מפעל אבגול
צילום: יח"צ
דוחות

אבגול: ההכנסות צמחו בתקופה, הרווח עלה בגלל הירידה במחירי הסחורות

ההכנסות עמדו על 136.3 מ' ד', 42% יותר מאשתקד אז עמדו על 96 מ' ד'. הרווח הנקי עמד על 6.3 מ' ד', גידול לעומת אשתקד אז עמד על 2.4 מ' ד' - הגידול נבע מהירידה במחירי חומרי הגלם. עבור כל השנה דיווחה החברה על הכנסות של 471.1 מ' ד'. 
תומר אמן | (2)

חברת אבגול 0.21% , העוסקת בייצור בדים לא ארוגים (Nonwoven) בארץ ובחו"ל מדווחת ברבעון הרביעי על כך שההכנסות הסתכמו בכ-136.6 מיליון דולר, גידול של 42% לעומת אשתקד אז הסתכם הרווח בכ-96 מיליון דולר. הרווח הנקי הסתכם בכ-6.3 מיליון דולר, כמעט שילוש של נתון זה כאשר אשתקד הסתכם בכ-2.4 מיליון דולר. 

הרווח התפעולי הסתכם בכ-15.7 מיליון דולר ברבעון (11.5% מההכנסות) וזאת בהשוואה לרבעון הקודם אז הסתכם בכ-11 מיליון דולר (11.5% מההכנסות). הרווח הגולמי הסתכם בתקופה בכ-24.6 מיליון דולר (18.1% מההכנסות), וזאת לעומת אשתקד אז התסכם בכ-19.2 מיליון דולר (20.1% מההכנסות). 

ה-EBITDA בפועל של אבגול ברבעון הרביעי ב-22.2 מיליון דולר, בהשוואה ל-17.6 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד, אז הושפע לרעה מעליית מחירי חומרי הגלם כך מסבירים בחברה. ה-Underlying EBITDA - כלומר בנטרול השפעת השינויים במחירי חומרי הגלם של אבגול - ברבעון הסתכם בכ-19.8 מיליון דולר, בהשוואה ל-21.2 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד.

עבור כל 2021

עבור כל השנה דיווחה החברה על הכנסות של 471.4 מיליון דולר, וזאת בהשוואה לתקופה המקבילה אז הסתכמו ההכנסות בכ-383 מיליון דולר. הרווח הנקי לכל השנה הקודמת הסתכם בכ-8.1 מיליון דולר, ירידה משמעותית לעומת כל השנה הקודמת אז הסתכם הנתון בכמעט 37 מיליון דולר. הרווח המדולל הסתכם בכ-0.02 דולר למניה, אשתקד הסתכם הנתון בכ-0.1 דולר למניה. 

אירועים מהותיים בתקופת הדוח

במהלך התקופה המשיכה החברה את הליכי הקמת המפעלים החדשים בהודו וברוסיה. את המפעל החדש בהודו סיימה החברה להקים וכתוצאה מכך החלה בהקמה של קו יצור חדש שיועבר מישראל למפעל בהודו, הקמתו צפויה להסתיים במהלך הרבעון השני של השנה הקרובה. ברוסיה המשיכה החברה את הקמת המפעל וזה צפוי כעת להתחיל לפעול במהלך שנת 2023. 

עוד דיווחה החברה על על שיתוף פעולה עם חברת פולימטריה במסגרתו פיתחו החברות בדים לא ארוגים מתכלים אשר צפויים לשמש לייצור במגוון מוצרים בתחום ההיגיינה, המגבונים וה-Personal Protective Equipment. 

עוד נמסר על שיתוף פעולה עם חברת אלגה-לייף אשר מיועד לשלב לכאורה את הידע הטכנולוגי של ייצור הבדים הלא ארוגים של אבגול עם הטכנולוגיה של אלגה-לייף, על מנת ליצור תוספי צבע מתכלים וידידותיים לסביבה, המבוססים על אצות הידועות גם בתכונות המטיבות לבריאות העור.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

ומה הלאה?

במידה ותשמר החברה את קצב ההכנסות הרבעוני שלה, תסיים את שנת 2022 עם הכנסות של 546.4 מיליון דולר, גבוה בכ-50% מהשנה שעברה אז התסכם הנתון בכ-384 מיליון דולר. 

מה הסיפור עם אבגול?

החברה חוותה צמיחה בשנתיים האחרונות, בעיקר בעקבות התפרצות נגיף הקורונה והעלייה החדה בביקושים למוצרי היגיינה בתקופה. מנגד, כאשר בתקופה האחרונה חלה ירידה בביקושים למוצרים אלו - בעיקר בעקבות ירידה בתחלואה הקשה בקרב החולים - גדלו ההכנסות של החברה ב-42% אשתקד לצד עלייה של 160% ברווח הנקי ברבעון. 

