אילן רביב
צילום: תמר מצפי

מיטב עוצרת גיוסים לקרן הכספית שלה - כי היא לא רווחית

דמי הניהול בקרנות הכספיות נמוכים בהגדרה, כי גם התשואות שם אמורות להיות רק דומות לריבית בנק ישראל (3.75% היום, אבל 0.1% בלבד לפני שנה). אבל כשצריך לנהל 10 מיליארד שקל - זו כבר בעיה והקרן הפסדית למיטב
נתנאל אריאל | (1)

הקרן הכספית של בית ההשקעות מיטב עוצרת את גיוסי הכספים למצטרפים חדשים. הסיבה היא שדמי הניהול הנמוכים מאוד בקרן "מיטב כספית ניהול נזילות" (0.05%) גורמים לבית ההשקעות להפסדים. בפועל מדובר בהפסד של 6-10 מיליון שקל בשנה (בהתאם לכמה כסף שייצבר בקרן עד שהיא תינעל למצטרפים חדשים).

קרן כספית היא קרן שאמורה לתת ללקוחות בערך את הריבית במשק, כלומר - כשהריבית הייתה עד לפני שנה 0.1% זו גם הייתה התשואה השנתית של הקרנות הכספיות. נזכיר: מדובר בתשואה נומינלית, כלומר בפועל זה הפסד בגלל האינפלציה. כעת כשהריבית במשק היא כבר 3.75% אז זו התשואה שהקרן הכספית אמורה להשיג. 

 

מדובר במכשיר שאמור לסייע לציבור למנוע את שחיקת הכסף על ידי האינפלציה, רק שהבעיה היא כמובן שבנק ישראל מעלה את הריבית רק אחרי שיש אינפלציה - הכסף של הציבור נשחק קודם כל בגובה האינפלציה ואז הריבית עולה ואמורה לסייע למנוע הפסדים בעתיד. 

אבל דמי הניהול בקרנות הכספיות נמוכים מאוד - החל מ-0.04% ועד 0.2%. זה הגיוני, מדובר במכשיר סולידי מאוד, תחליפי לפיקדונות הבנקאיים (מעט טוב מהפיקדונות, שכן בקרנות הכספיות הכסף לא 'נעול' והתשואה הריאלית די דומה). המס על קרנות כספיות הוא מס ריאלי של 25%, כלומר בהתחשב באינפלציה. אם האינפלציה הייתה 4% והתשואה של הקרן הכספית 3.75% אז לא תשלמו מס כלל. בפיקדון אמנם אתם יכולים לקבל 4.15% אבל לשלם מס נומינלי (בלי קשר לאינפלציה) של 15%. בסופו של דבר - התשואה דומה.

בשנים האחרונות הקרנות הכספיות היו לא מעניינות, כי הריבית במשק הייתה אפס. הן לא גייסו כספים כי לא הייתה סיבה לשים כסף שם, ממש כמו שלא היה טעם לשים כסף בפיקדון בנקאי בריבית אפסית. אבל מאז עליית הריבית שהחלה בשנה האחרונה - הקרנות הכספיות מגייסות מיליארדים בכל חודש. למעשה מאז אמצע שנת 2022 ועד ינואר 2023 (כולל) הקרנות הכספיות גייסו 38 מיליארד שקל, כשבמקביל הקרנות המסורתיות המנוהלות איבדו קרוב ל-30 מיליארד מיליארד שקל. לשם השוואה - בקרנות הכספיות יש כיום 56 מיליארד שקל, לעומת 16-17 מיליארד שקל לפני שנה.

זה יתהפך כאשר הריביות במשק יירדו, או אפילו קודם בהנחה שהשווקים יחזרו לעלות - בזמן הזה הכסף ייצא מהקרנות הכספיות ויחזור לקרנות המנוהלות בצורה אקטיבית או לקרנות הפאסיביות

אבל מיטב גייסה כסף 'מהר מדי' לקרנות הכספיות שלה. הקרן "מיטב כספית ניהול נזילות" גייסה 8 מיליארד שקל והיא הגדולה מסוגה. התוצאה היא כאמור הפסד לבית ההשקעות ולכן מיטב החליטה לסגור את הכסף למצטרפים חדשים. 

קיראו עוד ב"קרנות נאמנות"

בינתיים, יש לכם כנראה עוד 'חלון' להכניס אליה את הכסף בימים אולי שבועות הקרובים אבל זה ייפסק. אתם תוכלו להמשיך להפקיד בקרנות של החברות המתחרות - אלה שהעלו את דמי הניהול בתחילת השנה. מיטב התחייבה בתשקיף להשאיר את דמי הניהול ללא שינוי בשנת 2023 והיא אכן עומדת בכך. מותר להעלות את דמי הניהול פעם בשנה, כך שסביר להניח שנראה העלאה של דמי הניהול בתחילת 2024, ואז אולי הקרן תיפתח שוב למצטרפים.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    האם זה פוגע בנזילות של הקרן? מי שכבר קנה תקוע? (ל"ת)
    חמור מאוד 09/02/2023 12:05
    הגב לתגובה זו
מחשבה הרהור התלבטות (דאל אי)מחשבה הרהור התלבטות (דאל אי)
קרנות נאמנות

אלטרנטיבה לקרנות כספיות? מה עשו קרנות אג"ח שקלי קצר

מה ההבדלים בין קרנות כספיות לקרנות אג"ח שקלי קצר? איזו השקעה הייתה עדיפה בשנים האחרונות? מהי האלטרנטיבה העדיפה בסביבה של ריבית יורדת?

