7 בנקים מרכזיים בעולם רכשו במרץ נכסים ב-1.4 טריליון דולר
במקביל להתפרצות נגיף הקורונה ששיתק את רוב הפעילות בעולם, ניתוח שערכו במורגן סטנלי מעלה כי מאזני הפד, ה-ECB, ה-BOJ וה-BOE התנפחו ב-6.8 טריליון דולר
7 הבנקים המרכזיים המשמעותיים בעולם רכשו בחודש מרץ לבדו נכסים פיננסיים ב-1.4 טריליון דולר, סכום הגבוה פי 5 מסכום השיא שנרשם בשנת 2009 של היקף רכישות בחודש אחד. ניתוח שעשו במורגן סטנלי מגלה כי מאזני הפד, ה-ECB, ה-BOJ וה-BOE התנפחו בלא פחות מ-6.8 טריליון דולר.
הכלכלן הראשי של דויטשה בנק אמר היום כשהתפרסמו הנתונים כי מדובר בסכומים לא נורמליים שנותנים אמת מידה לסדרי הגודל של נזקים כלכליים שנגרמים בשל סגירה של כלכלות העולם.
את היקף הרכישות הגדול ביותר ביצע הפדרל ריזרב שהקצה סכום בלתי מוגבל לרכישת אגרות חוב ממשלתיות ואגרות חוב מגובות משכנתאות והשקיע טריליוני דולרים ברכישת אגרות חוב מוניציפליות וקונצרניות.
יש לזכור שהיקפים כאלה של אגרות חוב שנרכשות הופכות את מאזן הפדרל ריזרב לכזה שכמעט לא יהיה ניתן למכור את הנכסים האלה בשווקים בשל היקפם הכספי, מה שיגרום לכך שמאזן הפדרל ריזרב (ושאר הבנקים המרכזיים בעולם) ימשיך להיות מפלצתי עוד שנים רבות ולמעשה עד פירעון, אם בכלל, של אגרות החוב שנרכשו. המשמעות של הדברים שהסיכון שנמצא היום בידיים של הבנקים המרכזיים ויישאר בידהם עוד הרבה שנים נמצא היום בשיא של כל הזמנים וזאת, יש לזכור, כשאנחנו רק בראשיתו של המשבר הכלכלי הנוכחי.
- 2.ווואאאווו 23/04/2020 06:59הגב לתגובה זוווואאאווו
- 1.לא קונה 22/04/2020 02:45הגב לתגובה זומשבר מוניטארי אמור לפגוע במטבע. אבל בכל משבר אנשים רצים לדולר וליורו. אם כן מה בדיוק יקרה עם הדולר,השקל, המניות?
.jpg)
שיא של יותר מעשור: הנחושת מזנקת ומובילה את הראלי העולמי במתכות
שיבושי היצע, ציפיות להרחבה כלכלית בסין, היחלשות הדולר וחששות ממכסים בארה״ב דוחפים את מחירי הנחושת לשיאים היסטוריים ולעלייה שנתית של מעל 40%
שוק המתכות העולמי מסיים את השנה בעליות שערים, כאשר הנחושת נמצאת במוקד לאחר שקבעה שיאי מחיר חדשים במספר בורסות מרכזיות. המתכת התעשייתית, הנחשבת סמן למצב הכלכלה העולמית, חצתה לראשונה את רף 12 אלף הדולר לטון וממשיכה להיסחר ברמות גבוהות במיוחד גם לאחר תיקונים קלים.
מחיר הנחושת זינק לשיא של כ־12,160 דולר לטון. מדובר בהמשך ישיר לראלי שנמשך מאז אוקטובר, ראלי שמעמיד את 2025 כאחת השנים החזקות ביותר לנחושת זה למעלה מעשור. העליות בנחושת משתלבות בגל רחב יותר של התחזקות בשוקי הסחורות. גם הזהב והכסף טיפסו לשיאים חדשים, על רקע מתיחות גיאופוליטית, ציפיות להקלה מוניטרית בארה״ב והיחלשות הדולר. עבור משקיעים רבים, שילוב זה מחזק את האטרקטיביות של מתכות הן כהשקעה והן כנכס גידור.
אנליסטים מציינים כי מחירי הנחושת מקבלים תמיכה גם מהציפייה לצעדים נוספים לעידוד הכלכלה הסינית. כל איתות להרחבה פיסקלית או מוניטרית בסין מתורגם במהירות לעליות במחירי מתכות תעשייתיות, בשל משקלה המרכזי של המדינה בצריכה העולמית.
ברקע העליות עומדים גם שיבושי היצע ממשיים. מאז אוקטובר אירעו תקלות חמורות במספר מכרות גדולים, שפגעו ביכולת הייצור והציפו מחדש חששות ממחסור. גם לפני אותם אירועים, אנליסטים כבר הזהירו כי הביקוש העתידי עלול לעלות על ההיצע בשנים הקרובות.
- "רנסנס" תעשייתי - מתכוננים לגל הבא
- המתיחות בין ארה"ב לסין משפיעה על שוק הסחורות והקדמה הטכנולוגית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שוק הנחושת צפוי להיכנס לגרעונות משמעותיים
בג׳פריס מעריכים כי גם בתרחיש של צמיחה עולמית מתונה, סביב 2% בשנה, שוק הנחושת צפוי להיכנס לגרעונות משמעותיים כבר במהלך השנה הקרובה. הערכה זו מחזקת את ההבנה כי הלחץ בשוק אינו זמני בלבד.
טראמפ ומאסק (X)מי אנשי השנה שלי בוול סטריט?
