לא לשימוש
צילום: רויטרס

בלאקרוק: עם עליית הריבית חפשו הכנסה קבועה מתשואת דיבידנד ואג"ח

בעוד שהקורלציה בין אג"ח ממשלת ארה"ב ל-10 שנים לנאסד"ק 100 התחזקה, היא נחלשה מול אלה ממניות ה-S&P שמספקות תשואת דיבידנד גבוהה: כ-3.8%. באג"ח הקונצרני תמצאו ETF שמניבה 3.4% במח"מ 6.4, ומעט מתחת לדירוג השקעה תוכלו לקבל 5%
איתי פת-יה |

את הרבעון הראשון של השנה סגרו ה- S&P 500 והנאסד"ק בירידות של 4.9% ו-9%. בבנק הפדרלי כבר העלו את הריבית פעם אחת ויוסיפו לעשות כך עוד 6 פעמים רק השנה. בסוף 2024 הריבית בארצות הברית אמורה להגיע ל-2.8%. עד כמה שאומרים ששוק המניות מנותק מהכלכלה הריאלית, הטכנולוגיה חולשת על יותר ויותר מתחומי החיים וכך גם וול סטריט מוטה עוד יותר לטכנולוגיה. רבות מאותן חברות טכנולוגיה הן חברות צמיחה שהביקושים למוצריהן וההשקעות בהן אמורים להפגע בתקופות של עליית הריבית.

בנאסד"ק 100, הקורלציה בשנים האחרונות בין הביצועי לתשואות האג"ח של ממשלת ארצות הברית ל-10 שנים חזקה יותר מהממוצע ב-20 השנים האחרונות. אם כפי שכתבנו, מנהלי ההשקעות ב-Truist ממליצים למשקיעים לחפש חברות עם קופות מזומנים דשנות שיקדמו מיזוגים ורכישות, רכישה עצמית של מניות או שיוקל עליהן לחלק דיבידנד, אז למייקל פרדריקס מבלאקרוק, מנהלת הנכסים הגדולה בעולם, יש עצה אחרת מהגזרה שלו: לחפש ניירות ערך שמניבים הכנסה קבועה (תחום השקעות שהוא מרכז בחברה). באופן ספציפי יותר, להסתכל על תשואות הדיבידנד של המניות – וכן, גם על שוק האג"ח.

תשואת דיבידנד משקפת את הדיבידנדים שקיבל המשקיע לאורך שנה ביחס למחיר המניה הנוכחי. כמובן שכדי שתהיה תשואת דיבידנד, החברה צריכה להיות כזו שמחלקת דיבידנד – ומכאן שגם רווחית, מיותר לציין. הרעיון הוא לקבל החזר כלשהו ולא להיות תלוי בביצועי המניה בלבד.

ובשונה מהנאסד"ק 100 שהזכרנו, בקרב אלה מחברות ה-S&P 500 שמתאפיינות בתשואת דיבידנד גבוהה הקורלציה לריבית הפד נחלש לעומת פעם. רבות מהחברות שמחלקות דיבידנדים נחשבות כמניות דפנסיביות, חלקן משויכות לתחום האנרגיה ואמורות להיות במצב טוב יחסית בתקופה שכזו.

פרדריקס מצביע על כך שהצפי בשוק הוא שעד 2024 התשואות על אג"ח הממשל האמריקאי ל-10 שנים ינועו בטווח הרחב שבין 1.7-4.5%. התחזיות החיוביות מדברות על צמיחה של התוצר האמריקאי ב-3% ב-2024, ואלה הפסימיות צופות התכווצות שלו באחוז. עוד הוא מופתע מביצועי היתר של שוק המניות בוול סטריט מתחילת השנה ביחס לירידות הגדולות יותר בשוק האג"ח. חברות עם דירוג חוב גבוה ספגו ירידות של 7.5% במניותיהן. הוא עצמו חושב כנראה שאין זה מספיק ועוד נכונו להן ירידות בהמשך, מה שמחזיר אותנו לעצה שלו.

בעוד שלפני 5 שנים מכפיל הרווח החזוי ב-S&P היה 18, למדד כולו וגם לחברות בו שתשואת הדיבידנד שלהן גבוה. היום המכפיל של המדד הוא 20 בעוד זה של הקבוצה האחרונה נמוך יותר – 13. קרן הסל  SPDR S&P 500 HIGH DIVIDEND ETF (SPYD) עוקבת אחריה, ותשואת הדיבידנד שנובעת ממנה היא בשקלול 3.8%.

יאמר כי ביצועי מניה יכולים להיות קשורים גם בסנטימנט בשוק, אך גם בעסקים עצמם. אם חברה מצליחה למכור פחות מרבעון לרבעון וזו הסיבה לירידה במניה שלה, הרווחים שלה ירדו ויהיו לה פחות דיבידנדים לחלק, כלומר ההגנה אינה מלאה.