גיא טל |

הלהיט של השנים האחרונות בשוק הקרנות היו הקרנות הכספיות, עם זרימה של עשרות מיליארדי שקלים ותשואות נטולות סיכון מכובדות דיין של כ-4%. הקרנות הכספיות משקיעות בפקדונות בנקאיים או באג"ח קצרות ממשלתיות בעיקר, אך גם של חברות. לאור העלאת הריבית במשק ההשקעות הללו הניבו יותר מ-4% בשנה בשנים האחרונות.

בחודש האחרון בנק ישראל החל בהליך הורדת ריבית. בנק ישראל מאוד (מאוד) שמרני וזהיר בנושא הריבית, כך שלא סביר שנראה הורדת ריבית מהירה; יחד עם זאת, קרוב לוודאי שהמגמה תימשך בקצב כזה או אחר. במקרה שההערכה הזו אכן תתממש, התשואות הצפויות מהקרנות הכספיות צפויות לרדת אף הן בהדרגתיות. עדיין מדובר בתשואה יחסית יפה להשקעה נטולת סיכון, אך כנראה נראה ירידה לכיוון ה-3% בשנה, וייתכן שאף פחות בהמשך.


אחת האלטרנטיבות הפחות מדוברות לקרנות כספיות הן קרנות אג"ח שקליות ללא מניות עם מח"מ קצר שמציעות פרופיל סיכון דומה אך לא זהה (בנוסף להבדלי מיסוי). אין הרבה קרנות כאלה, אך יש כמה, ומעניין להשוות אותן לביצועי הקרנות הכספיות. התשואות של הקרנות הכספיות (עם קונצרני) מתחילת השנה נעות בין 4.28% ל-4.52%. ההבדל בתשואות בין הקרנות הכספיות השונות נובע מבחירת האג"ח הקונצרני, מהפרש בדמי הניהול ומיכולת המיקוח מול הבנקים ביחס לתשואות על הפקדונות, אולם בסופו של דבר התשואות דומות למדי. 

לצורך ההשוואה התייחסנו לשלוש הקרנות הגדולות ביותר, שמנהלות כל אחת יותר מ-10 מיליארד שקל, ביניהן הקרן הטובה ביותר מתחילת השנה - ילין לפידות כספית ניהול נזילות. ​ חיפשנו קרנות נאמנות שמשקיעות באג"ח שקלי עם מח"מ של עד שנתיים (הכנסנו גם קרן אחת עם עד 2.5 שנים). לא מדובר בהשוואה מדויקת, שכן קרנות כספיות הן עם מח"מ נמוך יותר. בכל זאת מדובר בהשקעה בסיכון נמוך יחסית, עם פוטנציאל רווח מוגבל, ללא חשיפה למניות, מט"ח או אג"ח בסיכון גבוה/מח"מ ארוך, ובכך מדובר בהשקעה סולידית למדי שיכולה להוות אלטרנטיבה מסוימת לקרנות הכספיות.

ההבדל במח"מ הוא קטן יחסית, אך חשוב להבין את השפעת המח"מ על תשואות אגרות החוב. ככל שהמח"מ ארוך יותר, כל שינוי בתשואות יוצר תנודה משמעותית יותר במחיר האג"ח. לכן בזמנים של העלאת ריבית האג"ח הארוכות יותר יספגו הפסדים גדולים יותר על פי רוב, בעוד בזמנים של הורדת ריבית האג"ח הארוך יספק רווחים גבוהים יותר. זה כמובן באופן כללי, כשהתנהגות התשואות על פני עקומת המח"מ תלויה בגורמים רבים נוספים, כמו הערכות לגבי צמיחה/מיתון, צפי הנפקות של הממשלה או של חברות, שיכולים ליצור לחץ/מחסור באגרות למח"מים מסוימים וכו'. על כל פנים, בחירת מח"מ האג"ח היא אחת ההחלטות החשובות ביותר של מנהלי הקרנות האקטיביות, והיא משפיעה באופן דרמטי על ביצועי הקרן. למנהלי הקרנות הכספיות כמעט אין משחק בתחום הזה, בעוד למנהלי הקרנות האקטיביות, גם לטווח קצר, יש יותר מרחב, וזה מה שיוצר את עיקר ההבדל בין הקרנות השונות, ובינן לבין הקרנות הכספיות.