איך ישפיע ההסכם עם איחוד האמירויות על דירוג האשראי של ישראל?
"הסכם השלום עם האמירויות והירידה בסיכויים לבחירות בתקופה הקרובה מקטינים את הסיכון להפחתה בדירוג האשראי של ישראל". כך מעריכים כלכלני בנק הפועלים במסגרת סקירתם השבועית. "ההסכם עם האמירויות משפר את מעמדה המדיני והאסטרטגי של ישראל באזור, ויכולות להיות לו גם השפעות כלכליות חיוביות".
"לאיחוד האמירויות יש לדוגמה קרן עושר שנאמדת ב-800 מיליארד דולר, ויתכן שבעתיד הם יחליטו להשקיע גם בישראל. חברות הדירוג אינן ממהרות להפחית את החוב של מדינות מפותחות בתקופה הזו, זאת כל עוד לא מדובר בהרעה שהיא ייחודית לאותה מדינה. בראיון שקיים אנליסט החוב של ישראל בחברת S&P ופורסם ב-"THE TIMES OF ISRAEL" הוא מציין שדירוג החוב של ישראל אינו עומד בפני סיכון מידי להפחתה, גם אם הגירעון יעלה ל- 14% מהתוצר, ואף אם יהיה סבב נוסף של בחירות", ציינו בפועלים.
בנוסף, נכון לכרגע מסתמנת הסכמה בקואליציה שתדחה את אישור התקציב לשנה זו עד לנובמבר, כלומר, חרב הקדמת הבחירות הוסרה בשלב זה. בבנק הפועלים מציינים כי המשבר בישראל דומה מאוד במאפייניו לאלו של מדינות מפותחות אחרות, ואולי אפילו קל יותר, בשל רמת החוב הנמוכה של הממשלה. להערכתם, אם יהיו הפחתות דירוג, אלו ידחו כנראה לשנה הבאה.
האם האינפלציה חוזרת?
בשבועות האחרונים אנו רואים מגמה של עלייה קלה בציפיות לאינפלציה בעולם וגם בישראל. האינפלציה הגלומה בישראל עדיין נמוכה מזו שבארה"ב - בישראל האינפלציה לחמש שנים עומדת על כאחוז, בעוד שבארה"ב הנתון עומד על כ-1.5%.
- אביטל כהן עושה זאת שוב - עוד עסקת ענק באיחוד האמירויות
- לא רק סעודיה: הוסכם על שיתוף פעולה בשווי מיליארדים בין האמירויות ודרום קוריאה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"הבנקים המרכזיים לא צפויים להגיב לאינפלציה בטווח הנראה לעין. כלומר אנו צפויים לתקופה ממושכת מאוד של ריביות ריאליות שליליות, שיסייעו לממשלות למחזר את החובות, ולדאוג שאלו לא יעלו במונחים ריאליים. בהינתן שכלי הריבית קרוב לידי מיצוי, בנק ישראל צפוי למקד את המדיניות בשמירה על עקום תשואות שטוח, זאת דרך רכישות איגרות חוב ממשלתיות בעיקר. התשואות הארוכות בישראל לא עלו כמו בארה“ב במהלך השבוע החולף, בין השאר בגלל שצרכי גיוס החוב של הממשלה בישראל קטנים יותר (ביחס לתוצר) מאלו של ארה“ב", מעריכים כלכלני הפעולים.
מי נפגע יותר מהמשבר? ישראל, שוודיה או בריטניה?
התוצר של ישראל ברבעון השני של השנה התכווץ בשיעור שנתי של 28.7%. התוצר ברבעון השני היה נמוך ב-7.8% לעומת הרבעון המקביל בשנה שעברה. בבנק הפועלים מסבירים כי הירידה החדה בפעילות משקפת את הסגרים ואת החששות של הציבור שלא אפשרו פעילות כלכלית סדירה.
- 7.משה מיציע א 17/08/2020 05:25הגב לתגובה זוישראל נכנסה לגל ה-2 מהר מאד, מדינות אחרות רק מתחילות את הגל השני. אנו לא באותה פאזה של הגלים.
