עמיר פרץ
צילום: גדעון שרון, לעמ

פרץ בעקבות כ"ץ - נותן מתנות לעסקים; אנחנו נשלם את החשבון

אחרי שישראל כ"ץ שר האוצר הנכנס סיפק מתנות לחברות שמחזירות עובדים (7,500 שקל על כל עובד שמוחזר מחודש יוני), עמיר פרץ, שר הכלכלה הנכנס מספק הטבות ענק והקלות לחברות ומפעלים - הם רוצים "להיות בסדר" ובדרך הם "דופקים" את הציבור
ערן סוקול | (11)

משרד האוצר ומשרד הכלכלה מתקוטטים. הם מתקוטטים על הקרדיט - הם רוצים להיזכר כאלו שנתנו לעסקים תמיכה ועזרו להם לצאת מהמשבר. הבעיה הגדולה היא שהם מתקוטטים "על הגב שלנו". המתנות הנדיבות שם נותנים לעסקים הם על חשבוננו - החשבון עוד יגיע, אם לא עכשיו אז בהמשך. היו מוכנים לספיגה. 

אחרי שישראל כ"ץ, שר האוצר הנכנס, החליט כי עסק שמחזיר עובדים יזכה למענק חד פעמי של 7.5 אלף שקל על כל עובד שיוחזר ורק כדי להבין - מדובר בהטבת ענק לחברות גדולות ובעיקר לרשתות הגדולות, הטבה שמסדרת להן רווחים פנומנליים, עמיר פרץ רוצה גם קרדיט.

פרץ שנכנס לתפקיד כשר הכלכלה מספק הקלות והטבות שאמנם קשה למדוד אותן אבל הם שווים כנראה מיליארדים. מדובר בהקלות בעמידה בתנאים למענקי הון ומענקי השקעות. כשמשרד הכלכלה מעניק הטבות למפעל מסוים אותו מפעל צריך לעמוד בתנאים מסוימים. מדובר גם בהטבות הוניות - מענקים וגם בהטבות מס - מיסוי נמוך.

אז מה פרץ בעצם עשה - הוא הוריד את התנאים כך שהחברות האלו לא צריכות לעמוד בתנאים, לא צריכות לדוגמה להעסיק עובדים בהיקף מסוים. הן יהיו זכאיות ממילא להטבות. האבסורד - מצד אחד - משלמים על כל עובד שיוחזר ומצד שני אומרים - לא נורא אם לא תחזירו, עדיין ניתן לכם הקלות. אבסורד גדול. והבעיה הגדולה - אנחנו נשלם כאמור את המחיר, את ההטבות הענקיות האלו לחברות, רשתות ומפעלים.

הקלות שיינתנו במסגרת מסלולי התעסוקה

משרד הכלכלה מסר כי הנהלים החדשים גובשו לאחר בחינת תוצאות סקר שערכה הרשות בקרב עשרות עסקים מענפים שונים ובגדלים שונים, להם כתבי אישור, אשר הצביעו על ההקלות שיכולות לסייע להם לצלוח תקופה זו. ככלל, ההקלות מותנות בהגשת בקשה לרשות, אשר מצביעה על קשר בין אי העמידה בכתב האישור לבין משבר הקורונה.

להלן פירוט חלק מההקלות:

ירידה במספר המשרות החדשות, תמהיל העובדים ועלות השכר אליהם התחייב העסק - כיום, עסק זכאי למענק החל מגיוס מספר משרות מינימלי הקבוע בהוראת המנכ"ל הרלוונטית, עמידה בתמהיל עובדים מסוים (למשל לפחות 70% מאוכלוסיות ששיעור השתתפותן בתעסוקה נמוך או 60% מתגוררים באזורי עדיפות לאומית) ועמידה בתשלום עלות השכר מינימלית (למשל 75% מהשכר הממוצע במשק). בעקבות ההקלה, יאושרו תשלומי מענקים בגין העסקה בפועל גם במקרה של ירידה של עד 20% ממספר המשרות, תמהיל העובדים ועלות השכר המינימליים הקבועים כתנאי סף בהוראת המנכ"ל הרלוונטית ובמקרה של עסקים קטנים החל מגיוס של 3 עובדים.

