בסנאט שוקלים הטלת מס על רכישה חוזרת (בייבק) של מניות
במסגרת התוכנית הגדולה של הנשיא ביידן לקראת בחירות האמצע הכוללת השקעות באנרגיה, בריאות כמו גם ניסיון להוריד את הגרעון נדרשים המחוקקים לרעיונות יצירתיים לתקצוב התוכנית. בין השאר גורמים דמוקרטים מסרו כי יעלו שוב את ההצעה למסות רכישה חוזרת (ביי-בק) של מניות על מנת להעלות את גביית המיסים על ידי הממשל, כך על פי דווחים בארצות הברית. ביי-בק היא רכישת מניות של חברה על ידי החברה עצמה. באמצעות פעולה זו מצטמצמם מספר המניות בוק כך שכל מניה שנשארה משקפת חלק יחסי גדול יותר בחברה. נניח לחברה יש פעילות ששווה מיליון שקל ויש לה מיליון מניות, כל מניה מייצגת שווי של שקל אחד. אך אם החברה קנתה בחזרה 500 אלף מניות, הרי שעכשיו נשארו רק 500 אלף מניות בשוק על פעילות של מיליון שקל, כך שכל מניה שווה כעת פעילות של 2 שקל. נתונים שנועדו לבחון את ערך המניה כמו רווח למניה (EPS) יראו גדילה, שכן הרווח מתחלק כעת על פחות מניות. לכאורה פעולה כזאת הייתה אמורה לגרום באופן ישיר לעליה של מחיר המניה בשוק כיון שכעת היא משקפת חלק גדול יותר מפעילות החברה. אולם באמת אין זה כך, שכן הכסף בו נקנו המניות כבר היה שייך לחברה, ואם כן הוא כבר משוקף בשווי השוק של המניה (מחיר המניה כולל את שווי הפעילות ואת המזומן שבידי החברה). לכן תיאורטית זה כמו להעביר כסף מכיס אחד לכיס השני. מבחינה מסוימת דומה הדבר לחלוקת דיבידנד למשקיעים, שכן החברה משלמת למשקיעים כסף שכבר שייך להם דרך אחזקתם היחסית בחברה. ההבדל הוא שביי-בק לא חייב תשלום מס, בעוד על חלוקת דיבידנדים ישנו תשלום מס. כך לפחות המצב כעת, אולם זה מה שהמחוקקים רוצים לשנות בקרוב. בנוסף, פועלים סנטורים דמוקרטים להחיל מס מינימום של כ-15% על החברות הגדולות (שכיום משלמות לעיתים קרובות הרבה פחות מס עקב תכנוני מס אגרסיבים). יתכן גם שחוקי המיסים החדשים יבטלו הקלות מס על חברות השקעה פרטיות שמאפשרות להן לשלם מס רווחי הון במדרגה הנמוכה ביותר ולא במדרגה הרגילה. המס על רכישות חוזרות צפוי לעמוד על כ-1% מערך הרכישה החוזרת, וזאת בעיצומה של שנת שיא מבחינת תוכניות הרכישה החוזרות של החברות האמריקאיות. החברות שיושפעו מהמהלך הן כמובן החברות הגדולות ביותר בבורסה, כמו APPLE (סימול: AAPL), META PLATFORMS (סימול: META), חברה האם של פייסבוק, MICROSOFT (סימול: MSFT) ו- GOOGLE (סימול: GOOGL). במהלך ארבעת הרבעונים האחרונים השקיעה אפל סכום של מעל ל-86 מיליארד דולר ברכישה חוזרת של מניות, מה שהעלה אותה למקום הראשון ברשימת החברות שמבצעות רכישות חוזרות. על פי המדד התעשייתי של הדאו ג'ונס, מטא תפסה את המקום השני, לאחר שהוציאה קרוב ל-48 מיליארד דולר. את המקום השלישי תופסת מיקרוסופט עם רכישה חוזרת בגובה 