- 6.נתניהו רוצה להמיתך במדבר שאלו דורון הרמן (ל"ת)אמריקה אמריקה FIRST 17/08/2020 00:25הגב לתגובה זו
- 5.אוליגרכי יסדר לך כאוס אנרכיה ישוע שב בשנית לבית הלבן (ל"ת)אמריקה אמריקה FIRST 17/08/2020 00:23הגב לתגובה זו
- 4.לוקצ'נקו שלך מתבצר בעיר ה' הדרום שרוף וגלי קורונה (ל"ת)אמריקה אמריקה FIRST 17/08/2020 00:22הגב לתגובה זו
- 3.רוסיה הקטנה נתניהו כבש חצי האי ערב בפיקוח הדוק פוטין (ל"ת)אמריקה אמריקה FIRST 17/08/2020 00:22הגב לתגובה זו
- 2.ציקי 16/08/2020 21:18הגב לתגובה זונכון! בטח ! בוודאי! אלא מה... ואני צופה זכייה שלי בלוטו ובטוטו ! - ואני בכלל לא ממלא... על מה הם מבססים את הפרץ השופינג שידבק בעם ישראל? רק אלוהים יודע הרבה עיוותים כלכליים קיימים משק אבל הגדול והמשמעותי מבין כולם הוא קרטל מחירי הדיור שיגרום לפשיטות רגל בסיטונאות. המדינה - בנקים - והקבלנים עשו יד אחת למצוץ את דמם של הזוגות הצעירים ובעשור האחרון הייתה העברת עושר משמעותית מאד מאלה שאין להם לאלה שיש להם בצורה צינית וחסרת אחריות. אני בצבא למדתי לכל שבת יש מוצאי שבת...
- 1.סוך סוך 16/08/2020 21:15הגב לתגובה זואלא אם כן תהיה מפולת בארהב.
שווקים מסחר (AI)תחזית ל-2026 - מה יקרה בשווקים, במחירי הדירות ובדולר?
המנכ"לים, מנהלי ההשקעות הבכירים והאנליסטים שאומרים לכם שהשוק יעלה וממליצים על מניות אטרקטיביות שנסחרות בשיא, הם בדיוק אותם אנשים שטעו לפני שנה ולפני שנתיים ולפני שלוש - מי באמת צודק? הנה התשובה
אל תצפו לאנשים שמרוויחים משוק ההון להיות אמיתיים לגמרי או להיות לא מוטים. הם לא יכולים להגיד לכם שיהיו ירידות. זה מבחינתם גול עצמי. אנליסטים כמעט לא ממליצים למכור, מנהלי השקעות בכירים, סמנכ"לים ומנכ"לים כמעט ולא אומרים לכם שיהיו ירידות. אצלם הכל חיובי, אופטימי. ההטייה הזו היא בעיה אחת בהתבססות על תחזיות והערכות שלהם, אבל היא לא הגדולה ביותר. הגדולה ביותר היא פשוט חוסר היכולת שלהם לחזות. תעברו על התחזיות בשנה שעברה, לפני שנתיים, לפני שלוש שנים, ועוד, ותגלו שהן לא הכו את השוק. השוק היכה אותן. בעיה שלישית, קטנה יותר, היא שהם הולכים על בטוח. הם לא אמרו לכם שנאוויטס מעניינת לפני שנתיים-שלוש, הם אומרים את זה עכשיו אחרי שעלתה פי 9. הם תמיד ילכו על "המניות הרגילות" ולא ילכו על מניות קטנות.
אלו הם כללי המשחק שלהם. ואגב,
מה שיותר מאכזב שהם לא רק בינוניים במה שהם אומרים בתקשורת, הם בינוניים בתשואות - אתם אולי מאוד מרוצים כי התשואות בשמיים, אבל האמת היא שביחס לבנצ'מרק, מעטים הצליחו להכות את השוק. כשאתם רואים תשואות של 20%, 22% בקרן השתלמות המנייתית, השאלה היא מה עשה השוק - והוא
עשה יותר. גם בהשוואה למסלולים מעורבים השוק עושה יותר. הם מנהלים אקטיביים שאמורים לייצר תשואה טובה, וזה לא כך - במסלול כללי שמחולק לרוב 60% אג"ח והיתר מניות, הרווחתם כ-13-14%, אבל אם הייתם מחלקים את הכסף בין קרנות מחקות, קרנות סל על אגרות חוב ומסלולים מנייתיים
הייתם מרוויחים יותר.