מנגד, ההכנסות עבור כל השנה צמחו ב-23% בלבד בעוד שהרווח הנקי עבור כל השנה התרסק בכמעט 80%. החברה מסבירה כיצד בשנת 2020, החלה עלייה חדה בביקושי שוק הבדים הלא ארוגים , כאמור מכיוון שאלו משמשים לדבריה (בצורה כזו או אחרת) להתמודדות עם נגיף הקורנה.

לעומת זאת, במהלך שנת 2021 מגמה זו החלה להתייצב. באזור אסיה-פסיפיק, אף נרשמה מגמת ירידה, והביקוש חזר לרמה בה הייתה בתקופה שלפני הקורונה. מגמה זו קיימת גם בשווקים המערביים, אולם באזור אסיה-פסיפיק היא מתרחשת באופן חד יותר, כתוצאה מהגדלת כושר ייצור על ידי מספר יצרנים וכן השיבושים בשרשרת האספקה העולמית.

לאחר עליות מחיר קיצוניות במחירי חומרי הגלם החל מתום שנת 2020 ,החלה מגמת ירידה במחירי חומרי הפוליפרופילן החל מרבעון השלישי לשנת 2021. מגמה זו הביאה להשפעה חיובית על נתוני ה-EBIDTA ברבעון זה. טרם ידוע כיצד נתון זה ישפיע על תוצאות החברה בהמשך. 

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    מולייר 23/02/2022 07:15
    הגב לתגובה זו
    מוזר אוליי לא אבל שמחיר החומר הגולמי ירד והרווח עלה אף אחד לא הוריד מחירים ועכשיו שהמחיר עולה מעלים מחירים ובוכים שהחומר הגולמי והשינוע התיקר
  • 1.
    העיקר המוכרים מתבכיינים על "עליית מחיר חומרי הגלם" (ל"ת)
    בנט הנוכל, לך! 22/02/2022 13:46
    הגב לתגובה זו
האחים ינאי, צילום: שמוליק ינאיהאחים ינאי, צילום: שמוליק ינאי
ראיון מיוחד

מנכ״ל בלייד ריינג׳ר: ״השם עופר ינאי פותח דלתות״

שמוליק ינאי, בעל השליטה והמנכ״ל הטרי בבלייד ריינג׳ר, מדבר על העסקה הלוהטת: ״תחשוב על בלייד ריינג׳ר כמו נקסט ויז׳ן - אותו רעיון, אותה לוגיקה טכנולוגית״; על השווי שמגלם מזכר ההבנות עם VisionWave ״הם רואים את הפוטנציאל״, ומודה גם כי ״השם עופר ינאי פותח דלתות״

מנדי הניג |

בלייד ריינג’ר בלייד ריינג'ר 45.7%   לוהטת היום, היא מזנקת בעשרות אחוזים, זה מגיע אחרי שדיווחה על מזכר הבנות למכירת מלוא פעילות סולאר דרון החברה הבת שלה שבאמצעותה פיתחה טכנולוגיית רחפנים לניקוי פאנלים סולאריים - לידי VisionWave האמריקאית, חברה קטנה יחסית בשווי של כ-190 מיליון דולר שמציגה עצמה כחברת AI ביטחונית. העסקה, אם תצא לפועל, תתבצע לפי שווי של כ-23 מיליון דולר במניות VisionWave שזה סכום גבוה בהרבה משווי השוק של בלייד ריינג’ר כולה, שעמד על כ-15 מיליון שקל לפני פתיחת המסחר והזינוק היום.

יש הרבה סימני שאלה סביב העסקה הזאת. מי עשה את ה"שידוך" בין החברות? מה ראתה VisionWave - חברה ביטחונית קטנה (והפסדית) במוצר של בלייד ריינג’ר, עד כדי כך שהיא מוכנה לשלם עליו פרמיה כל כך גבוהה? וגם אם הם כל כך מאמינים במוצר אז למה זה קורה במניות ולא במזומן? האם זה באמת מהלך אסטרטגי אמיתי שמבוסס על פוטנציאל טכנולוגי, או בעסקת נייר כדי ״לנפח את החלום״? ובכלל האם מזכר ההבנות יבשיל להסכם מחייב?

וגם - לאן זה לוקח את בלייד ריינג’ר. חברה שאם מסתכלים על המחצית ששורפת כ-300-400 אלף שקל ברבעון, עם תזרים שלילי ואזהרת "עסק חי" - ומה הם יעשו עם המניות - יממשו מיד? 

