גואטה ברקת
צילום: ענבל מרמרי ודוברות משרד האוצר

גואטה נגד ברקת - ככה לא פותרים את בעיית החוב הקונצרני

יו"ר הרשות לני"ע מסבירה לראש רשות שוק ההון שהוא לא יכול להציל את המצב לבדו בסוגיית החוב הקונצרני שהתפתחה במשבר הקורונה. לדבריה יש לקיים התייעצות רחבה ולקדם הצהרה משותפת של כל הרגולטורים הפיננסיים
ערן סוקול | (6)

יו"ר הרשות לני"ע ענת גואטה מסבירה לד"ר משה ברקת העומד בראש רשות שוק ההון שהוא לא יכול להציל את המצב לבדו בסוגיית החוב הקונצרני שהתפתחה במשבר הקורונה. "אני עדיין בדעה כי יש לחתור לפתרון מערכתי על מנת להגיע לתוצאה המיטבית..." אך לדבריה יש לקיים התייעצות רחבה ולקדם הצהרה משותפת של כל הרגולטורים הפיננסיים - רשות שוק ההון, בנק ישראל, הפיקוח על הבנקים והרשות לני"ע.

הביקורת של הרשות לני"ע על רשות שוק ההון מגיעה במסגרת מכתב ששלחה היום גואטה לברקת, בתגובה להודעת רשות שוק ההון אשר הציעה לספק גלגל הצלה לשוק האג"ח הקונצרני ולאפשר מעין דחייה של תשלומים באגרות חוב קונצרניות, במטרה למנוע הסדרי חוב, כאשר בתמורה, החברות יצטרכו להעלות את הריבית למחזיקים (לכתבה המלאה).

לדעתה של גואטה התוכנית של ברקת מספקת פתרון למספר מועט מדי של חברות שנמצאות במצוקה, כאשר לתפיסתה יש צורך להרחיב את היריעה, כל עוד מדובר בחברות סולבנטיות שנקלעו לכשל תזרימי ארעי בלבד, כתוצאה ממשבר הקורונה.

אז מה בעצם מה מפריע לגואטה?

קווים מנחים במקום תנאי סף

בעוד במסגרת הצעתה הראשונית של רשות שוק ההון הוצע לקבוע תנאי סף למתן הקלות לחברות, ברשות לני"ע חושבים שיש להציע למוסדיים קווים מנחים בלבד. "בסוף היום האחריות לניהול החוב מוטלת על כתפיהם, והם יוכלו לשקול אותם בבואם לדון בבקשת דחיית פירעון על ידי חברה", מסבירים ברשות ני"ע ומדגישים כי הרוב המכריע של החברות בבורסה בכלל לא יעמדו בתנאי הסף המוגדרים במתווה שפורסם על ידי רשות שוק ההון.

דרישות דירוג ההשקעה מוגזמת

ברשות לני"ע סבורים כי אין הצדקה להגביל את מתן ההקלות לחברות בדירוג A ומעלה, שכן קיימות סדרות רבות המדורגות ב"דרגת השקעה" שלא יעמדו בתנאי זה. 

לא לסמן את בעלי השליטה

ברשות לני"ע סבורים כי יש לצמצם גם את המגבלה שהציעה רשות שוק ההון לגבי הסדר חוב קודם, לפיה לא תהיה חברה זכאית להקלות במידה והיה בחברה, אצל בעל השליטה בחברה או בחברה קשורה הסדר חוב ב-20 השנים האחרונות. לשיטת הרשות לני"ע רק חברה שביצעה הסדר חוב במשך השנים האחרונות (שנים בודדות) לא תהיה זכאית לקבל את ההקלות. 

אין גמישות במנגנון הפיצוי

לעמדת הרשות לני"ע ההצעה לפיה תמורת מתן ההקלות תעניק החברה ריבית נוספת כפיצוי לבעלי האג"ח, איננה מספקת גמישות נאותה לחברות ולנושים, אלא יש לאפשר מתן פיצוי גם בדרכים נוספות, למשל - חיזוק בטוחות. "אין זה מקומם של הרגולטורים להכתיב את אופן הפיצוי, אלא יש להותיר בידי הצדדים לנהל משא ומתן על גובה הפיצוי ומהותו", כותבת גואטה.

