"מה אתה רואה כשאתה מסתכל ב-15 השנים האחרונות על הרקורד של חברות ישראליות בתחום ה-Health Care? שכמעט ולא תמצא תרופה ישראלית שהגיעה לשוק והיא עדיין בידיים ישראליות" - כך מנכ"ל ביולייט -3.81% שואל וגם עונה בראיון לביזפורטל. התשובה שהוא מספק אינה דבר שלילי בהכרח. מבחינת ביולייט, שפועלת כמעין חברת אחזקות/קרן הון סיכון הממוקדת לא רק בביומד, אלא ספציפית בתחום מחלות העיניים, זה מה יש ועם זה ננצח – או ננסה לפחות. ביולייט משקיעה ב-8 חברות פורטפוליו, חלקן בשליטתה וחלקן חברות מוחזקות, אך היא לא ממש חולמת למצוא את עצמה במקום כמו זה של טבע 1.3% שסופרת כל רבעון כמה עוד מכר הקופקסון ומה קורה עם האג'ובי או של פלייט מבית אילקס מדיקל 0.65% שסופרת מכירות של מנשמים.

לאחר שתתקבל התמורה בגין מכירת חברת איי אופטימה, בקופתה של ביולייט צפויים להיות הרבעון 49 מיליון שקל. ב-2020 יצרה תזרים מזומנים שלילי מפעילות שוטפת של 11 מיליון שקל. אם כך יהיה גם השנה בהערכה שמרנית החברה תסיים את השנה עם 35 מיליון שקל בקופה, בעוד שכעת היא נסחרת לפי שווי של כ-44 מיליון שקל, כלומר המזומן מהווה כ-80% מהשווי, יחס גבוה מזה שמשקיעים רגילים לשלם. כלומר בדרך כלל אלה לוקחים על עצמם סיכון גבוה יותר.

שווי השוק הזה לא משקף את ההשקעות של ביולייט בסך 44.3 מיליון שקל ב-6 חברות מטרה, הערכת שווי לחברה נוספת, דיאגנוסטיר, שעומדת על 44.4 מיליון שקל, ותמורה ממכירת יתרת האחזקות בנקסטייג' ב-2 מיליון שקל. לפי החישוב של ביולייט, כשמחברים את כל הרכיבים מגיעים לסך נכסים והשקעות של 140 מיליון שקל נכון לסוף 2020. אבל השווי כאמור הוא 44 מיליון. זה אומר אחת משתיים: או שהמשקיעים בחנו את חברות המטרה של ביולייט, לא התרשמו, וסברו שלא יבוא החתן שירכוש אותן - או שהם עוד לא גילו את החברה. ושתי האפשרויות סבירות.

בהנהלת ביולייט תמצאו את מנכ"ל טבע לשעבר ישראל מקוב בתפקיד היו"ר, מיכלין עצמו ששימש כמנכ"ל בריינסוויי והוביל אותה להנפקה בנאסד"ק, סמנכ"ל הכספים יפתח ביאל מדלק גלובל לשעבר והסמנכ"לית קרין גורביץ שהובילה את הנפקות תהל ופולאר.

• ביולייט מוכרת את החזקותיה בחברת בלקין ויז'ן לידי Alcon ב-48 מ' ש'
• ביולייט: עברה מהפסד לרווח נקי של 8 מיליון שקל
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

נסקור בקצרה את חברות המטרה עצמן לפני שנגיע לדבריו של מיכלין. ויי-סיי (97%) מפתחת שתל לחולי גלאוקומה הסובלים מלחץ תוך עיני, המטפטף באופן אוטומטי את אותו החומר המצוי בטיפות עיניים (טיפול שרבים מהחולים לא מצליחים להתמיד בו) – צלחה את שלב I/IIa של הניסוי בארה"ב כשהציגה בטיחות ויעילות ראשונית, מחפש שותף למימון הניסוי הקליני הבא.