28 מיליראד דולר. לאחר מכן אלפאבת (חברת האם של גוגל) ו-BANK OF AMERICA עם רכישות עצמיות בגובה של מעל 20 מיליארד דולר כל אחת. זו אינה הפעם הראשונה בה ממשל ביידן שוקל מיסוי של רכישה חוזרת. בנובמבר האחרון, ניסה ביידן להעביר את חוק Build Back Better, שכלל את המיסוי המדובר אלא שהחוק נחסם על ידי הסנאטור הדמוקרטי המורד ג'ו מנצ'ין. כעת הגיע מנ'צין להסכמות עם מנהיג הרוב בסנאט שומר להעביר את החוק החדש. בזמן שניסו להעביר את החוק בפעם שעברה העריכו במשרד האוצר האמריקאי כי מיסוי של 1% על רכישה חוזרת של מניות יכניס לממשל האמריקאי סכום של כ-125 מיליארד דולר ב-10 השנים הקרובות. לשם השוואה, ביטול הקלות המס לחברות ההשקעה הפרטיות צפוי היה להכניס 14 מיליארד דולר בלבד בתקופה דומה. שינוי החוק עשוי להשפיע גם על הגדלת חלוקת הדיבידנדים. חוקרים מעריכים כי מס בשיעור של 1% על רכישה חוזרת יגדיל את הדיבידנדים בשיעור משמעותי של כ-1.5%. גורמים המבקרים את מדיניות רכישת המניות החוזרת טוענים כי החברות משתמשות בשיטה זו על מנת להימנע מתשלום מיסים על הכספים שהן מרוויחות, וכי עדיף שאותן חברות ישתמשו בגידול הרווחים בהשקעה חוזרת בחברה, בין אם מדובר בכוח אדם איכותי יותר, או על מנת להאיץ את הצמיחה. מנגד, התומכים בשיטת המיסוי הקיימת טוענים שאותן חברות שמשקיעות ברכישה חוזרת עושות זאת רק כאשר שאר אפשרויות ההשקעה שלהן מוצו. אותם תומכים טוענים הרכישות אינן פוגעות בהשקעת הצמיחה בחברה ולא מגיעות על "חשבון" העובדים, ולכן אין לטרגט אותן כאופציה להעלאת מיסים. האם חוק מיסוי הרכישות החוזרות יעבור בסופו של דבר? כעת אין לדעת, אולם ייתכן שכדאי לאותן חברות להתחיל להכין תוכניות למקרה שהחוק אכן יעבור בסופו של דבר.
- 1.עכשיו באים? חחח (ל"ת)גידי 07/08/2022 13:48הגב לתגובה זו
אתר לייצור גז טבעי במפרץ הפרסי קרדיט: גרוקלא מי שחשבתם: 10 המדינות עם התוצר לנפש הגבוה בעולם
דירוג עשרת הגדולים למדינות עם התוצר לנפש הגבוה בעולם אולי לא יכיל את המדינות בעלות העוצמה הרבה ביותר או ההשפעה הרחבה ביותר אבל הוא ישקף את המדינות העשירות שאיכות החיים בהן היא הגבוהה בעולם- מקטאר ועד ברוניי, ריכזנו לכם את הרשימה המלאה
תוצר לנפש הדירוג העולמי של התוצר לנפש משקף לא רק את עוצמת הכלכלה אלא גם את איכות החיים והמדיניות הכלכלית של כל מדינה. התוצר לנפש לא בהכרח מייצג את הכלכלות הכי חזקות עם התעשיות הכי חכמות, אלא בעיקר איך התוצר במדינה מתחלק עבור כלל האוכלוסיה בה, מה שמעיד על רמת החיים במדינה. מדינות עם כלכלות חזקות כמו גרמניה לא נמצאת כאן וגם מעצמות על עם כוח והשפעה כמו רוסיה או סין לא יהיו פה. ברשימה לשנת 2025 ניתן למצוא בעיקר מדינות קטנות, עשירות במשאבים או כאלה שהשכילו לבנות כלכלה חכמה ומגוונת.
