נתנאל אריאל
צילום: משה בנימין

מבול צפוי של גיוסי אג"ח ממשלתי - מה זה יעשה לתשואה?

ההכנסות של המדינה ממסים ירדו, ההוצאות  יעלו - הגירעון יגדל; המדינה תפנה לגיוסי אג"ח גדולים, זה יביא לעלייה בריבית על האג"ח הממשלתי ובהתאמה של השוק כולו
נתנאל אריאל | (8)

מדינת ישראל גייסה חוב בשנים האחרונות בריביות נמוכות מאוד, התשואות על אג"ח ממשלתיות היו נמוכות בזכות התכנסות ליעד הגירעון - כלומר ריסון תקציבי וירידה בהוצאות. זה היה גם בזכות הריבית הנמוכה, היא הגורם העיקרי.

כשהממשלה לא משתוללת בהוצאה התקציבית גם גופי הדירוג בעולם מסתכלים על כך בצורה חיובית והמדינה מקבלת דירוג גבוה - ולכן גם מצליחה לגייס כסף בריבית נמוכה יחסית. ככל שמדינה יותר צמודה ליעד גירעון סביר, כך פרמיית הסיכון של המדינה נחשבת נמוכה ולכן היא יכולה לשלם ריבית נמוכה יותר על הכסף שהיא לווה מהציבור.

בשנה האחרונה היה עודף תקציבי שנבע מכנסות מדינה גבוהות ממסים. הבעיה היא שבחצי השנה האחרונה  זה משתנה וזה עלול להביא אותנו כבר בקרוב לגירעון אחרי שהיה עודף (שהלך והתכווץ בחודשים האחרונים).

בנתוני חודש ינואר ראינו את הירידה בהכנסות המדינה ממסים (ירידה של 7.6% וירידה של 10% במסים הישירים). אז נכון שחלק מהסיבה היא גבייה גבוהה בשנה שעברה - הרבה מאוד כסף שזרם למדינה כתוצאה מההייטק, גל ההנפקות של 2021 והשקעות של כספים זרים, לצד הגידול בייצוא הביטחוני, אבל תהיה הסיבה אשר תהיה, מדובר בירידה דרמטית.

גם בבנק ישראל הזהירו מפריצת מסגרת התקציב אם הממשלה החדשה תוציא עוד ועוד כספים כדי למלא את כל דרישות השותפות הקואליציוניות, כפי שנחתמו בהסכמים הקואליציוניים.

אבל האמת שלשוק האג"ח לא ממש משנה למה תהיה ירידה בהכנסות של המדינה או למה יהיה גירעון בתקציב;  בסופו של דבר הסיבה פחות חשובה ומה שרלוונטי זה איך המדינה תסגור את הפער הזה, את הגירעון.

יש שתי אפשרויות - מסים שנראה שזה לא על הפרק וגיוסי חוב. גיוסי החוב צפויים לגדול דרמטית לעומת השנים הקודמות. המדינה תחזור לשוק ההון ותגייס אגרות חוב מהציבור. כבר בחודשים הקרובים  לצד ירידה בהכנסות ובהמשך במקביל לעלייה הצפויה בהוצאות, ועלייה בגירעון (יש כאלו שסבורים שהוא יגיע ל-3% מהתוצר) צפוי שיהיו גיוסי חוב גדולים.

קיראו עוד ב"אג"ח"

צריך גם לזכור שהמדינה כבר לא מגייסת באג"ח מיועדות מקרנות הפנסיה. כלומר מכשיר שבו היא גייסה עשרות רבות של מיליארדי מדי שנה נעלם ובמקום המכשיר הזה היא תגייס בשוק. קחו את כל המכלול ותקבלו גיוסים של עשרות רבות של מיליארדים השנה. 