הקפאת תכנית או הארכת תקופת ההיערכות (הקמה) - ניתנה האפשרות להקפיא את התכנית או להאריך את תקופת ההקמה עד חודש ספטמבר 2020 והתכנית תוארך בהתאם. 

קיראו עוד ב"בארץ"

הקלה בהצגת אסמכתאות - תובנה מרכזית שעלתה היא, כי עסקים מתקשים בעת הזו להציג את כלל האסמכתאות הנדרשות לתשלום. על כן, אושר בנוהל כי העסק יוכל להשלים חלק מהמסמכים בהמשך במידה ויצהיר על נכונות הפרטים המדווחים. כמו כן ניתנה ארכה של 60 ימים נוספים להגשת דיווחים.

קיזוזים בעקבות סטייה מהתחייבות בכתב האישור - כיום, בתום כל שנת הפעלה נבדקת עמידת מקבל הסיוע בהתחייבויותיו לפי כתב האישור. במידה וקיימת סטייה מכתב האישור, מופחת מהמענק סכום מסוים בהתאם ל"עקרונות הקיזוז" כמפורטים בכתב האישור. בעקבות ההקלה, ככל שיוכח קשר סיבתי בין אי העמידה בתכנית לבין משבר הקורונה, לא יתבצע קיזוז מהסיוע.

שינויים בכתב האישור - על פי ההקלה, משבר הקורונה ייחשב כנסיבה אשר השפיעה על העסק, והביאה לצורך בשינויים בכתב האישור. בבקשות אשר יאושרו, ניתן יהיה להכיר בשינויים רטרואקטיבית החל מחודש מרץ 2020, מועד התפרצות הנגיף בישראל (ולא ממועד הגשת הבקשה, שתוגש מאוחר יותר).

חילוט ערבות והחזר מענקים - כיום, לוועדת ההקצאה ישנה סמכות לבטל את כתב האישור ולהחליט על חילוט מלא/יחסי/אי חילוט ערבות שהפקידה החברה כתנאי לקבלת המענק, וזאת בהתאם לנוהל חילוט ערבויות אשר מפורט בהוראות המנכ"ל. בעקבות ההקלה, נוהל חילוט הערבויות יכלול גם את משבר נגיף הקורונה. הקלות שיינתנו במסגרת מסלול מענקים עפ"י החוק לעידוד השקעות הון:

הארכת תקופת ביצוע של תכניות מאושרות משנתיים לחמש שנים – כל כתבי האישור הפעילים, ואלה שיינתנו בשנת 2020, יוארכו עד לתום חמש שנים מיום מתן כתב האישור לתכנית המאושרת המקורית, לא תידרש הגשת בקשה להארכה, החברה תודיע לרשות להשקעות בדבר רצונה לקבל הארכת מועד הביצוע עד לתום השנה החמישית.

בחינת ואישור שנת הפעלה – תורחב הסמכות לאשר שנה מסוימת כשנת הפעלה גם במקרים בהם יש חריגה מהקריטריונים שבנוהל, וזאת בכפוף לנימוק הבקשה ולאישורה. כאמור, שנת ההפעלה הינה מפתח למדידת הצלחת התכנית. הקלה זו מאפשרת את הגמישות אשר עשויה לסייע לחברה לעמוד בתכנית עצמה.

הקלות בבדיקת דוחות ביצוע סופיים – במידה והמועד האחרון לביצוע ההשקעות בתכנית המאושרת חל בשנים 2020-2021 או ששנת ההפעלה שנקבעה עבור התכנית היא בשנים אלה, ניתן יהיה לאשר הקפאה בטיפול בדוח הביצוע (ולא שנה כפי שנהוג במצב רגיל).

הקלה באישור דוחות ביצוע סופיים - עד כה בעל כתב אישור אשר עמד בתנאי הסף "מפעל בר תחרות" (ייצוא כחוק), ועמד ביעדי התכנית המאושרת בשיעור של 80% ומעלה אושר עבורו דוח ביצוע סופי ע"י מחלקת הביקורת ללא צורך באישור המנהלה. ההקלה כאן מאפשרת למחלקת ביקורת סמכות לאשר דוח ביצוע סופי למפעלים אשר עמדו ביעדי התכנית המאושרת בשיעור של 70% ומעלה. יש כאן הקלה מנהלית שמקצרת את זמני הביצוע של אישור דוחות ביצוע סופיים.

