נועם שצלקה אינרום
צילום: קרן מזור
ראיון

"בעוד שלוש שנים: 'בוסט' במכירות אינרום עם עליית התחלות הבניה"

כך משיב בראיון לביזפורטל נועם שלצ'קה, מנכ"ל חברת מוצרי הבניה שנפגעה מהתייקרות חומרי הגלם. הוא מסביר מדוע זו לא גולגלה כולה ללקוחות ועל השפעת נתוני גמר הבניה עליה, ההזדמנות בשוק לוחות הגבס הריכוזי (בנייה חדשה ושיפוצים) והסינרגיה עם SP

איתי פת-יה |

מניית קבוצת מוצרי הבניה אינרום 4.51% ירדה אתמול במסחר בתל אביב בכ-6% אחרי פרסום הדוחות בהם דיווחה על הכנסות שעמדו במקום, בהשפעת ריבוי החגים השנה ברבעון השלישי, ורווח תפעולי שירד ב-40% לכ-34 מיליון שקל – בעיקר בשל שחיקת הרווחיות הגולמית עקב התייקרות חומרי הגלם ועלויות ההובלה. באינרום סיפרו כי חלק מההתייקרות גולגלה ללקוחות. מדוע רק חלק ולא כולה? "אנחנו רצים למרחקים ארוכים וחושבים באופן ארוך טווח גם על היחסים שלנו מול הלקוחות והספקים", משיב המנכ"ל נועם שלצ'קה בראיון לביזפורטל.

"יש ציר זמן והרבעון השלישי בא אחרי שני רבעונים חזקים, כך שבמצטבר ב-9 חודשים הצגנו צמיחה יפה בהיקף הפעילות", הוא מבקש להזכיר עתה למשקיעי החברה. "איפה שניתן היה להצטייד במלאי גדול יותר מראש כך עשינו, ולא בכל המוצרים זה התאפשר. בדוחות אפשר לראות שסעיף המלאי עלה – חלק בשל עלייה כמותית במלאי, וחלק בגלל עליית הערך במלאי בשל ההתייקרות. המלאים שלנו אינם פגי תוקף ואם הם נשארים אצלנו חודש יותר או פחות זה לא אישיו. אינרום עובדת עם 'ליד טיים' מאד קצר – את מה שאנחנו מייצרים אנחנו מוכרים ומספקים אם לא באותו יום או למחרת אז תוך יומיים-שלושה".

התחלות הבניה ברבעון השני ירדו ב-4.5% לעומת הרבעון הראשון, בין יולי 2020-יוני 2021 פחתו ב-2.8% מול שנה קודם לכן. בין התקופות נתוני גמר הבנייה ירדו ב-9.5%. תסביר את ההשפעה של הנתונים האלה עליכם.

"אינרום פעילה ב-3 תחומים: פתרונות בניה, שזה בלוקים, אבנים משתלבות, אלמנטים מבטון – אלה משולבים בבניה של דירות חדשות; השני הוא גמר לבניה, מוצרים שיש צורך בהם בשלבים מתקדמים של הבניה, וגם בשיפוצים - כמו טיח, חומרי אטימה; התחום השלישי הוא נירלט אותה רכשנו – צבע לבית, שמשמש יותר בשיפוצים מאשר בבנייה.

"לשאלתך, פתרונות הבניה מוטים באמת להתחלות הבניה. השוק תקוע על 53 אלף יחידות דיור לערך בשנה – כידוע זה לא נותן מענה לביקושים הקיימים ורואים את זה בעליית מחירי הנדל"ן. אבל שני התחומים האחרים, עם 60% מהפעילות שלנו, הם בעלי משקל גדול יותר בערוצי ההפצה של סוחרים, בתי מסחר, חנויות חומרי בניין – והרבה מזה הולך לעולמות השיפוצים. כ-50 אלף יחידות דיור משופצות מדי שנה".

ברשות מקרקעי ישראל מעריכים שיסיימו את השנה בשיווקים בהיקף גבוה משנים עברו, של 60 אלף יחידות דיור וקפיצה גם בעסקאות הנחתמות. בגזרת התכנון מעלים הילוך גם בחסות הותמ"ל – אבל יש דיליי. מתי כל הנתונים האלה יתורגמו להתחלות בניה שיביאו לאינרום מכירות? שנתיים? שלוש?

"להעריך את קצב האינקובציה של התחלות הבניה זה דבר קשה עם הבירוקרטיה הקיימת. זה לא נמדד בחודשים כמובן, אלא פחות או יותר בטווח הזמנים שהזכרת".

עד כמה קיימת באמת סינרגיה בין תחומי הפעילות? למי שקונה למשל מוצרים של איטונג מצליחים באמת למכור גם כאלה של החברות האחיות כרמית מיסטר פיקס ונירלט?

קיראו עוד ב"שוק ההון"

"יש לנו מערכי מכירות לכל תחום פעילות בנפרד, ואנחנו ניגשים ללקוחות במיקוד והתמקצעות. יש לקוחות משותפים ובוודאי שאנחנו מסתכלים על זה. קיימים גם לקוחות שקונים רק מאחת החברות".

