מאה שערים חרדים דתי דת ירושלים
צילום: Istock

בנק ישראל: הקדמת הפטור מגיוס לחרדים העלתה את השכר שלהם ב-24%

עכשיו זה רשמי: מחקר של בנק ישראל קובע כי ההחלטה לאפשר לחרדים לצאת לעבוד כבר בגיל 24, ולא 'להיתקע' בישיבה בניגוד לרצונם עד גיל 35 הזניקה ב-13% את הסיכוי שהם לצאת לעבוד, ובצורה דרמטית עוד יותר גם על השכר שלהם
סתיו קורן | (1)

במסגרת הסדר "תורתו אומנותו" גברים חרדים הורשו לדחות את שירותם הצבאי, וזאת בתנאי שילמדו בישיבה גדולה (או בכולל) ולא יעבדו או ירכשו השכלה לא-תורנית. מי שיגיע לגיל 35 יוכל לצאת לעבוד ללא צורך בשירות צבאי. הסיכום היה טוב לימי בן גוריון כאשר היו רק מאות בודדות של אברכים במדינת ישראל, אבל לאורך השנים הוא הפך לאבן רחיים על הכלכלה הישראלית.

אלפי אברכים חרדים באמת ובתמים יושבים ולומדים תורה מהבוקר ועד הלילה בהתאם לתפיסת העולם החרדית. אבל זה לא סוד שלצידם, עשרות אלפי צעירים חרדים מצאו את עצמם תקועים: מצד אחד אסור להם לצאת לעבוד עד גיל הפטור, שנקבע על גיל 35, אך מנגד הם לא באמת רוצים ומסוגלים לשבת וללמוד תורה כל הזמן. הנוהל שהתקבע היה טוב לעסקנים וחברי הכנסת החרדים - שטוב להם שהציבור שלהם תלוי בהם ובכוחם הפוליטי - אך זה היה רע לחרדים עצמם.

המדינה, באיוולת ארוכת שנים, איפשרה את התקלה הזו, ומנעה מחרדים שרצו בכך את האפשרות לצאת לעבוד ו'נעלה' אותם בישיבות. במטרה לתקן את הטעות ההיסטורית הזו קיבלה הממשלה בשנת 2016 החלטה בכיוון הנכון כשהורידה את גיל הפטור משירות צבאי מ-35 ל-24. 

כתוצאה מכך, אלפי צעירים חרדים יצאו לעבוד ולהתפרנס בכבוד. גם הפסק של בג"ץ ב-2017 שהורה כי "חוק טל" אינו שוויוני היווה זרז לכך, ולאחר הארכות רבות של החלת פסק הדין, נקבע שביטולו יכנס לתוקף ב-6.7.2021. 

הקדמת הפטור לגיל 24 - סייעה לחרדים להשתלב בעבודה והגדילה את השכר

כעת, מחקר חדש של בנק ישראל קובע כי הקדמת גיל הפטור משירות צבאי ל-24 סייע לחרדים להיכנס לעולם העבודה, הביא לעלייה בשכר שלהם והטיב איתם. במחקר שנערך על ידי נעם זוסמן מחטיבת המחקר בבנק ישראל ואברהם זופניק מהמועצה הלאומית לכלכלה, נבחנה לראשונה, ההשפעה שהייתה להענקת הפטור על לימודים בישיבה גדולה (או בכולל), רכישת השכלה על-תיכונית ואקדמית, תעסוקה ושכר של הגבר החרדי ובת זוגו.

 

על פי בנק ישראל, הפטור משירות צבאי, הביא עד לשנת 2015 לירידה של 8% בסיכוי של גברים חרדים בני 23, להמשיך ללמוד בישיבה, ביחס לסיכויי בני ה-21. במקביל, עלה הסיכוי היחסי שלהם לעבוד ב-10%, והסיכוי לעבוד בשכר מינימום חודשי ומעלה ב-23%. השכר השנתי ברוטו של שכיר חרדי בן 23 גדל בכ-19% (כ-5.9 אלף שקל) לעומת השכר של בן 21.

 

מהשוואה של בני 24 לעומת בני 22 עולה כי סיכוייהם של גברים חרדים בני 24 ללמוד בישיבה פחתו ב-7%, סיכוייהם לעבוד עלו ב-9%, וסיכוייהם לעבוד בשכר מינימום חודשי ויותר עלו ב-21%. השכר השנתי ברוטו של שכיר חרדי בן 24 גדל בכ-7% (כ-2.5 אלפי שקל), והשכר של בת זוגו אמנם קטן במקצת, אך יחד עם העלייה בתעסוקת הגבר ההכנסה המשפחתית השנתית ברוטו מעבודה שכירה זינקה בכ-13% (כ-6.2 אלף שקל).  

