יונתן כץ
צילום: צביקה דור
מאקרו כלכלה

יונתן כץ: הצריכה הפרטית מפתיעה לטובה למרות שהממשלה לא עוזרת

הכלכלן הראשי של לידר מציין את נתוני הצריכה הפרטית המעודדים שפורסמו אתמול ואת שיעור האבטלה שהפתיע לטובה אך עדיין הממשלה היא זו שמעכבת את ההתאוששות הכלכלית
ניצן כהן | (2)
נושאים בכתבה צריכה פרטית

יונתן כץ, הכלכלן הראשי של לידר , נשמע אופטימי. "הנתונים שפרסם אתמול בנק ישראל מצביעים על עלייה מתונה בצריכה הפרטיתם שהיא חשובה מאוד ודי מפתיעה בהשוואה לההערכות הקודמות שלנו" הוא אומר.

בנק ישראל פרסם אתמול את נתוני רכישות בכרטיסי האשראי היומיים ומהם עלה כי היקף הרכישות החודש עלה בשיעור מתון של 3% וזאת למרות שהתחזיות המוקדמות דיברו על ירידה בהיקפי הפעילות הכלכלית והירידה באמון של משקי הבית בכלכלה.

"הנתון שהתפרסם אתמול על-ידי בנק ישראל, הוא מתפרסם מידי שבוע והוא חשוב, זה הנתון השבועי של רכישות בכרטיסי אשראי מעודכן לאתמול. באופן מפתיע יש שיפור בשבוע האחרון, אבל זה נתון יומי שמושפע מהמון גורמים, התמונה הכוללת היא עלייה מתונה בצריכה הפרטית ביולי של 3% וזו הפתעה טובה כי המצב הורע ביולי מבחינת פתיחות הכלכלה בשל העלייה בתחלואה אבל הנתון הוא חיובי.

"אני רוצה שתזכור, שבצד השלילי יש את מדד אמון הצרכנים למחצית הראשונה של יולי ומצביע על המשך ירידה (של 28%, נ.כ) במדד בהמשך למינוס ביוני ובמאי, כלומר יש ירידה באופטימיות של משקי הבית וזה לכאורה סותר את הנתונים של בנק ישראל ולכן אני מופתע לטובה מהנתונים של הצריכה הפרטית".

"בגדול" אומר כץ "אנחנו יודעים מה המצב, ענפים שלמים נפגעו והסיוע מגיע בפיגור לסקטורים שנפגעו ומצב המסעדות והאירוח והתרבות הורע. אנחנו מפגרים אחרי המדינות המפותחות בכל הנוגע לסיוע הפיסקלי (של הממשלה, נ.כ) שעושה הרבה רעש אבל ההוצאה בפועל נמוכה. מתוך 100 מיליארד שקל שהוקצו לטיפול בסקטורים שנפגעו רק 43 מיליארד שקל יצא בפועל, וחלק מזה אלה ערבויות שלא מעלות את ההוצאה והם לא סיוע פיסקלי.

"אנחנו נכנסנו למשבר עם יחס חוב תוצר של סדר גודל של 60% ואנחנו נגיע עד לסוף השנה לסדר גודל של 76%. גרמניה למשל הייתה אגרסיבית יותר כשגם היא נכנסה למשבר עם יחס חוב תוצר של 60% והיום היא ברמה של 80% ואנחנו מצפים שבישראל הסיוע יגדל, הרי בגלל זה אנחנו משלמים מסים כל השנים כשבשעת הצורך, נגדיל את החוב ונסייע לציבור. אצלנו, אגף תקציבים מרוסן מידי למרות שבסך הכל הנתונים מראים שהכלכלה הישראלית במצב סביר בהתחשב בנסיבות".

כץ מסמן כנתון חיובי גם את נתוני האבטלה שאמנם הורעו במקצת בחודש יולי אבל בחודש יוני המצב היה גרוע פחות מהתחזיות. "לפי הנתונים האחרונים, אם אין עוד סגר והחמרות נוספות, הנתונים שפורסמו אתמול הם בסה"כ חיוביים ביחס למה שרובינו ציפינו.

קיראו עוד ב"בארץ"

"האבטלה המשיכה לרדת במחצית השנייה של יוני כשאנחנו עומדים על קצב של 11.8% שזה כולל חל"ת וכל החתכים הרלוונטיים, זה לעומת 12.2% במחצית הראשונה של יוני ו-26% במאי, אז יש כאן נתון חיובי שסותר נתונים אחרים שפורסמו על ידי לשכת התעסוקה. לדעתי, נתוני הלמ"ס אמינים יותר כי הם יודעים לערוך סטטיסטיקות מעודכנות ורחבות מספיק כדי לתת תמונה כמה שיותר מלאה".

"אל תטעה" אומר כץ, "שיעור אבטלה דו-ספרתי הוא לא דבר טוב אבל המגמה מעודדת יחסית, בטח לעומת מה שצפינו קודם לכן".

באשר לחלקה של הממשלה בפעילות הכלכלית אומר כץ כי "הכלכלה הישראלית עובדת כיום ברמה של 93% לעומת היכולת שלה והחלק של הממשלה בפעילות הזו הוא בסדר גודל של 23% וזה נתון שהולך לעלות. אנחנו רוצים את זה. אנחנו רוצים לראות את הממשלה תומכת בכלכלה בימים כאלה.