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    א-ב 17/02/2023 09:52
    הגב לתגובה זו
    רעיון למדינה בקשר עם גביית מיסים ללא העלאה של שיעורי המס. מבקרי מס הכנסה הם ברמה נמוכה מאד שאינם מבחינים בין ימינם לשמאלם לא מבינים את פקודת המיסים ורק עושים רוח וצלצולים של קשיחות. תיקון פקודת המיסים כך שמבקרי השומה יבינו אותה צמצום סעיפים ועדכון לאלף השלישי כך שיובילו לגביית מס אמת ואוטומטי יזניקו הכנסות המדינה. להשביח את מבקרי המס בצעירי בוגרי ראיית חשבון ולא במצבת האנשים שכיום מאכלסים את הרשות
  • 3.
    בהכל 17/02/2023 07:22
    הגב לתגובה זו
    ביביהו שחררו אותו ממשפטו והעבירוהו לנבצרות,אז יהיה טוב,הרי ידעתם בבחירות האחרונות שכך יהיה =הרס טוטאלי
  • 2.
    א 14/02/2023 10:38
    הגב לתגובה זו
    העלעת הריבית תגרום להוצות אדירות למשק הישראלי ולעם ישראל,מדובר כמובן באותה ריבית שבנק ישראל מעלה כל חודש.אם רוצים לא להעלות מיסים חייבים לקצץ הוצאות מחר.אני ממליץ על ביטול תקציבי משרד התיירות והקליטה.לי באופן אישי גם ככה אין כסף ללכת למסעדות ובתי מלון בישראל למה צריך כסף ציבורי לתמוך בגופים האלה? הכנסת מטבע זר על ידי תיירים הייתה חשובה מאד באיייטיז היום יש לנו יתרות מט'ח של 200 מיליארד דולר.
  • יריב 15/02/2023 09:22
    הגב לתגובה זו
    כספי ענק יוצאים מכאן, התיירות יקרה בישראל לעומת השכנות כי שכר העבודה גבוה. המדינה על סף האטה אדירה שתמשך שנים וקשורה ישירות לפוליטיקה. מה שסמוטריץ' שר האוצר לא מבין הוא שסמוטריץ' נער הגבעות הורס לו את הכלכלה. בלי בית משפט עליון עצמאי משקיעים ימשיכו לברוח וזה ייה בכמויות הולכות וגדלות ושום ביבי לא יוכל לעצור את זה במתק שפתיים ושום פגישה של סמוטריץ' עם הבנקאים לא תעזור.
  • 1.
    כמו בתורכיה תשואה השמיים ואת המחיר ישלמו תומכי ביבי (ל"ת)
    ביבי 13/02/2023 14:19
    הגב לתגובה זו
  • רז 13/02/2023 16:25
    הגב לתגובה זו
    לעלות. אין לך איזה דגל שחור להניף על גשר? מה אתה עושה מול המחשב?
  • אחלה תזמון בדיוק כשהנסדק היה בתחתית של 1100 (ל"ת)
    2003 15/02/2023 10:11
  • לא, זה לא אותו ביבי, זה ביבי אחר (ל"ת)
    מני 14/02/2023 10:01
אגח
צילום: ביזפורטל
קרנות נאמנות

איך להשקיע בקרנות אג"ח, למה לשים לב וממה להיזהר

משקיע צריך לבחור בין עשרות מסלולי אג"ח; הבחירה חשובה - מדד תל-גוב שקלי 5+ המייצג את האג"ח הממשלתיות השקליות לטווחים של 5 שנים ויותר ירד בכ-4.5% מתחילת השנה ומנגד תל-גוב שקלי 0-2 עלה בכ-0.8%
קובי ישעיהו |
תהליך עליית הריבית המהירה שהחל בארה"ב וגם בישראל במהלך 2022 על רקע העלייה החדה בקצב האינפלציה הביא לירידות חדות בשוק האג"ח ולתשואות שליליות גם בקרנות הנאמנות וקרנות הסל העוקבות אחרי מדדי האג"ח השונים. בשנה שעברה התמונה השתנתה בשוק האג"ח המקומי כשמדד All Bond כללי עלה ב-3.76%, הצמוד ב-3.91% והשקלי ב-3.42%. בהתאם היו גם לא מעט קרנות נאמנות שסיפקו תשואות סבירות למשקיעים. והשנה, אגרות החוב הממשלתיות, בארה"ב ובעולם, היו אמורות לרשום תשואות עוד יותר יפות. עם רוח גבית מהורדות ריבית על ידי הפד ובנקים מרכזיים אחרים, הן היו צפויות לעלות ב-10% ויותר. אבל, זה לא מה שקרה. בחודשים האחרונים נרשמו ירידות חדות למדי בשוקי האג"ח הממשלתיים בישראל ובארה"ב, בעיקר בסדרות הארוכות. ובהתאם - התשואות עלו. הסיבה העיקרית לעליית התשואות - נתוני אינפלציה גבוהים מהצפוי בארה"ב שלא מאפשרים בינתיים לפד להתחיל להוריד את שיעור הריבית. לקריאה נוספת: לאחר הירידות בחודשים האחרונים? האם האג"ח מעניינות להשקעה. רבעון ראשון אג"ח: הורדת הדירוג משקפת את ביצועי החסר של האג"ח הממשלתי. העלייה בארה"ב התרחשה כאמור בעיקר על רקע פרסום נתוני מאקרו חזקים (בעיקר אינפלציה ושוק העבודה) שהביאו לדחייה וצמצום בהערכות השוק לגבי תחילת תהליך הורדת הריבית שם. בארץ, כמובן, יש גורמים נוספים, בעיקר כאלה הקשורים למלחמה ולנגזרותיה. על רקע הטלטלות בשוקי האג"ח נרשמה שונות גבוהה מאוד בין מדדי האג"ח השונים בתל אביב מתחילת השנה. מדד All Bond כללי עלה בכ-0.1%, מדד האג"ח הצמודות הכללי עלה בכ-0.7% אבל מדד התל-גוב צמודות (הממשלתיות הצמודות למדד) רשם ירידה של 1.4%. התל-גוב השקלי ירד בכ-2% ואילו התל-בונד 40 (המייצג 40 סדרות אג"ח של חברות בעלות דירוגים גבוהים) ב-1.6%.  בסך הכל יש בבורסה עשרות מדדי אג"ח שונים ובהתאם השוק היום מאוד משוכלל ומשקיע צריך בראש ובראשונה להחליט כמובן מה רמת הסיכון שהוא רוצה לפעול בסביבתה ולפי זה לחלק את תיק ההשקעות למניות, אג"ח והשקעות אחרות (סחורות, מט"ח, אלטרנטיבי.). בתוך החלק האג"חי אפשר להשקיע בקרנות סל פסיביות (בדומה למניות הן פשוט משקיעות פחות או יותר לפי מדדי האג"ח השונים), ממשלתיות או קונצרניות, או בקרנות נאמנות אקטיביות, ששם דמי הניהול גבוהים יותר. אז איך בוחרים קרן נאמנות המתמחה בהשקעה באגרות חוב? כאמור, למשקיע הסולידי יש היום המון אפשרויות בחירה והן כוללות בין השאר קרנות המתמחות באג"ח ממשלתיות שקליות (כאלה שלא צמודות למדד), קרנות המשקיעות באג"ח ממשלתיות צמודות למדד, ויש גם קרנות המשקיעות באג"ח חברות (קונצרניות) שקליות, דולריות או צמודות למדד. יש גם קרנות המשקיעות באג"ח בחו"ל. 

