות שמשפיעים מאוד על הכלכלה.    

השוק פתח את היום בעליות (וכעת הוא בירידות של 0.4%). הבנקים עולים כעת ב-1% (עלו כבר ב-2%). ומה קורה בשוק החוב? אחרי הכל, חברות דירוג מדרגות את החוב, האשראי ואם שם יש בעיה-קושי, זה יתבטא בעלייה בתשואה. אז היום, אין באמת עלייה בתשואה של אגרות החוב הממשלתיות. כלומר, אין חלחול של שינוי הדירוג לשוק. הסיבה כאמור - השוק כבר גילם את העניין, או שזו לא כזו דרמה, או שהדיווח על המדד ביום שישי סיפק תגובה נגדית ראויה והערכה שהריבית לא תעלה בקצב הצפוי בעבר.  

מה שקורה כעת בפועל זה ששוק האג"ח מתרגש יותר מהירידה באינפלציה לקצב שנתי של 5% מאשר מהורדת תחזית הדירוג. המדד במרץ שפורסם בשישי עלה ב-0.4%, מתחת הצפי (להרחבה על האינפלציה כעת בישראל לחצו כאן). אם הירידה באינפלציה תימשך גם בחודשים הבאים זה עשוי לסייע לבנק ישראל לעצור את העלאות הריבית ואולי בהמשך גם לשנות כיוון ולהוריד ריבית, וזה יהיה טוב לשוק.

שימו לב למה שקורה כעת בשוק: המק"מ (מלווה קצר מועד לתקופה של שנה) בעלייה וגם האג"ח הממשלתיות לא יורדות באופן משמעותי. מק"מ:

אג"ח ממשלתי:

החששות להמשך קיימים. חוץ מהבעיות הספציפיות הגדולות של ישראל שהם בהחלט האיום הגדול על הכלכלה ויראו זאת הנתונים של חוד שמרץ באופן ברור, אי אפשר להתעלם גם מהמאקרו כלכלה בעולם - עונת הדוחות מתחילה כעת בוול סטריט והשוק חושש מעונה לא טובה. עליית הריבית בעולם (וגם בישראל) מקשה על החברות לתפקד, הרווחים בירידה, ולכן גם התמחור של החברות בשוק. הריבית גם משליכה כמובן על הצריכה והצמיחה, הנתונים פחות טובים מבעבר, אחרי צמיחה של מעל 6%, אנחנו צפויים לצמוח השנה בכ-2.6% על פי התחזיות. ייתכן שאלו תחזיות אופטימיות מדי. 

התשואה באגרות החוב

כפי שניתן לראות מהטבלאות למעלה, התשואה באגרות החוב עד שנה, לרבות מק"מ מגיעה ל-4.6% זו תשואה לא רעה בכלל. מי שרוצה להשקיע ל-10 שנים ומעלה יקבל 4.2% ומעלה. מי שישקיע ל-6 שנים יקבל 3.8%. כן, העקומה לא רציונלית לכאורה, אבל זה בגלל שמעריכים שהריבית בטווח של שנה וחצי תחזור לרדת. 

קיראו עוד ב"אג"ח"

בכל מקרה, אלו התשואות באפיק הלכאורה בטוח ביותר - אג"ח ממשלתי, אם כי בשבועות האחרונים, יש אפילו שמפקפקים בהנחה הזו. אם אתם רוצים לקחת סיכון גדול יות ר- באגרות חוב של בנקים או חברות שמדורגות גבוה, אתם תצליחו להגיע לתשואה של 4.5%-5% ואפילו יותר בתיק של מח"מ בינוני. אלו תשואות בהחלט סבירות, ועולה השאלה החשובה - אם כך, למה להשקיע במניות?   

אז למה כן להחזיק במניות בישראל? שתי סיבות: הראשונה היא הסיבה הקבועה - אף אחד לא יודע מתי יסתיימו הירידות ויגיעו עליות. לתזמן את השוק זו משימה קשה על גבול הבלתי אפשרית ולכן אם אתם משקיעים לטווח ארוך ומניחים שהכלכלה העולמית תמשיך לצמוח אתם לכאורה צריכים להתעלם מכל רעשי הרקע.

