מאה שערים חרדים דתי דת ירושלים
צילום: Istock

בנק ישראל: הקדמת הפטור מגיוס לחרדים העלתה את השכר שלהם ב-24%

עכשיו זה רשמי: מחקר של בנק ישראל קובע כי ההחלטה לאפשר לחרדים לצאת לעבוד כבר בגיל 24, ולא 'להיתקע' בישיבה בניגוד לרצונם עד גיל 35 הזניקה ב-13% את הסיכוי שהם לצאת לעבוד, ובצורה דרמטית עוד יותר גם על השכר שלהם
סתיו קורן | (1)

במסגרת הסדר "תורתו אומנותו" גברים חרדים הורשו לדחות את שירותם הצבאי, וזאת בתנאי שילמדו בישיבה גדולה (או בכולל) ולא יעבדו או ירכשו השכלה לא-תורנית. מי שיגיע לגיל 35 יוכל לצאת לעבוד ללא צורך בשירות צבאי. הסיכום היה טוב לימי בן גוריון כאשר היו רק מאות בודדות של אברכים במדינת ישראל, אבל לאורך השנים הוא הפך לאבן רחיים על הכלכלה הישראלית.

אלפי אברכים חרדים באמת ובתמים יושבים ולומדים תורה מהבוקר ועד הלילה בהתאם לתפיסת העולם החרדית. אבל זה לא סוד שלצידם, עשרות אלפי צעירים חרדים מצאו את עצמם תקועים: מצד אחד אסור להם לצאת לעבוד עד גיל הפטור, שנקבע על גיל 35, אך מנגד הם לא באמת רוצים ומסוגלים לשבת וללמוד תורה כל הזמן. הנוהל שהתקבע היה טוב לעסקנים וחברי הכנסת החרדים - שטוב להם שהציבור שלהם תלוי בהם ובכוחם הפוליטי - אך זה היה רע לחרדים עצמם.

המדינה, באיוולת ארוכת שנים, איפשרה את התקלה הזו, ומנעה מחרדים שרצו בכך את האפשרות לצאת לעבוד ו'נעלה' אותם בישיבות. במטרה לתקן את הטעות ההיסטורית הזו קיבלה הממשלה בשנת 2016 החלטה בכיוון הנכון כשהורידה את גיל הפטור משירות צבאי מ-35 ל-24. 

כתוצאה מכך, אלפי צעירים חרדים יצאו לעבוד ולהתפרנס בכבוד. גם הפסק של בג"ץ ב-2017 שהורה כי "חוק טל" אינו שוויוני היווה זרז לכך, ולאחר הארכות רבות של החלת פסק הדין, נקבע שביטולו יכנס לתוקף ב-6.7.2021. 

הקדמת הפטור לגיל 24 - סייעה לחרדים להשתלב בעבודה והגדילה את השכר

כעת, מחקר חדש של בנק ישראל קובע כי הקדמת גיל הפטור משירות צבאי ל-24 סייע לחרדים להיכנס לעולם העבודה, הביא לעלייה בשכר שלהם והטיב איתם. במחקר שנערך על ידי נעם זוסמן מחטיבת המחקר בבנק ישראל ואברהם זופניק מהמועצה הלאומית לכלכלה, נבחנה לראשונה, ההשפעה שהייתה להענקת הפטור על לימודים בישיבה גדולה (או בכולל), רכישת השכלה על-תיכונית ואקדמית, תעסוקה ושכר של הגבר החרדי ובת זוגו.

 

על פי בנק ישראל, הפטור משירות צבאי, הביא עד לשנת 2015 לירידה של 8% בסיכוי של גברים חרדים בני 23, להמשיך ללמוד בישיבה, ביחס לסיכויי בני ה-21. במקביל, עלה הסיכוי היחסי שלהם לעבוד ב-10%, והסיכוי לעבוד בשכר מינימום חודשי ומעלה ב-23%. השכר השנתי ברוטו של שכיר חרדי בן 23 גדל בכ-19% (כ-5.9 אלף שקל) לעומת השכר של בן 21.

 

מהשוואה של בני 24 לעומת בני 22 עולה כי סיכוייהם של גברים חרדים בני 24 ללמוד בישיבה פחתו ב-7%, סיכוייהם לעבוד עלו ב-9%, וסיכוייהם לעבוד בשכר מינימום חודשי ויותר עלו ב-21%. השכר השנתי ברוטו של שכיר חרדי בן 24 גדל בכ-7% (כ-2.5 אלפי שקל), והשכר של בת זוגו אמנם קטן במקצת, אך יחד עם העלייה בתעסוקת הגבר ההכנסה המשפחתית השנתית ברוטו מעבודה שכירה זינקה בכ-13% (כ-6.2 אלף שקל).  

קיראו עוד ב"בארץ"

ההשפעה על בני 26 (וגם על בני 25) לעומת בני 22 הייתה חזקה אף יותר: ירידה של 12% בסיכוי ללמוד בישיבה, עלייה של 13% בסיכוי לעבוד ועלייה של כ-24% בשכר השנתי המשפחתי (כ-12.8 אלף שקל). 