כרגיל עם סיומה של השנה האזרחית, מגיע מבול הערכות לגבי "איש השנה" בוול סטריט, מי השפיע הכי הרבה על התנהגות השוק וכיכב הכי הרבה בכותרות. ברשימה שלי זו השלישייה המנצחת: נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, אילון מאסק וג'נסן הואנג, מנכ"ל ומייסד אנבידיה שהוביל את מהפכת ה-AI
"אנחנו אוהבים לחשוב שהבאנו חדשנות לעסקי החדשות, אבל יש דברים שאי אפשר להמציא מחדש וסקירת סוף השנה היא אחד מהם," כתבה ליז הופמן, עורכת Semafore ולשעבר עיתונאית בכירה בניו יורק טיימס. ברוח צנועה זו, הופמן מונה את תשעת הסיפורים העסקיים הגדולים לשנת 2025, ביניהם היווצרות בועת ה-AI, הקפיטליזם המדיני של הנשיא טראנפ, התפתחות כלכל הקזינו ועוד. אזקק מכאן את הסיפורים הגדולים שלהם יש אימפאקט משמעותי על השוק גם השנה וגם לשנים הבאות.
ראשית כל, נראה כי למרות אופן הדיבור שלו, המדיניות של טראמפ בכול התחומים מצליחה, כאשר לדעתי הטענה הזו תאומת יותר במהלך שנת 2026 שעומדת בפתח וגם במזרח התיכון. טראמפ, הוא ללא ספק האדם המשפיע ביותר על העולם הכלכלי שוול סטריט בתוכו.
הופנן מדייקת כשהיא כותבת כי "המכסים של הנשיא דונלד טראמפ היו או תיקון הכרחי לשנים של מדיניות סחר קלוקלת או מס מיותר ומעוות שוק על האמריקאים. מה שהם לא היו, להפתעתם של כלכלנים ומשקיעים רבים שציפו לכך, זה אסון כלכלי. עסקים הסתגלו, המחירים עלו מעט, ומנהלים, שקראו נכון את הקהל, מיהרו לעצב מחדש את סדרי העדיפויות שלהם כביטחון לאומי. "יום השחרור" (השם שהעניק טראמפ ליום הטלת המכסים) היה מטח הפתיחה של שכתוב גורף של המדיניות הכלכלית של ארה"ב, שראה את הממשלה מפנה משאבי מדינה הן לתעשיות לאומיות חיוניות והן למופעי צד שהעשירו את המעגל הפנימי של הנשיא. גם הרפובליקנים וגם הדמוקרטים עוסקים כעת בבחירת מנצחים ומפסידים ודוחפים את ארה"ב לעבר מודל ממשלתי שמדינות אחרות, בעיקר באסיה ובמזרח התיכון, מתרחקות ממנו".

- טראמפ: אם השווקים חזקים יו״ר הפד צריך להוריד ריבית
- טראמפ מתקרב להכרעה על יו״ר הפד הבא ודורש ריבית נמוכה בהרבה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עם אילון מאסק וג'נסן הואנג הסיפור הוא שונה וסנסציוני, מאחר והשניים הללו משנים את העולם באמצעות מהפכת הטכנולוגיה. הואנג, יליד טאיוואן שהיגר לארה"ב, סיים את לימודיו באוניברסיטת סטאנפורד והקים את אנבידיה ב-1993 אותה הוא מוביל מאז. הוא הצליח למזג את הבינה המלאכותית לתעשייה, הרבה קודם לתחזיות ושינה לחלוטין את כלכלת העולם. אין שום ספק שהתואר "הארכיטקט של ה-AI" שניתן לו ע"י מגזין Time מוצדק וכך גם הערך המטורף שהשוק מעניק לחברה שלו. כול זה ללא קשר להחלטה שלו להקים מרכז פיתוח בישראל, החלטה שמלמדת אותנו גם לקח, לפיו אם נפסיק להתעסק או לבכות על מר גורלנו ובמקום זאת נמשיך בדרך שהתוו מנהיגי הציונות, מבלי לחשוד בכול אחד שהוא נגדנו, אז המילים "אור לגויים" לא יהוו סיסמה בלבד, אלא הם יהיו למציאות. לא רק הואנג גילה את ישראל, כול ענקי התעשייה בעולם מחטטים במקומותינו. רובם אומנם בניסיון לקנות בזול ידע ששווה הרבה יותר כאשר הם מנצלים את 'תרבות האקזיט', אבל לא מעט מהם בוחנים פה הזדמנויות בגלל האמונה ביכולות המקומיות. מאסק מאידך, משנה את העולם מזה למעלה מ-25 שנים, הצליח, במהלך 2025 להוכיח לעולם, שוב, שחלומות ניתנים למימוש. האיש הזה, שבשנת 2001 הקים את SpaceX וב-2004 רכש את טסלה, הצליח, עד כה, להוביל להקמת 3 תעשיות ענק גלובליות, החלל, הרכב החשמלי והרכב האוטונומי. בפוסט ברשתות החברתיות ביום רביעי האחרון, הציע מאסק ש"בינה יישומית (applied intelligence)" יכולה לגרום לצמיחה כלכלית דו-ספרתית בטווח הקרוב ולצמיחה תלת-ספרתית תוך חמש שנים. "צמיחה דו-ספרתית מגיעה תוך 12 עד 18 חודשים. אם בינה יישומית היא המייצגת של צמיחה כלכלית (כפי שהיא צריכה להיות) תלת-ספרתית אפשרית בעוד כ-5 שנים", כתב ברשת X שבבעלותו.
