שבוע המסחר בוול סטריט ייפתח על רקע עליות השערים בשבוע החולף, האנליסטים מנסים להעריך מה מה המשמעות של ההיפוך בעקום התשואות, וכיצד הדבר ישפיע על שוק המניות. בנוסף, הם מנסים לנתח את המהלכים הבאים של הבנק הפדרלי, ובמיוחד את האפשרות להעלאת ריבית בפגישה הקרובה.  למדור קרנות נאמנות של ביזפורטל עולה הסיכוי לעליית ריבית ב-0.5% בפתח השבוע, אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי של מיטב דש, מצביע מעריך, כי עולה הסיכוי לעליית ריבית ב-0.5% בפגישתו הקרובה של הפד'. לדבריו, "הציפיות לריבית הפד', בסוף 2023 שמגולמות בחוזים עלו לראשונה מעל 3% והגיעו ל-3.08%. הסבירות לעליית ריבית הפד' ב-0.5% בפגישתו בתחילת מאי ואפילו לסדרת ההעלאות בקצב גבוה מ-0.25% התגבר לאחרונה". הוא מצביע על שורה של נתונים שמגבים את הערכתו. ראשית, נתוני שוק העבודה האמריקאי לחודש מרץ, האחרונים לפני פגישת הפד' בתחילת מאי, הציגו תמונה של "התחממות יתר". המגזר הפרטי יצר ברבעון הראשון כ-1.65 מיליון משרות תוך ירידה בשיעור האבטלה ל-3.6%, קרוב לתחזית הפד' לסוף השנה (3.5%) ועלייה בשיעור ההשתתפות בכוח העבודה. בהתחשב בעובדה שמספר משרות פנויות לא מראה אפילו סימן של ירידה ועומד בשיא של כל הזמנים, האבטלה צפויה לרדת הרבה יותר מתחזיות הבנק המרכזי. שנית, השכר הממוצע עלה בשנה האחרונה בקצב הגבוה ביותר מאז תחילת שנות השמונים (למעט השיבושים בנתוני השכר הממוצע עם פרוץ המגפה). הקשר בין השכר לאינפלציה מעלה חשש מפני "הספירלה" המפורסמת של אינפלציה ושכר שמזינים אחד את השני. שלישית, תחזית הצרכנים לאינפלציה בשנה הקרובה, לפי סקר הסנטימנט הצרכני (Conference Board) בחודש מרץ, קפצה מ-7.1% ל-7.9%. מקור: Bloomberg, מיטב דש ברוקראז'  רביעית, רכיב המחירים במדד מנהלי הרכש בתעשייה ISM עלה בחדות מ-75.6 בפברואר ל-87.1 במרץ, הרבה מעל התחזית. בנוסף, לפי תחזיות החזאים, קצב האינפלציה אחרי מדד חודש מרץ צפוי לעלות ל-8.5%. לבסוף, מחירי הדיור בארה"ב עולים בקצב שנתי של כמעט 20%. הזיכרונות ממשבר הסאב-פריים עדיין לא נשכחו. לכן, גם העלייה החדה במחירי הדירות עשויה להוסיף מוטיבציה ל-FED ולזרז ריסון מוניטארי. הורא מסכם וכותב, "נציין שבינתיים, שוק המניות לא נבהל מעלייה חדה בציפיות הריבית ובתשואות. אם מצב זה ימשך הוא יעזור לבנק המרכזי להיות אמיץ יותר ביחס לקצב העלאות ריבית". שוקי האג"ח ושוקי המניות עדין לא באותו עמוד במהלך השבוע החולף, עקום התשואות בחלק של בין השנתיים ל-10 שנים להפוך שוב לשלילי, על רקע נתוני התעסוקה והמשמעות שלהם. לאור זאת, אורי גרינפלד, האסטרטג הראשי של פסגות בית השקעות, מצביע על כך שבפעם השניה במהלך השבוע שעבר. באופן "שהוא הכל חוץ ממקרי, הפד' פרסם לפני 9 ימים עבודה שהכותרת שלה היא 'אל תפחדו מעקום התשואות (המשך)' והיא באה להסביר לציבור המשקיעים שהתהפכות עקום התשואות הוא לא בהכרח סימן למיתון אלא עשוי לנבוע מסיבות אחרות. כמובן, ההיסטוריה מראה לנו שמדובר בלא פחות מגניבת דעת כאשר לא רק שב-70 שנה האחרונות בכל פעם שהעקום התהפך הגיע לאחר מכן מיתון (מלבד באמצע שנות ה-90 כאשר ההשקעות האדירות בתשתיות האינטרנט הצליחו למנוע מיתון) אלא גם שבכל פעם שהעקום מתהפך מישהו בפד אומר שאין מה להיבהל (נאום ה"הפעם זה שונה" של ברננקי ב-2006 למשל) ואוכל אחרי זה כובע. לדבריו, "האמת היא שמה שבאמת מדהים זה שאותם כותבים שפירסמו את המחקר בשבוע שעבר, פרסמו את המאמר המקורי ב-2018 וכבר אז הם כנראה טעו. נכון, המיתון הגיע בסופו של דבר בעקבות הקורונה אבל 1) הפד התחיל להוריד ריבית כבר לפני הקורונה 2) גם ללא הקורונה המשק האמריקאי היה כנראה נכנס למיתון ב-2021. לכן, בשורה התחתונה קשה להתווכח עם התנהגות שוק שנמשכת באופן עקבי כל כך הרבה זמן. התהפכות העקום היא האינדיקאטור הכי טוב שיש למיתון שבפתח ועל אף שהוא בעייתי מבחינת תזמון (מקדים ב-24-12 חודשים את המיתון), הוא מצוין מבחינת תוצאה סופית". מקור: בלומברג