קיראו עוד ב"בארץ"

ההשפעה על בני 26 (וגם על בני 25) לעומת בני 22 הייתה חזקה אף יותר: ירידה של 12% בסיכוי ללמוד בישיבה, עלייה של 13% בסיכוי לעבוד ועלייה של כ-24% בשכר השנתי המשפחתי (כ-12.8 אלף שקל). 

 

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    מתעניין 07/07/2021 15:07
    הגב לתגובה זו
    מסתבר שהורדת הגיל לפטור מגיוס הגדילה את כמות העובדים - אלו שרוצים לשפר מצבם הכלכלי. כלומר, אפשר לצמצם את זמן הלימוד ולעבוד. המסקנה הישירה : חלק גדול מאלו שנשארים ללמוד עד גיל 35 עושים זאת פשוט כדי לא לשרת !!!
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

באר שבע
צילום: משרד גיורא גור אדריכלים

הממשלה אישרה תכנית לפיתוח מטרופולין באר שבע בכמיליארד שקלים

בהחלטת ממשלה להזנקת באר שבע והנגב בהובלת ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ אושרה תוכנית אסטרטגית לחיזוק ופיתוח מטרופולין באר שבע בהשקעה כוללת של כמיליארד שקל

רן קידר |
נושאים בכתבה באר שבע

בהחלטת ממשלה להזנקת באר שבע והנגב בהובלת ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ אושרה תוכנית אסטרטגית לחיזוק ופיתוח מטרופולין באר שבע בהשקעה כוללת של כמיליארד שקל. ההחלטה גובשה במסגרת עבודת מטה של משרד ראש הממשלה ומשרד האוצר ועתידה לתמוך בהעתקת מחנות צה״ל לנגב, לשפר את התשתיות, איכות החיים וההזדמנויות עבור תושבי הנגב, המשרתים ומשפחותיהם. 

ההחלטה מהווה אבן יסוד לשינוי היסטורי שעתיד לעצב את פני הנגב לדורות הבאים. ההחלטה כוללת השקעה של כמיליארד שקלים ומתמקדת בארבעה תחומים מרכזיים: צמיחה כלכלית, פיתוח תשתיות תחבורה, שיפור איכות החיים והביטחון האישי, וחינוך והון אנושי. בתחום הצמיחה הכלכלית, יושקעו כ-200 מיליון שקל בפיתוח האקו-סיסטם הקיים בין האקדמיה, התעשייה והצבא. במסגרת זו יוקם מרכז מו"פ דואלי יישומי בשיתוף מפא"ת, ייפותחו תחומי החדשנות והסייבר, יושקעו משאבים בתעסוקה ותיירות ופיתוח העיר העתיקה כמוקד תיירות ומגורי צעירים. 

בתחום התחבורה, יושקעו תקציבים משמעותיים בפיתוח תשתיות תחבורה מתקדמות, לרבות תכנון והקמה של רכבת קלה בבאר שבע, הכוללת תוואי לבית החולים החדש שיוקם בעיר, בהתאם לצרכי עיר מטרופולינית ותיתן מענה לגידול הדמוגרפי הצפוי. בתחום איכות החיים והביטחון האישי, יושקעו כ-500 מיליון שקלים בשיפור ביטחון הפרט, לרבות הקמת תחנת משטרה חדשה, הרחבת משל"ט דרום, פיתוח תשתיות טכנולוגיות מתקדמות להתמודדות עם אתגרי המרחב. 

בנוסף, יושקעו משאבים בתחום הבריאות בדגש על הגדלת מספר הפסיכולוגים ומקצועות הפרא-רפואיים, וכן בהתחדשות עירונית, תרבות וספורט, כולל תכנון מכון ווינגייט בבאר שבע והקמת מבני ציבור בעיר. בתחום החינוך וההון האנושי, יושקעו כ-120 מיליון שקלים בפיתוח החינוך הפורמלי והבלתי פורמלי, ובהשכלה הגבוהה, תוך דגש על מקצועות טכנולוגיים, קידום מצוינות והקמת מרכז רשותי למקצועות ה-STEM. 

ראש הממשלה בנימין נתניהו: ״אנחנו מביאים היום לממשלה תוכנית סיוע גדולה לבאר שבע, בסך של למעלה ממיליארד שקל. זה כולל חיזוק בתחומים רבים שהם חשובים לאזרחי באר שבע: רכבת קלה, עזרה בסייבר, במו"פ, בפיתוח, בפרנסה. הפעולות שלנו יביאו לחיזוק של כל אזור הנגב. זה תואם את התוכנית שאני מוביל מזה שנים, יחד עם חבריי לממשלות ישראל, לחזק את הדרום על ידי השילוב המוצלח של תשתיות ממשלתיות ועידוד הסקטור הפרטי״.