הסדרות הקצרות פחות מסוכנות

יש מספר כללי אצבע חשובים - אג"ח ממשלתיות פחות מסוכנות מקונצרניות וככל שזמן הפידיון של האג"ח יותר קצר (מח"מ - משך חיים ממוצע) הסדרה פחות מסוכנת (מק"מ, האג"ח הממשלתי השקלי לתקופה של עד שנה, הוא הכי פחות מסוכן ומנגד האג"ח הארוכות לתקופות של 10-30 שנה הן הכי מסוכנות). בתוך האג"ח הקונצרניות יש את הדירוגים  - הסדרות הכי פחות מסוכנות הן אלה בעלות הדירוגים הגבוהים (סדרות המדורגות AAA או AA ) והכי מסוכנות הן אלה ללא דירוג כלל (המכונות גם אג"ח זבל).  כך למשל מדד תל-גוב שקלי 5+ המייצג את האג"ח הממשלתיות השקליות לטווחים של 5 שנים ויותר צנח בכ-4.5% מתחילת השנה ומנגד תל-גוב שקלי 0-2 עלה בכ-0.8%. אז מי שהימר על ירידת ריבית ובהתאם השקיע בסדרות הארוכות "חטף" ומי שנשאר בסדרו הקצרות יותר רשם רווח קטן עם סיכון נמוך. אי אפשר לברוח מזה - אם רוצים לנסות להרוויח יותר אז צריכים להעלות את רמת הסיכון - ובהתאם אפשר גם לספוג הפסדים כבדים יחסית במידה והנחות הבסיס לא מתממשות. גם דמי הניהול חשובים - בקרנות הסל הם הרבה יותר נמוכים בדרך כלל (סביב 0.2%-0.3% לשנה) ואילו בקרנות האקטיביות 0.3%-1.5% כשהרוב הגדול נע בין 0.5% ל-1%. כמעט כל מחקר שנעשה בעשרות השנים האחרונות מצביע על כך שהרוב המוחלט של מנהלי הקרנות האקטיביים, גם במניות וגם באג"ח, לא מצליח לספק תשואה עודפת על מדדי השוק (באותה רמת סיכון) כך שעדיף ככל הנראה למשקיע הממוצע להתמקד בקרנות הסל הפאסיביות. ואכן, בשנה שעברה הקרנות הפסיביות עקפו לראשונה את הקרנות האקטיביות המסורתיות בהיקף הנכסים המנוהל. המשקיעים פדו במהלך 2023 כ-14.5 מיליארד שקל מקרנות נאמנות אקטיביות המנוהלות תחת הקטגוריה "אג"ח כללי", אחרי שגם בשנת 2022 הייתה הקטגוריה הפודה ביותר עם פדיון של כ-16.3 מיליארד שקל. קטגוריית קרנות אג"ח מדינה רשמה אף היא יציאת כספים מאסיבית בסכום של כ-6 מיליארד שקל אשתקד, לאחר שבשנת 2022 פדתה כ- 4.9 מיליארד שקל. מנגד, המשקיעים הזרימו כ-900 מיליון שקל לקרנות סל המתמחות באג"ח בחו"ל, וגם כ-630 מיליון שקל לאג"ח חברות והמרה. נקודה חשובה נוספת - להרבה משקיעים יש נטייה לבדוק את התשואות של קרן כזו או אחרת בשנה האחרונה או ב-3 השנים האחרונות ולהשקיע בה. בדרך כלל זו טעות מכיוון שתשואות העבר לא מלמדות כמובן על הביצועים בעתיד ולא מעט פעמים הקרנות שהיו בתחתית טבלת התשואות בשנה האחרונה או אפילו במשך מספר שנים קפצו לצמרת בשנה שלאחריה. זה נכון גם לקרנות המנייתיות, גם לגמישות וגם כמובן לקרנות האג"ח השונות.  בנוסף, בתי ההשקעות הגדולים נוהגים להבליט בפרסומים את "הקרנות המנצחות" שלהם בכל קטגוריה במטרה למשוך כספים חדשים ולהסתיר את הקרנות שלא הצליחו. אז אם בית השקעות מסוים מנהל עשרות קרנות מספיק שעד 10% מהון יצליחו בכדי לקנות שטחי פרסום בכדי לבשר למשקיעים הפוטנציאליים על "ההצלחה הגדולה" של קרן כזו או אחרת שהיכתה את מדדי הייחוס.

