יאיר אבידן - יו"ר מרכנתיל בנק דיסקונט
צילום: רמי זרניגר

הפיקוח על הבנקים: דיבידנד של יותר מ-30% הוא לא זהיר

הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל אמנם החליט להתיר לבנים לשוב לחלק דיבידנד, כפי שהיה מותר להם לפני הקורונה, אך מצפה כי הבנקים לא יחרגו מרף של 30% ביחס לרווחים של השנים 2020 ו-2021, שלדבריו רק עד רמה זו מדובר ב"גישה זהירה ושמרנית"
סתיו קורן | (3)

לפני כחודשיים הסיר הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל את האיסור לבנקים לחלק דיבידנד, אך הגביל את החלוקה ל-30%. ההקלה הגיעה לאור היציאה ממשבר הקורונה והתוצאות החזקות שהבנקים ממשיכים להציג - מזה מספר רבעונים. הבנקים כמובן קפצו על המציאה ולאחר הדוחות לרבעון השני של 2021 הודיעו רובם כי יחזרו למדיניות של חלוקת דיבידנד - באופן לא מפתיע במקסימום שהפיקוח מתיר - 30%.

כעת החליט המפקח על הבנקים יאיר אבידן לשוב ולהבהיר כי הוא מצפה שהבנקים לא יחרגו מרמה זו וכי בכל הנוגע לדוחות של השנים 2020-2021 רק עד רמת חלוקת דיבידנד של עד 30% מדובר על "גישה זהירה ושמרנית". 

לפי הפיקוח על הבנקים: "לאור איתנותם של הבנקים בישראל שמאפשרת להם לתמוך בפעילות הכלכלית של המשק, אין מניעה שבנקים יבחנו חלוקת דיבידנד על בסיס גישה זהירה ושמרנית, הלוקחת בחשבון את רמת אי הוודאות של המשך משבר הקורונה והשלכותיו העתידיות. עמדת הפיקוח על הבנקים המעודכנת היא שחלוקה בסכום הגבוה מ-30% מרווחי הבנק בשנת 2020 ובשנת 2021 אינה נחשבת כתכנון הון זהיר ושמרני". 

 

האמת היא שהתוצאות הטובות של הבנקים היו ברורות כמו כתובת שכתובה על הקיר. כבר באמצע 2020 ולאורך כל המחצית השנייה של 2020 קראתם כאן בביזפורטל הרבה אייטמים על התמחור הנוח של מניות הבנקים (כאןכאןכאןכאן ויש עוד). בהמשך גם בית ההשקות IBI המליצו לקנות את מניות הבנקים, שלהערכתם צפויים להמשיך ולעלות - מאז עברה שנה וכבר לא ברור שהבנקים עדיין בתמחור נוח, לאחר שהמניות זינקו בעשרות אחוזים.
 

כמה דיבידנד הבנקים נוהגים לחלק?

רף של 30% הוא כפול מזה שהיה ב-2019, אז המליץ בנק ישראל על חלוקה של 15% מהרווחים. אבל האמת היא שזה לא שהבנקים מקשיבים בכלל להמלצות הללו. הבנק הבינלאומי נוהג לחלק 50% מהרווחים שלו. מדיניות החלוקה בבנקים הגדולים הפועלים, לאומי ומזרחי טפחות, היא בגובה של 40% ורק בנק דיסקונט נוהג לחלק עד 30% מהרווח הנקי שלו.

קיראו עוד ב"בארץ"

ככלל, הבנקים צלחו בצורה טובה את משבר הקורונה עד כה ומצויים ביחסי הון הגבוהים מיחסי ההון המזעריים הנדרשים, ובבנק ישראל מעריכים ש"הבנקים יוכלו להמשיך ולתמוך בפעילות הכלכלית של המשק במהלך היציאה מהמשבר".

כמו כן, הבנקים סיימו את שנת 2020 עם תוצאות טובות יחסית לקורונה - ובשני הרבעונים הראשונים של 2021 הם המשיכו להציג דוחות חזקים. הבנקים נפגעו מהקורונה, אבל במקביל הם התייעלו מהר יותר ממה שציפו (לרבות האצת פיטורים/ עזיבה) והפכו להיות דיגיטליים יותר, וזאת למרות שקיימים איומים לא קטנים - מעצמות הטכנולוגיה והבנק הדיגיטלי הן מתחרות שעלולות להיות קשות. אך עם זאת, הבנקים נשארו כמעט ללא פגע מהמשבר.

לדוחות רבעון שני של 2021 של הבנקים:

>>> פועלים - ביטול הפרשות הביא לרווח של 1.42 מיליארד שקל

>>> לאומי צוחק כל הדרך אל הבנק; תשואה להון של 17.9%

>>> דוח טוב למזרחי: רווח של 988 מיליון ותשואה להון של 17.7% במחצית

>>> דיסקונט: ביטול הפסדי אשראי הביא לבנק רווח של 860 מיליון שקל

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    משתינים על כולנו מהמקפצה. איכס. (ל"ת)
    בן 22/09/2021 15:42
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    עמך 19/09/2021 21:33
    הגב לתגובה זו
    והפנסיונרים שמקבלים אפס על חסכונות והבנקים קבלו מתנה בגובה של 400 מיליון .מושחתים נמאסתם!
  • 1.
    גזלן 19/09/2021 20:35
    הגב לתגובה זו
    היש פיקוח על הבנקים בישראל הרי זו בדיחה למה לכתוב דיברי שקר ומה זה נותן לכם
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןגרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאלין

יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים

5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?  

רן קידר |
נושאים בכתבה מיליונרים הייטק

בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר. 

לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים. 

שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק

שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.

לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.

שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.