"צריך לזכור, הכלכלה הישראלית נהינת היום משני יתרונות ביחס לשאר כלכלות אירופה. המשקל של התיירות הנכנסת בתוצר הוא בסדר גודל של 2% כשבאיטליה למשל מדובר ב-17% ויותר מ-20% ביוון. למעשה אנחנו כלכלה שמוציאה יותר תיירים ממה שהיא מכניסה אז למעשה אנחנו תחמכים בתוצר באירופה במקטע הזה.

"היום אנחנו רואים יותר תיירות פנים וזה תומך בכלכלה המקומית למרות הפגיעה במי שעובד בתיירות יוצאת. אני רוצה שתשים לב לסקטור ההיי-טק. המשקל של סקטור ההיי-טק בפעילות הכלכלית בישראל גבוה וזה סקטור שיחסית חסין לטלטלה שאנחנו רואים היום ואנחנו רואים את זה בנתוני סחר החוץ של ישראל ואלה נתונים מעודדים, בטח ביחס לעולם ולפילוח הפעילות הכלכלית ביחס לפילוח בישראל".

 

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    טוהר 27/10/2020 11:35
    הגב לתגובה זו
    מאיפה. הנתונים. הזויים. הללו.כנס. לבתים וראה את. העוני. והמחסור,את הצפיפות והחוסר. מעש.הצריכה. הפרטית. על. הפנים.שכר הדירה. בשחקים,עובדים. מועסקים. עשר ושתים עשרה שעות עבודה. עם משכורת. תת רעב.אתה כנראה. התכוונת. לארץ. אחרת.לא לישראל.תתעורר,!
  • 1.
    מתעניין 23/07/2020 17:05
    הגב לתגובה זו
    איך קורה שהמציאות מפתיעה את הכלכלנים כל פעם מחדש ?? הם כל כך פסימיים ?? כל כך מנותקים ?? איך אפשר לסמוך על חוות הדעת שלהם ?? איך הם מנהלים את תיקי הלקוחות שלהם ??
זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

טקס מסירת אור איתן לצה"ל, צילום: אגף דוברות וקשרי ציבור במשרד הביטחוןטקס מסירת אור איתן לצה"ל, צילום: אגף דוברות וקשרי ציבור במשרד הביטחון

אור איתן נכנסת לשירות: צה"ל קיבל לראשונה מערכת לייזר מבצעית ליירוט איומים אוויריים

מערכת "אור איתן" פותחה במפא"ת במשרד הביטחון, בהובלת רפאל ובשיתוף אלביט, וצפויה להשתלב במערך ההגנה הרב-שכבתי של צה"ל

מנדי הניג |

אחרי שנים של פיתוח, ניסויים והתאמות מבצעיות, צה"ל מקבל לידיו לראשונה מערכת לייזר מבצעית ליירוט איומים אוויריים. משרד הביטחון וחברת רפאל מסרו הבוקר את מערכת "אור איתן" (Iron Beam) הראשונה, בטקס רשמי שנערך במתקן רפאל, במעמד שר הביטחון ישראל כ"ץ ובכירי מערכת הביטחון. במערכת רואים במהלך צעד נוסף בבניית שכבת הגנה משלימה, שמיועדת להתמודד עם איומים זולים ורבים במספר, ובעיקר לשנות את משוואת העלות של ההגנה האווירית.

במשרד הביטחון מדגישים כי "אור איתן" תשתלב בחיל האוויר כחלק מהמערך הרב-שכבתי, לצד כיפת ברזל, קלע דוד וחץ. בשלב זה, המערכת מיועדת בעיקר להתמודדות עם רקטות קצרות טווח, פצמ"רים וכלי טיס בלתי מאוישים, איומים שמאפיינים את הזירות הקרובות לישראל. לא מדובר עדיין במענה לטילים בליסטיים ארוכי טווח, אך במערכת הביטחון מבהירים כי הפיתוח לא נעצר כאן, וכבר מתבצעת עבודה על יכולות מתקדמות נוספות.

המערכת עברה סדרת ניסויים נרחבת והוכיחה יכולת יירוט בפועל של מגוון איומים. הניסויים כללו תרחישים מבצעיים שונים, והם היוו תנאי מרכזי לפני ההחלטה להעביר את המערכת לשימוש מבצעי בצה"ל.

יירוט בעלות שולית נמוכה 

אחד האלמנטים המרכזיים שמבדילים את "אור איתן" ממערכות יירוט קודמות הוא ההיבט הכלכלי. בניגוד למיירטים מבוססי טילים, שבהם כל יירוט כרוך בעלות גבוהה, מערכת הלייזר פועלת בעלות שולית נמוכה במיוחד לכל הפעלה. במשרד הביטחון מציינים כי השילוב בין מקור לייזר מתקדם למכוון אלקטרו־אופטי ייעודי מאפשר דיוק גבוה, טווח פעולה משופר ויעילות מבצעית, בלי תלות במלאי מיירטים יקרים.

המשמעות היא לא רק שיפור ביכולת ההגנה, אלא גם שינוי באופן שבו ניתן להתמודד עם מתקפות רוויות, שבהן נדרש מספר גדול של יירוטים בזמן קצר. עבור מערכת הביטחון, מדובר בכלי שמרחיב את סל האפשרויות, גם מבצעית וגם תקציבית, ומוסיף שכבה נוספת לאסטרטגיית ההגנה האווירית של ישראל.


"היום, ה-28 בדצמבר שנת 2025, החל עידן הלייזר הביטחוני בעולם"