בסוף, היכולת של גופים מנהלים להכות את השוק, במיוחד שרוב הכסף שלהם באפיק מנייתי, במניות בחו"ל - היא קטנה, גם בגלל דמי הניהול שמורידים את התשואה שלכם. הרגולטור צריך לספק לחוסכים יכולת להשקיע בחסכונות ארוכים לפנסיה, גמל במכשירים עוקבי
מדד בעלויות נמוכות. כשזה יהיה, התשואה שלכם תהיה גבוהה יותר, אבל כמובן שזה לא יהיה פשוט, מדובר כאן בכסף גדול: דמי הניהול בכל האפיקים המנוהלים מסתכמים בעשרות מיליארדים בשנה.
ובחזרה לתחזיות. התחזיות של המוסדיים הן תחזיות מלוטשות, יחסית בטוחות, אבל במבחן ההיסטוריה לא פוגעות. התחזיות הטובות יותר הן... שלכן. חוכמת ההמונים, ויש על זה מחקרים רבים, מצליחה לנצח. זה לא אומר שאין חשיבות למומחים, בטח שיש, אבל יש הבדל בין פרשנות-ניתוח של מומחה לעיתון-אתר ובין מה שהוא עושה בפועל. אנחנו מכירים לא מעט מנהלי השקעות שהורידו את הרף המנייתי בחודשים האחרונים בהשקעות האישיות שלהם. הם אומרים לנו שהם לא יכולים לעשות את זה בכספים שהם מנהלים כי זה לפי מחויבות תשקיפית, אבל הם חושבים שהשוק גבוה - כמעט ולא תראו את זה בתחזיות החוצה של הבית שלהם. ולכן, אנו מביאים את הסקר שלכם (הנה הסקר של שנה שעברה). בואו להצביע ולהשפיע. בסקר אתם עונים על כיוון השווקים, הנדל"ן, הדולר, וככל שהמדגם גדול יותר, כך הוא מקבל תוקף חזק יותר:
התחזית של גולשי ביזפורטל ל-2026
- פייזר מאותתת על קיפאון במכירות ב-2026 והמניה נחלשת
- הום דיפו: תחזית לצמיחה כמעט אפסית בשנה הבאה עקב ריביות ולחץ על הצרכן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגנעילה חיובית בבורסה: הבנקים ירדו 0.9% חברות הביטוח 1%; ת"א נפט וגז התחזק ב-1.9%
יום ראשון-אחרון של מסחר התסיים לו כשמדדי הדגל שנסחרו בתנודתיות הצליחו לנעול בטריטוריה חיובית עולים 0.4% בת"א 35 ו-1% בת"א 90; הביטוח שהספיק להתממש עד 2.4% התאושש ונעל בירידה של 1%; מחזור המסחר הסתכם ב-2.1 מיליארד שקל
עוד 4 ימים לסיום השנה וכבר אפשר לסכם שהייתה זו שנה היסטורית בשוק ההון. מדדי הדגל זינקו מעל 50% וכעת מתברר ש'אפקט העושר' רחב ביותר, כך לפי נתוני בנק ישראל המתפרסמים היום מהם עולה כי תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור המשיך להתרחב ברביע השלישי של 2025. יתרת התיק עלתה בכ-265.1 מיליארד שקל, עלייה של כ-4%, והגיעה לרמה של כ-6.9 טריליון שקל. העלייה נרשמת על רקע גידול רוחבי בכלל רכיבי התיק, ובעיקר במניות בארץ, באג"ח קונצרניות ובהשקעות בחו"ל. משקל תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור ביחס לתוצר עלה במהלך הרביע בכ-8.8 נקודות אחוז, והגיע בסוף התקופה לכ-332.7%. העלייה משקפת קצב גידול מהיר יותר של הנכסים הפיננסיים לעומת התוצר במשק - אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
סנטה קלאוס התעכב השנה ועדיין לא הגיע לוול סטריט, שסיימה את השבוע שטוחה. אבל אולי דווקא לתל אביב הוא נזכר להגיע, באיחור קל. אחרי הירידות החזקות של יום חמישי, היום השווקים נעלו בהתאוששות מסוימת. אם לזקוף את זה לסנטה או להתרגשות מהעובדה שזהו היום הראשון-האחרון שבו נערך מסחר השבוע, קשה לדעת, אבל נראה שהשחקנים רוצים שנישאר עם 'טעם טוב' מהיום הזה. מדדי הדגל טיפסו. ת"א 35 הוסיף 0.43%, ת"א 90 נעל בעליה של 1.06%. ועדיין, לא כולם היו שותפים למגמה החיובית. סקטור הביטוח המשיך במומנטום השלילי אמנם זו לא הצניחה של 6.8% שראינו בחמישי, אבל בשעות השיא הוא ראה ירידה של 2.4% אך לבסוף התאושש מעט ונעל בירידה של 1% למטה.