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    מעניין כמה כסף עשו הסופרים אונליין בתקופת קורונה (ל"ת)
    מעניין כמה כסף עשו.. 27/04/2020 08:55
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    CONRATS MOSHE YOU WON THR IGG NOBEL PRIZE (ל"ת)
    GUY 21/04/2020 22:42
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    דירה=קורת גג 21/04/2020 21:13
    הגב לתגובה זו
    דירה=קורת גג=צורך בסיסי של האדם
  • 3.
    עטו 21/04/2020 17:23
    הגב לתגובה זו
    די כבר
  • 2.
    אנונימי 21/04/2020 16:56
    הגב לתגובה זו
    המהלך המוצע רק יגדיל את הסיכון שבעלי החברות ירשו לעצמם לקחת יותר סיכון בעסים שלהם בעתיד על חשבון מחזיקי החוב. חלק גדול מהחברות עליהן מדובר בכתבה עשו את זה במשך שנים ולא ראוי לתגמל אותם על זה .
  • 1.
    עומר 21/04/2020 16:14
    הגב לתגובה זו
    להתחיל לעזור לתשובה ופתאל על חשבון הציבור הרחב, זה הזוי ,זה מסוכן. זה רק יעודד אנשי עסקים להמשיך לקחת עסקאות עם סיכון מטורף, כי הם יודעים שככה יצילו אותם בכול מצב!
שווקים מסחר (AI)שווקים מסחר (AI)

תחזית ל-2026 - מה יקרה בשווקים, במחירי הדירות ובדולר?

המנכ"לים, מנהלי ההשקעות הבכירים והאנליסטים שאומרים לכם שהשוק יעלה וממליצים על מניות אטרקטיביות שנסחרות בשיא, הם בדיוק אותם אנשים שטעו לפני שנה ולפני שנתיים ולפני שלוש - מי באמת צודק? הנה התשובה  

מערכת ביזפורטל |
נושאים בכתבה תחזית

אל תצפו לאנשים שמרוויחים משוק ההון להיות אמיתיים לגמרי או להיות לא מוטים. הם לא יכולים להגיד לכם שיהיו ירידות. זה מבחינתם גול עצמי. אנליסטים כמעט לא ממליצים למכור, מנהלי השקעות בכירים, סמנכ"לים ומנכ"לים כמעט ולא אומרים לכם שיהיו ירידות. אצלם הכל חיובי, אופטימי. ההטייה הזו היא בעיה אחת בהתבססות על תחזיות והערכות שלהם, אבל היא לא הגדולה ביותר. הגדולה ביותר היא פשוט חוסר היכולת שלהם לחזות. תעברו על התחזיות בשנה שעברה, לפני שנתיים, לפני שלוש שנים, ועוד, ותגלו שהן לא הכו את השוק. השוק היכה אותן. בעיה שלישית, קטנה יותר, היא שהם הולכים על בטוח. הם לא אמרו לכם שנאוויטס מעניינת לפני שנתיים-שלוש, הם אומרים את זה עכשיו אחרי שעלתה פי 9. הם תמיד ילכו על "המניות הרגילות"  ולא ילכו על מניות קטנות. 

אלו הם כללי המשחק שלהם. ואגב, מה שיותר מאכזב שהם לא רק בינוניים במה שהם אומרים בתקשורת, הם בינוניים בתשואות - אתם אולי מאוד מרוצים כי התשואות בשמיים, אבל האמת היא שביחס לבנצ'מרק, מעטים הצליחו להכות את השוק. כשאתם רואים תשואות של 20%, 22% בקרן השתלמות המנייתית, השאלה היא מה עשה השוק - והוא עשה יותר. גם בהשוואה למסלולים מעורבים השוק עושה יותר. הם מנהלים אקטיביים שאמורים לייצר תשואה טובה, וזה לא כך - במסלול כללי שמחולק לרוב 60% אג"ח והיתר מניות, הרווחתם כ-13-14%, אבל אם הייתם מחלקים את הכסף בין קרנות מחקות, קרנות סל על אגרות חוב ומסלולים מנייתיים הייתם מרוויחים יותר.
בסוף, היכולת של גופים מנהלים להכות את השוק, במיוחד שרוב הכסף שלהם באפיק מנייתי, במניות בחו"ל - היא קטנה, גם בגלל דמי הניהול שמורידים את התשואה שלכם. הרגולטור צריך לספק לחוסכים יכולת להשקיע בחסכונות ארוכים לפנסיה, גמל במכשירים עוקבי מדד בעלויות נמוכות. כשזה יהיה, התשואה שלכם תהיה גבוהה יותר, אבל כמובן שזה לא יהיה פשוט,  מדובר כאן בכסף גדול: דמי הניהול בכל האפיקים המנוהלים מסתכמים בעשרות מיליארדים בשנה. 