 

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    מתעניין 07/07/2021 15:07
    הגב לתגובה זו
    מסתבר שהורדת הגיל לפטור מגיוס הגדילה את כמות העובדים - אלו שרוצים לשפר מצבם הכלכלי. כלומר, אפשר לצמצם את זמן הלימוד ולעבוד. המסקנה הישירה : חלק גדול מאלו שנשארים ללמוד עד גיל 35 עושים זאת פשוט כדי לא לשרת !!!
ארדואן טורקיה (X)ארדואן טורקיה (X)

המהפך הטורקי: ארדואן נוטש את פוטין לטובת טראמפ? עסקאות ענק בין המדינות

פגישת פסגה בניו יורק, הסכמי אנרגיה חסרי תקדים, ומשחק כפול מסוכן בין וושינגטון למוסקבה


עמית בר |

טורקיה מתכננת לחתום כבר בשבוע הבא על שורת עסקאות אנרגיה חדשות עם ארצות הברית, גם על מנת לחזק את יחסיה עם וושינגטון בזירה הביטחונית והגיאו-פוליטית. ההסכמים, על פי התקשורת האמריקאית צפויים לכלול התחייבויות לרכישת כמויות נוספות של גז טבעי נוזלי (LNG) אמריקאי, כחלק ממהלך רחב יותר של גיוון מקורות האנרגיה של אנקרה, שמטרתו להפחית את התלות במקורות מסורתיים ולחזק את הביטחון האנרגטי של המדינה. עסקאות אלה, שייחתמו על רקע המתיחות הגלובלית בשוקי האנרגיה, עשויות להגיע להיקף של 15 מיליארד מטר מעוקב בשנה עד 2028, ויכללו שותפויות עם ענקיות אמריקאיות כמו צ'נייר אנרג'י (Cheniere Energy).

במקביל, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן צפוי להיפגש עם מקבילו האמריקאי דונלד טראמפ בשולי עצרת האו"ם בניו יורק בסוף ספטמבר, פגישה שעשויה לסמן עידן חדש ביחסים הדו-צדדיים. לאחר שנים של מתיחות סביב רכישת מערכות נשק רוסיות כמו S-400 והדעות המנוגדות על סוריה. ההתקרבות הזו היא מהלך אסטרטגי מצד ארדואן, שמנסה לנווט בין כוחות גלובליים מתחרים. הפגישה, שצפויה להתמקד בנושאי אנרגיה וביטחון אזורי, מגיעה על רקע לחץ אמריקאי להפחתת התלות הרוסית באנרגיה, כפי שטראמפ דוחף מאז תחילת כהונתו השנייה. ארודאן מספק לו כאן מתנה גדולה, וזה יחזק את כוחה של טורקיה מול ארה"ב. לא הכי טוב לישראל, במילים עינות. 

בין רוסיה לארה"ב - מאזן עדין

טורקיה מוצאת עצמה בעמדה מורכבת, כשחקנית מרכזית בשוק האנרגיה הגלובלי, המנסה לשמור על איזון דיפלומטי-כלכלי בין שתי מעצמות יריבות. מצד אחד, רוסיה נותרה ספקית מרכזית: לפי נתוני הרגולטור הטורקי, היא סיפקה כ-41% מיבוא הגז של טורקיה בשנת 2024, עם עלייה מתחילת השנה. צינור הטורקסטרים (TurkStream), שמספק גז רוסי ישירות לאנקרה, ממשיך לשחק תפקיד קריטי, במיוחד על רקע הסנקציות המערביות על מוסקבה. מצד שני, ארה"ב הפכה לספקית LNG מובילה, עם עלייה כמעט כפולה במשלוחים בין 2020 ל-2024, ועלייה נוספת ל-44% מנתח היבוא ברבעון הראשון של 2025. ההסכם החדש מגדיל עוד יותר את היקף משלוחי הגז ויוצר תלות וקשר כלכלי חזק בין המדינות. 

המדיניות הכפולה הזו משקפת את האסטרטגיה של ארדואן: שמירה על יחסים יציבים עם רוסיה, שממשיכה לבנות את תחנת הכוח הגרעינית Akkuyu, פרויקט ענק בשווי 20 מיליארד דולר שצפוי לספק 10% מצריכת החשמל הטורקית עד 2030 ובמקביל התקרבות לוושינגטון. טראמפ, שדורש ממדינות נאט"ו לצמצם רכישות אנרגיה רוסיות, רואה בטורקיה שותפה פוטנציאלית במאמץ זה, במיוחד לאור תפקידה כגשר אנרגטי לאירופה. עם זאת, טורקיה אינה מתכננת לנתק את הקשרים עם מוסקבה; להיפך, היא בוחנת אפשרויות להפוך למרכז עיבוד ואחסון LNG מרוסיה, מה שיאפשר לה להרוויח מהסנקציות המערביות.

שיתופי פעולה גרעיניים 

בנוסף לגז, טורקיה בוחנת אפשרויות חדשות בתחום הגרעין, שם היא משלבת בין שותפויות קיימות לבין הזדמנויות חדשות. לצד הפרויקט הרוסי באקויו, אנקרה מעוניינת לשלב חברות אמריקאיות בהשקעות בתחנות גרעיניות קטנות מודולריות (SMR - Small Modular Reactors). טכנולוגיה זו, שנחשבת זולה, מהירה להקמה ובטוחה יותר מתחנות גרעיניות מסורתיות, תואמת את תוכנית טורקיה להגיע ל-20 ג'יגה-וואט קיבולת גרעינית עד 2050, כולל 5 ג'יגה-וואט מסוג SMR.