דיאגנוסטיר (82%) שבאמצעות נטילת דגימה של דמעה בודדת מסוגלת לאבחן מחלות עיניים (תסמונת העין היבשה בשלב זה, בהמשך השאיפה לאבחן מחלות נוספות), דבר שרופא משפחה למשל לא יכול לעשות ברמת וודאות גבוהה במפגש מול מטופל – החברה קיבלה תוצאות חיובית בניסוי קליני רביעי במספר, גייסה לפי שווי של 14 מיליון דולר לפני הכסף וחתמה כבר על הסכם ייצור מסחרי עולמי מול אלכם שנכנסה להשקעה אסטרטגית; ליפיקייר (90%) שמפתחת טיפות עיניים למגוון מחלות – ממתינה לאישור ה-CE באירופה, נערכת להשקת המוצר וחתמה כבר על זכרון דברים עם יצרן אירופאי להתקשרות בהסכם ייצור; OphRx (41%) שפועלת לשפר הולכה של טיפות וחומרים מוזרקים לעיניים – בוחנת ניסוי קליני בבני אדם.

בלקין לייזר (4%) המפתחת מכשיר לייזר שיאפשר לחולי גלאוקומה לקבל טיפול ראשוני יעיל וקצר, זאת כדי שלא יצטרכו ליטול טיפות, ולא יפתחו מחלה חמורה יותר המצריכה ניתוח - נמצאת בשלב מתקדם של גיוס החולים בניסוי קליני באנגליה, איטליה וישראל; טרסייה (4.5%) שמפתחת חומר חדש לטיפול בדלקות ומחלות עיניים בהן גלאוקומה ויוביאיטיס, שבשונה מטיפולים קיימים לא עושים שימוש בסטרואידים ועל כן לא מגבירות את הלחץ התוך-עיני ממנו סובלים החולים – החברה השלימה בהצלחה ניסוי קליני שלב I/IIa של ה-FDA.

• אנרג'יקס נפלה אבל המוסדיים עשו רווח מהיר
• מנכ"ל אפקון: "EBITDA של 50 מיליון שקל לרבעון - רק מגרד את הפוטנציאל"
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• הדילמה של המשקיעים - הם רוצים לממש מניות, אבל לא רוצים לשלם...

סנאוקוליס (5%) מפתחת מכשיר לניתוחי גלאוקומה פולשניים פחות מאלה הקיימים - קיבלה אישור CE  לשיווק באירופה ואישור אמ"ר לשיווק בישראל של המכשיר וחתמה על הסכמי הפצה ראשונים באירופה ובישראל; אחרונה היא AEYE (5%) שמפענחת באמצעות בינה מלאכותית צילומים של מצלמות רשתית ומאבחנת סיבוכים ברשתית בקרב חולי סוכרת (תופעה נפוצה), לדוגמא רטינופתיה סוכרתית (Retinopathy Diabetic) ו-Diabetic Macular Edema, שהם גורמי הסיכון הגדולים ביותר לעיוורון בגילאי העבודה. את צילומי הרשתית הללו רופאי סוכרת לא יודעים לפענח לבדם, והמוצר אמור לפשט את התהליך. אחד המוצרים של החברה נמצא בשלב מתקדם בניסוי בארה"ב.

אנחנו מדברים עם מיכלין על חברות המטרה השונות, ומדבריו עולה כי ההבטחה הגדולה מצויה בשלוש מהן: AEYE, דיאגנוסטיר (שמתחרה שלה שמאבחנת רק מחלה אחת באמצעות דמעה מגלגלת כ-20 מיליון דולר בשנה בארה"ב) וטרסייה.

אז מה בעצם מוצאת ביולייט בנישה הזו? בחברה מציינים כי בעולם כיום 340 מיליון איש הסובלים מתסמונת העין היבשה, 146 מיליון איש שלוקים ברתינופתיה סוכרתית ו-76 מיליון חולי גלאוקומה. 30 אלף מקרים של יוביאיטיס מתגלים מדי שנה ו-30% מהחולים במחלה יפתחו גם גלאוקומה. לפי ביולייט, הזדקנות האוכלוסייה מביאה איתה עלייה בשכיחות של מחלות העיניים, ש-75% מהן ניתנות למניעה תוך אבחון וטיפול נכון, ובחברה אומרים כי ישנו מחסור ברופאי עיניים ביחס לגידול באוכלוסייה.

"אנחנו גוף ההשקעות היחיד בארץ שמתמחה בעיניים ויש לו טרק-רקורד אמיתי ומוכח בהשקעות מוצלחות בתחום" אומר מיכלין, "הזמן הזה הוא טוב במיוחד לתחום שבו אנחנו פועלים, ולדעתנו זה היה מהלך חכם לפנות אליו. הקורונה העלתה את קרנם של תחומי הדיאגנוסטיקה, ה-mRNA והביוטק הקלאסי, אבל אנשים פחות מכירים את עולם העיניים.