ובחזרה לתחזיות. התחזיות של המוסדיים הן תחזיות מלוטשות, יחסית בטוחות, אבל במבחן ההיסטוריה לא פוגעות. התחזיות הטובות יותר הן... שלכן. חוכמת ההמונים, ויש על זה מחקרים רבים, מצליחה לנצח. זה לא אומר שאין חשיבות למומחים, בטח שיש, אבל יש הבדל בין פרשנות-ניתוח של מומחה לעיתון-אתר ובין מה שהוא עושה בפועל. אנחנו מכירים לא מעט מנהלי השקעות שהורידו את הרף המנייתי בחודשים האחרונים בהשקעות האישיות שלהם. הם אומרים לנו שהם לא יכולים לעשות את זה בכספים שהם מנהלים כי זה לפי מחויבות תשקיפית, אבל הם חושבים שהשוק גבוה - כמעט ולא תראו את זה בתחזיות החוצה של הבית שלהם. ולכן, אנו מביאים את הסקר שלכם (הנה הסקר של שנה שעברה). בואו להצביע ולהשפיע. בסקר אתם עונים על כיוון השווקים, הנדל"ן, הדולר, וככל שהמדגם גדול יותר, כך הוא מקבל תוקף חזק יותר: 


 התחזית של גולשי ביזפורטל ל-2026




הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מניית הבורסה עולה 3.5%, ג'ין טכנולוגיות מזנקת 7%; המדדים עולים עד 1.3%

ירוק במדדי הדגל, אדום בפיננסים, והביטוח ממשיך במומנטום השלילי מחמישי; אנחנו בעיצומו של יום ראשון האחרון שבו ייערך מסחר לפני מעבר למתכונת שני-שישי; אנרג'יקס מתממשת קלות - איך המוסדיים הרוויחו מההנפקה? ג'ין טכנולוגיות מדווחת על מו"מ עם גוף ביטחוני ישראלי ומזנקת, למה עיכוב בתשלום מפיל את חלל תקשורת?

מערכת ביזפורטל |


עוד 4 ימים לסיום השנה וכבר אפשר לסכם שהייתה זו שנה היסטורית בשוק ההון. מדדי הדגל זינקו מעל 50% וכעת מתברר ש'אפקט העושר' רחב ביותר, כך לפי נתוני בנק ישראל המתפרסמים היום מהם עולה כי תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור המשיך להתרחב ברביע השלישי של 2025. יתרת התיק עלתה בכ-265.1 מיליארד שקל, עלייה של כ-4%, והגיעה לרמה של כ-6.9 טריליון שקל. העלייה נרשמת על רקע גידול רוחבי בכלל רכיבי התיק, ובעיקר במניות בארץ, באג"ח קונצרניות ובהשקעות בחו"ל. משקל תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור ביחס לתוצר עלה במהלך הרביע בכ-8.8 נקודות אחוז, והגיע בסוף התקופה לכ-332.7%. העלייה משקפת קצב גידול מהיר יותר של הנכסים הפיננסיים לעומת התוצר במשק - אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל


סנטה קלאוס התעכב השנה ועדיין לא הגיע לוול סטריט, שסיימה את השבוע שטוחה. אבל אולי דווקא לתל אביב הוא נזכר להגיע, באיחור קל. אחרי הירידות החזקות של יום חמישי, היום השווקים בהתאוששות מסוימת. אם לזקוף את זה לסנטה או להתרגשות מהעובדה שזהו היום הראשון-האחרון שבו נערך מסחר השבוע, קשה לדעת, אבל נראה שהשחקנים רוצים שנישאר עם 'טעם טוב' מהיום הזה. מדדי הדגל מטפסים. ת"א 35 מוסיף 0.6%, ת"א 90 סביב האפס עם נטייה קלה לעליות. ועדיין, לא כולם שותפים למגמה החיובית. סקטור הביטוח ממשיך במומנטום השלילי. זו לא הצניחה של 6.8% שראינו בחמישי, אבל זו ירידה של 2.4% שמקרבת את הסקטור לחיתוך מצטבר של כ-9% בעשרת ימי המסחר האחרונים.


