בסנאט שוקלים הטלת מס על רכישה חוזרת (בייבק) של מניות
במסגרת התוכנית הגדולה של הנשיא ביידן לקראת בחירות האמצע הכוללת השקעות באנרגיה, בריאות כמו גם ניסיון להוריד את הגרעון נדרשים המחוקקים לרעיונות יצירתיים לתקצוב התוכנית. בין השאר גורמים דמוקרטים מסרו כי יעלו שוב את ההצעה למסות רכישה חוזרת (ביי-בק) של מניות על מנת להעלות את גביית המיסים על ידי הממשל, כך על פי דווחים בארצות הברית. ביי-בק היא רכישת מניות של חברה על ידי החברה עצמה. באמצעות פעולה זו מצטמצמם מספר המניות בוק כך שכל מניה שנשארה משקפת חלק יחסי גדול יותר בחברה. נניח לחברה יש פעילות ששווה מיליון שקל ויש לה מיליון מניות, כל מניה מייצגת שווי של שקל אחד. אך אם החברה קנתה בחזרה 500 אלף מניות, הרי שעכשיו נשארו רק 500 אלף מניות בשוק על פעילות של מיליון שקל, כך שכל מניה שווה כעת פעילות של 2 שקל. נתונים שנועדו לבחון את ערך המניה כמו רווח למניה (EPS) יראו גדילה, שכן הרווח מתחלק כעת על פחות מניות. לכאורה פעולה כזאת הייתה אמורה לגרום באופן ישיר לעליה של מחיר המניה בשוק כיון שכעת היא משקפת חלק גדול יותר מפעילות החברה. אולם באמת אין זה כך, שכן הכסף בו נקנו המניות כבר היה שייך לחברה, ואם כן הוא כבר משוקף בשווי השוק של המניה (מחיר המניה כולל את שווי הפעילות ואת המזומן שבידי החברה). לכן תיאורטית זה כמו להעביר כסף מכיס אחד לכיס השני. מבחינה מסוימת דומה הדבר לחלוקת דיבידנד למשקיעים, שכן החברה משלמת למשקיעים כסף שכבר שייך להם דרך אחזקתם היחסית בחברה. ההבדל הוא שביי-בק לא חייב תשלום מס, בעוד על חלוקת דיבידנדים ישנו תשלום מס. כך לפחות המצב כעת, אולם זה מה שהמחוקקים רוצים לשנות בקרוב. בנוסף, פועלים סנטורים דמוקרטים להחיל מס מינימום של כ-15% על החברות הגדולות (שכיום משלמות לעיתים קרובות הרבה פחות מס עקב תכנוני מס אגרסיבים). יתכן גם שחוקי המיסים החדשים יבטלו הקלות מס על חברות השקעה פרטיות שמאפשרות להן לשלם מס רווחי הון במדרגה הנמוכה ביותר ולא במדרגה הרגילה. המס על רכישות חוזרות צפוי לעמוד על כ-1% מערך הרכישה החוזרת, וזאת בעיצומה של שנת שיא מבחינת תוכניות הרכישה החוזרות של החברות האמריקאיות. החברות שיושפעו מהמהלך הן כמובן החברות הגדולות ביותר בבורסה, כמו APPLE (סימול: AAPL), META PLATFORMS (סימול: META), חברה האם של פייסבוק, MICROSOFT (סימול: MSFT) ו- GOOGLE (סימול: GOOGL). במהלך ארבעת הרבעונים האחרונים השקיעה אפל סכום של מעל ל-86 מיליארד דולר ברכישה חוזרת של מניות, מה שהעלה אותה למקום הראשון ברשימת החברות שמבצעות רכישות חוזרות. על פי המדד התעשייתי של הדאו ג'ונס, מטא תפסה את המקום השני, לאחר שהוציאה קרוב ל-48 מיליארד דולר. את המקום השלישי תופסת מיקרוסופט עם רכישה חוזרת בגובה 28 מיליראד דולר. לאחר מכן אלפאבת (חברת האם של גוגל) ו-BANK OF AMERICA עם רכישות עצמיות בגובה של מעל 20 מיליארד דולר כל אחת. זו אינה הפעם הראשונה בה ממשל ביידן שוקל מיסוי של רכישה חוזרת. בנובמבר האחרון, ניסה ביידן להעביר את חוק Build Back Better, שכלל את המיסוי המדובר אלא שהחוק נחסם על ידי הסנאטור הדמוקרטי המורד ג'ו מנצ'ין. כעת הגיע מנ'צין להסכמות עם מנהיג הרוב בסנאט שומר להעביר את החוק החדש. בזמן שניסו להעביר את החוק בפעם שעברה העריכו במשרד האוצר האמריקאי כי מיסוי של 1% על רכישה חוזרת של מניות יכניס לממשל האמריקאי סכום של כ-125 מיליארד דולר ב-10 השנים הקרובות. לשם השוואה, ביטול הקלות המס לחברות ההשקעה הפרטיות צפוי היה להכניס 14 מיליארד דולר בלבד בתקופה דומה. שינוי החוק עשוי להשפיע גם על הגדלת חלוקת הדיבידנדים. חוקרים מעריכים כי מס בשיעור של 1% על רכישה חוזרת יגדיל את הדיבידנדים בשיעור משמעותי של כ-1.5%. גורמים המבקרים את מדיניות רכישת המניות החוזרת טוענים כי החברות משתמשות בשיטה זו על מנת להימנע מתשלום מיסים על הכספים שהן מרוויחות, וכי עדיף שאותן חברות ישתמשו בגידול הרווחים בהשקעה חוזרת בחברה, בין אם מדובר בכוח אדם איכותי יותר, או על מנת להאיץ את הצמיחה. מנגד, התומכים בשיטת המיסוי הקיימת טוענים שאותן חברות שמשקיעות ברכישה חוזרת עושות זאת רק כאשר שאר אפשרויות ההשקעה שלהן מוצו. אותם תומכים טוענים הרכישות אינן פוגעות בהשקעת הצמיחה בחברה ולא מגיעות על "חשבון" העובדים, ולכן אין לטרגט אותן כאופציה להעלאת מיסים. האם חוק מיסוי הרכישות החוזרות יעבור בסופו של דבר? כעת אין לדעת, אולם ייתכן שכדאי לאותן חברות להתחיל להכין תוכניות למקרה שהחוק אכן יעבור בסופו של דבר.