הקלה בעניין החזר מענקים בגין אי עמידה - בשיקולים לדרישת החזר חלקי של הטבות (מענקים) על פי נוהל עמידה ביעדים, יתווסף שיקול נוסף שהינו "השפעת נגיף הקורונה". המנהלה תהיה רשאית להתחשב בשל סעיף זה וזאת לאחר שהמפעל הציג לה מסמכים ותיעוד, וכן הוכח קשר סיבתי בין השפעת משבר הקורונה לאי עמידה מלאה בתנאי התכנית המאושרת.

בדיקת תכניות ביצוע השקעות מרחוק - נקבע נוהל ביניים לעניין בדיקת ביצוע השקעות במכונות וציוד ע"י מהנדסים וחברות מלוות זאת באמצעות בדיקה מרחוק ותיעוד דיגיטלי אשר ככל שהבדיקה תימצא כי ההשקעות בוצעו כנדרש, יתאפשר שחרור מענקים. 

תגובות לכתבה(11):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    דרור 07/06/2020 12:41
    הגב לתגובה זו
    איך לפרץ יש פנים להיות בפוליטיקה אחרי השקרים ששיקר את מצביעיו והמניפולציות המגעילות שלו . איזה דוגמא האיש משאיר לצעירים ולדור הבא שצריך לשרת בצבא ולהנהיג את המדינה .
  • 8.
    ג'ק 05/06/2020 15:16
    הגב לתגובה זו
    שלי שלי , שלך שלי. הכל מותר כדי לקדש את המטרה , גם לשקר וגם לרמוס מילים ועקרונות , פשוט מגעיל .
  • 7.
    דרור 05/06/2020 13:02
    הגב לתגובה זו
    פרץ לכלך בגדול . הכל מילים חסרות אחריות ומוסר . אסון שהדור הצעיר רואה מי הם "מנהיגיו " . עסקנים קטנים ומושחתים . עם קצת כבוד היו פורשים והולכים הביתה .
  • 6.
    ממשלה מושחתת ומתאבדת בתמיכת כחול לבן ומפלגת העבודה ל (ל"ת)
    יעל 03/06/2020 16:11
    הגב לתגובה זו
  • היא לא מתאבדת. אנחנו מיועדים לשחיטה או נכון יותר סחיטה (ל"ת)
    ג 03/06/2020 19:52
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    בני 03/06/2020 13:55
    הגב לתגובה זו
    למה משלם המיסים צריך לממן בעלי אולמות וגני ארועים,אמרגנים ומארגנים של מסיבות טראנס,יצרניות עוגות מעוצבות מתל אביב,אמנים בעיני עצמם ועוד כל מיני מקצועות אוויר? שילכו לעבוד במשהו מועיל ויצרני כמו בתעשייה חקלאות בניין,תמיד יש ביקוש שם לידיים עובדות.
  • 4.
    ארי 03/06/2020 13:28
    הגב לתגובה זו
    מתי היה דבר כזה שעסק ייצר ללא עובדים הרי ברור שזה האינטרס הראשון שלו למצוא עובדים וכאן הוכים יוצרות נותנים מתנה למי שבין כך יעשה את הדבר הראשון למצוא עובדים ללא כל מתנה , טמטום !
  • 3.
    העיתונאים הם חרא של עם - אם לא נותנים הם זועקים שדופקים את התעשייה ואם נותנים הם זועקים שדופקים את הציבור (ל"ת)
    אנונימי 03/06/2020 13:17
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    חיסול משק הגז 03/06/2020 13:09
    הגב לתגובה זו
    ייבוא גז כאשר יש לנו כמויות גז עצומות זה פיגוע ! פיגוע בחברות שהשקיעו מיליארדים. פיגוע במדינה השקיעה מיליארדים בביטחון ובצוללות . פיגוע בהכנסות המדינה ממסים .מס שישנסקי . פיגוע בתעסוקה .פיגוע הטייקון האחרון . דווקא בזמן משבר עולמי .חוצפה ישראלית ! למה לא לנסות ייבוא גז ? למה שהתחרות לא תהיה הוגנת ?
  • 1.
    דויד 03/06/2020 12:40
    הגב לתגובה זו
    הייתם צריכים להראות למדינה שהליכוד הביא אסון כלכלי ובבחירות הייתם מתרוממים אתה וגנץ טיפשים הקול שלי יעבור לתלם
  • גד 03/06/2020 19:54
    הגב לתגובה זו
    הם גרמו לממשלת הבזבוזים הגדולה, לשכות מיותרות ורכבי שרד על חשבון הקופה אפילו ביבי לבד מעולם לא הגיעה לכזו גזילת הקופה הציבורית
זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

