לוויין חלל תקשורת לווין לויין
צילום: Istock

המדינה מימנה תוכניות חלל ב-160 מיליון שקל, אבל האם יש תוצאות?

רשות החדשנות הודיעה היום כי תממן 11 סטארט-אפים בתחום תעשיית החלל ב-19 מ' ש'. מאז פתיחת המסלול לפני כעשור, מימן המשרד 62 תכניות מחקר ב-160 מיליון שקל. החברות מחויבות להחזיר את הכסף רק אם יצליחו להפוך למסחריות
דניאל ליברמן | (2)

במסגרת תכנית חלל שיזמה סוכנות החלל הישראלית במשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה בשיתוף עם רשות החדשנות אושר מימון בגובה 18.5 מיליון שקל ל-11 חברות שיפתחו מוצרים טכנולוגיים חדשניים בתחום החלל.

על פי המדינה, המטרה היא "לחזק את הידע ויכולת הפיתוח הטכנולוגית של תעשיית החלל בישראל ולעודד צמיחת חברות סטארט אפ בתחומי טכנולוגיות החלל".

במסגרת המסלול, שכבר קיים משנת 2012, בוצעו כ-62 תכניות מחקר ופיתוח שקיבלו מהמדינה מענקים של כ-160 מיליון שקל. על פי רשות החדשנות "המסלול מיועד לכל חברת שמתעסקת בפיתוח מוצרים בתעשיית החלל, בין היתר להתקנה בלווינים או בתחנות קרקע, פיתוח מכשר לכיול ובדיקת מוצרים".

במסגרת המסלול אושרה לחברות תמיכה כספית בשיעור של 50%-20% מהוצאות המו"פ. חברות שאינן גדולות וכאשר המוצר מושא התכנית מיועד לפעולה בחלל בלבד-  שיעורי מענק אף גבוהים יותר-  60%, 70%, 80% או 85%. לדברי רשות החדשנות "שיעורים אלו מבטאים את הסיכון והמורכבות הטכנולוגית והתשתיות היקרות לפיתוח בסביבת החלל".

החברות שנהנות מהמימון במסלול הן: אייכה מערכות, חברת פקסיס, טרא ספייס לאב, אנ.אס.אל.קום, גורילה לינק, גריןאוניקס, הליוס, SCD, ספייס פלזמטיקס, ניורוקט וגם רמון ספייס.

אבל - מה התוצאות של המיזם עד כה?

ברשות החדשנות מסבירים כי "המסלול מציע השתתפות בסיכונים הכרוכים בתהליך הפיתוח, ללא תלות ברווחים או בהצלחות עתידיות". החברה שמקבלת מהמדינה כסף תצטרך להחזיר לרשות החדשנות את המימון שקיבלה על ידי תשלום תמלוגים ממכירות, - אבל רק אם המיזם הצליח להגיע לשלב המסחור.

נכון לעכשיו לא ברור האם בכלל יש חברות כאלה, והמשמעות היא שהמדינה השקיעה עד כה לא פחות מ-160 מיליון שקל. אבל מה הציבור הישראלי קיבל מכך?

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    [email protected] 06/01/2022 23:41
    הגב לתגובה זו
    אין מחקר מעמיק ? למה לא מקבלים מידע נוסף ?
  • 1.
    הברבור הירוק 06/01/2022 23:31
    הגב לתגובה זו
    לוקח זמן לבנות תעשיה יקרה מאפס וזה שהמדינה שותפה לכך זה תעודת כבוד לחשיבה ארוכת טוח ישר כוח למדען הראשי ארוכה הדרך אבל הכיון נכון ומעורר אופטימיות
Perplexity
צילום: טוויטר

אמזון נגד פרפלקסיטי: "אל תשלחו סוכני AI לקנות אצלנו"

אמזון מאיימת בצעדים משפטיים בעקבות פעילות סוכן ה־AI של פרפלקסיטי שטוענת מנגד לבריונות דיגיטלית וחסימת תחרות; הקרב על השליטה בחוויית הקנייה אונליין בעידן הסוכנים האוטונומיים יוצא לדרך

מנדי הניג |
נושאים בכתבה פרפלקסיטי

עימות חריג נרשם בימים האחרונים בין החברה החזקה בעולם במסחר המקוון, אמזון, לבין סטארט־אפ הבינה המלאכותית הצומח פרפלקסיטי (Perplexity), שזכה לתשומת לב בשנה האחרונה בזכות מנוע חיפוש מתקדם וסוכן דפדפן חדשני בשם Comet.

אמזון שלחה מכתב התראה (cease-and-desist) לפרפלקסיטי, ובו היא דורשת להפסיק מיד את השימוש בסוכן ה־AI, אשר לדבריה מבצע רכישות באתר אמזון בשם המשתמשים, בניגוד לתנאי השימוש וללא גילוי נאות. לדברי אמזון, הסוכן Comet פועל כאילו היה דפדפן רגיל, נכנס לחשבונות המשתמשים, מבצע רכישות ואף עוקף אמצעי הגנה שמטרתם למנוע בוטים בלתי מזוהים. החברה מתארת את הפעילות כהונאה דיגיטלית, טוענת לפגיעה בפרטיות המשתמשים ולהשחתת חוויית השופינג באתר.


פרפלקסיטי משיבה: "ניסיון לחסום חדשנות"

פרפלקסיטי, שמוערכת בשווי של כ־20 מיליארד דולר וזוכה למשקיעים בולטים לרבות ג'ף בזוס, בעל השליטה באמזון מסרה בתגובה כי מדובר בניסיון של אמזון להצר את צעדי החדשנות ולמנוע תחרות בתחום שבו גם היא עצמה פועלת.

"המשתמשים צריכים להיות חופשיים לבחור את הסוכן הדיגיטלי שלהם", כתב המנכ"ל ארווינד סריניוואס. "זה לא מתפקידה של אמזון לפקח על מי מקבל החלטות בשם המשתמש".

עוד נטען כי Comet אינו שואב או מאמן את מערכות הבינה המלאכותית על בסיס נתונים מאמזון, אלא פועל אך ורק על פי הרשאות שהמשתמש נותן, בין אם זו קנייה, מעבר בין מוצרים או השוואת מחירים.