- 1.עכשיו באים? חחח (ל"ת)גידי 07/08/2022 13:48הגב לתגובה זו
.jpg "נחושת")
שיא של יותר מעשור: הנחושת מזנקת ומובילה את הראלי העולמי במתכות
שיבושי היצע, ציפיות להרחבה כלכלית בסין, היחלשות הדולר וחששות ממכסים בארה״ב דוחפים את מחירי הנחושת לשיאים היסטוריים ולעלייה שנתית של מעל 40%
נחושת שוק המתכות העולמי מסיים את השנה בעליות שערים, כאשר הנחושת נמצאת במוקד לאחר שקבעה שיאי מחיר חדשים במספר בורסות מרכזיות. המתכת התעשייתית, הנחשבת סמן למצב הכלכלה העולמית, חצתה לראשונה את רף 12 אלף הדולר לטון וממשיכה להיסחר ברמות גבוהות במיוחד גם לאחר תיקונים קלים.
מחיר הנחושת זינק לשיא של כ־12,160 דולר לטון. מדובר בהמשך ישיר לראלי שנמשך מאז אוקטובר, ראלי שמעמיד את 2025 כאחת השנים החזקות ביותר לנחושת זה למעלה מעשור. העליות בנחושת משתלבות בגל רחב יותר של התחזקות בשוקי הסחורות. גם הזהב והכסף טיפסו לשיאים חדשים, על רקע מתיחות גיאופוליטית, ציפיות להקלה מוניטרית בארה״ב והיחלשות הדולר. עבור משקיעים רבים, שילוב זה מחזק את האטרקטיביות של מתכות הן כהשקעה והן כנכס גידור.
אנליסטים מציינים כי מחירי הנחושת מקבלים תמיכה גם מהציפייה לצעדים נוספים לעידוד הכלכלה הסינית. כל איתות להרחבה פיסקלית או מוניטרית בסין מתורגם במהירות לעליות במחירי מתכות תעשייתיות, בשל משקלה המרכזי של המדינה בצריכה העולמית.
ברקע העליות עומדים גם שיבושי היצע ממשיים. מאז אוקטובר אירעו תקלות חמורות במספר מכרות גדולים, שפגעו ביכולת הייצור והציפו מחדש חששות ממחסור. גם לפני אותם אירועים, אנליסטים כבר הזהירו כי הביקוש העתידי עלול לעלות על ההיצע בשנים הקרובות.
- "רנסנס" תעשייתי - מתכוננים לגל הבא
- המתיחות בין ארה"ב לסין משפיעה על שוק הסחורות והקדמה הטכנולוגית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שוק הנחושת צפוי להיכנס לגרעונות משמעותיים
בג׳פריס מעריכים כי גם בתרחיש של צמיחה עולמית מתונה, סביב 2% בשנה, שוק הנחושת צפוי להיכנס לגרעונות משמעותיים כבר במהלך השנה הקרובה. הערכה זו מחזקת את ההבנה כי הלחץ בשוק אינו זמני בלבד.
טראמפ ומאסק (X)מי אנשי השנה שלי בוול סטריט?