סיבה שניה היא ששוק המניות בישראל כעת זול. מכפיל הרווח של השוק המקומי עומד על 13-14 בלבד. השוק האמריקאי יקר יותר משמעותית - 18-20. יש סיכון, אבל יש גם הרבה מאוד חברות חזקות ואיכותיות וגלובליות שהרווחים והתחזית רווחים קדימה חיובית. הנה הנתונים:

מנגד חשוב לומר - זו לא צפירת הרגעה בכלל. הורדת דירוג היא דבר רע לכלכלה, גם הורדת תחזית הדירוג של מודי'ס היא בוודאי לא טובה: בין אם מודי'ס באמת חוששים לכלכלה המקומית בגלל הרפורמה המשפטית, ובין אם הם רק חוששים מהאווירה הציבורית העכורה בישראל. האווירה הרעה בישראל היא עובדה - בשמאל אומרים שהרפורמה עצמה היא נוראה, בימין אומרים מנגד שזו לא פגיעה אמיתית אלא ישראליים חסרי אחריות שהולכים ומטנפים על המדינה בחו"ל - אבל האמת היא שזה לא משנה 'מי התחיל', 'מי אשם'. יש תוצאות בשטח, הורדת אופק הדירוג היא לא טובה. ראש הממשלה בנימין נתניהו לא הצליח לשכנע את מודי'ס והם כתבו מה שהם כתבו.

אפשר גם להפחית בחשיבות של דירוגים ולהגיד שיש לחברות הדירוג נטייה לצפות את מה שכבר קרה והן פעם אחר פעם לא מצליחות להזהיר בזמן אמת - ואם הן כן מצליחות אז תמיד אפשר לטעון שזו האווירה שהן יצרו. זה נכון כמובן, אבל בסופו של דבר משקיעים בעולם כן מסתכלים על הדירוגים והם יחששו להשקיע במדינה שהדירוג שלה נפגע. זה עוד לא קרה לישראל, אבל זה יכול לקרות.

הנה מה שכתבנו אתמול על הסערה בחדשות בעקבות הודעת מודי'ס:

ונעבור לסערה של מודי'ס שאולי היא לא כזו סערה גדולה. כולם מדברים על יום קשה בבורסה בהמשך להורדת תחזית הדירוג של מודי'ס, אבל כדאי לזכות שהדירוג עצמו לא השתנה. מה שהשתנה זה אופק הדירוג - מחיובי שמשמעותו שיש סיכוי בהמשך להעלאת הדירוג ליציב - משמע, אין צפי להעלאה בהמשך וגם לא להורדה. זה לא נעים, כנראה גם לא נורא. מה שכן נורא ובשביל זה לא צריך את כלכלני מודי'ס זה השבר-קרע בעם, החרדה הגדולה, אי הוודאות וההשפעה של כל זה על הכלכלה. בשטח המצב לא טוב - שווקים גדולים מרגישים האטה: הייטק, דיור, פרסום, מסעדות. זה רק חלק קטן מהתחומים וזה מחלחל לכולם. המצב הכלכלי בארץ, גם בגלל הרפורמה-מחאה וגם בגלל עליית הריבית והמשבר העולמי בכלל, בירידת מדרגה. 

הכלכלה בירידה - משמע רווחי החברות בירידה. בורסה מגיבה לזה. כתבנו כאן לפני שבועיים שלא ברור איך הבנקים מחזיקים מעמד במכפיל הון של 0.92-0.93 בשעה שיש חבית נפץ חברתית וכלכלית. לא הערכנו שהתיקון יהיה כל כך אלים - 12% בשבועיים (עכשיו הם כבר ב-0.82 על ההון). האם מכאן יש עוד מקום לירידה? זה תלוי במה שקורה בשטח וזאת בדיוק הבעיה. לא היתה ברירה אלא לדחות את הקץ ואת הרפורמה-מהפכה. אבל שוק ההון לא אוהב אי ודאות. הוא מוכן לחיות עם וודאות אפילו לא טובה מאשר עם חוסר וודאות. הרי הדחייה של הוויכוחים-מריבות-סכסוך בין הגושים, משמע שהבורסה בהולד. למה משקיעים צריכים להחזיק מניות במצב של הולד? הם ימכרו ויחזרו כשהמצב יתבהר. 