סימן קריאה - הקרן משקיעה באג"ח בסיכון גבוה יותר

נסתכל על  5 תתי קטגוריה מרכזיים בקרנות האג"ח: אג"ח מדינה כללי ללא מניות, אג"ח כללי בארץ ללא מניות – עם ובלי סימן קריאה, ואג"ח חברות והמרה ללא מניות – עם ובלי סימן קריאה. מה משמעותו של סימן הקריאה? שהקרן משקיעה באג"ח בסיכון גבוה יותר. בכל אחת מהקטגוריות יש עשרות קרנות.  אג"ח מדינה כללי ללא מניות - מדובר בקטגוריה שאמורה להיות הסולידית ביותר. הקרנות בקטגוריה זו משקיעות בכל סוגי אג"ח המדינה – צמוד, שקלי וריבית משתנה, בכל טווחי הזמן לפי שיקול דעתו של מנהל הקרן. חלק מהקרנות מרחיבות את טווח ההשקעה גם לאג"ח חברות בדירוג גבוה מאד. זה נותן להם יתרון מסוים, שכן התשואות באג"ח זה מעט גבוהות יותר, וגם מעלה את הסיכון, אך עדיין מדובר בכלי שנחשב סולידי. נזכיר שוב שגם בכלי הסולידי הזה אגרות חוב ארוכות יכולות לגרום להפסדים כבדים. כמעט כל הקרנות בקטגוריה שייכות לבתי ההשקעות הגדולים, כשנראה שהקטנים לא מגלים בה עניין בגלל פוטנציאל הרווחים הנמוך יחסית.  מדד תל-גוב כללי רשם מתחילת השנה ירידה של 1.5% לאחר שב-2023 הוא רשם עלייה של כ-1%.  אג"ח כללי ללא מניות עם ובלי סימן קריאה - בקטגוריה זו הקרנות משקיעות בכל סוגי האג"ח בארץ – בין ממשלתי ובין קונצרני, בין צמוד ובין שקלי או משתנה, ובכל טווחי הזמן. כלומר החופש גדול יותר, ונקודת ההשוואה היא מדדי ה-All Bond שכוללים את כל סוגי אגרות החוב. סימן הקריאה בשם הקרן מציין כאמור סיכון גבוה יותר, שאמור להניב תשואה טובה יותר. יש עשרות קרנות נאמנות בקטגוריה הזאת. אג"ח חברות ללא מניות עם ובלי סימן קריאה - האג"ח הקונצרניות מסוכנות יותר מהאג"ח הממשלתיות ולפיכך בתקופות טובות בשוק הן אמורות גם לספק תשואות גבוהות יותר. תשואת מדד תל בונד מאגר לשנת 2023 היה 6.32% וכ-1.5% מתחילת השנה, תל בונד צמודות נתן 5.94% ו-1.8% מתחילת השנה ומדד תל בונד שקלי 5.34% אשתקד מתחילת השנה 0.4%.