יאיר אבידן - יו"ר מרכנתיל בנק דיסקונט
צילום: רמי זרניגר

הפיקוח על הבנקים: דיבידנד של יותר מ-30% הוא לא זהיר

הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל אמנם החליט להתיר לבנים לשוב לחלק דיבידנד, כפי שהיה מותר להם לפני הקורונה, אך מצפה כי הבנקים לא יחרגו מרף של 30% ביחס לרווחים של השנים 2020 ו-2021, שלדבריו רק עד רמה זו מדובר ב"גישה זהירה ושמרנית"
סתיו קורן | (3)

לפני כחודשיים הסיר הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל את האיסור לבנקים לחלק דיבידנד, אך הגביל את החלוקה ל-30%. ההקלה הגיעה לאור היציאה ממשבר הקורונה והתוצאות החזקות שהבנקים ממשיכים להציג - מזה מספר רבעונים. הבנקים כמובן קפצו על המציאה ולאחר הדוחות לרבעון השני של 2021 הודיעו רובם כי יחזרו למדיניות של חלוקת דיבידנד - באופן לא מפתיע במקסימום שהפיקוח מתיר - 30%.

כעת החליט המפקח על הבנקים יאיר אבידן לשוב ולהבהיר כי הוא מצפה שהבנקים לא יחרגו מרמה זו וכי בכל הנוגע לדוחות של השנים 2020-2021 רק עד רמת חלוקת דיבידנד של עד 30% מדובר על "גישה זהירה ושמרנית". 

לפי הפיקוח על הבנקים: "לאור איתנותם של הבנקים בישראל שמאפשרת להם לתמוך בפעילות הכלכלית של המשק, אין מניעה שבנקים יבחנו חלוקת דיבידנד על בסיס גישה זהירה ושמרנית, הלוקחת בחשבון את רמת אי הוודאות של המשך משבר הקורונה והשלכותיו העתידיות. עמדת הפיקוח על הבנקים המעודכנת היא שחלוקה בסכום הגבוה מ-30% מרווחי הבנק בשנת 2020 ובשנת 2021 אינה נחשבת כתכנון הון זהיר ושמרני". 

 

האמת היא שהתוצאות הטובות של הבנקים היו ברורות כמו כתובת שכתובה על הקיר. כבר באמצע 2020 ולאורך כל המחצית השנייה של 2020 קראתם כאן בביזפורטל הרבה אייטמים על התמחור הנוח של מניות הבנקים (כאןכאןכאןכאן ויש עוד). בהמשך גם בית ההשקות IBI המליצו לקנות את מניות הבנקים, שלהערכתם צפויים להמשיך ולעלות - מאז עברה שנה וכבר לא ברור שהבנקים עדיין בתמחור נוח, לאחר שהמניות זינקו בעשרות אחוזים.
 

כמה דיבידנד הבנקים נוהגים לחלק?

רף של 30% הוא כפול מזה שהיה ב-2019, אז המליץ בנק ישראל על חלוקה של 15% מהרווחים. אבל האמת היא שזה לא שהבנקים מקשיבים בכלל להמלצות הללו. הבנק הבינלאומי נוהג לחלק 50% מהרווחים שלו. מדיניות החלוקה בבנקים הגדולים הפועלים, לאומי ומזרחי טפחות, היא בגובה של 40% ורק בנק דיסקונט נוהג לחלק עד 30% מהרווח הנקי שלו.

קיראו עוד ב"בארץ"

ככלל, הבנקים צלחו בצורה טובה את משבר הקורונה עד כה ומצויים ביחסי הון הגבוהים מיחסי ההון המזעריים הנדרשים, ובבנק ישראל מעריכים ש"הבנקים יוכלו להמשיך ולתמוך בפעילות הכלכלית של המשק במהלך היציאה מהמשבר".

כמו כן, הבנקים סיימו את שנת 2020 עם תוצאות טובות יחסית לקורונה - ובשני הרבעונים הראשונים של 2021 הם המשיכו להציג דוחות חזקים. הבנקים נפגעו מהקורונה, אבל במקביל הם התייעלו מהר יותר ממה שציפו (לרבות האצת פיטורים/ עזיבה) והפכו להיות דיגיטליים יותר, וזאת למרות שקיימים איומים לא קטנים - מעצמות הטכנולוגיה והבנק הדיגיטלי הן מתחרות שעלולות להיות קשות. אך עם זאת, הבנקים נשארו כמעט ללא פגע מהמשבר.