אם ננסה למסגר את זה השוק מנסה להבין האם מדובר בפריצת דרך אמיתית או בתרגיל מתוחכם. אז ישבנו לשיחה עם שמוליק ינאי שהוא גם בעל השליטה וגם המנכ"ל הטרי של בלייד ריינג’ר הוא סיפר על איך נולדה העסקה, על האכזבה מהשוק הישראלי, חשף שהם בדרך לרישום כפול בנאסד״ק וגם התאפק מאוד לא לגלות שתיכף תצא הודעת יח״צ מהחברה VisionWave על התפתחות משמעותית וגם - איך השם ״עופר ינאי״  - ״פותח לי דלתות״

שמוליק, אנחנו רואים את בלייד ריינג’ר מזנקת היום בוא תעשה לנו סדר - מה בדיוק קרה וקורה ביניכם לבין VisionWave?

ישי דוידי, מייסד ויו”ר קרן פימי צילום:שלומי יוסףישי דוידי, מייסד ויו”ר קרן פימי צילום:שלומי יוסף

קרן פימי החלה בגיוס ל"קרן פימי 8", בהיקף של עד 1.5 מיליארד דולר

קרן פימי, המציינת 30 שנה להיווסדה, הינה קרן ההשקעות הפרטית הראשונה, הגדולה והמובילה בישראל, מהמובילות בתשואות בעולם ומנהלת כיום נכסים בשווי 8 מיליארד דולר; עד היום גייסה הקרן 4.5  מיליארד דולר, 50% ממשקיעים זרים ו-50% ממשקיעים ישראלים. עם השלמת גיוס "קרן פימי 8" יעמוד סך ההון המגויס על 6 מיליארד דולר

תמיר חכמוף |

קרן פימי הודיעה היום על תחילת הגיוס  של "קרן פימי 8", ארבע  שנים לאחר סיום הגיוס של "קרן פימי 7", בה גייסה 1.25 מיליארד דולר עם עודפי ביקוש של למעלה מ- 2 מיליארד דולר. השלמת הגיוס מתוכננת עד יוני 2026. קרן פימי 8 תמשיך לפעול על פי האסטרטגיה של הקרן  עד כה. הקרן תבצע השקעות ותהליכי השבחה משמעותיים בחברות ישראליות בעלות פוטנציאל צמיחה גבוה.


ישי דוידי, מייסד ומנכ"ל קרן פימי: " אני שמח להודיע היום על תחילת הגיוס לקרן 8. קרן פימי תמשיך לפעול על פי האסטרטגיה שלה, רכישת חברות והשבחתן. השנים האחרונות היו מאתגרות במיוחד למשק הישראלי והעולמי, עם אירועים חסרי תקדים כגון מגפת הקורונה ומלחמת 7 באוקטובר, אך גם בתקופה זו המשכנו להשקיע באופן עקבי ואף הגברנו משמעותית את פעילותנו. עובדה זו משקפת את האמון העמוק שלנו בחברות הישראליות ובפוטנציאל הכלכלי שלהן בארץ ובעולם. מאז הקמתה השקיעה פימי ב-108 חברות והביאה לישראל הון של מיליארדי דולרים ממשקיעים מובילים בעולם. הניסיון, היציבות והאיתנות הפיננסית שלנו מאפשרים לנו להמשיך ולהוביל את השוק, לזהות הזדמנויות אסטרטגיות ולייצר תשואה למשקיעים המקומיים והבינלאומיים כאחד. לקרן פימי תרומה משמעותית למשק הישראלי. חברות הקרן יצרו אלפי משרות חדשות, וחיזקו את מעמדה של הכלכלה הישראלית. תהליכי ההשבחה והשקעות של מיליארדי שקלים בחברות הגדילו את פעילויות החברות בישראל ובעולם."


קרן פימי נוסדה בשנת 1996 והיא קרן ההשקעות הפרטית הראשונה, הגדולה והמובילה בישראל עם נכסים מנוהלים של מעל 8 מיליארד דולר. הקרן נמצאת באופן עקבי בין  הקרנות הטובות בעולם המשיאות למשקיעיהן את התשואות הגבוהות ביותר, בשוק המנהל השקעות בסך של למעלה מ- 5 טריליון דולר


השותפים בקרן פימי הם: המייסד והמנכ"ל ישי דוידי, השותפים הבכירים- גילון בק, לילך אשר טופילסקי, עמית בן צבי ואמיר וידמן. השותפים-אורי בוצר, רועי גזית ועידו ענפי.

המשקיעים בקרנות פימי הם 50% זרים, הכוללים את הגופים המוסדיים והפרטיים מהגדולים בעולם, בין היתר, בנקים, קרנות בבעלות מדינות, חברות ביטוח, קרנות פנסיה, אוניברסיטאות, משקיעים פרטיים מהמובילים בעולם, חברות ענק בינלאומיות ועוד ו- 50% ישראלים, הכוללים בנקים, חברות ביטוח, גופים מוסדיים גדולים ומובילים בישראל, אוניברסיטאות, משקיעים פרטיים ועוד.