פוד טק
צילום: מצגת מילניום פוד טק

מילניום פוד-טק גייסה 26 מיליון ש'; "נהיה גוף מוביל בתחום"

כפי שהערכנו, שותפות מילניום פוד-טק הצליחה לגייס 26 שקל עם ביקושים כוללים של יותר מ-40 מיליון שקל; מנכ"ל השותפות מסביר בריאיון מה מתכננת השותפות בעתיד

גלעד מנדל | (2)

כפי שהערכנו באתר ביזפורטל, שותפות מילניום פוד-טק, בחסות טרנד הפוד-טק - גייסה בהנפקה ראשונית לציבור (IPO) את כל הסכום שביקשה לגייס. ההנפקה נסגרה כ-5% מעל מחיר המינימום והגיעו במסגרתה ביקושים מהציבור בהיקף של יותר מ-40 מיליון שקל - סך הכל השותפות גייסה בהנפקה כ-26 מיליון שקל, כאשר 5 מיליון שקל מתוך הסכום הגיעו מהשותף הכללי של השותפות. בשותפות כבר מתכננים גיוסים נוספים של 100 מיליון שקל.

מילניום כבר חתמה הסכם השקעה שבו השותפות תשקיע 1.75 מיליון דולר תמורת 17.5% מחברת סבוריט העוסקת בפיתוח תחליפי בשר מחלבונים ותאי צמחים ומעוניינת להשקיע בעוד חברות בתחום.

"בשנתיים האחרונות אני פועל בתחום הפוד טק" אומר מנכ"ל השותפות, חנן שניידר, "ניהלתי כבר בעברי חממה טכנולוגית כמו שפורסם ואני מסתובב בעולמות האלה כבר הרבה זמן, ראינו שחסר גופי השקעה שייקחו את החברות קדימה וזו הייתה המטרה שלשמה הקמנו את השותפות הזו. אין כיום גוף שמשקיע רק בחברות בשלבים מתקדמים בתחום הפוד טק - וזה מה שאנחנו רוצים לעשות, רק פוד טק".

"ההשקעה הראשונה שלנו היא בתחום התחליפים של הבשר שזהו תחום שהולך ללא ספק לשנות את חיינו. יש היום מגמה בעולם של 'מפחיתנים' שאלו אנשים שאוכלים בשר אך מעוניינים להפחית בכמות שהם אוכלים וזאת הסיבה שתחליפי הבשר נראים ונטעמים כמו בשר - כי המטרה היא פחות שוק הטבעונים והצמחונים ויותר שוק המפחיתנים שמעוניינים להפחית את האכילה של הבשר - בדרך כלל מטעמי תזונה".

מה אתם מתכננים לעשות עם הכסף שגייסתם? מה התכנון שלכם לעתיד?

"אנחנו מתכננים לעשות עד ארבע השקעות בחברות בתחום ובכך 'להנגיש' את אותן החברות לשוק, ולאחר מכן להתקדם להשקעות נוספות ולהיות גוף מוביל בעולם הפוד טק".

יש לכם בשותפות הוצאות רבות; תשלום של 25,000 דולר לשותף הכללי, תשלום למנכ"ל, יו"ר, סמנכ"ל, יועצים וגם עלות של אחזקת גוף שנסחר בבורסה. אלו הוצאות שמגיעות למעל 10% מהסכום שגייסתם כל שנה. גייסתם 25 מיליון שקל, סכום מכובד בהחלט, אך האם הסכום הזה מספיק?

"אני לא חושב שזה יגיע ל-10% כל שנה, אבל אנחנו רוצים לעשות אקזיט שילך לשותפות. אנחנו גם בונים על שותפות שהולכת וגדלה באמצעות גיוסים ובסכומים של 100 (מיליון שקל - ג.מ) וצפונה ההוצאות האלו יהיו כבר פחות משפיעות".