חלל
תקשורת חלל תקשורת -6.36% ירדה. החברה הודיעה על דחייה משמעותית בתשלום המקדמה (כ-1.6 מיליון דולר) מצד לקוח אסטרטגי בפרויקט ה-LEO (לוויינים נמוכי מסלול) של OneWeb. עבור חברה שנמצאת בשנים האחרונות במאבק הישרדותי ומתמודדת
עם הסדרי חוב מורכבים מול מחזיקי האג"ח, כל עיכוב בתזרים המזומנים ובמימוש מנועי צמיחה חדשים מתפרש בשוק כסיכון מהותי. המשקיעים, שקיוו כי הפעילות החדשה תסייע לחברה לייצר יציבות לאחר אובדן לוויינים בעבר ושחיקה בערך נכסיה, מגיבים בחשש לכך שהסכמים מהותיים נותרים
"על הנייר" בלבד, מה שמכביד עוד יותר על יכולת השירות של חובות העבר של החברה.
מניית אפקון החזקות 1.85% זינקה בלמעלה מ-90% השנה, ואחרי שזינקה גם בשנה שעברה בכ-85% בשנתיים האחרונות היא הניבה למשקיעים כמעט 240% והיא נסחרת בשווי שוק של 1.86 מיליארד שקל, מה שעומד מאחורי הזינוק הזה הוא הפקת לקחים, גמישות והרבה מאוד יצירתיות. במשך עשורים, אפקון הייתה מזוהה עם קבלנות תשתיות מסורתית. תחת המטריה של קבוצת שלמה (שמלצר), החברה פעלה במגוון רחב של תחומים, מחשמל ובקרה ועד לבנייה קבלנית מסיבית. אבל, המודל העסקי של שנות ה-2000, שהתבסס על צמיחה דרך פרויקטי "בטון ושלד" היה בעייתי. המרווחים בתחום צרים מאוד בין 2-4%. טעות בתכנון, עיכוב קטן בלוחות זמנים וכל עליה בתשומות היו הורסים את כל הערך הכלכלי של הפרויקט. שינויים כאלה גררו בפועל את הקבוצה להפסדים תפעוליים במגזר ההנדסה האזרחית, שקיזזו את הרווחים מפעילויות הליבה האחרות. דודי הראלי מנכ"ל הקבוצה מסביר בראיון מיוחד למה זו רק תחילת הדרך: "אנחנו בונים את הקפיצה הבאה"
- אלביט עלתה 2.6%, מדד הביטוח ירד 2.1%; המדדים ננעלו בעליות קלות
- ראלי בת"א: טבע עלתה 2.6%, הבנקים עלו 1.4%, הייפר ועל בד זינקו 16%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אל תצפו לאנשים שמרוויחים משוק ההון להיות אמיתיים לגמרי או להיות לא מוטים. הם לא יכולים להגיד לכם שיהיו ירידות. זה מבחינתם גול עצמי. אנליסטים כמעט לא ממליצים למכור, מנהלי השקעות בכירים, סמנכ"לים ומנכ"לים כמעט ולא אומרים לכם שיהיו ירידות. אצלם הכל חיובי, אופטימי. ההטייה הזו היא בעיה אחת בהתבססות על תחזיות והערכות שלהם, אבל היא לא הגדולה ביותר. הגדולה ביותר היא פשוט חוסר היכולת שלהם לחזות. תעברו על התחזיות בשנה שעברה, לפני שנתיים, לפני שלוש שנים, ועוד, ותגלו שהם לא הכו את השוק. השוק היכה אותם. בעיה שלישית, קטנה יותר שהם הולכים על בטוח. הם לא אמרו לכם שנאוויטס מעניינת לפני שנתיים-שלוש, הם אומרים את זה עכשיו אחרי שעלתה פי 9. הם תמיד ילכו על "המניות הרגילות" ולא ילכו על מניות קטנות. המנכ"לים, מנהלי ההשקעות הבכירים והאנליסטים שאומרים לכם שהשוק יעלה וממליצים על מניות אטרקטיביות שנסחרות בשיא, הם בדיוק אותם אנשים שטעו לפני שנה ולפני שנתיים ולפני שלוש - אז מי באמת צודק ולמי אפשר להאמין (אם בכלל)? הנה התשובה: תחזית ל-2026 - מה יקרה בשווקים, במחירי הדירות ובדולר?
