ביל גייטס
צילום: לע"ם, קובי גדעון

ביל גייטס: "שינויי אקלים יכולים להיות קטלניים עד פי 5 מהקורונה"

מייסד מיקרוסופט ומהפילנתרופים הגדולים בעולם שהזהיר כבר לפני 5 שנים מהאפשרות שמגפה תשבש את הכלכלה העולמית, מספק אזהרה חמורה לעתיד
ארז ליבנה | (8)

"כמה שהמגפה נוראית, שינויי אקלים יכולים להיות גרועים הרבה יותר. תדמיינו את הנזק והכאב שעשתה הקורונה, רק תחשבו שאלה ייפרשו לאורך זמן ממושך יותר ויעשו נזק רב יותר", כך הזהיר לא אחר מאשר ביל גייטס, מייסד מיקרוסופט (סימול: MSFT) ובין האנשים העשירים בעולם, בבלוג האישי שלו.

 

גייטס, שכיום הוא אחד מהפילנתרופים הגדולים בעולם, שמשקיע לא מעט זמן וכסף במציאת חיסונים למחלות כמו האבולה וגם הקורונה – כבר תרם למעלה מ-300 מיליון דולר לחקר הנגיף – גם משקיע בפיתרונות ליצירת יציבות במדינות עניות באמצעות יצירת תשתיות למים ומקורות מזון.

 

במאמר שלו, הוא דוחק במדינות העולם להוריד כמות פליטת גזי החממה, כשהשנה, הוא מציין ישנה ירידה של כ-8% בפליטות, מ-51 מיליון טונות ל-47 מיליון טונות – בעיקר לנוכח סגירת הכלכלות בשל השפעות המגפה. עם זאת, לטענתו, עדיין העולם יגיע לרמת פליטות של 92% ביחס לאשתקד.

 

בגזרת המיתות הצפויות כתוצאה מההתחממות הגלובלית, גייטס מציין שנכון לכרגע, אחוזי התמותה מהמגפה עומדים על 14 מתוך 100,000. אגב, זה המון. לפי הנתונים הרשמיים, בתוך 40 שנה אחוז המתים מהשפעות ההתחממות הגלובלית יהיו... 14 מתוך 100,000. אבל אם כמות הךיטות תימשכנה, המספר הזה יכול גם להגיע ל-73 מתוך 100,000. אם המדינות יעמדו בהתחייבויות שלהן, המספר הזה צפוי לרדת ל-10 מכל 100,000.

 

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    8 09/08/2020 10:28
    הגב לתגובה זו
    0.01%, כלומר 100 אנשים לכל מליון נפש, מתים בתאונות דרכים בשנה. בקורונה, עד כה, 93 לכל מליון מתו ברחבי העולם. זה סדר הגודל, וכל החורבן הכלכלי שעשו כאן בלתי מוצדק בעליל.
  • 5.
    סוחר ממולח 08/08/2020 13:25
    הגב לתגובה זו
    הבנו את הנרטיב שלך כבר. האנושות אשמה תמיד על עצם קיומה ועליה לשלם מחיר כבד על "חטאיה" בצורה של מיסים והגבלות. סבבה אחי, לא יקרה, לא נקנה יותר השטויות האלה, יאלה לך לישון רד לי מהאישון יא עלוקה..
  • 4.
    דגי 07/08/2020 15:21
    הגב לתגובה זו
    זבל של מפלצת שחקן ורוצח בדילול אוכלוסין תבדקו ביוטיו
  • 3.
    אלון 06/08/2020 17:52
    הגב לתגובה זו
    מי צריך את דני רופ? :-)
  • מי ששם את ניקול ראידמן כזמרת (ל"ת)
    מיני 06/08/2020 19:00
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    קיל גייטס 06/08/2020 16:36
    הגב לתגובה זו
    מה הוא מבין בכלל בשינויי אקלים ואפידמיולוגיה? אין לו שום תואר אקדמאי בשום נושא. הוא דוחף לדילול אוכלוסיה..מי יסכים לחיסונים שהוא רוצה לדחוף לעולם?
  • 1.
    ש בן אליהו 06/08/2020 16:23
    הגב לתגובה זו
    עולמנו הקטן אינו מתאים לאוכלוסיה גדולה כל כך ובוודאי לא ברמת חיים גבוהה. הגבלת הילודה בדרכים שונות היא אחת הדרכים החשובות. וגם כמובן - בנוסף לכל ההצעות של גייטס - לחדול מצריכה מופרזת.
  • אל קפיטן 08/08/2020 16:34
    הגב לתגובה זו
    שניזון מערוצי מיינסטרים ותאוריות "אקולוגיות" למיניהן. תמשיך לישון כפרה
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ
צילום: לע"מ/יוסי זמיר

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי

לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות 

מנדי הניג |

נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.   

ביצועי שיא למרות האתגרים

הנתונים החיוביים  בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.

המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.

למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.

סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.

הגירעון - נמוך מהצפוי