הודעתם שתשקיעו 150 מיליון שקל בהקמת קו ייצור של לוחות גבס לבנייה. מי עושה בהם שימוש בדיוק? בשיפוצים בלבד או גם בבנייה של דירות חדשות מקבלן?

"גם וגם. בבניה חדשה משתמשים במוצרי הגבס למחיצות פנים, חיפוי, נישות, תקרות – גם במגורים וגם במשרדים ומבני ציבור. זיהינו את המוצר הזה ככזה שנמצא בהלימה עם הרצון שלנו להתרחב לתחומים נוספים בשרשרת הערך של תחום הבניה".

איפה היום עומד היצור המקומי של לוחות גבס מול יבוא מחו"ל, ככל שקיים? האם זו סיטואציה דומה למלט, שם יש תחרות מול המחירים מיוון וטורקיה?

"שוק לוחות הגבס רובו ככולו ביצור מקומי. יש שני שחקנים גדולים כאן, והם אורבונד הפרטית וטמבור. כאמור, זיהינו הזדמנות, ואנחנו נשענים על תקורות קיימות באתר שלנו בפרדס חנה, וכך גם נמנף את מערך המכירות הלוגיסטיקה והשיווק שכבר יש לנו".

בחוק ההסדרים קידמו יוזמה של תוספת זכויות בניה של 45 מ"ר למי שיפצל את הדירה שלו. כמה זה רלוונטי למכירות לוחות הגבס?

"אני לא רואה בזה שינוי מהותי".

הודעתם על רכישת יצרנית צינורות האינסטלציה SP, שמוכרת ב-100 מיליון שקל בשנה – עד כמה כאן נראה סינרגיה מבחינת מכירת סל מוצרים? הרי זה לא שכל אדם שיגיע לחנות לקנות צבע נירלט ייקנה גם צינור לשירותים. עם איזה לקוחות אתם כן מדמיינים חפיפה?

"נכון, אדם שקונה צבע כדי לצבוע את הסלון לא יעשה את זה. אבל יש שיפוצניקים וקבלנים קטנים שעושים עבודות ונכנסים לחנות חומרי בניין כשהם קונים את כל צורכיהם באותה נקודה. אנחנו קולטים את הפעילות הזו כרגל נוספת, נגדיל אותה ונרחיב אותה עם המערכים והפעילויות הקיימות. המוצרים SP שגורים בכל בנייה של מה שמכונה 'חדרים רטובים'. חוץ ממגורים זה רלוונטי גם לשיפוצים וגם לבניה מוסדית כמו קניונים, משרדים, בתי מלון ועוד".

ואיפה הפוטנציאל מבחינת התייעלות במטה, מערך שיווק וכו'? תקלטו את אלה של SP או שדי לכם בכח האדם שלכם?

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חיים כצמן מייסד ומנכ"ל קבוצת ג'י סיטי צילום:שלומי יוסףחיים כצמן מייסד ומנכ"ל קבוצת ג'י סיטי צילום:שלומי יוסף

הגרידיות של כצמן - הפחד של המשקיעים

הסיבה האמיתית לנפילה בג'י סיטי והאם יהיה קאמבק?

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה חיים כצמן

במובנים רבים אין שום סיבה עסקית לנפילה במניית ג'י סיטי. החברה עשתה מהלך עסקי נכון מבחינת הדוח רווח והפסד - רוכשת את השליטה בסיטיקון במחיר נמוך מההון. ההשקעה צפויה להניב תשואה טובה מהמימון שילקח. במקביל יהיה גם רווח חשבונאי. הכל דבש. בעלי המניות אמורים לשמוח, אבל סיבה אחת גדולה גרמה לנפילה - גרידיות / תאוות בצע. 

זה טבע אנושי, אי אפשר להתנגד לזה, אפילו חיים כצמן מהיזמים הוותיקים, המנוסים, המתוחכמים, נופל בזה כל פעם מחדש. כצמן רוצה להרוויח, והוא צודק, אבל אחרי ששנים רבות הוא משדר לשוק שהוא מוריד את המינוף, שהוא ממוקד בצמצום הפעילות למען הורדת חוב, שהוא עושה הכל כדי לשפר את היחסים הפיננסים, שהוא לא פוזל לצדדים לעשות עסקאות, אלא ממוקד בתוכנית, הוא מועד. כנראה שיזמים לא יכולים לשבת בשקט שהם רואים עסקה טובה. כצמן לא לבד יש הנהלה גדולה ואיכותית בחברה, אבל משהו השתבש שם בעסקה האחרונה.

הם רכשו מניות בסיטיקון בידיעה שהם עולים מעל 50% וצריכים להציע לכל בעלי המניות לקנות. למה הם צריכים את זה? אחרי מימוש עשרות נכסים והנפקת הפעילות בברזיל ואחרי שאגרות החוב שהיו בתשואת זבל ירדו לתשואות נמוכות, הם התפתו או פשוט טעו. כל אחת מהאפשרויות רעה לשוק. הוא מבין שהחברה עם כל גודלה וכל הנהלה, וכל הבלמים על חיים כצמן, יכולה בכל נקודת זמן להפתיע. 