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    חחחח 17/04/2023 13:56
    הגב לתגובה זו
    בוחרים בצד הפוליטי הלא רציונלי חחח אבל אתם עיתון כלכלי איך כותבים דברים כאלה מזלזלים על דירוגי אשראי..אל תופתעו אם יפסיקו להתייחס אליכם העיתון כלכלי. תהיו עוד דף מידע של פוליטיקה חחח חבל אבל זה בחירתכם
  • 6.
    כה אמר ביבי-מי זו מודי'ס..ונתנאל אריאל ממהר להתייצב... (ל"ת)
    דמי 17/04/2023 08:43
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    קלבסיאלה 16/04/2023 16:39
    הגב לתגובה זו
    אתם עיתונאים או דוברים של ממשלת הזוועות ?
  • אתה מתכוון להפיכה הצבאית (ל"ת)
    יצחק 16/04/2023 19:24
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    סיפורי פוגי על מדד נמוך חכו למדד אפריל 0.7-1% (ל"ת)
    לילי 16/04/2023 15:48
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    אלפי 16/04/2023 15:34
    הגב לתגובה זו
    ירידות באגחים של כ0.5% הם ירידות משמעותיות לאגחים ליום מסחר בודד, נירא לי שהכותרת שלכם קצת מצחיקה ביחס לנתוני המסחר!!
  • 2.
    הפוך אריאל 16/04/2023 15:28
    הגב לתגובה זו
    ממשלתי שקלי צונח באחוז וזה בניגוד מוחלט מהצגמה בארהב ובניגוד למה שהיה צריך להיות (עליה עקב המדד).נראה שאתר ביביפורטל ממשיך עם מסכת השקרים והפייק של ביביהו ושר האוצר הטיפש שלו
  • 1.
    נתניהו 16/04/2023 15:18
    הגב לתגובה זו
    לנהל מדינה בגילו ללא משקפי ראייה,ובכן,הוא טועה,הוא פשוט לא רואה את המציאות
אגח
צילום: ביזפורטל
קרנות נאמנות

איך להשקיע בקרנות אג"ח, למה לשים לב וממה להיזהר

משקיע צריך לבחור בין עשרות מסלולי אג"ח; הבחירה חשובה - מדד תל-גוב שקלי 5+ המייצג את האג"ח הממשלתיות השקליות לטווחים של 5 שנים ויותר ירד בכ-4.5% מתחילת השנה ומנגד תל-גוב שקלי 0-2 עלה בכ-0.8%
קובי ישעיהו |
תהליך עליית הריבית המהירה שהחל בארה"ב וגם בישראל במהלך 2022 על רקע העלייה החדה בקצב האינפלציה הביא לירידות חדות בשוק האג"ח ולתשואות שליליות גם בקרנות הנאמנות וקרנות הסל העוקבות אחרי מדדי האג"ח השונים. בשנה שעברה התמונה השתנתה בשוק האג"ח המקומי כשמדד All Bond כללי עלה ב-3.76%, הצמוד ב-3.91% והשקלי ב-3.42%. בהתאם היו גם לא מעט קרנות נאמנות שסיפקו תשואות סבירות למשקיעים. והשנה, אגרות החוב הממשלתיות, בארה"ב ובעולם, היו אמורות לרשום תשואות עוד יותר יפות. עם רוח גבית מהורדות ריבית על ידי הפד ובנקים מרכזיים אחרים, הן היו צפויות לעלות ב-10% ויותר. אבל, זה לא מה שקרה. בחודשים האחרונים נרשמו ירידות חדות למדי בשוקי האג"ח הממשלתיים בישראל ובארה"ב, בעיקר בסדרות הארוכות. ובהתאם - התשואות עלו. הסיבה העיקרית לעליית התשואות - נתוני אינפלציה גבוהים מהצפוי בארה"ב שלא מאפשרים בינתיים לפד להתחיל להוריד את שיעור הריבית. לקריאה נוספת: לאחר הירידות בחודשים האחרונים? האם האג"ח מעניינות להשקעה. רבעון ראשון אג"ח: הורדת הדירוג משקפת את ביצועי החסר של האג"ח הממשלתי. העלייה בארה"ב התרחשה כאמור בעיקר על רקע פרסום נתוני מאקרו חזקים (בעיקר אינפלציה ושוק העבודה) שהביאו לדחייה וצמצום בהערכות השוק לגבי תחילת תהליך הורדת הריבית שם. בארץ, כמובן, יש גורמים נוספים, בעיקר כאלה הקשורים למלחמה ולנגזרותיה. על רקע הטלטלות בשוקי האג"ח נרשמה שונות גבוהה מאוד בין מדדי האג"ח השונים בתל אביב מתחילת השנה. מדד All Bond כללי עלה בכ-0.1%, מדד האג"ח הצמודות הכללי עלה בכ-0.7% אבל מדד התל-גוב צמודות (הממשלתיות הצמודות למדד) רשם ירידה של 1.4%. התל-גוב השקלי ירד בכ-2% ואילו התל-בונד 40 (המייצג 40 סדרות אג"ח של חברות בעלות דירוגים גבוהים) ב-1.6%.  בסך הכל יש בבורסה עשרות מדדי אג"ח שונים ובהתאם השוק היום מאוד משוכלל ומשקיע צריך בראש ובראשונה להחליט כמובן מה רמת הסיכון שהוא רוצה לפעול בסביבתה ולפי זה לחלק את תיק ההשקעות למניות, אג"ח והשקעות אחרות (סחורות, מט"ח, אלטרנטיבי.). בתוך החלק האג"חי אפשר להשקיע בקרנות סל פסיביות (בדומה למניות הן פשוט משקיעות פחות או יותר לפי מדדי האג"ח השונים), ממשלתיות או קונצרניות, או בקרנות נאמנות אקטיביות, ששם דמי הניהול גבוהים יותר. אז איך בוחרים קרן נאמנות המתמחה בהשקעה באגרות חוב? כאמור, למשקיע הסולידי יש היום המון אפשרויות בחירה והן כוללות בין השאר קרנות המתמחות באג"ח ממשלתיות שקליות (כאלה שלא צמודות למדד), קרנות המשקיעות באג"ח ממשלתיות צמודות למדד, ויש גם קרנות המשקיעות באג"ח חברות (קונצרניות) שקליות, דולריות או צמודות למדד. יש גם קרנות המשקיעות באג"ח בחו"ל. 