לדוחות רבעון שני של 2021 של הבנקים:

>>> פועלים - ביטול הפרשות הביא לרווח של 1.42 מיליארד שקל

>>> לאומי צוחק כל הדרך אל הבנק; תשואה להון של 17.9%

>>> דוח טוב למזרחי: רווח של 988 מיליון ותשואה להון של 17.7% במחצית

>>> דיסקונט: ביטול הפסדי אשראי הביא לבנק רווח של 860 מיליון שקל

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    משתינים על כולנו מהמקפצה. איכס. (ל"ת)
    בן 22/09/2021 15:42
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    עמך 19/09/2021 21:33
    הגב לתגובה זו
    והפנסיונרים שמקבלים אפס על חסכונות והבנקים קבלו מתנה בגובה של 400 מיליון .מושחתים נמאסתם!
  • 1.
    גזלן 19/09/2021 20:35
    הגב לתגובה זו
    היש פיקוח על הבנקים בישראל הרי זו בדיחה למה לכתוב דיברי שקר ומה זה נותן לכם
ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

הונאה שיטתית נגד ביטוח לאומי בהיקף מיליונים - כך עבדה השיטה

מצד אחד - ביטוח לאומי קפדן מאוד מול הציבור עד כדי שלפעמים מטרטר ומקשה ולא מקבל תביעות מוצדקות;  מצד שני - יש אנשים שמצליחים לגנוב מיליונים רבים מביטוח לאומי 

עמית בר |

פרקליטות מחוז מרכז הגישה כתב אישום רחב היקף נגד שלושה נאשמים שנחשדים בביצוע הונאה מתוחכמת ומתמשכת כלפי המוסד לביטוח לאומי. על פי כתב האישום, בין השנים 2020 ל-2023 הצליחו הנאשמים להוציא במרמה כ-2.6 מיליון שקל באמצעות הגשת תביעות נכות מזויפות, רובן בתחום האוטיזם.

הונאת הענק בביטוח הלאומי: שחקנים, שופטים ורופאים גנבו מיליונים - פרטים נוספים

הנאשמות המרכזיות, אודליה צריקר (46) מיוקנעם עילית ולנה שומינוב (40) מחולון, פעלו באמצעות שתי חברות שבבעלותן. השתיים פנו להורים לילדים המאובחנים על הספקטרום האוטיסטי, הציגו עצמן כמסייעות מקצועיות לקבלת קצבאות, וביקשו מהם ייפוי כוח ומסמכים רפואיים. בהמשך, כך נטען, זייפו מסמכים רפואיים ואישורים מקצועיים, במטרה להציג מצגי שווא שלפיהם הילדים סובלים ממגבלות תפקודיות והתפתחותיות קשות בהרבה מהמציאות.

החקירה העלתה כי במקרים מסוימים השתמשו הנאשמות במסמכים אמיתיים שנערכו על ידי מומחים רפואיים ושינו בהם פרטים, ובמקרים אחרים יצרו מסמכים מזויפים לחלוטין תוך שימוש בחתימות של רופאים מבלי שידעו על כך. את המסמכים המזויפים הגישו לביטוח לאומי כדי לקבל אישורי זכאות לקצבאות נכות.

במרכז כתב האישום עומד גם קונסטנטין זרך (40), בן זוגה של שומינוב, שהתחזה לרופא בשם "קוסטה מור". לפי הנטען, זרך נפגש עם ילדים והוריהם, הציג עצמו כמומחה לניתוח התנהגות ואבחון, סיפק הנחיות והנפיק מסמכים ששימשו את הנאשמות בהגשת התביעות. בנוסף, הוא עצמו הגיש תביעה כוזבת לקבלת קצבת נכות, במסגרתה קיבל כ-134 אלף שקל.


הוציאו 13 מיליון שקל במרמה - קיבלו עמלה של 2.6 מיליון שקל