תלוש שכר
צילום: אייס

משרד האוצר: פערי שכר של 17% בין נשים לגברים במשרדים ממשלתיים

מדר האוצר מפרסם את דוח השכר לשנת 2018; גופי הביטחון בראש טבלת מקבלי השכר עם שכר ממוצע של 17,627 שקל, במערכת הבריאות עמד השכר הממוצע על 18,534 שקל, ובמערכת החינוך הגיע השכר הממוצע ל-12,846 שקל
איתן גרסטנפלד | (2)
נושאים בכתבה שכר

הממונה על השכר והסכמי עבודה במשרד האוצר, קובי בר נתן, פרסם היום (ג') את דו"ח השכר בשירות המדינה ובגופי הביטחון לשנת 2018. במסגרתו פורסמו נתוני הוצאות השכר של עובדי משרדי הממשלה, בתי החולים הממשלתיים, מערכת החינוך הממשלתית ומערכת הביטחון

מהדו"ח עולה כי השכר הממוצע במשרדי הממשלה בשנת 2018 עמד על 16,623 שקל, במערכת הבריאות הממשלתית עמד השכר הממוצע על 18,534 שקל, בגופי הביטחון עמד השכר הממוצע על 17,627 שקל, ובמערכת החינוך הממשלתית הגיע השכר הממוצע ל- 12,846 שקל. השכר החציוני במשרדי הממשלה עמד על 14,640 שקל - עלייה נומינלית של 2.4% לעומת 2017.

 

בחמש השנים האחרונות חל גידול של 15% במספר המשרות במערכות הבריאות והחינוך הממשלתיות  לצד גידול של 10% באוכלוסייה. מספר המשרות במשרדי הממשלה גדל באופן מתון יותר ועמד על 8%. עוד עולה מהדו"ח כי עובדי מדינה נהנים מביטחון תעסוקתי גבוה: הוותק בשירות המדינה גבוה משמעותית מהוותק במקום העבודה בכלל המשק. עם זאת, על אף שעובדי המדינה נהנים מתנאי שכר והעסקה טובים, 67% מהעובדים המועסקים בהסכמים קיבוציים נמצאים בסכסוך עבודה.

מערכת הבריאות - עלייה בשכר הרופאים והמתמחים במהלך העשור

מערכת הבריאות הממשלתית גדלה בקצב מהיר מקצב הגידול באוכלוסייה. משנת 2011, קצב גידול המשרות במערכת הבריאות הממשלתית עמד על 23%, בעוד שקצב הגידול באוכלוסייה עמד על 14%. הרופאים, האחים והאחיות מהווים כ-50% מהעובדים בבתי החולים הממשלתיים. 

שכר הרופאים עלה ב59% בעשור האחרון, כששכר המומחים הבכירים עלה ב-82%. שכרו הממוצע של רופא שסיים התמחות בשנת 2009 גדל ב-149% במהלך תשע השנים האחרונות. 

לאור העובדה שהמדינה מתמרצת רופאים לעבוד בבתי חולים פריפריאליים, שכר הרופאים בבתי חולים בפריפריה גבוה באלפי שקלים משכרם בבתי החולים במרכז. מומחה צעיר במרכז ירוויח שכר ממוצע העומד על 28 אלף שקל, לעומת מומחה צעיר בפריפריה ששכרו עשוי להגיע לשכר ממוצע של כ-42 אלף שקל. פער גבוה ניתן למצוא גם בקרב מנהלי בתי החולים, כשמנהל במרכז ירוויח שכר הנמוך ב48% ממקבילו בפריפריה. 

מערכת החינוך - שכר ממוצע של 12 אלף שקל

מנתוני מערכת החינוך עולה כי מספר העובדים במערכת גדל בקצב כמעט כפול מהגידול במספר התלמידים, מה שמוביל ליחס מספר-תלמידים-למורה נמוך בהשוואה לממוצע מדינות ה-OECD. 

בשנים 2017-2018 עמד השכר הממוצע למשרה מלאה של כלל עובדי ההוראה במערכת החינוך הממשלתית על 12,846 שקל. שכרם של המנהלים הגיע לכ-23,400 שקל בממוצע.

 

בהשוואה בין מדינות ה-OECD שכר המורים בישראל גבוה ביחס לשכר העובדים האקדמאים במשק. יחד עם זאת, נמצא כי ישראל מובילה בעולם בפערי השכר בין מורה צעיר למורה ותיק. זאת, עקב העובדה כי מרכיב הוותק משפיע באופן קיצוני על שכרם של המורים עד כדי פגיעה בכדאיות להתקדם לתפקידי ניהול. 