"מה שקורה בו כיום הוא שבגלל השיפורים ביכולות ההנדסיות, האופטיות, החישוביות, ה-AI וכו ניתן לאתר בשלבים מוקדמים הרבה מחלות. בישראל יש נטייה והייפ של המשקיעים לרוץ אחרי חברות הייטק וסייבר. אנחנו חרטנו על דגלנו להיות בממשק בין העולמות ההנדסיים וה-AI לתחום העיניים, כי שם יש נקודות חוזקה לישראל. זה דבר שבא לידי ביטוי בחלק מהפורטפוליו הקיים ובעיקר בכיוון העתידי שלנו".

בדיאגנוסטיר אתם נשארים בינתיים עם ההשקעה בחברה, שכבר הגיעה לשלב המכירות – שלו ממתינות שאר החברות בפורטפוליו. איך אתם עושים את זה? ובאיזה שלב של הפיתוח נערכים כבר להסכמים עם יצרנים ומפיצים?

"יש לנו הרבה ניסיון ואנחנו מודעים לאיך שהשווקים עובדים - הדרך האחת והיחידה עבור חברות בסדר גודל של חברות הפרטפוליו שלנו הוא למכור ולשווק דרך חברות בעולם. קשה לקבוע מתי זה קורה – אם טרסייה למשל תצליח בניסוי, הרבה אופקים יפתחו ולא תהיה בעיה למצוא משווק ומפיץ או מי שיקנה את החברה, אבל מסובך יותר לומר את זה עוד בשלבי הפיתוח.

"בליפיקייר אנחנו כן נערכים לכך כי אנחנו מקווים לקבל אישור בקרוב ובדיאגנוסטיר כאמור סגרנו מול אלכם. בעוד שיש חברות השקעות שרואות טכנולוגיה מסעירה ואומרות 'וואו, בוא ניקח אותם', אנחנו רוצים לראות איך המוצר יגיע לשוק ומה רמת הרווחיות. בהקשר הזה ההכנסה של אלכם לדיאגנוסטיר קריטית כי היא תאפשר ייצר ערכות במחיר אטרקטיבי מספיק שישאיר לנו רווח".

כמעט כל החברות בשלב ניסויים קליניים. מתי נראה מכירות?

"זו שאלה מעניינת אך פחות רלוונטית אלינו ובכלל לשוק הישראלי שבו עולם הביומד בנוי ככה שהחברות המקומיות מאד טובות בשלב ההמצאה והפיתוח אבל כשמגיע השלב המסחרי על פי רוב הן נמכרות לגורם שלישי או מונפקות. אצלנו המציאות לא שונה. כך היה עם מזור ואיתמר. המטרה שלנו היא להשיא ערך משמעותי וטכנולוגי לחברות. אם הערך הזה הוא להביא חברה לניסוי פאזה שניה או שלישית ואז למכור אותה, אז זו המדיניות הנכונה. הפורטפוליו של ביולייט הבשביל יפה לאורך השנים. אחת נמכרה ואחרות קרובות להבשלה".

אז בגדול האסטרטגיה היא ללוות חברות ולמכור אותן עוד לפני קבלת האישורים הרגולטוריים או לחכות לאישורים ולהתחיל למכור כמו בסנאוקוליס?

"זו נקודה מאד מעניינת. מצד אחד יש חברות בנות שאותן אנחנו מנסים לגדל עד השלב שיעמדו על הרגליים ויתחילו למכור, ואז נקטוף את הערך על ההשקעה. לעומת זאת בחברות מוחזקות אנחנו לא שולטים, ולכן ברגע שיגיע מישהו שירצה לרכוש אותן בוודאי שנרצה לקטוף את הפירות – שם אנחנו מתכננים מראש לקבל החזר ולהנות מהאפסייד בטווח זמן קצר יותר".

יכולים לומר על זה שאתם לא מאמינים בחברות מהסוג השני מספיק, ומעדיפים לתת למישהו אחר לקחת את הסיכון.

"הפוך. אם אנחנו קונים 5% מחברה ואחרי שנתיים-שלוש היא תירכש ברור שזה ישמח אותנו, זו המטרה של כל קרן הון סיכון. תמיד צריך לעשות באלאנס. כשאתה משקיע בסיכון גבוה אתה מצפה להחזר גבוה ולהיפך. עד עכשיו ברקורד של ביולייט היו 3 חברות עוגן מרכזיות, אחת מהן הובלנו עד השלב הכמעט אחרון, זו איי אופטימה שנמכרה לקונצרן סיני, והאחרות הן דיאגנוסטיר וויי-סיי".