כרגיל עם סיומה של השנה האזרחית, מגיע מבול הערכות לגבי "איש השנה" בוול סטריט, מי השפיע הכי הרבה על התנהגות השוק וכיכב הכי הרבה בכותרות. ברשימה שלי זו השלישייה המנצחת: נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, אילון מאסק וג'נסן הואנג, מנכ"ל ומייסד אנבידיה שהוביל את מהפכת ה-AI
"אנחנו אוהבים לחשוב שהבאנו חדשנות לעסקי החדשות, אבל יש דברים שאי אפשר להמציא מחדש וסקירת סוף השנה היא אחד מהם," כתבה ליז הופמן, עורכת Semafore ולשעבר עיתונאית בכירה בניו יורק טיימס. ברוח צנועה זו, הופמן מונה את תשעת הסיפורים העסקיים הגדולים לשנת 2025, ביניהם היווצרות בועת ה-AI, הקפיטליזם המדיני של הנשיא טראנפ, התפתחות כלכל הקזינו ועוד. אזקק מכאן את הסיפורים הגדולים שלהם יש אימפאקט משמעותי על השוק גם השנה וגם לשנים הבאות.
ראשית כל, נראה כי למרות אופן הדיבור שלו, המדיניות של טראמפ בכול התחומים מצליחה, כאשר לדעתי הטענה הזו תאומת יותר במהלך שנת 2026 שעומדת בפתח וגם במזרח התיכון. טראמפ, הוא ללא ספק האדם המשפיע ביותר על העולם הכלכלי שוול סטריט בתוכו.
הופנן מדייקת כשהיא כותבת כי "המכסים של הנשיא דונלד טראמפ היו או תיקון הכרחי לשנים של מדיניות סחר קלוקלת או מס מיותר ומעוות שוק על האמריקאים. מה שהם לא היו, להפתעתם של כלכלנים ומשקיעים רבים שציפו לכך, זה אסון כלכלי. עסקים הסתגלו, המחירים עלו מעט, ומנהלים, שקראו נכון את הקהל, מיהרו לעצב מחדש את סדרי העדיפויות שלהם כביטחון לאומי. "יום השחרור" (השם שהעניק טראמפ ליום הטלת המכסים) היה מטח הפתיחה של שכתוב גורף של המדיניות הכלכלית של ארה"ב, שראה את הממשלה מפנה משאבי מדינה הן לתעשיות לאומיות חיוניות והן למופעי צד שהעשירו את המעגל הפנימי של הנשיא. גם הרפובליקנים וגם הדמוקרטים עוסקים כעת בבחירת מנצחים ומפסידים ודוחפים את ארה"ב לעבר מודל ממשלתי שמדינות אחרות, בעיקר באסיה ובמזרח התיכון, מתרחקות ממנו".
- טראמפ: אם השווקים חזקים יו״ר הפד צריך להוריד ריבית
- טראמפ מתקרב להכרעה על יו״ר הפד הבא ודורש ריבית נמוכה בהרבה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עם אילון מאסק וג'נסן הואנג הסיפור הוא שונה וסנסציוני, מאחר והשניים הללו משנים את העולם באמצעות מהפכת הטכנולוגיה. הואנג, יליד טאיוואן שהיגר לארה"ב, סיים את לימודיו באוניברסיטת סטאנפורד והקים את אנבידיה ב-1993 אותה הוא מוביל מאז. הוא הצליח למזג את הבינה המלאכותית לתעשייה, הרבה קודם לתחזיות ושינה לחלוטין את כלכלת העולם. אין שום ספק שהתואר "הארכיטקט של ה-AI" שניתן לו ע"י מגזין Time מוצדק וכך גם הערך המטורף שהשוק מעניק לחברה שלו. כול זה ללא קשר להחלטה שלו להקים מרכז פיתוח בישראל, החלטה שמלמדת אותנו גם לקח, לפיו אם נפסיק להתעסק או לבכות על מר גורלנו ובמקום זאת נמשיך בדרך שהתוו מנהיגי הציונות, מבלי לחשוד בכול אחד שהוא נגדנו, אז המילים "אור לגויים" לא יהוו סיסמה בלבד, אלא הם יהיו למציאות. לא רק הואנג גילה את ישראל, כול ענקי התעשייה בעולם מחטטים במקומותינו. רובם אומנם בניסיון לקנות בזול ידע ששווה הרבה יותר כאשר הם מנצלים את 'תרבות האקזיט', אבל לא מעט מהם בוחנים פה הזדמנויות בגלל האמונה ביכולות המקומיות. מאסק מאידך, משנה את העולם מזה למעלה מ-25 שנים, הצליח, במהלך 2025 להוכיח לעולם, שוב, שחלומות ניתנים למימוש. האיש הזה, שבשנת 2001 הקים את SpaceX וב-2004 רכש את טסלה, הצליח, עד כה, להוביל להקמת 3 תעשיות ענק גלובליות, החלל, הרכב החשמלי והרכב האוטונומי. בפוסט ברשתות החברתיות ביום רביעי האחרון, הציע מאסק ש"בינה יישומית (applied intelligence)" יכולה לגרום לצמיחה כלכלית דו-ספרתית בטווח הקרוב ולצמיחה תלת-ספרתית תוך חמש שנים. "צמיחה דו-ספרתית מגיעה תוך 12 עד 18 חודשים. אם בינה יישומית היא המייצגת של צמיחה כלכלית (כפי שהיא צריכה להיות) תלת-ספרתית אפשרית בעוד כ-5 שנים", כתב ברשת X שבבעלותו.