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    דוביד 16/07/2020 14:49
    הגב לתגובה זו
    מיטטק שווה רק 300 מיליון שקל והיא גם בתחום תחליפי בשר. הרבה יותר זולה מביונד מיט
  • 1.
    עכג 16/07/2020 14:13
    הגב לתגובה זו
    אותו קבוצה אותו משקיעים חוץ מגיוסים וסיפורים ועיקר דמי ניהול רצחני לשותפים לא ייצא כלום רק תופסים טרנד לליאון תמר סיפורי טרנד
ראסל אלוונגר (שלומי יוסף)
צילום: ראסל אלוונגר (שלומי יוסף)

טאואר זינקה ב-17% - מה אמר ראסל אלוונגר שהרים את המניה?

מנכ"ל שהציל חברה והביא אותה לשווי של 11 מיליארד דולר, מניה שמזנקת למכפילי רווח שלא היו בעבר, מסיבת AI ענקית שלא ברור אם אנחנו בתחילתה, באמצע או בסופה

אבישי עובדיה |

הדוחות של טאואר טאואר 4.53%   טובים מאוד, התחזית חזקה (מנכ"ל טאואר: "אנחנו נמצאים בעמדה חזקה - טכנולוגיות הליבה כולן מציגות צמיחה שנתית"). המניה זינקה ב-17% ל-98.2 דולר, שווי של 11 מיליארד דולר. דווקא בשווי הזה כדאי להזכיר לכולם שהקמת טאואר בארץ בתחילת שנות ה-90', שזה אומר הקמת מפעל ייצור שבבים בישראל, היתה רעיון כושל. כוח העבודה פה יקר ואין שום יתרון תחרותי מול המפעלים בעולם. טאואר הקימה מפעל שכולו סובסידיות מהמדינה ואחר כך עוד מפעל שכולו סובסידיות מהמדינה. היא הרוויחה כששוק השבבים המחזורי היה טוב והפסידה פי 5 כשהוא היה למטה. 

היא עברה הסדר חוב. היא קיבלה הנשמה מהמדינה וממשפחת עופר. ואז הדירקטוריון קיבל את ההחלטה שבדיעבד הצילה את החברה והפכה אותה לענקית במונחים מקומיים - לגייס את ראסל אלוונגר כמנכ"ל. אלוונגר קיבל לפני 20 שנה חברה כושלת וידע לנתב אותה לשני מקומות שהצילו אותה - לנישות שבהן יש לה מומחיות (כי הגדולות לא פעלו בנישות) ולפעילות ייצור בחו"ל. טאואר בזכותו היא חברה גלובלית, רווחית, צומחת, עם נוכחות באחד התחומים החשובים בעולם - שבבים.

מניית טאואר זינקה פי 2 מאז פרסום הדוח הקודם, והיא במחיר של יותר מכפול מזה שאינטל רצתה לרכוש את החברה. רכישה שלא יצאה לפועל כי הסינים התנגדו. בהתחלה המשקיעים חששו והמניה ירדה מתחת ל-30 דולר, שנתיים אחרי, הם מאוד מרוצים. 

תחום השבבים מחולק באופן גס לשניים - תחום הייצור ותחום הפיתוח. הפיתוח הוא הקצפת. אנבידיה מפתחת שבבי AI ומוכרת אותם ברווחיות גולמית של מעל 80% כי יש למוצר-לשבב ערך גדול ויתרונות טכנולוגיים. בייצור יש לרוב תחרות גדולה. יש טכנולוגיות ייצור שונות, אבל בסוף מזמין השבב יכול לעשות זאת בכמה מקומות. זאת פעילות שלא אמורה להניב רווחיות גבוהה, סוג של קומודיטי. אבל, על רקע המחסור בשבבים, הרווחיות עלתה בשנים האחרונות. טאואר גם פועלת כאמור בנישות שבהן הרווחיות טובה יותר, ומסתבר שיש בכל זאת הבדלי איכות משמעותיים בין יצרנים שונים. 

חוץ מזה, אלו הסכמים שעוטפים את הלקוח. חברה שרוכשת שבבים מיוחדים שהיא עיצבה וטאואר ייצרה, תמשיך לרכוש את השבבים האלו מטאואר במקביל לגידול בהיקף המכירות שלה, וזה יחלחל לגידול בפעילות טאואר. כלומר כשמארוול שהיא לקוחה מדווחת על גידול במכירות זה יכול לחלחל לטאואר. 