1 # סינגפור
סינגפור מדורגת בראש הרשימה עם תוצר לנפש של כ־156 אלף דולר, אוכלוסייה של כשישה מיליון תושבים ותמ"ג כולל של כ־547 מיליארד דולר. שיעור האבטלה במדינה עומד על כ־3.2% בלבד, והיא נחשבת לאחת הכלכלות החדשניות והפתוחות בעולם. כלכלת סינגפור מבוססת על שירותים פיננסיים, לוגיסטיקה, מסחר חוץ, ייצור אלקטרוניקה ותחומי פארמה וביוטכנולוגיה. הצלחתה נובעת מתכנון כלכלי מוקפד, מיסוי תחרותי וניהול ציבורי יעיל, אך אתגרי יוקר המחיה ותלות בשווקים חיצוניים ממשיכים להציב לממשלה משימות לא פשוטות. ענף השירותים הפיננסיים הוא אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של סינגפור, לצד היותה מהנמלים הגדולים בעולם. חברות ענק כמו DBS Bank, SingTel, ו־Singapore Airlines מייצגות את עוצמת המגזר העסקי המקומי. המדינה נחשבת גם לאחת המובילות בעולם ביצוא שבבים וציוד אלקטרוני מתקדם, והיא מרכז אזורי של חברות טכנולוגיה בינלאומיות כמו Google, Meta ו־Microsoft. התלות הגבוהה בסחר העולמי הופכת אותה לרגישה לתנודות גלובליות, אך הגיוון הענפי והניהול הקפדני מעניקים לה עמידות יוצאת דופן.
2 # לוקסמבורג
מדינה אירופאית קטנה שלה תוצר לנפש של כ־152 אלף דולר. במדינה מתגוררים כ־678 אלף איש בלבד, התמ"ג שלה נאמד בכ־93 מיליארד דולר עם שיעור האבטלה שעומד על כ־5.9%. לוקסמבורג ביססה את מעמדה כאחת מהמדינות העשירות בעולם בזכות היותה מרכז פיננסי ובנקאי חשוב באירופה, בו פועלות מאות קרנות השקעה בינלאומיות. לצד זאת היא משקיעה רבות בתשתיות טכנולוגיות ובתחום הלוגיסטיקה. עם זאת, גודלה המצומצם והיעדר משאבי טבע מגבילים את פוטנציאל הצמיחה העתידי ומחייבים גיוון כלכלי רחב יותר. נמצאות בתחומה חברות בינלאומיות רבות, בהן Amazon Europe, PayPal ו־Ferrero, הקימו את המטות האירופיים שלהן במדינה בזכות תנאי המס האטרקטיביים. בנוסף, המדינה מובילה בתחום הלוויינים והחלל באמצעות החברה SES Global, מהגדולות בעולם בתחום התקשורת הלוויינית. היא מתמחה גם ביצוא שירותים פיננסיים ופתרונות דיגיטליים, שמחזקים את מעמדה כמרכז עסקי מתוחכם.
- עלייה של 3.7% בתמ"ג ברבעון הראשון
- סיכום 2024: צמיחה אטית והוצאות בטחוניות תופחות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
3 # איחוד האמירויות הערביות
לאיחוד האמירויות יש תוצר לנפש של כ־132 אלף דולר. באמירויות חיים כ־10.9 מיליון תושבים, התמ"ג עומד על כ־537 מיליארד דולר ושיעור האבטלה הוא מהנמוכים בעולם, כ־2.1%. במשך עשורים נשענה הכלכלה המקומית בעיקר על נפט וגז, אך בשנים האחרונות ביצעה האמירויות מהפך מרשים לכלכלה מגוונת יותר, כאשר היא מרחיבה את מקורות ההכנסה שלה לתחומי מסחר לא־נפטי, תיירות, פיננסים, לוגיסטיקה, נדל״ן וטכנולוגיה. דובאי ואבו דאבי הפכו למוקדי עסקים בינלאומיים, אך המדינה מתמודדת עם הצורך לשמר את הצמיחה תוך צמצום התלות באנרגיה מסורתית. חברות ענק ממשלתיות כמו Emirates, Etihad Airways, ADNOC, ו־DP World הן מהגדולות בעולם בתחומן. איחוד האמירויות הפכה למרכז סחר חופשי אזורי, שבו נחתמים הסכמי סחר עם עשרות מדינות. דובאי היא כיום מוקד עולמי לסטארט־אפים בתחום הפינטק, האנרגיה הירוקה וה-AI. המדינה גם אחת המובילות בעולם ביצוא זהב, יהלומים ושירותים לוגיסטיים, וממשיכה לשמש גשר בין מזרח למערב.
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