קיראו עוד ב"גלובל"

ואולם ישנו כלי פיננסי שנפוץ במערכת הבנקאית וכן מספק הגנה כזו, והוא מניות בכורה, שחלקן (תלוי בסוג) מתחייבות לתשואת דיבידנד קבועה, לרוב 4.5-5%. כלומר, גם אם מרגע שרכש המשקיע את מניית הבכורה חלה הרעה בעסקים ויש פחות רווח לחלק שנה לאחר מכן, הוא יקבל את התשואה אליה התחייבה החברה שהנפיקה את מניות הבכורה. כשמן כן הן, הן נותנות למחזיקיהן בכורה בקבלת הדיבידנדים לעומת בעלי מניות רגילים. הבעיה היא שהסחירות בהן נמוכה. מכל מקום, קרן הסל FPFD של פידליטי מרכזת מניות בכורה כאלה כמו אלה של  MORGAN STANLEY (MS),  WELLS FARGO & CO (WFC),  ALLY FINANCIAL INC (ALLY) ועוד, היא נסחרת ב-23 דולר ותשואת הדיבידנד שלה היא 4.5%.

עוד חברות שמשתפות את המשקיעים ברווחים שלהן הן קרנות BDC (קיצור של Business Development Companies) שמעניקות הלוואות לחברות קטנות ובינוניות ולכאלה במצוקה כלכלית, או קרנות השקעה במשכנתאות – אך כיוון שאלה תלויות בהחזר של הלווים בקצה, פרדריקס לא ממליץ עליהן בעת הנוכחית. כך גם לא על שותפויות מוגבלות נסחרות (MLP) מתחום הנפט, שמחלקות למחזיקי יחידות ההשתתפות חלק מהרווחים מדי רבעון. לדבריו, הן חשופות למחירי הנפט שנעשה קשה יותר לצפותם מראש.

ואם מניית בכורה היא בן הכלאיים של מניות ואג"ח, אז כאמור גם אג"ח מבחינת פרדריקס זו אופציה. לפיו, משקיעים שרוצים למקסם את התשואות מהשקעה באפיק זה צריכים לבחון כעת את דירוג האשראי, ולא פשוט לבחור במח"מים הארוכים, עם הסיכון הגבוה יותר והתשואה הגבוהה יותר. הגם שהאינפלציה אמורה לרדת בשנה החולפת - ולו בגלל העובדה הפשוטה שהיא "סופרת" רק 12 חודשים אחורה וההערכה היא שלא תצליח לשמר את הקצב שלה שכן הרבה מההתייקרויות כבר נעשו – הוא ממליץ לקנות אגרות חוב של ממשלת ארצות הברית רק במשורה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

טראמפ מצייץ, נוצר באמצעות AIטראמפ מצייץ, נוצר באמצעות AI

טראמפ מבטיח "דיבידנד מכסים" של 2,000 דולר לכל אמריקאי

בציוץ ברשת החברתית שלו טראמפ מציג יוזמה לחלק "דיבידנד מכסים" של עד 2,000 דולר לאזרח, שימומן מההכנסות המיסוי על יבוא; את המתנגדים לתכנית טראמפ מכנה "טיפשים"

מנדי הניג |
נושאים בכתבה טראמפ

נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, פרסם פוסט חריג ברשת Truth Social, שבו הוא מגן על מדיניות המכסים האגרסיבית שלו וכינה את מתנגדיה "טיפשים". לדבריו, מדיניות זו חיזקה את הכלכלה האמריקאית, הפכה את ארצות הברית ל"מדינה העשירה והמכובדת ביותר בעולם" והביאה לשווקים פיננסיים בשיא של כל הזמנים.

"אנשים שמתנגדים למכסים הם שוטים!", כתב טראמפ, כשהוא מייחס את מצבה הכלכלי של ארצות הברית להטלת המכסים על יבוא. הוא טען כי ארצו נהנית כיום מ"אינפלציה כמעט אפסית" ומ"שוק מניות בשיא היסטורי", והוסיף כי תוכניות הפנסיה האמריקאיות (401(k)) נמצאות ברמות הגבוהות ביותר אי פעם.

טראמפ הוסיף כי הכנסות המדינה ממסים על יבוא עומדות על "טריליוני דולרים", שלדבריו יסייעו להתחיל לצמצם את החוב הלאומי, העומד כיום על כ-37 טריליון דולר. לדבריו, המדיניות מביאה לראשונה מזה שנים לזרימת הכנסות ישירה לקופת המדינה ממדינות זרות, במקום הסתמכות על חוב או גירעון.

דבריו מגיעים על רקע המשך הוויכוח הציבורי סביב מדיניות המכסים התמוכים רואים במכסים כלי לשיקום התעשייה האמריקאית ולחיזוק עצמאותה הכלכלית, בעוד כלכלנים מזהירים כי מדובר בצעד שמעלה את יוקר המחיה ומכביד על הצרכן המקומי.

לצד ההתבטאויות התקיפות, טראמפ ממשיך לרמוז כי בכוונתו להשתמש בהכנסות מהמכסים למימון תשלומים ישירים לציבור מהלך שכינה בעבר "דיבידנד מכסים" של עד 2,000 דולר לאזרח אבל בשלב זה מדובר ברעיון בלבד שטרם עוגן בתוכנית כלכלית רשמית.


הציוץ שפרסם הנשיא טראמפ ברשת  Truth Social