קרדיט אלעד גוטמן מנכ״ל בזק- ניר דוד ויור בזק- תומר ראב״דקרדיט אלעד גוטמן מנכ״ל בזק- ניר דוד ויור בזק- תומר ראב״ד

סרצ'לייט נערכת לצאת מבזק - נתניהו חתם על ההיתר למכירת המניות

הקרן האמריקאית תוכל למכור את מלוא אחזקותיה בתוך שנתיים ולרדת מתחת ל־5%; לראשונה, בזק תתנהל כחברה ללא בעל שליטה יחיד

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה בזק ניר דוד

ראש הממשלה בנימין נתניהו חתם על ההיתר שמאפשר לקרן סרצ'לייט לרדת מהשליטה בבזק בזק -0.48%  , הצעד האחרון שנדרש כדי להשלים את השינוי המבני בחברת התקשורת. החתימה סוגרת הליך רגולטורי של חודשים ארוכים, שבו עבר המסמך בין משרד התקשורת, משרד הביטחון והשב"כ.


עם חתימת ראש הממשלה, הקרן האמריקאית יכולה מעתה למכור את אחזקותיה בבזק, שהן כיום כ־15.9% ממניות החברה  ולרדת בהדרגה גם מתחת לרף של 5%, מבלי להזדקק להיתרים נוספים. כלומר, בזק תצטרף לשורה מצומצמת של חברות בורסאיות גדולות בישראל שפועלות ללא גרעין שליטה.


החתימה של נתניהו מגיעה לאחר שאושרה קודם על ידי שר התקשורת שלמה קרעי, שקידם את המהלך במשרדו, וכן לאחר הסכמת שר הביטחון ישראל כ"ץ והשב"כ. יחד, האישור המשולב של שלושת הגורמים מהווה את התנאי הסופי הדרוש לפי רישיון בזק. ההיתר החדש מאפשר לסרצ'לייט למכור את מניותיה בבורסה כבר החל ממחר. לקרן יינתן פרק זמן של עד שנתיים כדי להשלים את המכירה ולרדת מתחת ל־5% מהון החברה. בתקופת המעבר תוכל להותיר נציג אחד בדירקטוריון בזק, בעוד שני הדירקטורים הנוספים מטעמה יתפטרו.


בשלב זה מחזיקה סרצ'לייט בשליטה בבזק יחד עם השותף הישראלי דוד פורר, באמצעות חברת ביקום. שני הצדדים מבצעים בשנה האחרונה מהלך מכירה מדורג: במרץ נמכרו כ־5% מהמניות בכ־950 מיליון שקל, ובספטמבר עוד כ־5.7% תמורת כ־965 מיליון שקל. העסקאות הללו צמצמו את אחזקות הקרן מ־27% ל־15.9%, והן צפויות להמשיך עד ליציאה מלאה. ההיתר החדש מבטל את מגבלת המכירה בתקופת החסימה ,מהלך חריג בהסכמים מסוג זה ומאפשר לסרצ'לייט למכור גם במהלך תקופה זו, בכפוף לתיאום עם החתמים.


בזק תפעל לראשונה ללא גורם שליטה יחיד

עזיבת הקרן צפויה לשנות את מבנה הניהול בבזק. לראשונה בתולדותיה, החברה תפעל ללא גורם שליטה יחיד, אלא תחת בעלות מבוזרת של גופים מוסדיים ומשקיעים מהציבור. זהו מודל פחות שכיח בחברות תשתית מפוקחות, אך מקובל יותר בשווקים מפותחים. במשרד התקשורת מעריכים כי השינוי יגביר את השקיפות ויחזק את המשילות התאגידית בחברה. מנגד, יש מי שמזהירים כי ניהול ללא גורם מרכזי עשוי להקשות על קבלת החלטות מהירה ולדרוש תיאום הדוק יותר בין בעלי המניות.