התשואה על האג"ח של טבע ירדה - מה זה אומר?
תשואות האג"חים בשוק הקונצרני יורדות בימים האחרונים לרמות שפל של 6 שנים. התהליך לא מדלג על טבע - התשואות על אגרות החוב בירידה, התשואה של אגרות החוב ל-2024 ירדה ממעל 10% ל-5.9%
בחודשים האחרונים מתרחשת ירידה חדה בתשואות האג"חים בשוק הקונצרני האמריקאי. כך לדוגמא, התשואה הממוצעת על אגרות חוב של חברות בדירוג "זבל" ירדה בימים האחרונים לרמות של 5.1%, שפל מאז 2014. ירידת התשואות היא עניין גלובלי והיא תקפה לכל סוגי האג"ח. המהלך לא דילג על טבע (סימול:TEVA), כאשר התשואות על החוב של החברה ממשיכות לרדת בהתמדה, למרות שהסיכונים עדיין קיימים.
אם נוריד לרגע את כל הסוגיות המשפטיות של החברה, נראה כי לוח הסילוקין של החברה עדיין מאתגר. לפני הנפקת האג"ח בהיקף של 2.1 מיליארד דולר (לכתבה המלאה), שנת 2021 הייתה צפויה להיות מאתגרת, כאשר החברה הייתה צריכה למחזר חוב בהיקף של קרוב ל-7 מיליארד דולר בשנתיים הקרובות.
הנפקת האג"ח האחרונה מורידה משמעותית את הסיכון לחוב ב-2021 לפי החישוב הבא: בקופת המזומנים של החברה היו בסוף הרבעון האחרון מזומנים בהיקף של 1.24 מיליארד דולר. תזרים המזומנים של החברה עמד ברבעון האחרון על 551 מיליון דולר, כאשר בחברה צופים תזרים של עד 2 מיליארד דולר בשנה. במידה והתחזיות של החברה לתזרים המזומנים יהיו נכונות, לחברה לא צפויים קשיים במחזור החוב לשנה זו.
השאלה היא מה קורה לאחר שנה זו? בין 2022 ל-2024 צפויה החברה למחזר יותר מ-13 מיליארד דולר, כאשר קופת המזומנים של החברה צפויה להיות ריקה לאחר הפדיון של 2021. קצב המכירות של מוצרי החברה (אג'ובי ואוסטדו) עולה במתינות במקביל לירידה החדה במכירות של הקופקסון, החברה תהיה חייבת להשיק "תרופת בלוקבאסטר" בשנתיים הקרובות בשביל להתקרב בכלל להחזר של תשלומים אלו.
- ג'יפרוג טסה 22%, אפירם עולה 11%; המגמה השלילית נמשכת בחוזים
- סנאפ מזנקת 20%, אנבידיה מטפסת 1.5%; קוואלקום מאבדת 2% - ומה עושים החוזים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כל זה מתרחש כאשר החברה מתנהלת מול מספר פרשות משפטיות, שכל אחת מהן עשויה להגדיל עוד יותר את הוצאותיה בשנים הבאות. נזכיר כי החברה אך דיווחה כי הגיעה להסכם עם 4 תובעים מרכזיים בפרשת משככי הכאבים, אך החתימה עדיין לא בוצעה. לפי דיווחים ואינדיקציות שונות, העסקה נתקלת בהתנגדות מצד תובעים מרכזיים אחרים, שטוענים שהיא לא מחמירה מספיק ושרכיב המזומן שלה נמוך מדי.
כך או אחרת, תשואות האג"חים של טבע יורדות בעקביות. כך לדוגמא, התשואה על אגרות החוב של החברה ל-2024 נסחרת היום ברמה של 5.9% בלבד, לעומת תשואה של 10.2% במהלך אוגוסט האחרון. למעשה, התשואה על אגרות חוב אלו חזרה כעת לרמה של מאי האחרון, לפני שכל החששות סביב החוב של החברה עלו לכותרות. מחיר המניה באותו הזמן היה כ-14 דולר.
התשואה על אגרות החוב של טבע ל-2024: חוזרת לרמות של מאי האחרון
- 4.בוריס 19/12/2019 09:04הגב לתגובה זובגלל כתבות מפרכות כאלו אנשים מסכנים עושים שורט על טבע או מחכים עם שורטים שעשו מסכנים
- איפה ראית שהמסקנה היא שורטטטט? (ל"ת)האמנם 19/12/2019 10:34הגב לתגובה זו
- 3.בורסה ז"ל 19/12/2019 07:21הגב לתגובה זומחזורי המסחר ירדו . המשקיעים הרויחו 60% המחיר מנופח . אין עתיד לבורסה עם המס הגבוה הקמצנים גם לא יחלקו דיבידנד למשקיעים כי הם עסוקים לתת לעצמם בונוסים ואיך מצטרפים לשורט על הבורסה .
- 2.טבע 19/12/2019 07:13הגב לתגובה זוומישהו מפמפם שורט. מי שמחזיק טבע שיברח
- 1.עובדות לכאן, עובדות לשם, ומסקנה אין. (ל"ת)יעקב 19/12/2019 00:26הגב לתגובה זו
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו
לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68% להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.
מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.
הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.
האסטרטגיה היא לב הסיפור
הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.
- מילד שקט שסובל מבריונות ל"מלך העולם" וזה לא טראמפ
- הדרך לטריליון דולר: האם אילון מאסק יגיע ליעד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.