קיראו עוד ב"בארץ"

ההוראה עודנה מהווה משרה בעלת אוריינטציה מגדרית, כשנשים מהוות כ-87% מעובדי ההוראה במערכת החינוך הממשלתית. יחד עם זאת, תפקידי ניהול, שבצדם שכר גבוה יותר, נוטים להיות מאוישים על ידי אחוז גבוה יותר של גברים לעומת נשים באופן יחסי לחלקם בקרב עובדי ההוראה.

ב-73 ימים בשנה התלמידים בישראל נמצאים בחופשה, בעוד המשק עובד כרגיל. פער זה מביא לכך שהורים רבים נאלצים להיעדר ממקום עבודתם ימים רבים, דבר המביא לפגיעה כלכלית במשק. מעבר ל-5 ימי לימוד בשבוע, כנהוג ביתר מדינות הOECD-, לצד צמצום במספר ימי החופשה במערכת החינוך, עשוי לסייע בפתרון הבעיה.

מערכת הביטחון בראש טבלת השכר

את טבלת השכר הממוצע מובילות יחידות הסמך של מערכת הביטחון עם שכר ממוצע של 29,180 שקל. לראשונה, שכר משרתי הקבע פוצל בין משרתי הקבע המובהק והראשוני. פיצול זה מאפשר לראות את הפער בין שכר משרתי הקבע המובהק, העומד על 22,430 שקל, לשכר משרתי הקבע הראשוני, העומד על 10,648 שקל בלבד. השכר הממוצע במשטרת ישראל עומד על 17,312 שקל. 

פערי שכר מגדריים

מתוך כל חמישה עובדים בשירות המדינה שלוש הן נשים. יחס זה נותר כמעט ללא שינוי בעשור האחרון. במהלך תקופה זו צומצם הפער בין שכר הנשים לשכר הגברים. שכר הנשים כאחוז משכר הגברים עלה בעקביות מ-75% בשנת 2009 ל-83% בשנת 2019. 

פערי השכר המגדריים ממשיכים להצטמצם אך עודם גבוהים: 17% במשרדי הממשלה, 27% במערכת הבריאות ו-24% במערכת הביטחון. נשים במערכת הבריאות מועסקות פחות במשרות ניהוליות. הבדל זה מסביר פער של 23% מהשכר הממוצע של רופאים גברים לעומת נשים. 

גברים נוטים לאייש באחוזים גבוהים יותר תפקידים בדירוגים ובדרגות, המתאפיינים בשכר שעתי גבוה. נשים עובדות בממוצע כשבע שעות נוספות פחות מגברים ומנצלות בממוצע כחמש שעות מחלה יותר מיד חודש.

 

ככל שאחוז הנשים במשרד גדול יותר, הסבירות שהן תאיישנה תפקידים בכירים באחוזים גבוהים גדלה. במקביל, אחוז הנשים הבכירות מתוך כלל העובדים הבכירים נמוך משמעותית מאחוז הנשים במשרדי הממשלה. 

השוואה בין מגזרית

לראשונה בדו"ח הממונה על השכר ניתן לראות השוואה בין המגזר הציבורי לפרטי. מהדו"ח עולה כי המגזר הציבורי מתאפיין בשכר, במספר משכילים ובאחוז נשים גבוה יותר ביחס למגזר הפרטי. 

אוכלוסיית העובדים במגזר הציבורי ובמשרדי הממשלה מבוגרת יחסית לאוכלוסיית העובדים במגזר הפרטי. עובדים משכילים במגזר הציבורי נוטים להיות בעלי ותק גבוה יותר מאשר במגזר הפרטי. 

השכר הממוצע במגזר הציבורי גבוה מאשר במגזר הפרטי עבור כל עשירוני ההכנסה. השכר הממוצע של עובדים ללא השכלה אקדמית גבוה יותר במגזר הציבורי מאשר במגזר הפרטי עבור כל עשירוני ההכנסה. השכר הממוצע של עובדים בעלי השכלה אקדמית גבוה יותר במגזר הפרטי מאשר במגזר הציבורי עבור העשירונים הגבוהים. השכר במגזר הציבורי מחולק באופן שוויוני יותר מאשר במגזר הפרטי.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    ומה הפערים ביחסיות המשרה בין גברים לנשים??. (ל"ת)
    אחד 05/02/2020 09:43
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    פריון 04/02/2020 17:56
    הגב לתגובה זו
    0רק דואגים לקחת כסף מהמגזר הפרטי למלא את הכיסים שלהם בפנסיות התקציביות השמנמנות
זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

חן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיובחן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיוב

לבנות קמפיין על טראומה לאומית: בנק מזרחי עם מענקים לילדים שנולדו לאחר ה-7.10.23

מזרחי-טפחות הודיע כי ילדים שנולדו מאז ה-7 באוקטובר 2023 יקבלו מהבנק מענק של 1,000 שקל שיופקדו בפיקדון עבורם; למטרת הקמפיין גייסו מזרחי את שורד השבי שגיא דקל חן, שהצטרף לחן אמסלם ולדביר בנדק; מהלך של אופטימיות ותקווה או ציניות של אנשי שיווק? התשובה ברורה

רן קידר |
נושאים בכתבה בנק מזרחי

בנק מזרחי טפחות מספר לנו שהוא מספק מחווה מרגשת לציבור, הנה המילים שלו  - "בנק מזרחי טפחות יוצא במהלך אנושי ומרגש: מענק של 1000 ש"ח, לילדים שנולדו מאז ה־7 באוקטובר, בהובלת שורד השבי שגיא דקל חן". זה לא שקר, אבל זה מאוד קרוב לכך. זה טשטוש של האמת. בנק מזרחי טפחות צריך לתת הטבות לציבור, אז הוא בחר בדרך הזו כי ככה הוא מרוויח את "הלב שלכם". זה ציני, כי הוא בעצם עושה קמפיין על חשבון מי שבאמת צריך את ההטבות ממנו - האנשים שמקבלים אפס על עמלת העו"ש. האנשים שמקבלים ריבית רצחנית על הלוואות. הציבור משלם מחירים מאוד גבוהים - ריביות ועמלות שמייצרים לבנקים רווחים עצומים וזה קורה בזמן המלחמה כשהקשב של הציבור נמוך מאוד. זה קורה כשסמוטריץ' העלה לפני שנתיים מס על הבנקים. אבל המס הזה התגלגל אליכם. עכשיו הוא שוב רוצה להטיל מס וזה שוב יחזור ללקוחות. 

שר האוצר מנסה להשיג רווח פוליטי, המצב שלו בסקרים רע מאוד והוא רוצה קולות. אבל הפתרון שלו לא יעיל, והדוחות הכספיים לצד העמלות והריביות של הבנקים מוכיחים זאת. הפתרון היעיל נמצא בידי הפיקוח על הבנקים. הפיקוח לא רוצה לעשות שום דבר עד הסוף כי כולם חברים של כולם - גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו - מה משותף להם והאם דני חחיאשווילי יצטרף לקבוצה? בסוף אנשים חושבים על הג'וב הבא, ולמה להם לריב עם הבנקים שאולי יעסיקו אותם בהמשך בתפקיד נוח ומשכורות של מיליונים.

ובמקביל לשחיתות המובנית הזו, בבנק מזרחי טפחות כמו בנקים אחרים מנסים "לשחק לכם במוח". הם מציגים פרסומות, דיווחים, כתבות על כמה שהם טובים ונהדרים ועוזרים לציבור בזמן המלחמה. תזכרו תמיד שמה שבאמת צריך זו תחרות, מה שבאמת צריך זה שהמפקח על הבנקים יורה להם לשלם 2% על העו"ש, זה הכל, זה שווה פי 50 בערך מכל הקמפיינים והטבות שהם "נותנים לנו". אגב, הם לא נותנים. מזרחי מדבר על הטבה לציבור, אבל זה חלק מהחבילה שהוא צריך לתת.    

 

לפני כחצי שנה, בנק ישראל פרסם מתווה וולנטרי, שבמסגרתו תחזיר המערכת הבנקאית סכום מצטבר של 3 מיליארד שקל לציבור, 1.5 מיליארד שקל מדי שנה, החל מהרבעון השני של שנת 2025 ועד הרבעון הראשון של שנת 2027. ההצהרות היו מלוות באמירות כמו "טובת משקי הבית והעסקים הקטנים נמצאת כל הזמן מול עינינו" אבל בפועל, ביד אחת בנק ישראל מאשר לבנקים לגזור קופון ענק על הציבור - בריביות על פיקדונות, בריביות על הלוואות ובעיקר בריבית אפס על העו"ש - וביד שנייה מציג את עצמו כאביר הציבור, ופירסם מתווה שבו הבנקים צריכים להחזיר לציבור בסך הכל 4% מהרווחים שלהם. 

ועכשיו, אנחנו עדים לאבולוציה נוספת של הציניות שבמהלך הזה. במסגרת המתווה של בנק ישראל, הבנקים אמורים לתת לנו, הציבור, הטבות והקלות אבל אם חשבתם שהבנקים פשוט יחזירו לכם כספים, טעיתם. הם יציגו לכם תמונה שמראה אותם באור כמעט קדוש, ולשם כך הם לא יבחלו באמצעים.