הסדרות הקצרות פחות מסוכנות

יש מספר כללי אצבע חשובים - אג"ח ממשלתיות פחות מסוכנות מקונצרניות וככל שזמן הפידיון של האג"ח יותר קצר (מח"מ - משך חיים ממוצע) הסדרה פחות מסוכנת (מק"מ, האג"ח הממשלתי השקלי לתקופה של עד שנה, הוא הכי פחות מסוכן ומנגד האג"ח הארוכות לתקופות של 10-30 שנה הן הכי מסוכנות). בתוך האג"ח הקונצרניות יש את הדירוגים  - הסדרות הכי פחות מסוכנות הן אלה בעלות הדירוגים הגבוהים (סדרות המדורגות AAA או AA ) והכי מסוכנות הן אלה ללא דירוג כלל (המכונות גם אג"ח זבל).  כך למשל מדד תל-גוב שקלי 5+ המייצג את האג"ח הממשלתיות השקליות לטווחים של 5 שנים ויותר צנח בכ-4.5% מתחילת השנה ומנגד תל-גוב שקלי 0-2 עלה בכ-0.8%. אז מי שהימר על ירידת ריבית ובהתאם השקיע בסדרות הארוכות "חטף" ומי שנשאר בסדרו הקצרות יותר רשם רווח קטן עם סיכון נמוך. אי אפשר לברוח מזה - אם רוצים לנסות להרוויח יותר אז צריכים להעלות את רמת הסיכון - ובהתאם אפשר גם לספוג הפסדים כבדים יחסית במידה והנחות הבסיס לא מתממשות. גם דמי הניהול חשובים - בקרנות הסל הם הרבה יותר נמוכים בדרך כלל (סביב 0.2%-0.3% לשנה) ואילו בקרנות האקטיביות 0.3%-1.5% כשהרוב הגדול נע בין 0.5% ל-1%. כמעט כל מחקר שנעשה בעשרות השנים האחרונות מצביע על כך שהרוב המוחלט של מנהלי הקרנות האקטיביים, גם במניות וגם באג"ח, לא מצליח לספק תשואה עודפת על מדדי השוק (באותה רמת סיכון) כך שעדיף ככל הנראה למשקיע הממוצע להתמקד בקרנות הסל הפאסיביות. ואכן, בשנה שעברה הקרנות הפסיביות עקפו לראשונה את הקרנות האקטיביות המסורתיות בהיקף הנכסים המנוהל. המשקיעים פדו במהלך 2023 כ-14.5 מיליארד שקל מקרנות נאמנות אקטיביות המנוהלות תחת הקטגוריה "אג"ח כללי", אחרי שגם בשנת 2022 הייתה הקטגוריה הפודה ביותר עם פדיון של כ-16.3 מיליארד שקל. קטגוריית קרנות אג"ח מדינה רשמה אף היא יציאת כספים מאסיבית בסכום של כ-6 מיליארד שקל אשתקד, לאחר שבשנת 2022 פדתה כ- 4.9 מיליארד שקל. מנגד, המשקיעים הזרימו כ-900 מיליון שקל לקרנות סל המתמחות באג"ח בחו"ל, וגם כ-630 מיליון שקל לאג"ח חברות והמרה. נקודה חשובה נוספת - להרבה משקיעים יש נטייה לבדוק את התשואות של קרן כזו או אחרת בשנה האחרונה או ב-3 השנים האחרונות ולהשקיע בה. בדרך כלל זו טעות מכיוון שתשואות העבר לא מלמדות כמובן על הביצועים בעתיד ולא מעט פעמים הקרנות שהיו בתחתית טבלת התשואות בשנה האחרונה או אפילו במשך מספר שנים קפצו לצמרת בשנה שלאחריה. זה נכון גם לקרנות המנייתיות, גם לגמישות וגם כמובן לקרנות האג"ח השונות.  בנוסף, בתי ההשקעות הגדולים נוהגים להבליט בפרסומים את "הקרנות המנצחות" שלהם בכל קטגוריה במטרה למשוך כספים חדשים ולהסתיר את הקרנות שלא הצליחו. אז אם בית השקעות מסוים מנהל עשרות קרנות מספיק שעד 10% מהון יצליחו בכדי לקנות שטחי פרסום בכדי לבשר למשקיעים הפוטנציאליים על "ההצלחה הגדולה" של קרן כזו או אחרת שהיכתה את מדדי הייחוס.