השוק ובעיקר חברת הדירוג, מעלות, הופתעו. הם לא אוהבים להיות מופתעים. הירידות במניה והירידה באג"ח מייצרים דינמיקה שלילית ובעצם קובעים מציאות בשטח - הירידה באג"ח והעלייה בתשואה האפקטיבית לכ-10% היא התוצאה הכי קשה באירוע הזה והיא עלולה להקשות על גיוסי המשך (גלגולי חוב). אם הנהלה לא יודעת שהמהלך שלה עלול להוביל לתוצאה כזו, אז יש בעיה. היא לא קוראת ולא מבינה את השוק. 

היא מנסה לתקן. יש הנפקה של חברה בת שאמורה להכניס כסף ולהקטין את המינוף, אבל השוק מפנים שצריך להגדיל את פרמיית הסיכון בניירות ערך של כצמן - יכולה להיות הפתעה, ולכן מראש נדרוש ריבית גבוה יותר. כלומר, גם אם עכשיו חוזרים למינוף הרגיל, אגרות החוב לא יחזרו לחלוטין למצב הרגיל. הם יבטאו אלמנט של הפתעה-סיכון עתידי.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

טאואר מזנקת 12%; קמטק נופלת 6% - עליות במדדים

העליות החזקות מעבר לים מרימות את המדדים; עונת הדוחות ממשיכה עם טאואר, קמטק ניו-מד ונקסט ויז'ן; הציפיות הגבוהות מחברות השבבים מובילות לתנודות גבוהות - טאואר מזנקת בעקבות תוצאות מצויינות ולעומתה קמטק נופלת עם תוצאות קצת מעל הצפי אבל תחזית פושרת לרבעון הבא
מערכת ביזפורטל |

מגמה חיובית בת"א ברקע העליות בחוזים העתידיים (להרחבה - השוורים חוזרים: אסיה והחוזים בוול סטריט בעליות) מדד ת"א 35 עולה 0.4% ומדד ת"א 90 מוסיף 0.7%. 

במבט על הסקטורים, מדד הבנקים יורד 0.3%, מדד הביטוח עולה 0.6%, מדד הנדל"ן עולה 0.8% ומדד הנפט והגז יורד 0.3%.  


החשב הכללי במשרד האוצר פרסם כי הגירעון התקציבי המשיך לעלות גם באוקטובר, והגיע ל-4.9% מהתוצר כ-102.5 מיליארד שקל ב-12 החודשים האחרונים, לעומת 4.7% בספטמבר. מתחילת השנה נרשם גירעון של 71.5 מיליארד שקל, כאשר הכנסות המדינה עמדו על כ-457.5 מיליארד שקל עלייה של כ-14.8% לעומת התקופה המקבילה אשתקד בעוד שההוצאות הסתכמו בכ-529 מיליארד שקל, עלייה של 5.1%. באוצר מזכירים כי יעד הגירעון לשנת 2025 עודכן כבר 3 פעמים, וכעת הממשלה צפויה להגדילו ל-5.2% בעקבות עלויות הביטחון והסיוע למפונים.

אבל מעבר לכותרות, נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה - הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי


המשקיעים מצפים להורדת ריבית, כאשר מה שצפוי לסגור סופית את הנושא יהיה מדד המחירים שיתפרסם ביום שישי. הציפיות בשוק מצביעות על עלייה של כ-0.5%. אחרי שהמדד הקודם הפתיע בירידה חדה של 0.6% והוריד את האינפלציה השנתית ל-2.5%, השוק מעריך כי גם הפעם נראה נתון שיחזק את ההסתברות להורדת ריבית כבר בהחלטה הקרובה האם הריבית תרד בסוף החודש? זה הנתון שיקבע


ג’י סיטי ג'י סיטי -2.86%  ממשיכה לרכז עניין, לאחר ההודעה בשבוע שעבר על רכישת מניות נוספות בחברת הבת הפינית סיטיקון והתחייבותה להגיש הצעת רכש מלאה למניות המיעוט. מאז ההודעה של מעלות ברקע הצעת הרכש לסיטיקון, ג'י סיטי הוכנסה למעקב עם השלכות שליליות, מניית החברה איבדה גובה והאג"ח של החברה רשמו ירידות,  סימן לכך שהמשקיעים מתחילים להפנים את ההשלכות האפשריות על המינוף והנזילות. למרות שהחברה הצהירה כי ההשפעה על רמת המינוף תהיה “זניחה”, חברת הדירוג הזהירה כי במקרה של היענות רחבה להצעת הרכש, יחס החוב להון העצמי עלול לטפס לטווח של 70%-75%, ובתרחישים שונים אף לעבור את רף ה־80%. זה אומר שיש עלייה ניכרת בסיכון הפיננסי של החברה, בדיוק בזמן שבו היא מנסה ליישם תוכנית ארוכת טווח לצמצום חוב ומינוף עד 2028. ג'י סיטי ממשיכה לצנוח, האג"ח בתשואה של 10%