ומתי בכל זאת, גם כשמגיעה הצעה לרכישה אתם אומרים שכדאי לחכות עוד לשלבים מתקדמים יותר שבהם אולי תקבלו גם הצעה טובה יותר?

"כלל היסוד הוא שאם אתה משקיע בחברה לא רוצה שמישהו יעשה 'פליפ' קצר מדי. אם מישהו יציע לרכוש את AEYE כבר עוד חצי שנה לפי שווי גבוה פי שניים מזה שבו השקענו בה, אז האם למכור או לא? הפרספקטיבה שלי כמשקיע היא זה שזו חברה שיכולה להיות משנת עולם וצריך להמתין, לגייס עוד כסף ולהגיע רחוק יותר. אבל ההשפעה שלנו שם לא גדולה, ובעלי מניות אחרים יכולים להסכים למכירה".

במקרים כאלה, חברות מוחזקות שאתם חושבים שיכולות להיות יהלום לא מלוטש, לא תרצו להגדיל את האחזקה כדי שיהיה לכם יותר "סיי" על מתי לממש?

"קשה לקבוע כלל. אני מאד מקווה שנגיע לדילמה שאתה מציג. מבחינת האפסייד זה לא משנה אם השקענו מיליון דולר או שלושה מיליון דולר, התשואה היא במכפילים. בסדר הגודל שלנו גם שמשקיעים מיליון דולר אם מייצרים מכפלה משמעותית זה 'מזיז את המחט' מאד יפה. אם יהיו חברות שמאד נאמין במוצר ונחשוב שהולך להיות מכפיל משמעותי ונרצה להגדיל את ההשקעה, יש לנו תשקיף מדף פתוח שיאפשר לנו לפנות לציבור ולהגיד 'יש פה הזדמנות מטורפת שנוקשת על דלתנו, אנחנו רוצים לגייס סכום כדי להשקיע בחברה. יש לנו גם משקיעים מהטופ של חברות הביומד הישראליות שתומכים בנו".

מה עושה אישור מצד הרגולטור לשווי של חברת פורטפוליו?

"זה דבר דרמטי. לטרסייה נכנסנו לפי שווי של 20 מיליון דולר בתחילת הניסוי הקליני. אין ספק שבגלל ההצלחה המרשימה שלה השווי עלה משמעותית, בכמה? ימים יגידו. זה תלוי בעסקאות שתבצע בעתיד. אותו הדבר עם סנאוקוליס, גם שם נכנסנו בניסוי הקליני ועכשיו לאחר קבלת האישור אנחנו מצפים שהגיוסים הבאים ישקפו גידול משמעותי בשווי. אני לא שותף למו"מ שהחברות האלה מנהלות, אבל מה שמקובל הוא שהגידול בחברות מכשור רפואי הגידול בשווי מתון יותר מאשר בחברות תרופות, ששם גם הסיכון גבוה יותר. אנחנו מאמינים שכשנוצר ערך בחברות הפורטפוליו זה מקרין למעלה. מצד שני המשקיע מתוחכם, ויש הבדל אם זה קורה בחברת עוגן שבה יש לך 80% או 5%".

וי סיי, בלקין לייזר וסנאוקוליס שלושתן פועלות בתחום הגלאוקומה, אלה לא מוצרים מתחרים?

"בעולם אידיאלי אין בעיה להשקיע במוצרים מתחרים – זה לא המקרה, אלה מוצרים משלימים. ויי-סיי היא פתרון תחליפי לטיפות לחולים שלא מקפידים על טיפות העיניים. סנאוקוליס זה למקרה בו הרופא צריך לנתח ובלקין לייזר זה למקרים שבאמצע הסקאלה – פתרון אלגנטי ופחות פולשני. החלום הוא שבלקין תהפוך לקו טיפולי ראשון ושבמקום מרשמים לטיפות אתה תשב מול המכשיר ויטפלו לך בבעיה. אם זה יצליח זה יהיה מטורף. יש אבל - בלקין עדיין דורשת שהמרפאה תרכוש מכשיר בסכום משמעותי והלוואי שנהיה במקום כזה שהיא תייתר את כל השוק של ויי-סיי".

בויי-סיי אתם עדיין מחפשים שותף לשלב הבא של הניסוי. מה קורה עם זה?