סימן קריאה - הקרן משקיעה באג"ח בסיכון גבוה יותר

נסתכל על  5 תתי קטגוריה מרכזיים בקרנות האג"ח: אג"ח מדינה כללי ללא מניות, אג"ח כללי בארץ ללא מניות – עם ובלי סימן קריאה, ואג"ח חברות והמרה ללא מניות – עם ובלי סימן קריאה. מה משמעותו של סימן הקריאה? שהקרן משקיעה באג"ח בסיכון גבוה יותר. בכל אחת מהקטגוריות יש עשרות קרנות.  אג"ח מדינה כללי ללא מניות - מדובר בקטגוריה שאמורה להיות הסולידית ביותר. הקרנות בקטגוריה זו משקיעות בכל סוגי אג"ח המדינה – צמוד, שקלי וריבית משתנה, בכל טווחי הזמן לפי שיקול דעתו של מנהל הקרן. חלק מהקרנות מרחיבות את טווח ההשקעה גם לאג"ח חברות בדירוג גבוה מאד. זה נותן להם יתרון מסוים, שכן התשואות באג"ח זה מעט גבוהות יותר, וגם מעלה את הסיכון, אך עדיין מדובר בכלי שנחשב סולידי. נזכיר שוב שגם בכלי הסולידי הזה אגרות חוב ארוכות יכולות לגרום להפסדים כבדים. כמעט כל הקרנות בקטגוריה שייכות לבתי ההשקעות הגדולים, כשנראה שהקטנים לא מגלים בה עניין בגלל פוטנציאל הרווחים הנמוך יחסית.  מדד תל-גוב כללי רשם מתחילת השנה ירידה של 1.5% לאחר שב-2023 הוא רשם עלייה של כ-1%.  אג"ח כללי ללא מניות עם ובלי סימן קריאה - בקטגוריה זו הקרנות משקיעות בכל סוגי האג"ח בארץ – בין ממשלתי ובין קונצרני, בין צמוד ובין שקלי או משתנה, ובכל טווחי הזמן. כלומר החופש גדול יותר, ונקודת ההשוואה היא מדדי ה-All Bond שכוללים את כל סוגי אגרות החוב. סימן הקריאה בשם הקרן מציין כאמור סיכון גבוה יותר, שאמור להניב תשואה טובה יותר. יש עשרות קרנות נאמנות בקטגוריה הזאת. אג"ח חברות ללא מניות עם ובלי סימן קריאה - האג"ח הקונצרניות מסוכנות יותר מהאג"ח הממשלתיות ולפיכך בתקופות טובות בשוק הן אמורות גם לספק תשואות גבוהות יותר. תשואת מדד תל בונד מאגר לשנת 2023 היה 6.32% וכ-1.5% מתחילת השנה, תל בונד צמודות נתן 5.94% ו-1.8% מתחילת השנה ומדד תל בונד שקלי 5.34% אשתקד מתחילת השנה 0.4%.