חלל תקשורת חלל תקשורת -6.69%   צונחת. החברה מודעיה על דחייה משמעותית בתשלום המקדמה (כ-1.6 מיליון דולר) מצד לקוח אסטרטגי בפרויקט ה-LEO (לוויינים נמוכי מסלול) של OneWeb. עבור חברה שנמצאת בשנים האחרונות במאבק הישרדותי ומתמודדת עם הסדרי חוב מורכבים מול מחזיקי האג"ח, כל עיכוב בתזרים המזומנים ובמימוש מנועי צמיחה חדשים מתפרש בשוק כסיכון מהותי. המשקיעים, שקיוו כי הפעילות החדשה תסייע לחברה לייצר יציבות לאחר אובדן לוויינים בעבר ושחיקה בערך נכסיה, מגיבים בחשש לכך שהסכמים מהותיים נותרים "על הנייר" בלבד, מה שמכביד עוד יותר על יכולת השירות של חובות העבר של החברה.


מניית אפקון החזקות 1.85%  זינקה בלמעלה מ-90% השנה, ואחרי שזינקה גם בשנה שעברה בכ-85% בשנתיים האחרונות היא הניבה למשקיעים כמעט 240% והיא נסחרת בשווי שוק של 1.86 מיליארד שקל, מה שעומד מאחורי הזינוק הזה הוא הפקת לקחים, גמישות והרבה מאוד יצירתיות. במשך עשורים, אפקון הייתה מזוהה עם קבלנות תשתיות מסורתית. תחת המטריה של קבוצת שלמה (שמלצר), החברה פעלה במגוון רחב של תחומים, מחשמל ובקרה ועד לבנייה קבלנית מסיבית. אבל, המודל העסקי של שנות ה-2000, שהתבסס על צמיחה דרך פרויקטי "בטון ושלד" היה בעייתי. המרווחים בתחום צרים מאוד בין 2-4%. טעות בתכנון, עיכוב קטן בלוחות זמנים וכל עליה בתשומות היו הורסים את כל הערך הכלכלי של הפרויקט. שינויים כאלה גררו בפועל את הקבוצה להפסדים תפעוליים במגזר ההנדסה האזרחית, שקיזזו את הרווחים מפעילויות הליבה האחרות. דודי הראלי מנכ"ל הקבוצה מסביר בראיון מיוחד למה זו רק תחילת הדרך: "אנחנו בונים את הקפיצה הבאה"


אל תצפו לאנשים שמרוויחים משוק ההון להיות אמיתיים לגמרי או להיות לא מוטים. הם לא יכולים להגיד לכם שיהיו ירידות. זה מבחינתם גול עצמי. אנליסטים כמעט לא ממליצים למכור, מנהלי השקעות בכירים, סמנכ"לים ומנכ"לים כמעט ולא אומרים לכם שיהיו ירידות. אצלם הכל חיובי, אופטימי. ההטייה הזו היא בעיה אחת בהתבססות על תחזיות והערכות שלהם, אבל היא לא הגדולה ביותר. הגדולה ביותר היא פשוט חוסר היכולת שלהם לחזות. תעברו על התחזיות בשנה שעברה, לפני שנתיים, לפני שלוש שנים, ועוד, ותגלו שהם לא הכו את השוק. השוק היכה אותם. בעיה שלישית, קטנה יותר שהם הולכים על בטוח. הם לא אמרו לכם שנאוויטס מעניינת לפני שנתיים-שלוש, הם אומרים את זה עכשיו אחרי שעלתה פי 9. הם תמיד ילכו על "המניות הרגילות" ולא ילכו על מניות קטנות. המנכ"לים, מנהלי ההשקעות הבכירים והאנליסטים שאומרים לכם שהשוק יעלה וממליצים על מניות אטרקטיביות שנסחרות בשיא, הם בדיוק אותם אנשים שטעו לפני שנה ולפני שנתיים ולפני שלוש - אז מי באמת צודק ולמי אפשר להאמין (אם בכלל)? הנה התשובה: תחזית ל-2026 - מה יקרה בשווקים, במחירי הדירות ובדולר?