טקס מסירת אור איתן לצה"ל, צילום: אגף דוברות וקשרי ציבור במשרד הביטחוןטקס מסירת אור איתן לצה"ל, צילום: אגף דוברות וקשרי ציבור במשרד הביטחון

אור איתן נכנסת לשירות: צה"ל קיבל לראשונה מערכת לייזר מבצעית ליירוט איומים אוויריים

מערכת "אור איתן" פותחה במפא"ת במשרד הביטחון, בהובלת רפאל ובשיתוף אלביט, וצפויה להשתלב במערך ההגנה הרב-שכבתי של צה"ל

מנדי הניג |

אחרי שנים של פיתוח, ניסויים והתאמות מבצעיות, צה"ל מקבל לידיו לראשונה מערכת לייזר מבצעית ליירוט איומים אוויריים. משרד הביטחון וחברת רפאל מסרו הבוקר את מערכת "אור איתן" (Iron Beam) הראשונה, בטקס רשמי שנערך במתקן רפאל, במעמד שר הביטחון ישראל כ"ץ ובכירי מערכת הביטחון. במערכת רואים במהלך צעד נוסף בבניית שכבת הגנה משלימה, שמיועדת להתמודד עם איומים זולים ורבים במספר, ובעיקר לשנות את משוואת העלות של ההגנה האווירית.

במשרד הביטחון מדגישים כי "אור איתן" תשתלב בחיל האוויר כחלק מהמערך הרב-שכבתי, לצד כיפת ברזל, קלע דוד וחץ. בשלב זה, המערכת מיועדת בעיקר להתמודדות עם רקטות קצרות טווח, פצמ"רים וכלי טיס בלתי מאוישים, איומים שמאפיינים את הזירות הקרובות לישראל. לא מדובר עדיין במענה לטילים בליסטיים ארוכי טווח, אך במערכת הביטחון מבהירים כי הפיתוח לא נעצר כאן, וכבר מתבצעת עבודה על יכולות מתקדמות נוספות.

המערכת עברה סדרת ניסויים נרחבת והוכיחה יכולת יירוט בפועל של מגוון איומים. הניסויים כללו תרחישים מבצעיים שונים, והם היוו תנאי מרכזי לפני ההחלטה להעביר את המערכת לשימוש מבצעי בצה"ל.

יירוט בעלות שולית נמוכה 

אחד האלמנטים המרכזיים שמבדילים את "אור איתן" ממערכות יירוט קודמות הוא ההיבט הכלכלי. בניגוד למיירטים מבוססי טילים, שבהם כל יירוט כרוך בעלות גבוהה, מערכת הלייזר פועלת בעלות שולית נמוכה במיוחד לכל הפעלה. במשרד הביטחון מציינים כי השילוב בין מקור לייזר מתקדם למכוון אלקטרו־אופטי ייעודי מאפשר דיוק גבוה, טווח פעולה משופר ויעילות מבצעית, בלי תלות במלאי מיירטים יקרים.

המשמעות היא לא רק שיפור ביכולת ההגנה, אלא גם שינוי באופן שבו ניתן להתמודד עם מתקפות רוויות, שבהן נדרש מספר גדול של יירוטים בזמן קצר. עבור מערכת הביטחון, מדובר בכלי שמרחיב את סל האפשרויות, גם מבצעית וגם תקציבית, ומוסיף שכבה נוספת לאסטרטגיית ההגנה האווירית של ישראל.


"היום, ה-28 בדצמבר שנת 2025, החל עידן הלייזר הביטחוני בעולם"