אז מה עושים כשהעקום מתהפך? בורחים מהשוק לפני שהמיתון מגיע? לפי גרינפלד ממש לא בטוח. הוא מפנה למחקר בדויטשה מהשבוע שעבר, לפיו התגובה של השווקים (S&P 500) היתה שונה מאוד בתקופה שלפני שנות ה-80 ובזאת שאחריהן. לכן, השאלה המעניינת היא האם אנחנו בתקופה של חזרה לאינפלציה וריביות גבוהות כמו בשנות ה-70 וה-80? להערכתנו, מכיוון שחלק גדול מהאינפלציה הנוכחית נובע מגורמי היצע וצפוי לדעוך לקראת סוף השנה ומכיוון שהגורמים המבניים הדפלציוניים (בעיקר הדמוגרפיה) שאפיינו את 20 השנים האחרונות עדיין לא נעלמו, התשובה היא לא. מדוע שווקי המניות ממשיכים להתעלם מעליית הסיכוי למיתון? בהמשך לכך, אמיר כהנוביץ, כלכלן ראשי הפניקס-אקסלנס, מפנה זרקור לכך ששוק המניות תמיד המשיך לעלות אחרי התהפכות עקום התשואות - המשך עליות בשוק המניות לא בהכרח מהוות תמיכה לטיעונים שהמיתון הבא יהיה קל, שכן גם בעבר המניות המשיכו לעלות לאחר התהפכויות של עקום התשואות, ולפעמים אף המשיכו בעליות עוד מספר שנים. למעשה לפי הפחתות הריבית שגלומות מ-2024 גם שנת 2023 יכולה עדיין להסתכם כשנת עליות.  האם הפעם זה אכן יהיה מיתון שונה? - לדבריו, בגולדמן זאקס טוענים שהמיתון הבא (לכשיגיע) יהיה קל, כשהם לא מזהים חוסר איזון פיננסי משמעותי בכלכלה. אבל טענות מסוג "הפעם זה יהיה שונה" נחשבות מסוכנות. חשוב לזכור שהיפוך עקום התשואות הוא לא המיתון בכבודו ובעצמו אלא אינדיקציה ולא לגורם לגורם המיתון, אלא לתנאים הכלכליים ההדוקים שמגדילים את הרגישות של הכלכלות להיכנס למיתון. למשל התהפכות עקום התשואות ב-2006 לא חזתה את משבר הנדל"ן שבא כעבור שנתיים והתהפכות העקום ב 2019 לא חזתה את מגיפת הקורונה, אלה הן בעיקר תיארו תנאים שאיפשרו לזעזועים הללו לדחוף את הכלכלות למיתון. הוא מסכם ואומר "אני מניח למשל שאילו היינו ב-2021 בעקום תשואות הפוך אז המלחמה עם אוקראינה היתה אולי מסוגלת גם היא להכניס את הכלכלה העולמית למיתון. כלומר, לגולדמן ומקביליו אין הרבה סיכוי לחזות את הסיבה למיתון. אבל בהחלט יתכן שהעליות עד אז בשוק המניות יעלו על הנזק שיתרחש לכשיתרחש ובמיוחד אם הקטליזטור למיתון יהיה מדוד יחסית. נקודה נוספת לטובת המניות היא האינפלציה הגבוהה כיום שהופכת כל נכס ריאלי לאטרקטיבי בהשוואה לאיבוד הערך המובטח במזומן". שוק העבודה בארה"ב ממשיך להפגין עוצמה לבסוף, כלכלני לאומי בוחרים להדגיש את העובדה ששוק העבודה בארה"ב ממשיך להפגין עוצמה כאשר האבטלה חזרה לרמות טרום המשבר. שיעור העלייה בשכר ממשיך לעלות ועלול להוות זרז נוסף בעליית האינפלציה. התעסוקה עלתה ב-431,000 משרות בחודש מרץ, ושיעור האבטלה ירד ל-3.6% מ-3.8%. מספר המובטלים ירד ב-318,000 ל-6 מיליון וזה כבר מביא את שוק העבודה חזרה לרמות של פברואר 2020 (3.5% ו-5.7 מיליון), טרום מגפת הקורונה. אף שהיקף העלייה בתעסוקה הייתה נמוכה במעט מממוצע התחזיות, היו עדכונים משמעותיים כלפי מעלה בנתוני התעסוקה של החודשים הקודמים. הנתון לחודש ינואר תוקן מ-481,000 ל-504,000, והנתון  לפברואר עודכן מ-678,000 ל-750,000. עם תיקונים אלה, התעסוקה בינואר ופברואר גבוהה ב-95,000 ממה שדווח בעבר. התיקונים נובעים מדיווחים נוספים שהתקבלו ממעסיקים ומסוכנויות ממשלתיות וגם חישוב מחדש של גורמים עונתיים. העלייה בתעסוקה נמשכת בתחום הפנאי והאירוח, שירותים מקצועיים ועסקיים, קמעונאות מסחר וייצור. שיעור ההשתתפות בכוח העבודה, שעמד על 62.4% בחודש פברואר, על בחודש מרץ ויחס התעסוקה-אוכלוסיה עלה ב-0.2 נקודת אחוז ל-60.1%. מספר האנשים שאינם בכוח העבודה שרוצים כיום עבודה גדל בכ-382,000 ל- 5.7 מיליון במרץ. השכר הממוצע עלה בחודש במרץ ובמהלך 12 החודשים האחרונים, שיעור עליית השכר הממוצע לשעה הואץ ל -5.6%.