תקדים: רוכב אופניים חשמליים הורשע בגרימת מוות ברשלנות
פרקליטות מחוז חיפה מדווחת לפני זמן קצר, כי בית במשפט השלום לתעבורה בחדרה, בפני כבוד השופט אלכס אחטר, הרשיע היום את משה לוי, תושב חדרה, בגין עברה של "גרם מוות ברשלנות", לאחר שרכב על אופניים חשמליים ופגע במהירות של 24 קמ"ש במנוח פיוטר אלפייב ז"ל – בעת שחצה את הכביש במעבר החציה ברחוב רמב"ם בחדרה באוקטובר 2017.
מעובדות כתב האישום שהוגש באמצעות עוה"ד משה אייל עולה כי ביום 16/10/17 בסביבות השעה 11:35 רכב משה לוי תושב חדרה בין 54 על אופניים חשמליים ברחוב רמב"ם בעיר חדרה, במהירות של 24 קמ"ש .
באותה העת בצומת הרחובות רמב"ם ולבזובסקי עמד המנוח פיוטר אלפייב בן 88, על שפת המדרכה ושוחח עם אנשים במקום. לפי כתב האישום, על אף שהבחין במנוח, המשיך לוי בנסיעה לעבר מעבר החציה, בלא שהאט את מהירות נסיעתו לכדי אפשרות של עצירת האופניים לפני מעבר החצייה.
בשלב זה, החל המנוח בחציית הכביש במעבר החצייה, ממזרח למערב, ומימין לשמאל בכיוון רכיבתו של לוי. על פי כתב האישום, לוי אשר לא הבחין בו, על אף שיכול וצריך היה להבחין בו, המשיך ברכיבה רציפה, בלא שהאט ממהירות רכיבתו, על מנת לאפשר למנוח לחצות את הכביש. עוד עולה כי לאחר שחצה המנוח מרחק של כשני מטרים במעבר החציה פגע לוי עם האופניים במנוח, אשר נפל ונחבל.
- הקנס נמוך מדי - ורק שליש מבעלי הקורקינטים דורשים לקבל לוחית זיהוי
- החל מהיום: קנסות על קורקינטים ואופניים חשמליים ללא לוחית זיהוי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כתוצאה מכך נפגע המנוח ונגרמו לו שברים בגולגולת ודימום מוחי. כשבועיים לאחר מכן, ביום 1.11.17 נפטר המנוח במהלך אשפוזו בבית החולים, כתוצאה מהתדרדרות במצבו עקב פציעתו בתאונה.
- 3.המלש 24/06/2020 15:59הגב לתגובה זוכל רכב חשמלי ולא משנה איך הוא נראה חייב בביטוח חובה. אחרת כל פסק דין מרשיע אין לו תוקף.
- 2.לעמיד לדין את ישראל כץ רוצח ההמונים הביא עלינו את המכה (ל"ת)דן 24/06/2020 15:02הגב לתגובה זו
- 1.אלון 24/06/2020 15:00הגב לתגובה זומעניין מה עם נהגים שדורסים הולכי רגל, לדוגמא זה שהרג בגבעתיים הולך רגל במדרכה, או השוטרים שדרסו ילד שרכב על אופניים בהתנחלות. מה עם ראשי הערים שלנו שלא דואגים לתשתיות רכיבה והליכה? לא רשלנות?

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

האוצר חותם על זיכיון לאנרגיה סולארית
מתקן פוטו-וולטאי בתחנת PLOT A משלב סוללות ויעבוד במודל PPP, עם יעד הזרמה של 80 מגה-וואט לרשת וקיבולת אגירה של כ-400 מגה-וואט שעה
ועדת המכרזים המיוחדת לפרויקטי אנרגיה סולארית באגף החשב הכללי חתמה היום על הסכם זיכיון עם קרן נוי וחברת שיכון ובינוי אנרגיה להקמה של מתקן אנרגיה סולארית משולב אגירה בתחנת הכוח התרמו-סולארית PLOT A באשלים. ההסכם הוא במודל PPP, כלומר שותפות בין המדינה לגורם פרטי, שמכסה את כל המסלול מהכסף ועד העבודה בשטח, מימון, תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה.
לפי פרטי הפרויקט, המתקן צפוי לספק חשמל לרשת הארצית בהספק של 80 מגה-וואט. ההספק המותקן של הפאנלים עומד על 150 מגה-וואט (המותקן), וקיבולת האגירה בסוללות מגיעה לכ-400 מגה-וואט שעה. החשמל יימכר לרשת בהתאם לאסדרה של רשות החשמל למתקנים משולבי אגירה במתח עליון, שפועלים במודל שוק תחרותי.
שימוש בתשתיות קיימות ומקסימום קרקע
הקמה מתוכננת בשטחים התפעוליים שבין השקתות הפרבוליות של תחנת PLOT A, תוך ניצול הקרקע והתשתיות שכבר נמצאות באזור. מבחינת המדינה זה מהלך שמדבר בשפה של יעילות, פחות פתיחת שטחים חדשים ויותר הוספה על תשתית קיימת.
באוצר מציגים את המתקן כחלק מיישום מדיניות ממשלתית שמתחברת להחלטת ממשלה מס' 465 מאוקטובר 2020, שקובעת צורך בהקמת הספק ייצור נוסף מאנרגיות מתחדשות. היעד הממשלתי הוא להגיע ל-30% ייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות מסך צריכת החשמל עד 2030, והפרויקט באשלים נכנס לתוך המסגרת הזו דרך חיבור לרשת והוספת אגירה שמאפשרת גמישות תפעולית.
- 400 אלף ילדים בשנה ילמדו על אנרגיות מתחדשות
- אפולו פאוור יורדת לאחר הנפקה של כ-50 מיליון שקל ודילול של עד 22%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איך זה משתלב בתמונה הרחבה של הדרום
הפרויקט מצטרף לשורת מתקני אנרגיה מתחדשת שקודמו באזור על ידי אגף החשב הכללי. לפי האוצר, אחרי הקמת המתקן הזה, כלל הפרויקטים באזור צפויים לספק מעל 800 מגה-וואט של אנרגיות מתחדשות לרשת החשמל. בהקשר של משק החשמל, המשמעות היא תוספת יכולת ייצור שמתיישבת עם ביקושים משתנים, במיוחד כשיש גם סוללות שמאפשרות להזיז חלק מהאספקה לשעות שבהן צריך יותר.
